בלוגיקה

בשוך רעשי המסיבה

בשוך רעשי המסיבה יעמדו החוגגים שנותרו על רגליהם על המרפסת. מישהו יצית סיגריה, ואחר יעיר כמה טובה הייתה החגיגה. מישהו אחר, אולי בעל הדירה, יביט מסביב בייאוש וישאל את עצמו מי ינקה את כל זה, אבל הוא לא יעז לבטא את המחשבה בקול, שמא יפריע להלך הרוח החגיגי. מישהו ישאל פתאום מה בעצם חגגנו, ודממה שרק עשן הסיגריה המסתלסל יפריע לה תיפול על שאריות שכרון-החושים האלכוהולי והאחר. בשוך רעשי המסיבה נגלה שלא הייתה לנו כל סיבה טובה למסיבה הזו, ושאיש לא ינקה את הבלגאן. אחר כך נתפזר בשקט. מי למרכז, מי למודיעין והסביבה. אחר כך ירושלים תיפול. רחובותיה השקטים של העיר הגדולה בישראל יתכסו אפילה, ולילה גדול ושלם ירד עליה. שלושת אלפים שנים הם די והותר בגלגול חייה של עיר. מיבוס המקראית יישאר רק קולה הדהדהד, המוכיח, של התבוסה.

עוד »

מתה המפלגה, בואו נפנטז על חדשה

הבחירות לרשויות המקומיות דפקו מסמר נוסף, יש שיאמרו מיותר, בארון המתים שהוא מפלגת העבודה.
האידאולוגיה היחידה שנותרה למפלגה הזו הוא הכסא. בבית שמש רצה מפלגת העבודה עם המועמד החרדי משה אבוטבול, והצליחה להכניס נציג לעירייה ברשימה הש"סניקית הזו. בירושלים רצה המפלגה עם האוליגרך שניצח, זה שאמר^[1]:

בענתא תקום שכונה יהודית חדשה, שתהיה פתרון למצוקת הדיור לסטודנטים ולשכבה הצעירה.

או במילים אחרות: רוצה ללמוד באוניברסיטה העברית? בוא תהיה מתנחל. אורי שטרית, מי שהיה מהנדס העיר, אמר לפני כשנתיים שאי אפשר לקדם את "שער המזרח", אותה שכונה זדונית שברקת זומם להקים, כי היא תדרוש הפקעת קרקעות של פלשתינים.

עוד »

1. פוסט על תוצאות החרפה בירושלים מתישהו שבוע הבא [↩]

אבטיח בשקל

דרך שוקי הגעתי לחיה העיתונאית המשונה הזו של מירב ארלוזרוב. זה מאמר דעה, כנראה, אבל הוא מנומק כמו ביטוי רפלקסיבי, יומרני, מתנשא ומתחכם. ומתחת כל זה, יש טענה מרכזית פופוליסטית להחריד שנטענת מתוך הפשטת יתר, הגיון של גנון ומעט מאוד תחכום, אם בכלל. בקיצור, זה קצת כמו יחיאל חזן: זה נראה חכם, אבל זה לא.

עוד »

כרטיס אדום

אלא אם כן אני מקבל, כדרכו של הסיציליאני, שהאמת היא מה שמשכנע את הרבים; שהרטוריקן יכול לא רק להניע לפעולה (או למצער, למראית עין של אחת) אלא גם לקבוע, בכוח נאומו, את המציאות כפי שהיא; אלא אם כן אני מקבל את הנחת היסוד הזו, שבטעות מכנים אותה פוסט-מודרנית והאמת היא שהיא קדמה למודרנה באותו האופן שבו דוד המלך קדם לדוד בן גוריון; בקצרה, אלא אם אני מקבל את הנחת היסוד הזו, עליי להתעלם מקריאתה של שלי יחימוביץ' לעזור לה לקראת הבחירות המוקדמות במפלגת העבודה.

עוד »

אפס ועוד אחד

שוכב לי על הדסקטופ כבר איזה זמן פוסט שלא ישודר. קורא לי. היה לי קשה לכתוב אותו, ובלתי נסבל לפרסם אותו, ואני מתלבט כבר איזה זמן. יוסי שריד עשה את זה, אז למה אני לא יכול?

אבל אני לא יוסי שריד וגם לא שאול אמסטרדמסקי, ואני לא יכול לקרוא לאנשים לא ללכת להצביע במערכת הבחירות הקרובה בירושלים. אין למי, זה כבר ברור; באופן אישי עזבתי את העיר שלא על מנת לחזור. בבחירה בין מגורים בהתנחלות למגורים בעיר חרדית, בחרתי בשלישי שהפך לבלתי נמנע ועזבתי את העיר. את חוסר הרצון שלי להצביע הבעתי כבר מזמן, אבל לכתוב פוסט שיגיד לאנשים לא להצביע, זה עוד לא עשיתי. ועכשיו אחד כזה שוכב לי על הדסקטופ. ורק פוסט שקראתי היום הביא אותי לשנות את דעתי לגבי פרסומו.

עוד »

תודה לכם

עוד »

ערבים? אין דבר כזה (ואם יש, הוא לא חשוב)

ראשית, התנצלות: זמן רב מדי עבר מאז הפוסט האחרון. יש לזה הרבה גורמים, בין השאר שחרורה של גרסה בעבודה ונסיבות אישיות בעייתיות, כמו גם תחילתה של עונת הקרמבו, אבל אלה הם בבחינת תירוצים: כבלוגר, יש לי מחויבות להשאיר את הבלוג מעודכן ורלוונטי כל עוד לא הודעתי אחרת, ולא עמדתי בה.

וכעת לעניין שלשמו נתכנסתי - אני מתפרץ לדיון על ההאחדה שעושים למפלגות הערביות בתקשורת הישראלית, כשמכנים אותן "המפלגות הערביות". אביעד פתח את הדיון בפוסט שכותרתו אין כזה דבר "המפלגות הערביות", ואורי קציר המשיך אותו בפוסט שכותרתו מפלגות ערביות? יש דבר כזה.

עוד »

עוזב את העיר

אתמול נחת עוד אחד בתיבה, וחבר לחמשת המיילים הקודמים; עוד מייל שבו מי מקוראיי הקבועים יותר או פחות שואל אותי מדוע טרם פרסמתי פוסט תמיכה בניר ברקת לראשות עיריית ירושלים. זה בעיקר משעשע אותי, אני שיודע כמה אנשים באמת מבקרים כאן מדי יום, שמבקשים ממני להביע תמיכה במועמד משל הייתי איש ציבור בעל שם; אבל קוראיי, שהתרגלו לקבל ממני מפעם לפעם עדכונים מהחזית וסיפורים על התחרדות העיר, הם תוהים מדוע טרם הבעתי תמיכה במועמד החילוני המוביל לראשות העיר.

עוד »

צנזורה - מעבר לטוב ולרוע

אוסטרליה, האי שחושב שהוא יבשת, מעסיק את הבלוגרים לאחרונה אחרי שהוחלט שם שיש תכנים שאסור לאוסטרלים לראות, גם אם הם מבקשים נורא יפה (opt-out בלע"ז) שיתנו להם לראות הכול. כלומר, ארץ הקנגורו החליטה שיש דברים באינטרנט שתושביה לא יכולים לראות - תוכן "לא חוקי" שיסונן לכולם. וזו כנראה הזדמנות טובה לדון על צנזורה בכלל; ולמה אין לה הצדקה.

עוד »

אינסטנט פודינג

דובי כותב על עוני במסגרת blog action day, וגם עונה לדיון אצל קפיטן עופר על זמינותה של ביבליוגרפיה סרוקה לסטודנטים ומה זה עושה או לא ליכולות חיפוש המידע שלהם. לי נראה שיש קשר בין הדברים, אז אני מרשה לעצמי להכנס בין שני פוסטים שלו.

עוד »