אף פעם לא אכפת לי לשפוך מילים כדי לתקן טעות. חוק גודווין הוא שגיאה לוגית. אזכור הנאצים הוא אולי בלתי נמנע, זו אבחנה התנהגותית, אבל הוא לא בהכרח כשל לוגי ולכן יוצא שחוק גודווין משמש אמצעי לפסילה של טיעונים לגיטימיים. מצטער, לא קונה. השתקה של טיעונים קבילים באמצעות חוק פסאודו לוגי זה לא כאן.
הסתכלות מעט יותר משעשעת, אם כי ביקורת דומה, כאן

נו, אז? לדעתי, חוק גודווין כל כך מוצלח בזכות מה שמשתמע ממנו; מכיוון שככל שדיון מתארך (…) ההסתברות תתקרב לאחד, כל התייחסות לכך שהאזכור הוא מיותר/טיפשי/לא-רלוונטי היא בעצמה מיותרת: זה מובן מאליו. ראה כמה מילים שפכת על הנושא, לא חבל?

כי "חוק" גודווין הוא לא באמת כלל לוגי, והוא למעשה רד הרינג בעצמו.
חוק גודווין המקורי נוסח כך: ככל שדיון אינטרנטי מתמשך, ההסתברות שמישהו יזכיר את היטלר או הנאצים מתקרבת לאחד.
ועל זה נאמר: נו, אז?
בהמשך, קיבל חוק גודווין את הכיוון שהוא תופס היום - מי שמזכיר את היטלר או הנאצים ראשון בדיון - הפסיד. זה טפשי, וזה מסיט את נושא הדיון. אפשר לנצח ויכוח גם אם הזכרת את היטלר או הנאצים, ואפילו אם זה היה כשל לוגי, בהנחה שיש לך טיעונים נוספים.
אד-היטלרום נוצר מראיה של הנאציזם (והיטלר כמיצגו) כרע אולטימטיבי, אבסולוטי. ואז, השלכה שאם היטלר/הנאצים עשו משהו, אז הוא חייב להיות רע גם כן. זה כשל, כי זה לא מחויב המציאות. עם זאת, בהחלט ייתכן מצב שבו הזכרתם של היטלר/הנאצים נדרשת, למשל:
א. אני חושב שצריך להשמיד את כל הגוזניקים באורח שיטתי.
ב. ברור לך שהרעיון הזה הוא הרעיון ההיטלראי, נכון?
לפי חוק גודווין המקובל היום, ב. הפסיד בויכוח. טיפשי, לא?

פוסט נחמד,
אבל איך יכולת שלא להזכיר את חוק גודווין?

אני אנסה הלילה להדגיש אותו קצת. המטרה הייתה שהוא יהיה עדין. שונא את הקאפצ'ות האלה שקופצות לעין.
תודה על התרגום. הייתי אבוד :)

שכב"ג - שכבה בוגרת, ברוב התנועות ט'-י"ב.

לעזאזל, הקאפצ'ה שלך כל כך עדין שפספסתי אותו בכתיבת התגובה והיא נמחקה…