עוד, לצעוד

25 יוני, 2008 בנושאים כללי

ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, לא רוצה הומואים בעיר "שלו". למי אכפת אם סביר להניח שכספי הארנונה של הגאים הירושלמים משלמים את פחי האשפה השרופים, פרי החינוך החרדי שמשום מה מהולל במקומותינו? הנהלת עיריית ירושלים הודיעה לבג"צ שהיא מתנגדת לקיום מצעד גאווה בשטחה. פרובוקציה, הם קוראים לזה.

ברור שזו פרובוקציה. זו הפגנה, למען השם, איזו הפגנה איננה פרובוקציה? שביתת הרעב של חולי הסרטן מול הכנסת לא הייתה פרובוקציה? צעדתה של ויקי כנפו אל משרד האוצר לא הייתה פרובוקציה? מאהל המחאה של הסטודנטים, הפגנותיהם של "חיילי המילואים", חסימת הכבישים של מוכי הירח בכתום - מה היו אלה? פרובוקציה, מילה שמשמעותה האמתית נשכחה מפאת המטען השלילי שהיא נושאת עמה, היא בסך הכול מעשה שנועד כדי למשוך תשומת לב. מה נועדה הפגנה לעשות?

ההסבר של העירייה של העיר בה אני מתגורר להתנגדותה למחאה בשטחה (מי בכלל שאל אותם? חוות הדעת של היועץ המשפטי של העירייה הייתה שונה לחלוטין) משובב נפש ממש, פנינה של קשקוש:

הן האוכלוסיה הנוצרית והן האוכלוסייה המוסלמית גורסות כי היהודים עורכים את המצעד במטרה להתגרות בהם ובכך מחללים את כבודה של עיר הקודש, אשר נמצאת בריבונות יהודית.

אין דרך לקרוא את המשפט הזה בלי לצחוק. זו טענה מופרכת. ראשית, מפני שהאוכלוסיה הנוצרית - זו שמקבלת מצעדי גאווה ברומא, למשל - והמוסלמית לא ממש מעניינות את עיריית ירושלים בימים כתיקונם. לא מבחינת תחבורה ציבורית, לא מבחינת שירותים מוניציפאליים, לא משום בחינה. לא זכור לי שרגשות המוסלמים בעיר נלקחו בחשבון בזמן הקמפיין בן השנה וחצי לציון 40 שנות "איחוד" העיר. שנית וחשוב יותר, מפני שאם זה מה שהם חושבים, שיהיה להם לבריאות. יש גם המוני אנשים שדעתם על ה"דמוקרטיה" הישראלית תשתנה לכיוון המציאות אם ייאסר על תושביה מהעדפה מינית מסוימת למחות בבירתה, אז זה נימוק בעד? אגב, בעיר המעורבת חיפה התקיים מצעד גאווה לפני כשבוע.

טענה נוספת שעולה היא שיש לאסור על קיום המצעד כדי למנוע אלימות, כי אנחנו אוהבים צידוקים מעגליים. הרי אם אנשי הציבור המפלצתי של לופו לא היו נוקטים אלימות, לא היה לטיעון הזה כל תוקף. ההאשמה של קרבן האלימות באלימות היא נלעגת, מגוחכת והמונית, בדיוק כמו הבריונים המאשימים. עוד על הצידוקים המעגליים בהמשך.

סבתי שתחיה נוהגת להגיע לחתונות מצוידת באטמי אזניים. הציבור של לופוליאנסקי, לעומת זאת, ינסה באלימות לסגור את המוסיקה. זה ציבור שלם שמוכן לסתום פיות, אבל לא לאטום את אזניו שלו. לא מוכן לסבול רעיונות שונים באזור הכללי שלו; שהפך את "חיה ותן לחיות" ל"חיה ושלם לי מחיה", שבטוח שהכול מגיע לו מתוקף קדושה אלוהית כלשהי ובה בעת נלחם מלחמת חורמה לסתום פיות של אחרים. מי שלא רואה את הקשר הברור, הישיר, בין ניסיונות אלימים למנוע את מצעד הגאווה לבין חסימת אתרי אינטרנט, מתעלם מהמובן מאליו וימצא כמה הקבלות עוד פסקה או שתיים.

כי ברגשות ה"חרדים" - שם קיבוצי, עדר, ציבור - אסור לפגוע, אבל ברגשותיהן של נערות בנות למטה מ-16 מותר וצריך. נערות שהוזמנו על ידי עיריית ירושלים לרקוד בחנוכת גשר המיתרים (אם כבר עוסקים בתופעות מכוערות) - והושפלו עד עפר: הן נדרשות ללבוש מלבושים ארוכים ושחורים ולחבוש כובעים כדי לטשטש את זהותן המינית. על חוסר הקונסיסטנטיות המשעשע כאן - נשים המתלבשות כגברים בעיר הקודש הן רק לא בסדר אם זה מצעד גאווה, כנראה - מאפילה ההסלמה החמורה, עליית מדרגה נוראית שנכנסת בשקט בשקט, בדלת האחורית: מי שדורשים מההומוסקסואלים לטשטש את זהותם המינית, דורשים זאת כעת גם מנערות חילוניות צעירות. אני אישית חושב שמי שמתעסק בשאלת צניעותן של בנות 13 הוא סוטה מין מסוכן בהרבה מכל הומוסקסואל - מי בכלל מעלה על דעתו להסתכל על בת 13 כמפתה?

אבל ראש עיריית ירושלים הוא רק טיפה בים. סגן ראש עיריית ישראל, אלי יש"ס, ניסה יחד עם כמה חברים להשפיע, בשבוע שעבר, על החלטתה של הרשות המבצעת לגבי קיום המצעד. איך הם עשו את זה? כמובן, עם הטיעון שתופס הכי חזק בימים אלה, האד פרבולוס המפורסם: בשם הילדים. למה להחליף מתכון מנצח? זה עובד עם צנזור האינטרנט, זה כנראה יעבוד גם כאן, לא? הנה הטענה:

ההשלמה, לכאורה, עם קיומו של מצעד הגאווה כחלק מחיינו, איננה מחייבת שלא נתגונן מפניה [עלגות במקור, נ.א.], ובמיוחד ילדים. הנגישות הקלה לתכנים מיניים במצעד חושפת ילדים להשפעות שליליות. האינטרס הציבורי הוא להגן על ילדים (ההדגשה שלי, נ.א.)

נשמע מוכר? אפשר לחשוב שבזמן המצעד התנועה במרכז העיר נמשכת כרגיל. כל כך הרבה מחסומי משטרה (בגלל איומי האלימות, כמובן), וילדים עלולים להקלע למקום בטעות? כנראה שהוריהם אינם משגיחים מספיק. שלא לדבר על הקבס שמעלה בי הטענה, כאילו אסור לילד להיחשף לכך שזה בסדר להיות הומוסקסואל, יש עוד כאלה. אני מניח שאיפשהו במוחם אכול התלמוד חושבים החתומים על המכתב כי זה בסדר גמור לחשוף ילדים רכים ללימודי הדת שאחת משיטות ההמתה החביבות עליה היא שפיכת מתכת רותחת במורד גרונו של הקרבן. מה עם הנזק שנגרם לבת שלוש עשרה ממוצעת הנדרשת לדכא את "מיניותה"? אגב, שווה לקרוא את שאר הציטוטים מהמכתב שמובאים בטמקא, הם משובבי נפש ממש (לומר על מצעד שנקבע ליום חמישי שזה בדיוק על סוף שבוע של תפילות בכותל זו הגמשה מדהימה של המושג "סוף שבוע", ואולי הוכחה נוספת לכך שיותר חרדים צריכים להתחיל לעבוד).

הרעיון הזה, שבו מוכרים לנו את הבעיה בתור נתון בל ישונה - הצידוק המעגלי לפיו אלימות חובשי כיפה ומגבעת היא לגיטימית ונתונה מראש אם יש מצעד, ולכן כדי למנוע אלימות יש למנוע את המצעד, הוא רק דוגמה אחת - הוא גם רעיון חרדי מוכר. ש"ס כבר מעלה כשיקול לעסקת השבויים עם חיזבאללה את עגינותה של קרנית גולדוואסר. בכך, הם מוכרים מצג שווא כאילו "עגינות" הוא מושג נתון, והדרך היחידה לקיים חיי אישות היא דרך הרב המזוקן. מסתבר שזה עובד להם טוב - צה"ל לא ביקש ממומחי מודיעין לקבוע אם השבויים בין החיים, הו לא, המשימה הזו הוטלה על הרב הצבאי הראשי. כן, הידעון הראשי של צה"ל יתייעץ עם מי שאחראי על נשמות בגן עדן ויחזור אלינו עם תשובה.

ביותר ויותר אספקטים הדמוקרטיה הישראלית החילונית נסוגה מפני הבהמה השחורה. יותר ויותר חוקים והצעות חוק מגבילים את זכותו של אדם לחופש ומנסים לכפות עליו זהות דתית שאינה שלו. מחר, בארבע אחר הצהריים, אני אהיה בגן העצמאות. אני קורא לכולם להגיע למפגן של דמוקרטיה, חירות וזכויות, אל מול כוחות החושך המאיימים להטיל את צל מעילם על כולנו.

תגובה אחת ל “עוד, לצעוד”


  1. vandersister אומר/ת ש:

    כל מילה בסלע. אין לי אפילו מילה אחת להוסיף.


אפשר להגיב:

לידיעתכם, התגובות, כמו כל שאר התכנים בבלוג - להוציא תמונת ההדר - מוצעות תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה של creative commons.