אני מבקש אותך לבצע ניסוי מחשבתי קצר. כך זה הולך: מחבל פורץ לביתך ומבקש לבצע שפטים בך באשת חיקך ובילדך. בכיסך מברג ואתה מזהה הזדמנות לדוקרו ולהכריעו. עכשיו אני מבקש לשאול אותך בהקשר של המשפט שרשמת, "נשארתי נאמן לבריאה ולכל בניה ובנותיה." מה בכוונתך לעשות?

אגב, אני מתכוון להתפנות בקרוב (אולי מחר) ולהגיב באריכות לפוסט המרתק האחרון של נמרוד. אני חושב שמה שאכתוב עשוי לעניין אותך ומזמין אותך לקרוא.

1) אנחנו שונים רק בסוגי השונות שאנחנו מאמצים. אין בנינו שום שונות אינהרנטית אלא רק שונות מאומצת. זוהי שונות מבחירה. להיות מודע לזה מביא ברכה. 2) לאלימות יש מקור יחיד – בורות. הצעה: דבר עם ילדים אלימים, שאל אותם למה הם מכים. אני למדתי הרבה על מבוגרים אלימים ככה. הם מדברים כמוך, אבל מנק' מבט של מבוגר אפשר לראות שהם בורים לכמה דברים, ושהחורים האלו במודעות יוצרים את ההתנהגות הנורמטיבית בתוכם. 3) אני לא מתעסק כל כך בדימוי שלי בך. אני גם לא מרגיש שיש איזשהו חסרון למה שאתה רואה כיהירות אצלי. 4) אני לא יודע, אולי. אני לא ממש שם על ההיסטוריה של ההומניות החילונית. אני לא מרגיש שיש לזה קשר אליי. אני אדם מאמין, ד'א.

אני לא מבין למה הזקנה בצד שלך ולא בצד שלהם.
מאיך שתיארת את הצדדים היא יותר בצד שלהם מבצד שלך.
זותומרת, מאיך שתיארת את הערבים היא נשמעת יותר ערביה מיהודיה. יש סיכוי שלפי תפיסתך היא שניהם? מה זה בעצם אומר בשבילך?

תימצתת את הרעיונות שלך, ואני אתמצת את שלי:
הדבר היחידי שיבטיח את קיומנו הוא נאמנות לבריאה הלא מחולקת. נאמנות צרה קורעת את הבריאה לשסעים, ואלו מהווים בסיס לאי-הבנות, לבילבול, להאחזות באשליה ולאלימות. מצד שני, נאמנות רחבה מאחה לבבות, קושרת גורלות, יוצרת אהבה ואחווה, מביאה ברכות.
ככל שאתה יותר נאמן, יותר מאמין, ככה אתה יותר מקור לאור.
אני לא ערקתי מעולם. גם לא בגדתי באף אחד (אולי בישויות מדומינות). נשארתי נאמן לבריאה ולכל בניה ובנותיה. לדעתי, אתה בתפיסתך ערקת מכלל העם האנושי, אל תוך קבוצה קטנה ובדלנית בתוכנו.

חס וחלילה. אין לי תחרות אתך ואני לא מחפש 'נצחון' או 'תבוסה' בדיון. אני מבקש להאיר נקודות שנוח מאוד לשכוח. "תהיה טוב יותר מזה" זו אמירה ללא כיסוי שמקורה התנשאות. "אהיה טוב יותר מזה" זו אמירה נפלאה ואני שמח שאמרת אותה. אני חושב שאוכל לצמצם את טענותיי בדיון הזה לארבע: 1) כולנו בני אדם אבל אנו שונים זה מזה. פרטנית בוודאי, וגם ברמה של תרבויות ולאומים. 2) יש אלימות בין בני אדם מסיבות שונות ומשונות. אם לא תגונן על עצמך ועל קרוביך, אתה והם עשויים לשלם מחיר כבד. 3) היהירות מסמאת וקטלנית וחלקלקה וחמקנית. קל מאוד ליפול בפח היהירות בלי משים. 4) ההומניות החילונית היא הונאה עצמית (גילוי נאות: אינני דתי, אינני מסורתי).

בנוגע לדוגמא עם האישה הזקנה: יש הרבה מאוד כמוה ולא מעט גרועים ממנה בצד שלנו, והמונים כמוה וגרועים בהרבה בצד הערבי. זו בדיוק הסיבה שעלינו לחיות ב-alert תמידי ולעמוד על מה שיבטיח כאן את קיומנו ללא כחל וסרק. עריקות איננה פתרון. אם בת היענה תטמון את ראשה בחול, הסכנה לא תיעלם אלא תתעצם. C'est la vie.

אמרתי שאתה יכול לחפש גזענות בדברי, ואתה עדיין מוזמן. לי אין פנאי לשחק במשחק של רציולניות ולוגיקה, של סתירות וכו', אז אני לא אהדוף את הטענות שלך בדבר היותי גזען. זה לא כיוון שמעניין אותי.

אני גם לא הולך לשחק במשחק של ההיסטוריה של התפיסה שלי, וההיסטוריה של האנשים הקודמים שהחזיקו בה. זה עוד משחק שלא מעניין אותי. אני לא מאמין במה שאני מאמין בגלל איזהשהו גב שמתקיים לנצח בעבר.

שתי ההצהרות האלו הן לא הזמנה לסיום הדו-שיח, אני פשוט יודע שאלו שתי כיוונים שהורגים את העיניין שלי בשיח, אז אני מקדים את המאוחר. אולי זה מפריד את הדיאלוג לשני מונולוגים. אם כן, אפשר גם להפסיק להתדיין.
אם אתה רוצה לראות את עצמך כמנצח בדיון הזה אתה מוזמן.

לא ברור לי אם הרחבת את הגזענות שלך לערבים-יהודים ('מזרחים') כדי לפתור את החידה של הגזענית מהקטמונים. אם אני ערבי-יהודי, כל המאפיינים האלו של ערבי תקפים עליי?

בכלליות, אני אומר שהרבה דברים משוגעים קורים כי אנשים שוגים כמוך בניתוח המציאות. בין אם הם פלסטינאים או ישראלים, בין אם הם בני ההמונים או פרטים סוטים, הם טועים, ואני לא אטעה כמוהם. גם אתה לא חייב לטעות בגלל שהם טועים. תהיה טוב יותר מזה. אתה לא חייב להטמע בטיפשות.
זוהי התשובה שלי לסעיפים שכתבת ועוסקים בשינאת הזר, האנטישמיות וההרג חסר ההיגיון של אנשים את בני עמם.

בוא נתחיל מהסוף. אתה בהחלט גזען על פי הגדרתך אתה. ציטוט: "הגזען תמיד יגיד, 'זה לא אני… הוא לא בעל הדיעות הגזעניות, הוא מגיב לעולם קבוע של הפרדות."

לגופם של דברים:

1) האם אתה יודע כמה ערבים בעולם צועקים מידי יום ביומו "מוות לערבים!" (לערבים אחרים כמובן)? אני אענה בשבילך: countless. האם אתה יודע כמה ערבים בעולם מממשים – מידי יום ביומו – את פנטזיות הרצח שלהם על ערבים אחרים? האם שאלת עצמך איך זה שמס' הפלסטינים שנרצחים ע"י פלסטינים (לא רק בתחומי א"י) גדול ממספרם של אילו שמוצאים את מותם בסכסוך מול ישראל? האם שאלת עצמך איך זה שהעובדה הזו לא מעניית אף אחד, אפילו לא את הפלסטינים עצמם (ובטח שלא את ה'הומניסטים' למיניהם, את 'פעילי השלום')?

2) שנאת הזר (ובפרט אם הוא יהודי) היא מאפיין דומיננטי של התרבות הערבית בימנו – למצער. זה לא תמיד היה כך ואני משוכנע שזה לא יהיה לנצח אבל זו עובדה אמפירית פשוטה שרק מתחסדים (שמכרו את כבודם ויושרם תמורת נזיד העדשים ההומני) מתעלמים ממנה במפגין.

3 כאמור, לשבץ במשפט את מחרוזת המילים "נורמות של הגזענות הארצישראלית" זה להיות גזען על פי ההגדרה השטחית שצירפת. אם להתעלם מהגדרות מועדות לפורענות שמזמינות כשלים לוגיים על ימין ועל שמאל (דוגמת "כולכם גזענים…") – אזי התרבות הערבית בימנו אכן מקדשת את הגזענות.

4) אתה מסתכל על העולם דרך משקפי היהירות שלך ומוצא פגמים בכולם – חוץ מאשר בעצמך. כולנו בני אדם, ללא ספק, הווייתנו היא ספקטרום רציף שבצידו האחד יצרים אפלים ובצידו האחר מאוויים נשגבים, ועולם ומלואו בין לבין. השאלה היא כמובן כמה יש מכל דבר בכל אחד, ומדוע בתרבות מסוימת תכונות מסוימות נפוצות יותר ואחרות נפוצות פחות. הבדלים בין תרבויות יש ויש ולא משנה כמה תתכחש לזה.

5) ככל שאני יכול לשפוט, מהאמת ההומניסטית של הוגי הדעות הדגולים נשארה רק גחלת עמומה. האמת הזו ינקה את לשדה מתוך אמונה דתית עמוקה אשר הניחה את המוסר על יסודות אבסולוטיים, ואת הערכים המכוננים על אידאות אפלטוניות. בעולם ההשכלה השמאלני-חילוני של היום לא נותר מזה דבר, כאן הכל יחסי. בהשקפה הפוסט מודרניסטית (אשר קנתה אחיזה בחוגים רחבים של השמאל) אפילו האמת הפיזיקלית היא תלוית-מתבונן. המרחק בין שתי התזות הללו הוא אדיר אבל זה לא מפריע לאבירי ההומניזם החילוני לנכס לעצמם את הישגי הרוח של דגולי הרוח. מעולם הרוח של גדולי האנושות נותרו רק השמות, ולתוכם נוצקו תכנים זרים קרים ומנוכרים המכונים משום מה 'הומניזם'.

6) שים לב, אגב, שנדיר מאוד למצוא ערבים שיגלו עניין במשנתם של אפלטון אוגוסטוס או שפינוזה, או ששמעו על מי מהאישים המוכרים כ"כ לקוראי הבלוג הזה. לא שאין אבל זה נדיר מאוד. ובאמת, מה להם ולכל זה? הם עסוקים בלשכנע את עצמם ואת כל העולם בדמוניות של היהודי זיס, ולצערי – במידה לא מבוטלת של הצלחה.

ולבסוף, את חזון אחרים הימים שלך – שהוא כמובן *לא* מקורי – אני מאמץ בשתי ידיים, דקה אחת אחרי שיאמצו אותו אחרוני הערבים.

לשאלתך, לא, אינני גזען. כמו אביזרי הקוסם אתה יכול לנוע סביב התכונה הזו בי ולבחון אותה מכל הצדדים עד שתווכח שאין כאן שום תרמית.

כיוון שאני "גזען מארץ הגזענים" מותר לי להיות דובר-אמת מבלי לחשוש שתדמיתי הנקייה תיפגע חלילה.

אתה טוען שליהודים חילוניים יש הרבה יותר במשותף עם עם ערבים חילוניים. על כך יש לי שתי הערות. 1) יש מעט מאוד ערבים חילוניים. גם אלו שנראים חילוניים הם ברובם דתיים עם יחס של הערכה רבה לקוראן. איך אני יודע? במקצועי יצא לי לעבוד עם הרבה ערבים "חילוניים" מאוד משכילים (תואר שני ושלישי). רק אחד מהם הגדיר עצמו חילוני. השאר הודו בפה מלא שהם דתיים גם אם זה לא נראה. על כך הוסיפו שבניגוד גמור ליהודים, בחברה הערבית כמעט כולם דתיים. 2) הראה לי ערבי חילוני שבראש הבלוג שלו מתנוססים דיוקנאותיהם של קירקגור וסוקרטס. לא מצאת כאלו? אתה מוזמן לסקור בלוגים של ערבים מכל רחבי העולם הערבי. לא מצאת? מעניין. מצאת? עוד יותר מעניין! 

אתה גם בא לספר לי שליהודי חילוני הרבה יותר משותף עם אירופאי חילוני. כל כך הרבה משותף שלא הייתה בעיה לאירופאי החילוני להשליך את היהודי החילוני, עם אשתו בניו ובנותיו הוריו וכל מכריו לתאי הגזים. האנטישמיות האירופית כ"כ שורשית, שלא תהיה לו כל בעיה לעשות זאת גם היום (לא ישירות אבל בעצימת עין) – בהינתן האווירה המתאימה. איך אני יודע? מהיכרות אישית מאוד עם אירופאים רבים, רובם אקדמאים.

עכשיו תאמר לי: יצאת למסע בארץ רחוקה ונקלעת למצוקה. למי תפנה? לבית חב"ד הקרוב או לאגודה המקומית של… איפה תרגיש חם יותר – בסעודת ערב שבת אצל משפחה יהודית מארחת או אצל בעלת המוטל?… (אין צורך לענות בהתרסה… אני יודע – בשני המקרים הבחירה שלך תהיה באפשרות השנייה).