לניר, לא כל העמותות האלה הן "כוס התה שלי" אבל שום דבר לא מונע מהמדינה לבצע תחקיר אמיתי על מה שמתרחש ולהזהר יותר בכבוד ובחיים של אנשים.

הבעיה היא לא בהתנהלות של חייל בודדאו של פקיד בודד שיכול להתעלל או להביא למוות של משפחה, אלא

א. בהתנהגות מערכתית שמאפשרת לאנשים כאלה להיות בתוך המערכת , נותנת להם גיבוי ומציגה חזות וורודה שלא צריך להיות גולדסטון כדי לדעת שהיא לא נכונה (מספיק שיש לך קרובים שמשרתים בשטחים).

ב. חשיבה מדינית ותרבות שלא מבינה מה הבעיה בכיבוש מתמשך של מיליוני בני אדם. (עד היום כשהימין אומר כיבוש הוא מדבר על כיבוש האדמה לא על כיבוש האנשים).

שירתתי כלוחם בחיל השריון ואני עדיין משרת כלוחם במילואים מזה כ-12 שנים. לצערי, שירתתי לא מעט במחסומים, בשטחים ובפעילויות שונות מול האוכלוסיה הפלסטינית.

מעולם לא ראיתי גילוי של חוסר כבוד או התעללות באזרחים פלסטינים מצד איש מחיילי צה"ל, להיפך, ראיתי טיפול מכובד עד כמה שאפשר (יש כאלה שיגידו שעצם המחסום הוא השפלה – ואני יכול להבין אותם).

למרות זאת – לאור סיפורים שמסופרים בתקשורת או בדו"ח גולדסטון וכאדם רציונאלי, אני מאמין שיש חיילים שכן רואים השפלות או אפילו מבצעים אותן.

לכן, מפריע לי מאד שהעמותות "יש דין", "שוברים שתיקה" ודומותיהן ואנשים כמו המגיבים כאן הופכים את כלל חיילי צה"ל ל"משפילים חסרי צלם אנוש ובעלי קהות חושים" ואפילו גרוע מכך – את מדיניותו הרשמית של הצבא למדיניות של השפלה ודיכוי ביד גסה, ולאחר מכן מסקנות אלו משמשות כנשק בידי אויבינו הגדולים ביותר.

אני לא ימני ולא נמנה על שונאי דמוקרטיה/חופש ביטוי והומניזם אבל העמותות הנ"ל והאנשים שמשרתים אותן נאמנה עוזרים לאויבינו הגדולים ביותר אז אל תתפלאו שיוצא קיצפם של ציבורים שלמים כנגדם.