‫תגובות לפוסט: "כעת, אנחנו מקשיבים"‬

‫מאת: להיות הומאניסט זה סיפור כיסוי מצויין | חנה בית הלחמי‬

Wed, 30 Jun 2010 02:20:54 +0000

[...] נמרוד אבישר [...]

‫מאת: לא יותר? « ביני לביני‬

‫לא יותר? « ביני לביני‬ — Sat, 19 Jun 2010 08:59:34 +0000

[...] וחשובים באותו עניין: יוסי גורביץ, רונית ליברמנש, נמרוד אבישר, חנה בית [...]

‫מאת: big deal‬

‫big deal‬ — Fri, 26 Feb 2010 09:02:59 +0000

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1150622.html

‫מאת: אלפי עוולות קטנות – מכתב « בלוגיקה‬

‫אלפי עוולות קטנות – מכתב « בלוגיקה‬ — Wed, 24 Feb 2010 08:34:50 +0000

[...] הוא לעיונכם. הוא חשוב. גם לדברים הכתובים כאן התכוונתי כשכתבתי יש שגבר אחד אונס אישה אחת והחברה כולה – אני, אתה, את, [...]

‫מאת: hilanoga‬

‫hilanoga‬ — Sat, 20 Feb 2010 18:46:24 +0000

אתה מקבל הודעות ששולחים לך בדף יצירת קשר, תגיד?

‫מאת: ג‬

‫ג‬ — Thu, 18 Feb 2010 06:44:54 +0000

פוסט טוב מאוד ורע מאוד- קראתי בלי יכולת להחליט אם לצחוק או אם לבכות.

גברים רבים הם פלורליסטים והומניסטיים, אך מעטים, ולאו דווקא משורות הקודמים, הם גם פמיניסטים.
פעמים ספורות נתקלתי בגבר שמבין כי נשים מחונכות להכיר כי דעתן קלה. גברים מחונכים שלא להתיחס בכובד ראש למי שדעתם/ן קלה.
האם הנוטים לראדיקליות נוטים בהכרח לצביעות? יתכן, אך לדעתי אין כך הדבר.

לא אעודד אותך לדווח, עשה בחייך מה שאתה מוצא לנכון. מחזקת את ידיך, תודה על הפוסט המצוין.

‫מאת: על כוחה של הבלוגוספירה, פרשת יצחק לאור והאונס לכאורה | חורים ברשת‬

Wed, 17 Feb 2010 16:18:02 +0000

[...] אבישר – בפוסט מרעיש בפני עצמו: "אני מעולם לא הגשתי תלונה, עד שכבר היה מאוחר מדי. [...]

‫מאת: יצחק לאור: 12 ימים של אונס און-ליין | תקשורת אנושית‬

‫יצחק לאור: 12 ימים של אונס און-ליין | תקשורת אנושית‬ — Tue, 16 Feb 2010 11:02:43 +0000

[...] מחול השדים. חנה בית הלחמי, יוסי גורביץ, רונית ליברמנש, נמרוד אבישר, יופי תירוש, מגדר וחברה בישראל, עידן לנדו, אורית קמיר, [...]

‫מאת: מלווה‬

‫מלווה‬ — Sat, 13 Feb 2010 07:17:07 +0000

נמרוד, קודם כל, יישר כוח על הפוסט המצוין. מעבר לכך, כמי שמלווה נפגעות מטעם מרכז הסיוע בתל אביב (כאשר הן מבקשות להגיש תלונה במשטרה, להגיע לפרקליטות או להעיד בבית המשפט) אני יכולה לומר לך בביטחון מלא שכדאי לעשות משהו עם תחושת האשמה שמלווה אותך. מערכת המשפט היא דרך אחת, לגיטימית, לדווח ולפתוח נושאים. הבעיה היא שזו המערכת, בהא הידיעה, שמיצרת , עוטפת באריזה נאה ומשווקת, את כל הסטריאוטיפים שציינת. מרבית הסיפורים שנכנסים אליה נפלטים החוצה, לעתים בבושת פנים. אני בטוחה שהיו לך הסיבות שלך לא לדווח על הפגיעה במשטרה ובכל מקרה, הן וודאי לגיטימיות. יש סיכוי גבוה מאוד שפעלת בשכל רב כי המערכת הזו יכולה להועיל אבל היא יכולה גם לייצר פגיעה חמורה ולעתים נדירות יש בה מזור אמיתי, לפרט ולחברה. עד שהיא לא תטרח להשתנות מן היסוד ביחס שלה כלפי נפגעי ונפגעות עבירות מין אין להצטער (וודאי שלא לחוש אשמה) על הימנעות מלהיכנס אליה. דווקא כמי שמלווה נשים כבר שנים אני יכולה לומר לך שלעתים אני מרגישה שכניסה למערכת הזו מהווה סוג של בגידה באירוע, בדרך התרחשותו, באיזו אמת פנימית לגביו. יש בה סוג של שיתוף פעולה עם הדברים שאנחנו הכי מתנגדים אליהם, הכי מתקוממים כלפיהם. ובעיקר כאשר ישנן דרכים אחרות. יש אחרים לספר להם, יש מערכות אלטרנטיביות שפעם לא היו קיימות ויש פשוט את החיים. שצריך וחובה לחיות אותם במלואם. המערכת המשפטית לפעמים עוצרת אותם. ולהרבה הרבה זמן…
מאחלת לך מכל הלב המשך התמודדות מועילה.

‫מאת: איתי קנדר‬

‫איתי קנדר‬ — Tue, 09 Feb 2010 22:58:58 +0000

http://www.youtube.com/watch?v=4VpbySv14jo