לכתחילה עדיף שלא להשכיר כלל דירה לאדם שאינו שומר תורה ומצוות, עקב החשש לסייע בידי עוברי עבירה שיעשו בדירה מעשים אסורים לפי התורה. (הרב יוסף אלישיב, מנהיג הפלג הליטאי, צוטט בידיעות ירושלים 4.7.2008 עמ’ 19)

"ידיעות ירושלים" החליט להקדיש את גיליונו האחרון למלחמה על העיר ירושלים. העיתונאים יצאו לשטח וחזרו עם סיפורים מסמרי שיער. להלן כמה מהם.

1. שכונת קריית היובל הפכה ליעד נוסף להתחרדות. השכונה, שנוסדה לפני כמעט ששים שנה, מאכלסת בין השאר סטודנטים למקצועות הרפואה בקמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית. לפני כשנתיים החלה ההגירה החרדית. אילן בן לולו, ספר השכונה, נקלע לסכסוך שכנים עם בית הכנסת לידו. התגובה האלימה לא איחרה לבוא. כמיטב המסורת המסיתה, הופצו בשכונה פשקווילים המאיימים בעונש מידי שמים על המסתפרים אצל בן לולו. בין השאר, איחלו לו נושאי המגבעת שעיניו תשפכנה מחוריהן.

2. כבר כתבתי על זה, ויש לכתוב על זה עוד. העירייה אישרה הקמת קומפלקס של מבני דת בבית הכרם. היא אישרה זאת על סמך 50 חתימות בלבד – בזמן שבשכונה משוועים כבר שנים לבית ספר יסודי חדש, היות והקיים לא מצליח לענות על הצרכים הקיימים. על העצומה נגד הבניה, אגב, חתמו מעל לשמונה מאות איש. קצת יותר מחמישים. בינתיים החרדים הקיימים בשכונה כבר מפריעים לפעולות הצופים במקום בזעקות "שאבעס". ראוי לציין שבבית הכרם יש 14 (!) בתי כנסת ומקווה אחד, ובמרחק הליכה הרבה מאוד מבני דת נוספים. לעומת זאת, ש גם ששים תלמידי בית ספר יסודי שאין להם הקצאה בבתי הספר הקיימים.

3. תקציב שיפור המדרכות בירושלים קוצץ – על אף שבמקומות מסוימים אין מדרכות כלל – לטובת בנית מעברים ציבוריים בתל ארזה, שכונה חרדית.

4. ועדת הכספים מינתה ועדה למתן הנחות לחייבי חשבונות מים. חברי הועדה, שעתידה להחליט על מתן הנחות והסדרי חובות לחייבים חשבונות מים, חרדים כולם, ומהקואליציה. יו"ר ועדת הביקורת העירונית והיועץ המשפטי של העירייה, שניהם אמרו כי הרכב ועדות עירוניות חייב לכלול לפחות נציג אופוזיציה אחד. סגן ראש העירייה, אלי שמחיוף (עוד נחזור אליו), הודיע שהוא מתכוון להביא חוות דעת משפטית נגדית מטעם העירייה. לשם מה מחזיקה העירייה יועץ משפטי אם את חוות דעתו היא לא מוכנה לקבל, זה רק אלוהים יודע – כי הרי החרדים פועלים בשמו. בינתיים, הם משחקים בכספי הציבור.

5. מעל מחצית מתקציב מפעל הפיס שניתן לעיר הלכה על מתן שירותים לחרדים.

6. שמחיוף זה מצוטט בעתון כך:

אני לא מבין מה קרה באירועי הגשר מלבד רצון של כמה חברי מועצה שמעוניינים לקומם את הציבור החילוני לפני הבחירות. מה היה רע בחמש השנים האחרונות שבהן העירייה נוהלה בידי חרדים? לרגל חגיגות ה-40 לאיחוד העיר התקיימו בעיר מאות מופעים שבהם השתתפו זמרות ורקדניות ללא כל הפרעה. לא אתפלא אם מי שהורה לרקדניות להתלבש כך היו מנהלי הלהקה, שרצו לחולל פרובוקציה.

כמה עמודים אחר כך סגן ראש העירייה יהושע פולק מודה שהוא דרש את כיסוי ראשן של הילדות. האם שמחיוף משקר, או שהוא לא יודע מה סגן ראש העירייה השני עושה?

7. חמישה עשר בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים נסגרו בירושלים בעשר השנים האחרונות, עקב ירידה בהרשמה. החילונים עוזבים את ירושלים, ובמאסות.

8. מודעות שצונזרו בעיר: השלט של הסרט ספיידרמן עבר עריכה דיגיטלית להפריד בין טובי מגווייר לקירסטן דאנסט, שרי גבעתי הועלמה מהמודעות של רשת חנויות בגדים, פרגי הוסרה מהמודעות של להקת הבלאק אייד פיז, בנות צעירות הוסרו ממודעות פרסומת לקורס פסיכומטרי, ושם הסרט "סקס והעיר הגדולה" שונה ל"… והעיר הגדולה".

9. שלמה רוזנשטיין, כוכב הפוסט הקודם בנושא, מנמק את אי הקמת רשות תרבות עירונית חצי עצמאית – כפי שמנסים להקים כבר שלוש שנים – בנימוק הנפלא שגוף כזה "יעשה פעולות שיפגעו בצביונה של העיר". עיר שיש בה רוב לא חרדי, ומשום מה חבר מועצת העיר בטוח שהצביון שלה הוא חרדי.

10.  נמשיך עם רוזנשטיין. בכל הטקסים העירוניים נמנעה הופעתן של זמרות, כי הרי "קול באישה ערווה" (מין הלכה מטופשת שקובעת שמי ששומע קולה של אישה, כאילו הביט לתוך מעמקי הואגינה שלה). כשהאופוזיציה מבקשת להביא לכיכרות מקהלות מעורבות – ילדים וילדות – או זמרות, טוען מולם רוזנשטיין כי "הם פשוט נוהגים בחוצפה". You don’t say.

11. מחצית מרחוב אגריפס שינתה שמה לרחוב "רב שמואל ברוך".

12. יהושע פולק על אינוס הילדות בגשר המיתרים: "אני לא מתכוון להיות צנזור, אבל לא ארשה שיהיה חוסר צניעות באירועים ממלכתיים כמו פתיחת הגשר".
א. הדגמה נאה סתירה מהי.
ב. כלומר, לנשים אין מקום באירועים ממלכתיים. לא, רק שנבין.

13. נקודה למחשבה: אם השכונה שבה מתגוררים תלמידי קמפוס עין כרם מתחרדת, השכונה בה מתגוררי תלמידי קמפוס גבעת רם מתחרדת והאוטובוסים לקמפוס הר הצופים הופכים להיות זירת קרב, כמה זמן יעבור עד שהאוניברסיטה העברית תיאלץ להתיק את מיקומה?