עדכונים מחזית ירושלים
לכתחילה עדיף שלא להשכיר כלל דירה לאדם שאינו שומר תורה ומצוות, עקב החשש לסייע בידי עוברי עבירה שיעשו בדירה מעשים אסורים לפי התורה. (הרב יוסף אלישיב, מנהיג הפלג הליטאי, צוטט בידיעות ירושלים 4.7.2008 עמ' 19)
"ידיעות ירושלים" החליט להקדיש את גיליונו האחרון למלחמה על העיר ירושלים. העיתונאים יצאו לשטח וחזרו עם סיפורים מסמרי שיער. להלן כמה מהם.
1. שכונת קריית היובל הפכה ליעד נוסף להתחרדות. השכונה, שנוסדה לפני כמעט ששים שנה, מאכלסת בין השאר סטודנטים למקצועות הרפואה בקמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית. לפני כשנתיים החלה ההגירה החרדית. אילן בן לולו, ספר השכונה, נקלע לסכסוך שכנים עם בית הכנסת לידו. התגובה האלימה לא איחרה לבוא. כמיטב המסורת המסיתה, הופצו בשכונה פשקווילים המאיימים בעונש מידי שמים על המסתפרים אצל בן לולו. בין השאר, איחלו לו נושאי המגבעת שעיניו תשפכנה מחוריהן.
2. כבר כתבתי על זה, ויש לכתוב על זה עוד. העירייה אישרה הקמת קומפלקס של מבני דת בבית הכרם. היא אישרה זאת על סמך 50 חתימות בלבד - בזמן שבשכונה משוועים כבר שנים לבית ספר יסודי חדש, היות והקיים לא מצליח לענות על הצרכים הקיימים. על העצומה נגד הבניה, אגב, חתמו מעל לשמונה מאות איש. קצת יותר מחמישים. בינתיים החרדים הקיימים בשכונה כבר מפריעים לפעולות הצופים במקום בזעקות "שאבעס". ראוי לציין שבבית הכרם יש 14 (!) בתי כנסת ומקווה אחד, ובמרחק הליכה הרבה מאוד מבני דת נוספים. לעומת זאת, ש גם ששים תלמידי בית ספר יסודי שאין להם הקצאה בבתי הספר הקיימים.
3. תקציב שיפור המדרכות בירושלים קוצץ - על אף שבמקומות מסוימים אין מדרכות כלל - לטובת בנית מעברים ציבוריים בתל ארזה, שכונה חרדית.
4. ועדת הכספים מינתה ועדה למתן הנחות לחייבי חשבונות מים. חברי הועדה, שעתידה להחליט על מתן הנחות והסדרי חובות לחייבים חשבונות מים, חרדים כולם, ומהקואליציה. יו"ר ועדת הביקורת העירונית והיועץ המשפטי של העירייה, שניהם אמרו כי הרכב ועדות עירוניות חייב לכלול לפחות נציג אופוזיציה אחד. סגן ראש העירייה, אלי שמחיוף (עוד נחזור אליו), הודיע שהוא מתכוון להביא חוות דעת משפטית נגדית מטעם העירייה. לשם מה מחזיקה העירייה יועץ משפטי אם את חוות דעתו היא לא מוכנה לקבל, זה רק אלוהים יודע - כי הרי החרדים פועלים בשמו. בינתיים, הם משחקים בכספי הציבור.
5. מעל מחצית מתקציב מפעל הפיס שניתן לעיר הלכה על מתן שירותים לחרדים.
6. שמחיוף זה מצוטט בעתון כך:
אני לא מבין מה קרה באירועי הגשר מלבד רצון של כמה חברי מועצה שמעוניינים לקומם את הציבור החילוני לפני הבחירות. מה היה רע בחמש השנים האחרונות שבהן העירייה נוהלה בידי חרדים? לרגל חגיגות ה-40 לאיחוד העיר התקיימו בעיר מאות מופעים שבהם השתתפו זמרות ורקדניות ללא כל הפרעה. לא אתפלא אם מי שהורה לרקדניות להתלבש כך היו מנהלי הלהקה, שרצו לחולל פרובוקציה.
כמה עמודים אחר כך סגן ראש העירייה יהושע פולק מודה שהוא דרש את כיסוי ראשן של הילדות. האם שמחיוף משקר, או שהוא לא יודע מה סגן ראש העירייה השני עושה?
7. חמישה עשר בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים נסגרו בירושלים בעשר השנים האחרונות, עקב ירידה בהרשמה. החילונים עוזבים את ירושלים, ובמאסות.
8. מודעות שצונזרו בעיר: השלט של הסרט ספיידרמן עבר עריכה דיגיטלית להפריד בין טובי מגווייר לקירסטן דאנסט, שרי גבעתי הועלמה מהמודעות של רשת חנויות בגדים, פרגי הוסרה מהמודעות של להקת הבלאק אייד פיז, בנות צעירות הוסרו ממודעות פרסומת לקורס פסיכומטרי, ושם הסרט "סקס והעיר הגדולה" שונה ל"… והעיר הגדולה".
9. שלמה רוזנשטיין, כוכב הפוסט הקודם בנושא, מנמק את אי הקמת רשות תרבות עירונית חצי עצמאית - כפי שמנסים להקים כבר שלוש שנים - בנימוק הנפלא שגוף כזה "יעשה פעולות שיפגעו בצביונה של העיר". עיר שיש בה רוב לא חרדי, ומשום מה חבר מועצת העיר בטוח שהצביון שלה הוא חרדי.
10. נמשיך עם רוזנשטיין. בכל הטקסים העירוניים נמנעה הופעתן של זמרות, כי הרי "קול באישה ערווה" (מין הלכה מטופשת שקובעת שמי ששומע קולה של אישה, כאילו הביט לתוך מעמקי הואגינה שלה). כשהאופוזיציה מבקשת להביא לכיכרות מקהלות מעורבות - ילדים וילדות - או זמרות, טוען מולם רוזנשטיין כי "הם פשוט נוהגים בחוצפה". You don't say.
11. מחצית מרחוב אגריפס שינתה שמה לרחוב "רב שמואל ברוך".
12. יהושע פולק על אינוס הילדות בגשר המיתרים: "אני לא מתכוון להיות צנזור, אבל לא ארשה שיהיה חוסר צניעות באירועים ממלכתיים כמו פתיחת הגשר".
א. הדגמה נאה סתירה מהי.
ב. כלומר, לנשים אין מקום באירועים ממלכתיים. לא, רק שנבין.
13. נקודה למחשבה: אם השכונה שבה מתגוררים תלמידי קמפוס עין כרם מתחרדת, השכונה בה מתגוררי תלמידי קמפוס גבעת רם מתחרדת והאוטובוסים לקמפוס הר הצופים הופכים להיות זירת קרב, כמה זמן יעבור עד שהאוניברסיטה העברית תיאלץ להתיק את מיקומה?
רק שאני אבין, כשאתה (והסגן פולק) אומרים "נשים", אתם מתכוונים "ילדות", כן?
הדכאון מעולם לא היה מוחשי יותר.
כשהוא אומר נשים, הוא מתכוון נשים. הנחת היסוד שחייבה את כיסוי ראשן של הילדות היא שמשום שהן ילדות חילוניות, הן עלולות שלא להיות בתולות ולכן נחשבות "אשת איש" ואז חל עליהן "שיער באישה ערווה" (את ידעת שכל כך הרבה ממך זה ערווה?)
כשאני אומר "נשים", אני מתייחס לזה שהוא דיבר על כך שלא ירשה "חוסר צניעות" בטקסים ממלכתיים - ומעולם לא שמעתי את טיעון חוסר הצניעות מופנה כלפי גבר. כך שכנראה הוא לא ירשה נשים בטקסים ממלכתיים.
וכן, הגיליון הזה מדפרס ברמות.
באמת כואב.
סתם שאלה, מה המקור להנחת היסוד של כיסוי שיערם של הילדות שהזכרת בתגובתך?
ניחוש מלומד. אין כל הלכה שמחייבת אישה לא נשואה לכסות את ראשה, ופולק יודע את זה.
הגעתי לבלוג בעקבות קישור אצל אח"י דקר לפוסט על התחבורה הציבורית. לא האמנתי שקיימים דברים כאלה בארץ. פשוט מזעזע.
והחלק הכי עצוב - הם מקבלים בדיוק את מה שהם רוצים: החילונים עוזבים את העיר.
נמרוד, הילדות חוייבו לכסות את ראשם כדי לטשטש את זהותם המינית, ולא מפני החשש שהם נשואות, לא שזה יותר טוב, אבל חבל להגזים…
פירוש הביטוי "ערווה" הוא כל דבר המוסתר ממך (או שאמור להיות מוסתר), לכן פירוש המשפט "שיער באשה ערווה" הוא שהשיער אמור להיות מכוסה, ולא כמו הפרשנות התמוהה שלך.
חוץ מההערות הנ"ל אני מסכים עם כל מילה שנכתבה בפוסט, סתם חבל להיגרר לדמגוגיה שמתאימה דווקא לצד השני שממנו אנו מנסים להתגונן…
"נמרוד, הילדות חוייבו לכסות את ראשם כדי לטשטש את זהותם המינית" - לא, לא קונה את הפלפלת הזו. ויותר מזה - איזו הלכה יש לפיה יש לטשטש את זהותה המינית של ילדה לא נשואה? ועוד יותר - מדוע מחויבת נשואה בכיסוי ראש אם לא בדיוק כדי לטשטש את מיניותה?
"פירוש הביטוי "ערווה" הוא כל דבר המוסתר ממך" - לא, פירוש המילה "ערווה" הוא אזור החלציים. שיער הערווה, למשל, זה מה שגדל לך ליד הבולבול, לא כל שיער מוצנע. מה "קול באישה ערווה" אומר, לפי הפרשנות המוזרה הזו? שקולה של אישה צריך להיות "מכוסה"?
[...] - עוד לא כתבתי כלום, אחרת האשימה אותי בשיחה טלפונית שעל הטרור החרדי אני כותב, אבל מזה הפלשתיני אני מתעלם. דווקא כתבתי משהו [...]
אני מסכים עם הפרשנות למילה "ערווה".
"קול באשה ערווה" = אם אין (לגבר) סיבה לשמוע את קולה של אישה (נשואה) אז עליו להימנע מכך (ובמובן הזה בשבילו מדובר ב"ערווה").
בקשר לילדות אני מסכים שהסיפור הזה היה מיותר, אני בטוח שאף חרדי לא שלח את הילדים שלו לאירוע (או היה שם בעצמו) רק בגלל העובדה שהילדות כיסו את עצמם. חרדי שרוצה להיות באירוע הזה לא מייחס יותר מדי חשיבות לעובדה שהילדות מכסות את הראש.
אני גם לא חושב שפולק הרחיק לכת עד כדי מחשבה על סוגיית הבתולין של הילדות המסכנות.
הוא פשוט לא חשבץ על כלום.
כמובן, החרדים אשמים בהכל.
גם בבעיות שיש לך במחשב.
עמית:
"אני מסכים עם הפרשנות למילה "ערווה".
"קול באשה ערווה" = אם אין (לגבר) סיבה לשמוע את קולה של אישה (נשואה) אז עליו להימנע מכך (ובמובן הזה בשבילו מדובר ב"ערווה"). " - כי אתה החלטת? כי אני לא זוכר שראיתי הלכה כזו, ומשהו אומר לי שעיינתי בתלמוד ובמשנה מעט יותר פעמים ממך.
חתול,
איפה כתבתי שהחרדים אשמים בכול? הם אשמים בדברים שהם עושים. הם אשמים באלימות שלהם, הם אשמים בהשתלטות על כספי ציבור, הם אשמים בצנזור מודעות. בוא תנסה, ככה, לשם הדיון, לטעון טענה ממשית ולא לזרוק משפט מפוצץ ולהיעלם אל האופק. כי באותה הקלות אני יכול לומר לך "צודק. החרדים לא אשמים בכלום. גם לא בדברים שהם עושים". זה לא רציני.
ואם היית קורא כאן יותר, היית יודע שאני משתמש במק. אין לי בעיות במחשב.
אני לא מתכוין להכנס לוויכוח מי עיין בתלמוד יותר (אבל אתה לא מכיר אותי. נכון?). אני מסתמך על הזיכרון שלי וכך אני זוכר שלמדתי לכן לא ציינתי את המקור לפרשנות הזו.
אפרופו מקורות, מה המקור לפרשנות המעוותת שלך? אם עיינת כל כך הרבה בתלמוד אתה בוודאי יודע שמופיעות בו הרבה מילים בנות זמננו שפעם היה להם פירוש קצת שונה ממה שניתן להם היום.
"אני לא מתכוין להכנס לוויכוח מי עיין בתלמוד יותר (אבל אתה לא מכיר אותי. נכון?)" - ודאי שלא, אבל היות ואתה מסתתר מאחורי אנונימיות, אני לא חייב להאמין למילה שיוצאת לך מהפה.
"אני מסתמך על הזיכרון שלי וכך אני זוכר שלמדתי לכן לא ציינתי את המקור לפרשנות הזו." - נו, רוץ לתלמוד על המדף ומצא לי ציטוט.
"אפרופו מקורות, מה המקור לפרשנות המעוותת שלך? אם עיינת כל כך הרבה בתלמוד אתה בוודאי יודע שמופיעות בו הרבה מילים בנות זמננו שפעם היה להם פירוש קצת שונה ממה שניתן להם היום." - מעוותת? הטעם היחידי שיכול להיות לבקשה לכסות את שיערן הוא "שיער באישה ערווה" - אלא אם כן יש לך טעם אחר שאתה רוצה להפנות אותנו אליו. "שיער באישה ערווה" חל רק על נשואות - נתון. דין לא בתולה כדין אשת איש במקרים רבים - נתון. צריך לאיית לך את זה? יש שתי אפשרויות - או שלביזוי הנערות לא היה כל הצדקה הלכתית, ואז מדובר בעבודה זרה במקרה הטוב, או שהוא נבע מהטעם שהזכרתי. יש לך משהו אחר, היות ואתה טוען לידע בתחום?
לגבי פירוש שונה למילים, אתה וודאי מכיר את זה:
"אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת: למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים - לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף!" (ברכות כ"ד עמ' א') - נראה לי די ברור שחכמי התלמוד ידעו גם ידעו מהי ערווה. שוב, אלא אם כן אתה רוצה להביא ציטוט שבו מבארים עצמם חכמי התלמוד אחרת.
אחד מהפירושים למילה "ערווה" על-פי המילון שלי הוא "forbidden", וכשאותי לימדו ש"שיער באשה ערווה" הסבירו אותה כך.
פולק דרש לכסות את ראש הנערות בדיוק מאותה סיבה שאשה נשואה מכסה את ראשה - טשטוש הזהות המינית, ולא בגלל חשש לבתוליהם.
"אחד מהפירושים למילה "ערווה" על-פי המילון שלי הוא "forbidden", וכשאותי לימדו ש"שיער באשה ערווה" הסבירו אותה כך." - אסור מדוע? נדמה לי שהתלמוד מאוד ברור בקטע הזה, גם במקום שציטטתי וגם במקומות נוספים.
"פולק דרש לכסות את ראש הנערות בדיוק מאותה סיבה שאשה נשואה מכסה את ראשה - טשטוש הזהות המינית, ולא בגלל חשש לבתוליהם." - רק שהרקדניות לא נשואות! ושוב אנחנו מגיעים לאותו מעגל: או שאין לזה צידוק הלכתי, ומדובר בכפיה דתית של דת שהיא אפילו לא היהדות, או שמדובר בתפישה הסוטה שהזכרתי.
הרמב"ם אומר על הקטע שציטטת וכך נפסק להלכה ש"המסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין להנות כמי שנסתכל במקום התורף". וכך גם לגבי שיער וקול באשה.
שים לב: רק אם "נתכוין להנות" אז "כמי שנסתכל במקום התורף". ולא ששהשיער הוא "ערווה" כמו שאתה מפרש. אלא שאם גבר מסתכל בו כדי להנות אז כאילו שהסתכל במקום התורף. שים לב לביטוי: "מקום התורף" ולא "ערווה".
(רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק בא הלכה ב)
לביזוי הנערות לא היה כל הצדקה הלכתית. זה ברור לי. גם אם הבנות לא בתולות, עדיין אין להם דין של נשואות לפי ההלכה.
מה הקטע מאיסורי ביאה בא להוכיח?
שחכמי התלמוד הקבילו ערווה לתורף - הוכחתי.
זה שהרמב"ם מטיל מגבלה נוספת על קול/שיער/טפח באישה ערווה זה טוב ויפה - זה לא משנה את העובדה שהערווה כאן פירושה אחד.
ואם לביזוי הנערות לא היה הצדקה הלכתית, והוא נעשה בשם הדת, לא היית אומר שמדובר בעכו"ם?
חכמי התלמוד לא הקבילו ערווה למקום התורף. אם מבחינתם זה היה אותו הדבר הם לא היו משתמשים במושג "מקום התורף". הקטע מהרמב"ם הוא פירוש על הציטוט שלך מהתלמוד. אתה קורא את מה שכתוב בתלמוד וממהר לפרש את הטקסט כפי שנראה לך.
ערווה פירושה מקום שאמור להיות מוסתר. ההקבלה של ערווה למקום התורף מוטעית ונובעת מהאמירה שמי שמסתכל באשה כדי להנות, כאילו מסתכל במקום התורף. זה לא אומר שערווה היא מקום התורף. בדיוק להיפך.
"אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת: למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים - לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף!" - הזיהוי של ערווה עם "תכשיטין שבפנים" הוא לא מוטל בספק בטקסט.
"למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים"
המלצה: כשאתה קורא בתלמוד, תקרא גם פירושים עיקריים כדי לוודא שאתה מבין את כוונת האמוראים.
רש"י שם:
תכשיטין שבפנים: כומז דפוס של בית הרחם שהיו עושין לבנותיהן ונוקבין כותלי בית הרחם כדרך שנוקבין את האזניים ותוחבין אותו…
תכשיטין שבחוץ: אצעדה וצמיד;…
מדובר בתכשיטים כמו שזה נשמע. תכשיטין שבפנים אלו תכשיטים במקומות מוצנעים ותכשיטין שבחוץ אלו תכשיטים שמגולים.
חוץ מנסיון אומלל להצטייר כמבין יותר, מה בעצם אמרת פה? הרי ר' יצחק שואל את השאלה בדיוק בהקשר של טפח באישה ערווה, ושואללמה הטפח(בחוץ) מוזכר עם הערווה (בפנים - גם לפי רש"י). והתשובה? כמובן "לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף!"
קצת מצחיק אותי לראות פה פלפול תלמודי, לאן שוויכוח קטן יכול לגרור…
בקשר להלכה היהודית, הצחקת את פולק ואשתו! בשלושת אלפים שנה האחרונות נוספו כל שנה החמרות על-גבי החמרות עד שה"הלכה" של ימינו אינה דומה כלל לכוונת המחוקק.
אין לי ספק שרוב הרבנים היו נגד דיכוי הנערות בגשר המיתרים, מבחינתם הבנות לא היו צריכות להופיע בכלל, כמו כל אירוע חרדי שלא תמצא בו אפילו סנטימטר נקבי על הבמה. (גם זה לא הגיע מההלכה היהודית אלא מחרמנות יתר של מנהיגי הציבור הזה).
אם תרצה דוגמאות מהתלמוד שסותרות את ההפרדה שיוצרים החרדים, יש כאלה למכביר, אך מכיוון שזה נבילה וזה טריפה אני נמנע מלצטט גם אותו.