כבו את לפידי האנטישמיות
אין אידאולוגיה שחסינה מפני ביקורת. יש אידאולוגיות שהביקורת עליהן מחייבת נקודת מוצא חדשה, ברובן יש סתירות - אבל כל אידאולוגיה, בבסיסה, יכולה לעמוד לביקורת, לבחינה מדוקדקת ולפעמים גם לחיתוך דק דק בפומבי. וזה תמיד לגיטימי, אלא אם כן אתם סוג של ניאו-פוסט-מודרניסטים-מולטי-קולטורליסטים-רכיכות-חסרות-עמוד-שדרה שבטוחים שכל אידאולוגיה, לא משנה עד כמה היא רצחנית, אלימה, סתירתית ו/או נטולת ביסוס, היא לגיטימית עבור המאמינים בה, ובמקרה הזה אתם מוזמנים לעזוב וללכת לכאן.
אבל יש מקרה אחד, אידאולוגיה אחת, שהצליחה לנכס לעצמה מעמד של חסינות מביקורת, מעמד שבו כל מי שמבקר אותה זוכה, כמעט אוטומטית ובלי קשר לתוכן דבריו, לחותמת קלון איומה שמקשרת אותו - בדעתם של אנשים, לפחות - לרצח עם ורוע טהור. האידאולוגיה הזו היא היהדות, וחותמת הקלון היא אנטישמיות.
בפורום "בחדרי חרדים" הגיב מישהו, תחת מעטה האנונימיות, לפוסט הזה שלי במלים "אזהרת סמי-אנטישמיות". רועי צ'יקי ארד קרא דרור ללשונו וכתב, בפוסט שכותרתו (המכלילה משהו, הייתי אומר) "אני אוהב חרדים":
אני מתנגד למפלגות חצי-אנטישמיות כמו שינוי או אור של ירון ידען, שהולכת לרוץ לכנסת בקרוב ובה גם אנשים טובים
בתגובות, רועי מפרש - בתגובה אליי - למה התכוון, במפגן מרהיב של לוגיקה ונוצות, בעיקר נוצות:
יכול להיות שמיהרתי לכנות את שונאי החרדים אנטישמים, רק חלק קטן מהם אנטישמים. על כל פנים, אי אפשר לקרוא לטומי לפיד שמל את בנו חילוני, הוא גם לא מעמד בינוני, אז אנטישמי נשמע הכי קרוב…אולי קצת הגזמתי. אבל אני עומד על כך ששמעתי אמירות אנטישמיות נגד חרדים בחיי. אנטישמיות הרבה פעמים מבוססת על גרעין אמת שמנופח. יש הרבה מקרים של אונס קטינים בחברה החרדית, האם אפשר להגיד שהחרדים אנסים? זה קיים גם אצל החילונים ואצל ההונגרים (אני מניח).
מהחלק הראשון אפשר להבין שאם אדם מתנגד לאידאולוגיה החרדית, והוא לא חילוני או מעמד ביניים, אז הוא הכי קרוב שיש לאנטישמי. כמו כן, אם אתה אומר שכל החרדים הם אנסים, אתה גם אנטישמי. הכללה כלפי חרדים היא אנטישמיות? מה עם הכללה כנגד מתנחלים? האם היא אנטישמיות? וכנגד סמולנים שיושבים בבתי קפה בשינקין? ממתי החרדים הם ה"שמים" היחידים?
אחר כך אני קורא את הטקסט הזה של ישי, שאמנם לא אומר את המילה "אנטישמיות", אבל הוא אומר את הכול חוץ מזה. למשל,
ולמרות זאת, בבלוגים שאני קורא, אני נתקל כמה פעמים ביום בשנאה, בהשמצות וקללות המכוונות גם כלפי. נדמה לי לפעמים שלרשימה של רויטל על 9 דרכים לכתוב בלוג פופולרי בישראל צריך להוסיף השמצות נגד חרדים, דתיים ונגד הדת היהודית בכלל… ומה אני מציע לעומת גלי השנאה מסביב? אין לי הצעה. בינתיים, אלו הם תזכורת מתמדת בשבילי לכך שיש כאלה שחושבים שהדתיים צבועים, שהיהדות היא דת של שנאה, ומקווים שמלחמת אחים כבר תפתור להם את הבעיות האלה. אצטרך לחיות עם זה.
אם הייתי מעביר ביקורת על קומוניזם (ויש), למשל, אף אחד לא היה מעלה את המושג "שנאה". אפשר היה להאשים אותי בראיה צרה, בהעדפה תרבותית (אם זו בכלל האשמה) - אבל בשנאה? בגלל ביקורת אידאולוגית? לא, זה מיוחד רק ליהדות, שהצליחה לייחד את זה לעצמה.
אי אפשר לומר על היהדות, למשל, שיש בה שנאת נשים אינהרנטית. אז מה אם מדובר בדת שטקס האיחוד הזוגי שלה הוא טקס קנייה של אישה, הדת שהביאה לנו את "מרבה נשים מרבה כשפים", את "אישה חמת מלא צואה", את הנשים הפסולות לעדות, את "בתי תורה התירתך" ועוד שלל ציטטות נפלאות שכולן השפלת האישה, הדרתה מהמרחב הציבורי (הרי קול באישה ערווה) ודיכויה? מי שיוצא כנגד הדת הזו, לא יכול להיות שהוא עושה את זה מנקודה של ביקורת אמתית על הדת הסקסיסטית הזו. זה חייב להיות מאנטישמיות.
אי אפשר לומר על היהדות שהיא סובלת משנאת זרים מובנית; גם אם תביא את "אתם קרויין אדם והם אינם קרויין אדם", המניע הנסתר שלך חייב להיות אנטישמיות.
יוסף לפיד, ניצול שואה, נתפש כאנטישמי אצל אנשים כארד ובכלל. את פיני גרשון, ההוא עם השחקנים בשוקו ומוקה, נושאים על כפיים. יש שתי תפישות עולם לפיהן מי שמגדיר עצמו אתאיסט הוא יהודי בכל מקרה, על אפו ועל חמתו: האנטישמיות והאורתודוכסיה היהודית. והגיע הזמן להפסיק עם זה. אם ארד מרשה לעצמו לכנות אנטישמי את מי שהיה יושב הראש של יד ושם, אז זה מעיד על ארד הרבה יותר משזה מעיד על טומי.
האנטישמיות המודרנית נעשית על בסיס גזעי. המסורתית, זו שבימי הביניים, התבססה על שנאה לדת היהודית - אבל ההאשמה ברצח ישו התחילה לאבד אחיזה באירופה המחולנת. התפישה, לפי יהודי נשאר יהודי - אפילו יתנצר, אפילו יעמוד על ראשו ויזעק שאיננו יהודי - היא אחד המאפיינים הבולטים של האנטישמיות הזו. היהדות היא בדם. חוקי נירנברג הם הביטוי העליון של האנטישמיות הזו.
בימינו, אנשים בעלי אינטרס מנסים לטשטש את הגבולות. ביקורת של גוי על ישראל? אנטישמיות. ביקורת על הדת היהודית, או על הציבור שמנסה להפוך אותה חלק משגרת היומיום של כולנו? אנטישמיות. שנאה לא רציונלית. במילת קסם אפשר לפטור, כך גילינו, את הביקורות המנוסחות היטב. לא חייבים לטעון כלום, לא חייבים לדעת כלום. לא חייבים לענות לטיעונים ולנסות להסביר, לא חייבים להתמודד עם העובדה שהספר המכונן של היהדות, התלמוד, הוא ספר קסנופובי, עמוס לעייפה בציטטות המביכות את המאמינים בו. או בעצם, שהיו מביכות את המאמינים בו, אלמלא היו מוקעים המצטטים מיד כאנטישמים.
הזיהוי המיידי הזה של החרדי/דתי עם ה"יהודי", זה שהביקורת עליו היא אנטישמיות, הוא לא מקרי. אלה ניכסו לעצמם את היהדות. הם עשו זאת על אף שרוב מוחלט של האנשים שמגדירים עצמם כיהודים אינם אורודוכסים, ולא רואים בדרך החיים האורתודוכסית את היהדות האמתית. ההסתה הקבועה של הממסד האורתודוכסי נגד הרפורמים, אולי הסיכוי היחידי של היהדות לצעוד מהחושך של "ישראל שבא על הגויה…הרי זו נהרגת" אל המאה העשרים ואחת, לעולם לא תתפש כאנטישמיות. אבל נסה לטעון כנגד ההנהגה החרדית, זו שבאמת עושה בהלכה ככל העולה על רוחה - למשל, את "אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות" או את "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה–הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא: לפי שאסור ליהנות בדברי תורה, בעולם הזה" הם במודע משאירים בחוץ - וישר תקבל תיוג של שונא יהודים לא רציונלי.
ובייחוד דברים אמורים בכל הנוגע לכסף. כאן המהלך הלוגי הוא עקום במיוחד, ומצדיק, הלכה למעשה, טפילות ציבורית בטענה שכל היוצא כנגדה הוא גזען. כי אחת האגדות האנטישמיות המפורסמות היא היהודי חובב הממון, ולכן, אם אדם מעז לטעון שהממסד החרדי הטפילי חי על חשבונו, הרי שחייבת להיות כאן אג'נדה אנטישמית. המשמעות של הלוגיקה הזו היא שלחרדים מותר לעשוק את הקופה הציבורית ללא כל ביקורת. כי ההכתרה בכינוי המפוקפק "אנטישמי" היא אוטומטית, ללא כל עניין באמיתותן של הטענות ובתוכן הדברים.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים את פעמוני האנטישמיות מצלצלים, אני מציע לקחת רגע ולחשוב - האם הכינוי הזה במקומו? האם ביקורת, חריפה ככל שתהיה, על האידאולוגיה החרדית - ובאורח טבעי, גם על המחזיקים בה - היא אנטישמיות? האם הממסד היהודי-אורתודוכסי חסין לביקורת באורח כזה שכל ביקורת כזו היא אנטישמיות? האם הטקסט שמוקע כאנטישמי הוא טקסט גזעני הרואה ביהודים נחותים ככאלה, או טקסט ביקורתי הרואה ביהדות אידאולוגיה הראויה לפירוק? כי עד שלא נפרק את שד האנטישמיות מנשקו, לא נוכל לדון ברצינות בשאלות כבדות משקל הנוגעות לדת בחיים הציבוריים בישראל.
"המסורתית, זו שבימי הביניים, התבססה על שנאה לדת היהודית". לדת, ולא ליהודים עצמם. יהודי שהתנצר התקבל בדרך כלל (ספרד ופורטוגל של המרת הדת בכפיה הן חריגות) בחברה הנוצרית.
בהחלט, תודה שהדגשת את זה.
נמרוד, כתוב מצוין.
(אני שמח גם שלא נכלל שום ביטוי דוגמת "הבהמה השחורה" הפעם.)
אני לא מתכוון ליפול למלכודת ה"גודווינית" הזו של המושג אנטישמיות. אני לא חובב של הביטוי הזה, ואם כל פוסט זה מטרתו לומר שישנו שימוש בלתי נאות במושג - אז, נו, אני מסכים.
יחד עם זאת, קשה לי להתעלם מכך שהביקורת (הלגיטימית והבלתי נלאית) שלך על הציבור החרדי, מסוגננת במילים קשות (ותחסוך ממני את אינספור הציטוטים). ואם זה לא נקרא לשדר שינאה, אז אולי המושגים של שנינו לגבי שימוש בשפה שונים מאוד.
מהי המטרה של הביקורת הזו שלך, על הציבור החרדי?
"חד עם זאת, קשה לי להתעלם מכך שהביקורת (הלגיטימית והבלתי נלאית) שלך על הציבור החרדי, מסוגננת במילים קשות (ותחסוך ממני את אינספור הציטוטים)."
המילים מתאימות עצמן לאנשים כלפיהם הביקורת מכוונת. אני לא רואה אותך שואל את הגברים בשחור מדוע הם מכנים את אחותי "בהמה", למשל. לא, הם מוליכים עזים ומכנים את זה "מצעד הבהמות" וזה בסדר גמור. גם כשמכנים אותי "עמלק" - אני לא צריך לספר לך על ההסתה הטמונה במילה האחת הזו עבור כל מי שכיפה מעטרת את קודקודו - זה טבעי ומובן. אבל כשמעבירים ביקורת על אלה שהעלו את השנאה וכינויי הגנאי למעלת אמנות, אז צריך להזהר בלשונך?
"ואם זה לא נקרא לשדר שינאה, אז אולי המושגים של שנינו לגבי שימוש בשפה שונים מאוד." - כנראה. ביקורת על אידאולוגיה יכולה להיות חדה ונוקבת גם מבלי להביע שנאה כלפי הפרטים האוחזים בה. להבדיל, למשל, מכינויים של ההומוסקסואלים "סדומאים" - כינוי שבנקל ניתן להפוך, כיוון ששנינו יודעים מה היה חטאם של אנשי סדום ומי היו הראשונים להחליט שמדובר בהומוסקסואליות - הביקורת שלי מוקדשת להנהגה ולציבור, כגוף אחד, באופן מודגש ביותר.
"מהי המטרה של הביקורת הזו שלך, על הציבור החרדי?" - מה מטרתה של כל ביקורת? לשכנע את הצפים, להגיע לקהל, להביא למודעות סיפורים שצללו כאבן במים אדירים. לזהות קווים מאפיינים ולהביא אותם לציבור על מנת לשכנע בעמדתי. כשנסים זאב מדבר על חינוך מחדש של הומוסקסואלים, נדמה לי שאז לא שאלת את עצמך, או אותו, מה מטרת הביקורת שלו.
דרור, תודה.
וכן, אני עומד מאחורי הכינוי הזה במאה אחוזים, והסברתי פה היטב מדוע.
תודה על התגובה כאן ובבלוג שלי.
כאמור, לטעמי יש בסוג ההסתה נגד חרדים מאפיינים רבים מההסתות נגד היהודים בשנים החשוכות. וגם נגד ערבים. אם למשל יש גרפיטי "שואה לערבים", יתכן שזו לא אנטישמיות סטנדרטית, שבה יש לכתוב "שואה ליהודים", אבל יש הרבה נקודות דמיון.
אם אלך לחו"ל ואשאיר מעט טיפ ויאמרו שרואים שאני יהודי, ושיש לנו בעיה אינהרנטית עם כסף, בוודאי יהיו כאן מוטיבים אנטישמיים. אם זה יקרה בישראל לגבי חרדים, גם אז לטעמי אפשר לכנות זאת אנטישמיות. אם מישהו ידבר איתי על ריח הגוף של החרדים והגועל שהוא רואה כשהם עוברים ברחוב, כחולדות, מהרהרים בכסף, אחשוב שהוא אנטישמי. אולי אני טועה.
אני חושב שגם ועדת הבחירות קבעה לפני שנתיים שהתשדירים של שינוי (ללא לפיד, אגב) שנפסלו היו בעלי מוטיבים אנטישמיים.
הפוסט שלי בא כדי להעלות את הרגישות להתייחסות כזו נגד חרדים, שאי אפשר לכנות אותה מילונית בשם 'גזענית', כי אנו בני אותו גזע. אנשים נוטים להיות ליברלים ודמוקרטים, עד שמדובר בשכניהם החרדים המזוקנים, שכפי שאני מדגים בפוסט לא עוללו להם דבר.
החרדים זוכים לתקשורת שלילית מאוד, ולכן כתבתי "אני אוהב חרדים". לא קשה לעלות על כך שזו הכללה: ודאי יש חרדים בלתי נסבלים.
וכמובן, אין לי בעיה עם ביקורת על הממסד הדתי של הנצרות-איסלאם-יהדות וכו'. אני בוודאי לא חרדי או משהו, לא חובב יהדות-לייט, ומתנגד לברית מילה, לנשים ולגברים.
נמרוד,
אתה לא רואה אותי שואל שאלות כי אתה בכלל לא רואה אותי. אני כן שואל שאלות. אבל בשונה ממך, אני מנסה לא לשאול שאלות על מנת לפסול את השני אלא על מנת להבין ואולי לתקן.
אני מבין שהטיעון העיקרי שלך לביטויים שאתה משתמש בהם הוא: "הם התחילו קודם".
אני כן שואל את עצמי מה מטרת הביקורת של אחרים. מטרתם של הפוליטיקאים היא לייצר תחושה שהם עושים משהו, ואין זה משנה אם זה מועיל למטרה של הציבור שלהם, כך שאת אלה אני לא מתכוון להסביר.
האם הביקורת שלך כלפי האידאולוגיה אינה מביעה שנאה כלפי הפרטים, כשאתה משתמש בביטויים כמו "בהמות שחורות"? תרשה לי לא להסכים.
"אני מבין שהטיעון העיקרי שלך לביטויים שאתה משתמש בהם הוא: "הם התחילו קודם"." - לא, הטיעון העיקרי הוא שהביטויים שהם משתמשים בהם נוראים בהרבה, וכשמתמודדים עם רוע מתמודדים עם כל מה שיש לך - זה לא הקו המנחה שלך? שאם אני משתמש בביטויים חריפים אז אני "שונא", אוטומטית. ואגב, זה "בהמה שחורה", ביחיד. לא "בהמות שחורות". ויש לזה סיבה.
נמרוד,
הייתי מציע לך לבדוק מדוע ירושלמים רבים לא חשים במלחמה אותה אתה חווה בכל רגע. אולי אולי בכל אופן ישנה כאן נקודה סובייקטיבית, למרות שללא ספק כולנו ללא יוצא מן הכלל יכולים להיות סמל ודוגמה לאובייקטיביות…
יתכן ובדיקה שכזאת תגלה שאתה סובל לחינם ותביא מזור לכאבך…
"הייתי מציע לך לבדוק מדוע ירושלמים רבים לא חשים במלחמה אותה אתה חווה בכל רגע" - הייתי מציע לך להביא נתונים, לפני שאתה מדבר בשמו של מישהו שהוא לא אתה.
תושב ירושלים אשר לא חש במלחמה הזו הוא או דתי או חרש_עיוור (בעצם גם האף צריך להיות מנוטרל אצלו).
מנחם, ישי - תתגברו על עצמכם. כשעולה בכם רפלקס למה שקראתם, לא תמיד צריך להעלות אותו על הכתב. אולי הכותב צודק, ומה שאתם חווים הוא רק רפלקס?
ישי - הרי ברור מאליו שנמרוד צודק. מדהים אותי שאתה צריך להרחיק עד למשפט כמו "מהי המטרה של הביקורת הזו שלך, על הציבור החרדי?" כדי לענות לנמרוד. אם אתה נגד ביקורת, למה אתה מבקר את נמרוד? כמו שהיתה אומרת דורה, "אנחנו מתנגדים לביקורת, אנחנו אוהבים את כולם, טרי לה לי".
מנחם - ההודעה המתנשאת שלך מגעילה אותי.
נמרוד - פוסט מצויין.
נמרוד,
אתה נוהג לחבוט בחרדים דרך שימוש בכתוביהם ובציטוטים מהם וזו דרך החוטאת למציאות מכיוון שהיא מזהה את הפרט עם הממסד. אם תסכים עמי שמרבית החרדים או שלפחות רבים מהם לא מקבלים עווית שהם שומעים את המלה עמלק, לא סבורים שאחותך בהמה ולא מוליכים עיזים הרי שיש בהכללה בעייתיות כשמדובר בביקורת על כלל הציבור.
הפער בין ביקורת על הממסד ובין השלכת האידיאולוגיה על כלל הציבור היא "אנטישמית". אין הבדל גדול בין "בהמה שחורה" ל"בועלי נידות". הסתכלות מעמיקה מוכיחה כי אנשים הם אנשים וכי הם דומים זה לזה כמעט בכל מקום.
האם אתה מקפיד על קו גבול זה בביקורת שלך? אם כן אתה ודאי לא אנטי דתי (או "אנטישמי". למרות שאסכים אתך על השימוש הלא נכון בביטוי הרי שהכוונה לצורך הדיון בו אתה טוען ברורה).
הכל נכון, אבל מה זה: "אלא אם כן אתם סוג של ניאו-פוסט-מודרניסטים-מולטי-קולטורליסטים-רכיכות-חסרות-עמוד-שדרה שבטוחים שכל אידאולוגיה, לא משנה עד כמה היא רצחנית, אלימה, סתירתית ו/או נטולת ביסוס, היא לגיטימית עבור המאמינים בה"?
אני יכול להטיח ביקורת באידיאולוגיה כלשהי עד מחרתיים (אם נניח שאנחו יודעים להגדיר אידיאולוגיה). אבל מדוע שהביקורת שלי (או של נמרוד) תהפוך את האידיאולוגיה הרלוונטית לבלתי-לגיטימית עבור אלה המחזיקים בה?
אלעד, ברוך השב. תודה.
ענר - אתה לא קיים.
מני - הכוונה בדיוק אליך.
איזה יופי של פידבק. אתה לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות. אביר הלוגיקה נופל במבחן הפתיל הקצר שוב ושוב.
ענר, בבלוג הכושל שלך כינית אותי "תולעת רשת מאוסה". נדמה לי שעוד טרם התנצלת. צ'או.
אני חושב שהדבר המרכזי שמפריע לי (ונדמה לי שגם לך) בהקשר הזה הוא הצביעות: למה מותר להתייחס למתנחלים, לערבים, לשמאלנים או להומואים כקולקטיב (מה שענר כינה "השכלת האידאולוגיה על כלל הציבור" או משהו כזה) ופתאום כשמגיעים לחרדים זה אסור. ולמה לכולם כאן מותר לקלל אחד את השני, אבל כשאנחנו עושים את זה לחרדים זה פויה (השווה את היחס שמקבל הביטוי "הבהמה השחורה" אצלך ל"בהמה הירוקה" אצל יוסי גורביץ'). והכי מטריד הוא שמדובר כאן בחבר'ה מתקדמים וליברלים למהדרין.
אין לי הסבר טוב למה זה קורה. אולי זה איזשהו סימפטום של רגשות הנחיתות החילוניים הידועים. אני יכול רק לנחש. אבל אני כן חושב שאתה צריך לקחת את זה בחשבון כשאתה כותב: ההתייחסות למה שאתה כותב כ"אנטישמיות" היא משהו הרבה פחות רציונלי ממה שאתה מאמין (ר' אפילו בהודעה של צ'יקי), ובוחנים אותך כאן בזכוכית מגדלת ושופטים אותך על דברים שלו היית אומר אותם על מתנחלים, למשל, היו עוברים בלי ציוץ. דרך אחת להתמודד עם זה היא להתעמת עם זה ישירות, כמו שעשית כאן בפוסט. אבל התחושה שלי היא שהדרך הטובה ביותר לשמור באגף שלך אנשים עם פוטנציאל (כמו צ'יקי, נניח) היא פשוט להימנע מכניעה לרגשות ולשימוש בביטויים כמו "הבהמה השחורה". לשמור על סבר פנים אקדמי-אינטלקטואלי, ולא ליפול בבורות האד-הומינם שטומנים לך.
מאן דהוא, שתי הערות:
1. "לשמור על סבר פנים אקדמי-אינטלקטואלי, ולא ליפול בבורות האד-הומינם שטומנים לך." - "הבהמה השחורה" אינו אד הומינם.
2. כל המגיבים בבלוג נדרשים לספק כתובת מייל תקינה ופעילה. לא תאושר תגובה נוספת מהכתובת שסיפקת.
אתה תולעת מאוסה בהרבה מכפי שסברתי בתחילה. מריר, ברברן, טרחן, עצוב.
יש לך שכל אבל אתה פשוט בלתי נסבל. אני מציע שתצלם גם את המסך הזה במסגרת התביעה הגנדיוזית שאתה מכין.
ענר רבון סיים את תפקידו בבלוג הזה. שישמיץ אותי בבלוג שלו שאף אחד לא קורא, לא מעל הבמה שאני משלם עליה.
נמרוד: "מני - הכוונה בדיוק אליך"
שאני אבין, זה נקרא הסבר?
שאני אבין, אתה מנסה להצהיר שמשהו שמישהו אחר חושב הוא לא לגיטימי?
אם אתה חושב שמה שכתבת מהווה הסבר, שיבושם לך…
אני מקווה שאת העבודות שלך באוניברסיטה אתה לא כותב בצורה כזאת.