בלוגיקה

לוגיקה פוליטית

אור ברקת הקדים אותי ברשימות על כשלים רטוריים, אבל בחיי שהתכוונתי להתחיל עם זה קודם. הכשל הרטורי שרציתי להתחיל אתו מכונה "לוגיקה של פוליטיקאים", והוא בכל מקום. הוא משמש כדי לטעון בעד הצעה לשינוי המצב הקיים, אבל למעשה הוא טענה שלילית - לא חומר קונסטרוקטיבי.

זוכרים את הצעת חוק 892? הטענות בעדה, כפי שמשמיע אותן שר התקשורת בוידאו של גדי שמשון כאן - שהוא מומלץ בכל מקרה - הן בדיוק כאלה.

עודד בן עמי שואל את שר התקשורת מדוע אנחנו צריכים את החוק, ושר התקשורת עונה לו:

ששים אחוז מהילדים בישראל גולשים באתרים פורנוגרפיים. לארבעים ושבעה אחוז מהילדים יש אינטרנט בחדרם הפרטי. ארבעים אחוז מהילדים בישראל מסרו פרטים למבוגרים וששים וחמש אחוז מההורים לא מתעניינים מה הילדים שלהם עושים באינטרנט…

עכשיו, הטקסט הזה מלא בעיות - מי עשה את הסקר, איך מוגדר "ילד" לצורך הסקר ועוד - אבל הכשל הבולט ביותר הוא הלוגיקה של הפוליטיקאי. הכשל הזה בנוי מתיאור מצב נוכחי כקטסטרופלי, או לכל הפחות לא רצוי. שזה טוב ויפה, אבל כדי לטעון בעד שינוי המצב הנוכחי באופן מסוים, צריך גם להראות שהשינוי טוב מהמצב הנוכחי וגם שהשינוי טוב מכל שאר האלטרנטיבות.
למעשה, המהלך כאן, המתחזה למהלך לוגי, הוא כזה:
א. משהו צריך להיעשות
ב. ההצעה שלנו היא משהו
ולכן: ההצעה שלנו צריכה להיעשות.

אבל כל דבר הוא משהו. גם החלטה לשמור על הסטטוס קוו היא משהו. כדי לטעון בעד הצעה מסוימת לשינוי, זה לא מספיק לטעון שהמצב הנוכחי לא טוב. זו טענה שלילית. טענות בעד הצעה חדשה הן בדיוק כאלה - טענות בעד, ולכן צריכות להכיל חומר פוזיטיבי המחזק ותומך בהצעה. הקוראים מוזמנים לצפות בוידאו ולחפש טענה פוזיטיבית אחת בו. אין כזו. יש שלילה של המצב הקיים, תיאור של ההצעה, ונסיונות להתמודד עם טענות הנגד - אבל אף לא מילה אחת על מדוע ההצעה הזו טובה יותר מאלטרנטיבות אחרות, או אפילו יותר מהמצב הקיים.

ההנחה היא שהקשר הוא מובן מאליו. וזו לא הנחה שגויה לחלוטין - בני אדם אכן נוטים לעשות קשרים כאלה. הפוליטיקאי מציג בעיה, מציג פתרון, ובגלל שהבעיה והפתרון סובבים סביב אותם הנושאים, משתמשים באותם ביטויים, אנשים מניחים שהם קשורים. כך הפוליטיקאי יכול לדלג על השאלה "האם הפתרון יפתור את הבעיה", לעבור בקלות מעל "האם הפתרון יגרום לנזקים נוספים" ולהתעלם מ"האם קיימים פתרונות אחרים, טובים יותר".

בוידאו הזה זה ברור. שר התקשורת מדבר על פדופילים, למשל, למרות שהפתרון שלו כלל לא נוגע לפדופילים - הוא סומך על הקישור האוטומטי.

אז בפעם הבאה שפוליטיקאי מנסה לשכנע אתכם שההצעה שלו היא הכי טובה, תדאגו שהוא יעבוד בשביל זה - שיסביר מה כל כך מוצלח בהצעה שלו, ולא רק למה המצב הנוכחי הוא רע.