יש מי ששומר עלינו. אוהבים?
הכתבה הזו בנרג הייתה בסך הכול שאלה של זמן. הציבור, שקיבל בזרועות פתוחות את התערבותה של הרשות המחוקקת בהרגלי העישון שלו, זוכה להתערבותה בהרגלי האכילה.
נו, תגידו, זו רק הצעת חוק למניעת פרסום ג'אנק פוד לפני שעות הערב. אין ספק בכלל שג'אנק פוד זה רע. זה לא בריא, זה משמין ואכילה מופרזת שלו עלולה לגרום לבעיות בריאות חמורות. אז מה?
הצעת החוק הזו מונעת מאותו ההיגיון שמניע את הצעת החוק לחסימת אתרים, וכושלת בכל אותם מקומות. היא מנסה להסתיר מהילדים קיומו של משהו שהם יודעים שהוא קיים, והופכת אותו למפתה יותר, היא לא משיגה את מטרתה (איזה ילד הולך לישון בתשע?) והיא מגבילה בצורה בלתי מידתית את חופש הביטוי. וכן, פרסום מוגן בחופש הביטוי.
הצעת החוק הזו הופכת את המזון המהיר לסיגריה. פרסומו ילווה באזהרה ("משרד הבריאות קובע שההמבורגר גורם לאימפוטנציה", או משהו בסגנון), יחול איסור על שימוש בדמויות של סלבריטאים לפרסום והפרסום בטלוויזיה יוגבל לשעות שאחרי תשע בערב.
אני מניח שהשלב הבא יהיה לחסום את אתרי האינטרנט של חברות המזון המהיר ואת הפרסומים שלהן, כחלק מחוק חסימת אתרים, כדי להגן על בטנם הרכה של ילדי ישראל. לאחר מכן, אחרי שהפכנו את הפיצה לסיגריה, תיאסר אכילת מזון מהיר במקומות ציבוריים (זה גורם לגזים ומפריע למבלים אחרים). מי יודע, אולי נחוקק חוק שאוסר גם על פרסום אלכוהול. אה, רגע, עשינו גם את זה.
באווירת המוסרנות שהשתלטה על נבחרי הציבור שלנו חיי הלילה בישראל הולכים ומצטמצמים. כשהייתי צעיר ונאה, או לכל הפחות צעיר, בילוי ממוצע כלל סיגריות, בירה ונקניקיה. את הסיגריה לקחו ועל הנקניקיה והבירה אסור לדבר - אם אנחנו לא מדברים על זה, אומרים לעצמם נבחרינו, הילדים יחשבו שזה לא שם. אם הפדופיל לא יהיה באינטרנט, מחכך ידיו השר אטיאס, הוא גם לא יהיה ברחובות.
שקט עושה לרצות. כתבתי על זה קצת כאן, ואני עומד מאחורי זה. אם אני יודע שהמדינה חושבת שאסור לי לדעת מה זה פיצה, אני רוצה לדעת מה זה פיצה. זה בדוק - יש הגבלות על פרסום של סיגריות כבר שנים, ובכל זאת מחוקקינו הרגישו צורך לחוקק חוק שיאסור ממכר סיגריות לילדים מתחת גיל 18. כנראה שאי-הפרסום לא עובד. מה עכשיו? נאסור על פיצה האט למכור לילדים מתחת גיל 18? נוציא ילדים מחזקת הוריהם כי ההורים הביאו הביתה המבורגר? איזה מחיר של חירות אישית נסכים לשלם כדי להגן על נפשו הרכה של הטף מפני המקדונלדס המאיים להשמינו?
נכון בהרבה היה, כמובןף לחנך את הטף לתזונה נכונה. אולי גם מידתי יותר. בוודאי שזה מה שהיה מצופה מחברה במפלגתה של שרת החינוך. אבל איך אפשר לחנך את הילדים למשהו כשהמורים האלה כל הזמן שובתים ודורשים כסף ודברים מגונים כאלה? זול יותר למנוע פרנסה ממשרדי הפרסום. בין כה וכה יש להם הרבה.
עוד הצעה מגבילה את חירויות הפרט בישראל. עד כמה התרגלנו?
