חופש, לא נכות
מ', ידידה טובה שזוממת על לימודים מתקדמים בתחום הסוציולוגיה, ישבה אתי לקפה לפני שבועיים. במהלך השיחה העליתי השערה שהייתי שמח לבדוק - במידה והמחקר לא בדק כבר, הידע שלי בסוציולוגיה אינו גבוה - האם ישנו מתאם סטטיסטי בין נטייה מינית הומוסקסואלית, נשית בעיקר, לבין קרבנות של תקיפה מינית.
ההשערה הזו עלתה כי מרבית הלסביות סביבי - ויש לא מעט כאלה - ומעגל חברותיהן חולקות, לצערי הגדול, את הנתון הזה במשותף. עכשיו, ברור לי לחלוטין שלא מדובר במדגם מייצג או בכלל. בדיוק בגלל זה היה מעניין אותי לראות מחקר כזה. אם, נניח, יתברר שיש סיכוי גבוה שמי שמגדירה עצמה כלסבית[1] היא גם קרבן של תקיפה מינית, המידע הזה כשלעצמו עדיין לא נותן לנו הרבה - אבל הוא בהחלט התקדמות בחקר המגדר, אולי גם הפסיכולוגיה. וחוץ מזה, כמו שכבר כתבתי, זה מסקרן אותי.
מ' נחרדה מהרעיון. "נהיית ש"סניק?!" התיזה לעברי בזעם. הנקודה שלה הייתה שבעצם העניין במחקר כזה יש יישור קו עם העמדה של המוהל הכושל[2] , כאילו הומוסקסואליות היא מחלה ברת ריפוי. בוא נניח, טענה מ', שמחקר כזה מתקיים (או התקיים. שוב, לא מ' ולא אני לא יודעים על מחקר כזה, אבל אם למישהו יש הפניה, אשמח לקבל אותה), ותוצאתו היא שקיים מתאם גבוה כזה. האם לא יוכלו עכשיו הש"סניקים לנפנף במחקר בשמחה ולקבוע שהומוסקסואליות היא מחלת נפש, תוצר של אירועי עבר מצלקים ותו לא?
בתגובה לדברים האלה, התשובה שלי מתחלקת לשני חלקים. ראשית, אני חושב שמדובר בחוסר יושרה אקדמית מהסוג הגרוע ביותר. לא פוסלים מחקר מפני שמפחדים מתוצאה עתידית שלו. המטרה האקדמית האולטימטיבית היא להגיע למצבור ידע רחב ככל הניתן על העולם סביבנו, לדעת - לא לשפוט. במה זה שונה מפסילת מחקרים על מקומו של כדור הארץ בחלל על ידי כל מיני חונטות נוצריות? אם, נניח, אחת האוניברסיטאות בארץ הייתה מונעת מחקר על המתאם בין נכונות לביצוע פיגוע טרור לבין מידת היותו של האדם קרבן להתעללות מצד כוח כובש, מחשש שמחקר כזה יוכיח שפיגועים קורים בגלל כיבוש ולכן בעקיפין הם אשמתנו, זה היה חסר יושרה באותה המידה.
שנית, וחשוב יותר: מי שחושב שמגיעות זכויות להומוסקסואלים, או שישנה חירות לאדם להיות הומוסקסואל, אם ורק אם זה גנטי, מולד, ווטאבר - פשוט מפספס את הנקודה.
בואו נניח, לרגע ורק לשם התרגיל, שמחקר אינטנסיבי ומכובד חושף שהומוסקסואליות איננה מולדת, אלא היא תוצר של, נניח, בחירה. כלומר, אנשים לא נולדים הומוסקסואלים, אלא, מנקודת השקפה מדעית, בוחרים להיות כאלה. אז? אנשים בוחרים להיות כל מיני דברים. הם בוחרים להיות נחמדים או לא, הם בוחרים את משלח ידם, את מקום מגוריהם, את אמונתם הדתית ואת בני או בנות זוגם, הם בוחרים אם להרכיב משקפיים או עדשות-מגע, הם בוחרים את הרופא שלהם, את אמצעי המניעה שבהם ישתמשו, אם בכלל, את מכוניתם, את תחביביהם, את המאכל החביב עליהם - אנשים, באופן עקרוני, בוחרים המון דברים.
אל מול האנשים שבוחרים בכל מיני דברים, ניצבים האנשים שהבחירה שלהם - בחירה, לא גזירת גורל - היא לנסות להגביל בחירות של אחרים. אלה האנשים שלא יאפשרו לנו לבחור מה לאכול בתקופות מסוימות של השנה, שלא יאפשרו לנו לבחור להנשא לבן או בת דת אחרת, שלא יאפשרו לנו לבחור את דתנו - כי כשנרצה להנשא, למשל, או להקבר, הם יחליטו עבורנו שאנחנו יהודים. הם לא יאפשרו לנו לבחור את מקום הישיבה שלנו באוטובוס או מה נלבש כשנעלה אליו. זו הבחירה שלהם. כשהם מנסים להגביל את הבחירה שלנו, אנחנו מתקוממים. אנחנו פונים לבג"ץ, אנחנו כותבים פוסטים ומכתבים, אנחנו פועלים כנגד ההגבלה הזו.
אז מדוע דווקא הבחירה של הנטייה המינית שלנו - בחירה שאין אישית ממנה: עם מי אנחנו רוצים לחלוק מיטה - צריכה חיזוק נוסף בדמותה של איזושהי "גנטיקה", איזושהי גזירת גורל? האם אדם לא חופשי לבחור, באותה המידה בה הוא חופשי לבחור את בן או בת זוגו, גם אם זה יהיה בן או בת זוג?
עצם הרעיון שהומוסקסואליות היא מקובלת רק אם להומוסקסואל אין שליטה על הבחירה הזו - רעיון, שאגב, לא נשלל בכלל אם יתברר מתאם בין תקיפות מיניות לנטייה מינית - הוא רעיון פסול, שרק על גביו לא ניתן לשאת את לפיד הזכויות השוות. זה אותו הרעיון שמשאיר את ההומוסקסואליות כסטייה, מחוץ לגבולות הלגיטימי. סטייה, שאין לאוחז בה ברירה אחרת, ולכן אין להעניש אותו - אבל בשום אופן לא משהו לגיטימי שיש לתת לו שוויון זכויות. זה מעמיד את ההומוסקסואלים בשורה אחת עם הסובלים מתסמונת טורט, למשל. האחר הנסבל, לא יותר מזה.
דווקא הרעיון שהומוסקסואליות היא, לפני הכול, בחירה שאדם חופשי לעשות, הוא זה שבסופו של דבר מוציא את העוקץ מכל מיני טיעוני "בואו נרפא אתכם". זו לא מחלה - זו בחירה, בדיוק כמו אדם בעל משקל עודף שבוחר לאכול פיצה כי זה טעים לו, או אדם שבוחר להנשא לבת זוג לא-יהודיה.
אמנם, במדינה שלנו הסיכויים שבחירה כזו תכובד הם קטנים, בהנתן שגם הבחירה להנשא ללא-יהודים כמעט ולא קיימת, אבל זו החירות לבחור שאנחנו נאבקים עליה. כשאמרתי, לפני שלוש שנים, שהמאבק על מצעד הגאווה הוא מאבק על החירות כולה, בדיוק לכך התכוונתי. מאבק ההומוסקסואלים לשוויון זכויות אינו דומה למאבק הנכים. מאבק הנכים הוא מאבק סוציאלי. מאבקם של ההומוסקסואלים הוא מאבק על החירות לעשות בחירות אישיות בלי התערבות מלמעלה. הוא מאבק על החירות להיות מה שאנחנו רוצים להיות. ככזה, הוא חשוב ומשמעותי הרבה יותר.
עיניין דומה נדון לאחרונה באייל הקורא - לגבי אי-קיומם או אי-נחיצותם של מחקרים על ההבדל בין שחורים ללבנים; http://www.haayal.co.il/thread?rep=485470
נמרוד,
אם משהו באמת מעניין אותך, אכפת לך להקדיש חמש דקות של גוגל לחיפוש מידע?
אני עשיתי בדיוק את זה (למרות שאני לא ממש מתעניין בשאלה שהזכרת). הנה, תהנה:
http://www.ncjrs.gov/App/publications/Abstract.aspx?id=243253
אי בטוח שיש שם גם הפניות למחקרים קודמים.
מני,
This finding is inconsistent with previous research and could be an artifact of the way the questions about assault were asked
וכך גם המחקרים הקודמים שמצאתי, כולם מעידים עלעצמם שאינם מדויקים. נסה לא לזלזל בי בפעם הבאה.
שלא לומר - רלוונטי כתמיד.
א. מני, המחקר שהבאת לא רלוונטי - הוא עוסק בנשים שהזהות המינית שלהן כבר ברורה להן בעת האונס, לא בנשים ששינו את זהותן המינית בעקבות אונס. אגב, אחת הסיבות לציטו שהביא נמרוד היא שידוע (או לפחות, משוער שיש) הבדל ב*תפיסה* שונה בקרב נשים הומו/הטרוסקסואליות לגבי עצם מעשה האינוס, ולכן שאלה שנוגעת לתקיפה מינית תקבל תשובות שונות מנשים שעברו את אותו הארוע בדיוק, בהתאם לנטייה המינית שלהן.
ב. באחד השיעורים שלי השנה, נושא הדיון היה הקשר השלילי לכאורה בין האיסלאם לבין דמוקרטיזציה - כלומר, העובדה שמדיניות מוסלמיות כמעט אף פעם לא דמוקרטיות. רובו של השיעור בוזבז על ויכוח בין המרצה וכמה מאיתנו לבין אחת הסטודנטיות שטענה שעצם העלאת השאלה פוגעת במוסלמים והיא לא לגיטימית, מכיוון שההשלכות של תשובות אפשריות מסויימות הן בעייתיות מדי.
בכל מקום שתנסה להסביר אלמנט של זהות בצורה מסויימת, תתקל בבעיות. גם מחקרים שמבקשים להראות שהומוסקסואליות היא גנטית, אגב, זוכים לביקורת מה"קהילה", בגלל שהם כביכול שוללים מההומוסקסואלים את האוטונומיה שלהם או סיבות אחרות שאני כבר לא זוכר. אי אפשר לצאת מזה. עדיף להתעלם מביקורת כזה ופשוט לחקור את מה שמעניין.
נמרוד: "וכך גם המחקרים הקודמים שמצאתי, כולם מעידים עלעצמם שאינם מדויקים"
ואת זה אתה אומר אחרי שקראת את המאמר או את הסיכום?
בכל מקרה, יש הבדל בין להתייחס באופן שלילי למהימנותו של מחקר מסוים ובין לטעון שמחקרים מן הסוג הנדון אינם ידועים לך.
דובי: "המחקר שהבאת לא רלוונטי - הוא עוסק בנשים שהזהות המינית שלהן כבר ברורה להן בעת האונס, לא בנשים ששינו את זהותן המינית בעקבות אונס"
זה לא ממש ברור מהסיכום. אם קראת את המאמר עצמו וזה מה שנאמר שם, אני מסיר בפניך את הכובע. וכבל זאת, אני מניח שבמאמר הנ"ל יש הפניות למחקרים קודמים. מעניין מה היו הפרמטרים שלהם.
דובי: "באחד השיעורים שלי השנה, נושא הדיון היה הקשר השלילי לכאורה בין האיסלאם לבין דמוקרטיזציה - כלומר, העובדה שמדיניות מוסלמיות כמעט אף פעם לא דמוקרטיות"
אם הניסוח של נושא השיעור היה ניסוח פרובוקטיבי על-מנת למשוך את תשומת הלב, אין לי בעיה עם זה. אם המנסח התייחס לניסוחו במאה אחוז של רצינות, יש כאן בעיה. הבעיה טמונה בהנחה שהמאפיין העיקרי של המדינות המוסלמיות הוא היותן מוסלמיות — ולא, למשל, סוג מסוים של מבנה החברה או הכלכלה. זו טענה שלכל הפחות, דורשת הוכחה.
אגב, דיברתם על התופעה המתוארת במאמר המוזכר בתחתית הקישור הבא?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%99
מני, זה דווקא ברור לחלוטין מהסיכום.
הניסוח של נושא השיעור היה "אילסאם ודמוקרטיה", המאמרים שהובאו כטקסטים לדוגמא דנו בקורלציה המוזרה בין איסלאם ל(אי)דמוקרטיה, וברובם הפריכו את הניסיון לקשור את חוסר הדמוקרטיה של המדינות הללו לדת עצמה, והציעו מנגנונים חלופיים שמסבירים את הקורלציה (אפליית נשים מופלגת, פוסט-קולוניאליזם, מאפיינים אחרים של המדינות כמו הסתמכות על נפט כמקור הכנסה מרכזי וכיו"ב).
לא דיברנו ספציפית על מאלי, אבל לא דיברנו ספציפית על שום מדינה. אני העליתי בין השאר את הטענה שדיון זהה אפשר היה לקיים בראשית שנות ה-80 לגבי הקשר המוזר בין תרבות קתולית לבין אי דמוקרטיה, אבל זה כבר היה לקראת סוף השיעור אז לא ממש דנו בזה.
"ואת זה אתה אומר אחרי שקראת את המאמר או את הסיכום?" את המאמר, תודות למאגר המידע האוניברסיטאי. בזבוז זמן נוראי, אגב.
"בכל מקרה, יש הבדל בין להתייחס באופן שלילי למהימנותו של מחקר מסוים ובין לטעון שמחקרים מן הסוג הנדון אינם ידועים לך." - טענתי שלא ידוע לי על מחקר שבדק את ההתאמה הזו, וזה נותר נכון. עזוב את זה שהמחקר בודק התאמה אחרת, כשמחקר מעיד על עצמו שהוא נעשה לא כמו שצריך, הוא לא מחקר.
אתה רוצה להפסיק להתנשא?
נמרוד: "עזוב את זה שהמחקר בודק התאמה אחרת, כשמחקר מעיד על עצמו שהוא נעשה לא כמו שצריך, הוא לא מחקר"
זה שמסקנות המחקר סותרות את נתוני המחקרים הקודמים, עדיין אינו אומר שהבעיה היא במחקר הנוכחי. יכול להיות שהבעיה היא במחקרים הקודמים.
שוב, אם קראת את המאמר והשתכנעת שהוא קישקוש, אתה כנראה יודע טוב יותר. אבל עצם ההתייחסות למחקרים קודמים מראה שנעשו מחקרים כאלה. גם הם אינם בודקים את המתאם שרצית? אולי. אבל שוב, זה דורש בדיקה (שלי, אישית, אין זמן ועניין לבצע).
דובי: "אני העליתי בין השאר את הטענה שדיון זהה אפשר היה לקיים בראשית שנות ה-80 לגבי הקשר המוזר בין תרבות קתולית לבין אי דמוקרטיה"
אוי ואבוי. הנה כמה דוגמאות מהשרוול: איטליה, אירלנד, אוסטריה, קוסטה ריקה. ויש עוד.
קשר, לא זהות, מני. גם תורכיה היא מדינה מוסלמית אבל דמוקרטית, אז מה?
חוץ מזה, דבר עם הנטינגטון, הוא זה שנתן לי את הרעיון.
"זה שמסקנות המחקר סותרות את נתוני המחקרים הקודמים, עדיין אינו אומר שהבעיה היא במחקר הנוכחי" - זה שהחוקרים כותבים שהם כנראה ניסחו לא כראוי את השאלות, זה כן.
"אבל עצם ההתייחסות למחקרים קודמים מראה שנעשו מחקרים כאלה. גם הם אינם בודקים את המתאם שרצית?" - קודם כל כן. שנית, אלה שאני נתקלתי בהם מודים שהנתונים שלהם אינם מספקים. שלישית, הקשר של כל זה לפוסט הוא כל כך מזערי שבא למות, אבל מה שמשרת את האגו שלך.
נמרוד: "זה שהחוקרים כותבים שהם כנראה ניסחו לא כראוי את השאלות…"
את זה אפשר לדעת רק אם קוראים את המאמר עצמו. שוב, אני מאמין לך, אבל אי-אפשר לטעון את הטענה הזאת ברצינות על-סמך הסיכום בלבד.
נמרוד: "אלה שאני נתקלתי בהם מודים שהנתונים שלהם אינם מספקים"
עדיין, זה טוב יותר מהעדר מוחלט של נתונים. אבל אתה צודק: הקשר של כל זה אל הפוסט הוא קלוש למדי.
דובי: "גם תורכיה היא מדינה מוסלמית אבל דמוקרטית, אז מה?"
תורכיה היא מקרה בעייתי, מפני שהמשטר המדיני שלה בנוי על התנערות מכוונת ומפורשת מהאסלאם. זוהי בדיוק הסיבה לכך שהמקרה של מאלי (בה המצב הזה אינו מתקיים, ככל הנראה) מעניין יותר. אבל אני יודע מעט מדי על מאלי.
"את זה אפשר לדעת רק אם קוראים את המאמר עצמו. שוב, אני מאמין לך, אבל אי-אפשר לטעון את הטענה הזאת ברצינות על-סמך הסיכום בלבד." - בוודאי שכן, בהנתן שהחוקרים כתבו אותו בעצמם.
"עדיין, זה טוב יותר מהעדר מוחלט של נתונים. אבל אתה צודק: הקשר של כל זה אל הפוסט הוא קלוש למדי." - נתונים מסולפים טובים יותר מחוסר נתונים? אני בספק.
נמרוד,
טוב, אם אתה מתעקש להמשיך עם זה…
יצא לי לקרוא לא מעט מאמרים עם סיכומיהם. ולעתים קרובות, הפלא ופלא, לא כל דבר שנאמר בסיכום תואם את מה שכתוב במאמר, אם מביאים בחשבון את כל הניואנסים הרלוונטיים. בעצם, אולי זה מה שהניע אותי לכל הוויכוח הזה: אני מתרגז כשאנשים שופטים מאמר על-פי הסיכום.
ולגבי "נתונים מסולפים", בתגובה הקודמת דיברת על נתונים ש"אינם מספקים". אתה מסכים שיש הבדל?
"יצא לי לקרוא לא מעט מאמרים עם סיכומיהם. ולעתים קרובות, הפלא ופלא, לא כל דבר שנאמר בסיכום תואם את מה שכתוב במאמר, אם מביאים בחשבון את כל הניואנסים הרלוונטיים. בעצם, אולי זה מה שהניע אותי לכל הוויכוח הזה: אני מתרגז כשאנשים שופטים מאמר על-פי הסיכום." - ולי לא יצא לקרוא אף מאמר, אני בור מוחלט. די, נמאס לי ללטף לך את האגו. שלך הכי גדול.
"לגבי "נתונים מסולפים", בתגובה הקודמת דיברת על נתונים ש"אינם מספקים"" - אין הבדל. הסתמכות על נתונים לא מספקים היא סילוף.
הפעם אני מסכים אתך לחלוטין.
אף על פי שיש צד ביולוגי.
הזועמות, פגועות אישית (וזה פייר אינוף).
חזק ואמץ,
יו
נמרוד: "די, נמאס לי ללטף לך את האגו. שלך הכי גדול"
אתה הוא זה שמתעקש ששלך הכי גדול. אני רק מציע להשתמש בזהירות במה שיש לכל אחד, יהיה גודלו אשר יהיה :-)
נמרוד: "הסתמכות על נתונים לא מספקים היא סילוף"
לא. נניח שערכת סקר בקרב חבריך ומכריך בנוגע לשאלה, למי הם מתכוונים להצביע (אם בכלל) בבחירות הקרובות לעיריית ירושלים. נניח, לצורך הדוגמא, שהגעת ל-100 משתתפים — מדגם שאינו פנטסטי, אבל מבחינה מספרית נטו, אפשר לעשות אתו משהו מבוסס.
עכשיו, לאור מה שאני משער לגבי השתייכותך החברתית, ברור שהנתונים של סקר כזה אינם יכולים לנבא את חלוקת המושבים במועצת העיר (רמז: כמה חרדים נכללים בין חבריך ומכריך?). כלומר, נתוני הסקר לא יהיו מספקים. מצד שני, הם לא יהיו מסולפים. אני מניח שאתה מבין מדוע.
בהקשר אחר.
סתם בעיה עם הרעיון עצמו.
רוב הנשים שאני מכירה (לסביות וסטרייטיות) עברו\יעברו הטרדה\תקיפה מינית בחייהן כן שלמצוא קורלציה בין זה ללסביות לא יוכיח הרבה (לטעמי).
אה, ברור שמתודולוגית צריך לבדוק אם מתאם א' יותר גבוה ממתאם ב'. כלומר, האם בקרב לסביות המתאם גבוה יותר מאשר בקרב סטרייטיות.