יאיר לפיד הגדיש את הסאה בטור שלו ב"ידיעות אחרונות" היום. הוא עשה שלושה מעשים שלא יעשו: האחד, הוא השחית יצירת אמנות מופלאה באמצעות תרגום קלוקל ועיבוד מזוויע. השני, הוא שיקר, או ליתר דיוק, התאים את העובדות לטקסט. השלישי, בפעם המי-יודע-כמה הראה האיש שמנחה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 שאין בו, ומעולם לא הייתה בו, אפילו מראית עין של שמץ שמצו של אובייקטיביות.

ומה עשה לפיד שהוא כה נורא? הוא שכתב את התמונה השניה מהמערכה השלישית של "יוליוס קיסר" של שייקספיר. בתפקיד ברוטוס ציפי לבני, בתפקיד מרק אנתוני עבריין המין המורשע חיים רמון, בתפקיד גופתו של קיסר לא אחר מאשר ראש עיריית ישראל, אהוד אולמרט. אם לא הייתי יודע טוב יותר, הייתי חושב שלפיד מנסה כוחו בסאטירה מחודדת במיוחד.

נתחיל בתרגום הקלוקל. לפיד מציג עצמו כאמריקנולוג, אבל הידע שלו באנגלית אומר דרשני – החבר של ג’ורג’ עלה על השטיק של החבר של אודי הרבה לפניי. כך למשל, את השורה "So let it be with Caesar" תרגם לפיד "אז תנו לי להיות עם אולמרט". נו, באמת. את "The noble Brutus" הפך לפיד ל"החברה ציפי", משל התרחש יוליוס קיסר בחדר האוכל של הקיבוץ. Ambitious הופך מ"שאפתן" ל"שאפתן מדי", משום מה. את השורה הנפלאה:

If it were so, it was a grievous fault, and grievously hath Caesar answered it

תרגם לפיד כ:"אם זה נכון, זו הייתה טעות קטלנית, ואולמרט היה צריך להגיב עליה בחומרה". התרגום הנכון, כמובן, בשיטת אולמרט=קיסר, היה צריך להיות, למשל: "לו היה זה אמת, הייתה זו מגרעת חמורה, ובחומרה אולמרט שילם עליה".

אבל נורא עוד יותר הוא מה שעושה לפיד לביטוי שמחזיק את הטקסט הזה ביחד. "An honourable man", אצל לפיד, הופך ל"בחורה שאפשר לסמוך עליה". הא? יש מישהו שהביטוי הזה עבר לו בראש בכלל כתרגום אפשרי?

כל אלה, ועוד המון שגיאות תרגום המופיעות בטקסט, היו מספיקות כדי להוציא ללפיד צו הרחקה מכל טקסט קלאסי לטווח זמן לא מוגבל. אלא ששגיאה אחת הופכת את הטקסט כולו על פיו, מכניסה אליו משמעויות שאין בו, ואני מתקשה להאמין שהיא נעשתה בתום לב. בטקסט של שייקספיר כתוב:

He hath brought many captives home to Rome
Whose ransoms did the general coffers fill.

התרגום הנכון לטקסט הזה יכול להיות, למשל,

הוא הביא שבויים רבים הביתה לרומא,
שכופר-נפשם מילא את אוצרות הציבור

התרגום הלפידי לטקסט הזה, אם אפשר לקרוא לדבר כזה "תרגום", הוא:

הוא נאלץ להחזיר את השבויים הביתה לישראל
והרמטכ"ל מילא ארונות במחיר שהוא שילם.

יש כאן היפוך גמור. בזמן שאנתוני מדבר על השבויים שקיסר תפס, לפיד מדבר על ה"שבויים"[1] שאולמרט החזיר. והרמטכ"ל, מנין הגיע לתמונה? לפיד כנראה שגה בהבנת הביטוי general coffers, והבין את ה-general כגנרל צבאי ואת ה-coffers כארונות קבורה. טעות מובנת, גם אם מרגיזה מצד מי שמציג עצמו כמומחה בכל מה שקשור לארה"ב. שם מדברים אנגלית, אתם יודעים.

עד כאן, שגיאת התרגום ניתנת להבנה והתחקות. אז מדוע אני אומר שנדמה לי שהשגיאה כאן לא נעשתה בתום לב? משתי סיבות. האחת, לפיד מוסיף בתרגומו את המילה "נאלץ". המילה הזו לא נמצאת בשום מקום בטקסט, היא תוספת חופשית של לפיד, שלא ברור לי מנין הגיעה. אני מסרב להאמין שלפיד עד כדי כך שגה בהבנת הטקסט, שהוא נאלץ להוסיף מילים כדי שהטקסט יסתדר לו בראש. יש גבול, תלמידי כיתה י"ב יודעים לתרגם את הטקסט הזה. השניה, סיבה גדולה וחמורה בהרבה, היא שלפיד מציין במפורש את הדברים הבאים – לקרוא לאט ועם כוס מים:

מלבד העובדה ששיניתי את שמות הדמויות, לא מדובר בעיבוד מודרני. תירגמתי את התמונה תרגום מילולי מדויק, אחד לאחד. למרבה הפלא, אפילו ההתייחסות לעניין השבויים החוזרים בארונות נמצאת במחזה המקורי. י"ל.

לפיד מפנה במיוחד את תשומת לבם של קוראיו לשורה הזו, באותה הנשימה בה הוא טוען שתרגם את הטקסט "אחד לאחד". וזה מריח חשוד.

זאת ועוד, קיימים תרגומים לעברית של יוליוס קיסר. מהם בולטים תרגומו של מאיר ויזלטיר בהוצאת זמורה ביתן ותרגומו הססגוני של נתן אלתרמן. מדוע לא השתמש לפיד בתרגום קיים? מדוע החליט לרקוח בעצמו מין סמי תרגום מעובד, חסר טעם וריח, עמוס שגיאות לעייפה? הרי גם אם מרבית קוראיו של לפיד בטוחים שהוא הסגן של נשיא ארצות הברית, יימצאו בין הקוראים כאלה המכירים את הטקסט השייספירי, ששגיאות התרגום יקפצו לעיניהם מייד, ולפיד עצמו בוודאי יודע מה מצבו עם השפה האנגלית. הפתרון הנכון היה לקחת תרגום קיים, ולחסוך את המבוכה. אלא שהתרגום הקיים לא היה מאפשר ללפיד לנסות לעשות שירות לחברו הטוב אהוד אולמרט.

כך גם, אם כי במידה פחותה, לגבי התרגום של המילה Evil ל-"מעשי השחיתות". זה תרגום מרוחק מהדעת. טבעי בהרבה היה לתרגם את המשפט "הרוע שאדם עושה חי אחריו", למשל. וגם זה לא נראה מקרי.

ההטייה הזו, תחילתה בעצם הרעיון. אנתוני סופד לקיסר לאחר שרעיו בגדו בו, הרגו אותו ונטלו מידיו את השלטון. ציפי לבני מעולם לא הרגה איש, להיפך – היא נותרה בממשלתו של אולמרט לאורך כל הזמן. היא אפילו לא התפטרה. לו אני לבני, אני חושב שהייתי שוקל תביעת דיבה כנגד החבר של אודי, על דברי הבלע האלה. אני בכלל לא רוצה לדבר על הליהוק של רמון לתפקיד מרק אנתוני; אני חושב שאם יש חיים שלאחר המוות, שייקספיר כבר יבוא חשבון עם לפיד על זה, בבוא היום. צריך להגיד ללפיד שאולמרט עוד חי, גופתו אינה מוטלת. אה, בוודאי, מדובר בגופה מטאפורית, פוליטית, אלא שראשית, אולמרט עודו ראש העירייה של הפרובינציה היהודית, שזה בערך הכי רחוק שאפשר להיות מגוויה פוליטית כאן, ושנית, אנתוני לא סופד לגופה מטאפורית, אנתוני סופד לקיסר המת.

שני חטאיו האלה של לפיד – טעויות התרגום המביכות וההטייה המכוונת של טקסט שייקספירי לטובת ידידו משכבר הימים – היו מספיקים כדי להכתיר את הטקסט בלתי ראוי לקריאה, נלעג ומקומם. אלא שלפיד, כאמור, חוטא בחטא נוסף. לפיד הוא עיתונאי. הוא מגיש החדשות במהדורת יום ו’ של ערוץ 2. כשגדי סוקניק רצה לעשות פרסומת עם צב, הוא התפטר מהגשת החדשות. ללפיד – בנו של עיתונאי אמיתי, הגון – כנראה אין את היושרה הזו. הוא מגיש את החדשות כשחברו מכהן כראש ממשלה וכאשר ברור לחלוטין שלפיד מוכן ומזומן לעשות שימוש בבמה הציבורית שניתנת לו כדי לסייע לחבר. אפילו הכבוד לטקסטים קלאסיים דוגמת ההספד של אנתוני לא עוצר בעדו.

שאלו את עצמכם: באילו פוליטיקאים תומכים יונית לוי, מיקי חיימוביץ’, עופר שלח, למשל? מה קרה למראית העין של האובייקטיביות, משהו? לפחות שנחשוב?

מישהו בחברת החדשות של ערוץ 2 נרדם בשמירה. לפיד איננו עיתונאי, הוא פובליציסט בעל דעה. הטור של היום מוכיח, בפעם המי-יודע-כמה, שאסור ללפיד להמשיך להגיש את המהדורה. ובאשר לציבור האוהדים שלו – אולי מתישהו הם יתפכחו להבין עד כמה ריקני, פופוליסטי ונבוב האיש. טקסטים כאלה, אני מקווה, מקרבים אותנו עוד צעד לעולם בו ליאיר לפיד אין פתחון פה פומבי כל כך.

  1. לא, גופות אינן "שבויים". הן גופות [↩]