הגמל לא רואה
חנה בית הלחמי, פמיניסטית תומכת צנזורה מהסוג שלא מבין את הסתירה, הייתה בכנס של "שקוף" וחזרה לא מתרשמת. נו, אי אפשר להרשים את כולם. אבל אתם יודעים איך זה, מי שסתר את עצמו פעם אחת כבר לא יכול להגמל מזה, והטקסט של בית הלחמי מוכיח את העניין הזה היטב. כי בית הלחמי יודעת מה היא רוצה: היא רוצה את nfc - בלי קשר, כמובן, להיותה כותבת שם - וכנראה שהרעיון של עמותה שתעשה את זה טוב יותר מיואב יצחק אינו קוסם לה.
לפעמים, אני חושב ששרון צדקה כשהיא דיברה על הצורך בחברת QA פילוסופי. מצד אחד, בתחילת דבריה מתארת הגברת "סקס זה סקס זה סקס"[1] את אלה שהגיעו לכנס:
נכחו בכינוס כ- 150 איש ואישה, להערכתי, הרוב המכריע צעירים מאוד, בעלי סגנון אחיד, צעיר, זרוק. אנשים בראשית הקריירה, נראה היה שהניסיון המצטבר על הגג [מקום האירוע, נ.א.] לא גדול.
מספר פסקאות אחר כך, בית הלחמי טוענת:
השאלה היא האם עיתונאים שגדלו בעיתונות הממוסדת, מסוגלים לייצר לעצמם זהות אישית עצמאית מבלי שיהיה להם גב של ארגון או מרחב מדורג, היררכי, שניתן להאבק בו על עמדות כח? אני מסופקת.
רגע. מה? רק משתי הציטטות האלה אני חושב שחברת QA פילוסופי הייתה עושה מטעמים. הראשונה מכילה בתוכה תיאורים גילניים מהסוג שלא היית מצפה ממי שמגדירה עצמה, ראשית כל, כ"פמיניסטית"[2] לעשות. בית הלחמי מצליחה לחזור, בשני משפטים, על הרעיון של "כולם של צעירים" ארבע פעמים שונות. הנה:
1. "הרוב המכריע צעירים מאוד"
2. "…סגנון אחיד, צעיר, זרוק"
3. "אנשים בראשית הקריירה"
4. "נראה היה שהניסיון המצטבר על הגג לא גדול"
מעניין, לו הייתי כותב על כנס שהייתי בו את המשפטים הבאים: "נכחו בכינוס כ-150 איש ואישה, להערכתי, הרוב המכריע נשים, בעלות סגנון אחיד, נשי, זרוק. אנשים עם רחם, נראה היה שהמין השלט על הגג הוא נקבי", כיצד הייתה מגיבה הפסאודוניסטית[3] האייג'יסטית לכך?
אבל אוקיי. היו שם הרבה חבר'ה צעירים (אגב, אני לא בטוח עד כמה אני מסכים עם האמירה הזו. ייתכן שההגדרה שלי ושל בית הלחמי ל"צעיר" היא שונה. מה אני יודע? אני צעיר, סגנוני צעיר, בראשית הקריירה, אין לי ניסיון רב). אז מה? כמה שינויים חברתיים גדולים הובלו על ידי מבוגרים?
הציטטה השניה, לעומת זאת, היא מלאכת מחשבת. הטענה העיקרית בה, ואני אפילו לא חושב שאני עושה כאן רדוקציה אד אבסורדום, היא שמי שגדל במקום מסוים ירצה לייבא את כל מה שרע בו למקום הבא. לא השתכנעתי. השתכנעתם?
אבל את השיא מהווה, כמובן, העובדה ששתי הציטטות האלה באות באותו טקסט. תחליטי. צעירים זה טוב או רע?
הנה עוד דוגמה נפלאה. בית הלחמי כותבת:
במהפכה, כמו במהפכה: היחידים עושים מעשה, הארגון עוטף אותם בדיעבד. ואז מתחילה ההסתאבות. כאן – אולי בשל טעות אסטרטגית ואולי בשל מחשבה הנטועה עמוק בקיים – הם התחילו מהארגון.
ומיד אחר כך, כאילו קו ההפרדה שעשתה מסמל שינוי בזהות הכותבת:
שקוף מבטיחה הבטחה יומרנית ולא ממוקדת, שיש להיות כל מה ששקוף מן הסתם היא לא, על מנת לנסות לקיימה: צריך יכולת ארגון גבוהה, כזו שתייצר כנס פתיחה שהוא ארוע יחצני מהדהד – ולא משהו מקומי על גג מעופש בשוק הכרמל…ראו לעניין זה דוגמאות טובות כמו המאהל הנודד או ועידת העשוקים.
אז צריך ארגון או לא צריך ארגון? צריך לשלוח יחידים לעשות מהפכה או לא? מבולבלים? גם אנחנו.
שלא לדבר על כך שאם, לפי שיטת בית הלחמי, מהפכה של פרטים מולידה ארגון מסואב בהכרח דטרמיניסטי, אולי להתחיל מהארגון זה רעיון לא רע. שלא לדבר על כך ששקוף היא עמותה שכל החברים בה הם פרטים, הם פשוט התאגדו. בית הלחמי, כך נראה, אינה מרוצה מההתאגדות הזו:
כבר יש כזה [שיח ציבורי אחר, נ.א.], קוראים לו 'האינטרנט', ויש בו כבר הרבה אינדיבידואלים שעושים עיתונות ופובליציסטיקה חופשית ושלא דופקים חשבון. ע"ע הבלוגוספירה, nfc, העוקץ, הגדה השמאלית, אתרי חדשות פרטיים קטנים ואפילו השתתפות הציבור בדיווחי המלחמה האחרונה, שעקפו את ההשתקה הממסדית.
אם אתם רוצים לקבל עצות על מהו ומיהו האינטרנט ממי שתומכת בצנזורו - או ליתר דיוק, בסגירת "הערוצים האלה"[4] - בבקשה, בהצלחה. אבל בחינה של הטענה הזו מביאה בדיוק למקום ששקוף מנסה להוביל אליו. כי ב"אינטרנט"[5] יש באמת הרבה "אינדיבידואלים" שעושים משהו שדומה לפובליציסטיקה חופשית (גם אם לא לגמרי עיתונות) ושאכן לא דופקים חשבון (לפחות עד ש-One מנפנף בעורך דינו, ותפוז מחליטים להתקפל). כמה הרבה? כל כך הרבה, שהם כמעט כמו מספר הקוראים. "הגדה השמאלית"? הצחקת אותי. אלקסה מדרג אותם קצת יותר נמוך מהדומיין של שרון. עם nfc - שיש עליו מספיק ביקורת בלי קשר - לא מנצחים את טמקא. הנה[6].
אז בסדר. אי אפשר לרצות את כולם, ופחות מכל ניתן לרצות את אלה שדורשים ששקוף תהיה אוסף של "הרבה אינדיבידואלים" שמקדימה את הסיאוב מחד ומאורגנת למשעי מאידך, שתלחם בממסד ותהיה אנטי ממסדית אבל שתאהב כסף ותרצה אותו, שתשקיע ביח"צ אבל לא בלוגו, שנהיה צעירים אבל מנוסים, שלא יכניסו את הסגנון לאג'נדה שלהם אבל שיעשו מהפכה. בסדר, אי אפשר לרצות את אלה שלא יודעים בדיוק מה הם רוצים, הם רק יודעים שאת זה הם לא.
אם רק בכך היה מדובר, הפוסט הזה לא היה נכתב. אבל בית הלחמי מגדישה את הסאה כשהיא כותבת:
הקימו ממסד שיאבק בהשתקה הממסדית, ואף תיארו את רוח התכנים שיהיו בו. ככה, מראש. הכתיבו.[...]בלי רישום עמותה, כרטיס ביקור או מדיניות עריכה המחליטה איזה אופי יהיה לחדשות ש'אף אחד לא יכול לצנזר'.
האתר עוד לא באוויר, וכבר בית הלחמי, זו שרוצה להוציא את הציצי מהאינטרנט, מלינה על צנזורה, כי סתירה, כמו שכבר אמרתי, זה עניין ממכר. בחפזונה היא שוכחת שה"ממסד" שהוקם הוא עמותה שפתוחה לציבור, שחברי הוועדות השונות הם נבחרים, שהמודל העסקי כולל לפחות 25 אחוז מימון מהציבור, והגבלה על כמות המימון מאדם יחיד, הכול כדי לא להיות תלויים באף אחד חוץ מעצמנו. כמובן שלעמותה יש אג'נדה, בית הלחמי ביקשה אחת ("צריך אג'נדה מחדשת ושמכירה בקיים"), אבל משום מה בית הלחמי בטוחה שאג'נדה של עמותה פתוחה לציבור ואג'נדה של עיתונות ששייכת לבעלי הון היא אותה האג'נדה. אני יכול רק לקוות שזה מעיד על אי הבנה.
כמו שיהונתן קלינגר כתב ממש עכשיו, כמו שכתבתי לגבי הטור של יאיר לפיד או הסיקור בפרשת החטופים, אם יש משהו שההתנהלות התקשורתית לאחרונה מוכיחה זה ששקוף היא יוזמה ראויה ובזמנה. יאללה, להצטרף.
- זה, אגב, ממש נכון. סקס הוא אכן סקס. בחיי [↩]
- לו הייתי פמיניסט, הייתי נעלב [↩]
- תחדיש לשוני, שמתאר את הפמיניזם שמצליח לסתור את עצמו. אולי בעתיד פוסט הסבר [↩]
- סליחה על הגניבה הספרותית, גדי: פחחחח [↩]
- סליחה על הגניבה הספרותית, שרון: הזותי [↩]
- אני יודע שאלקסה לא אמינים במאה אחוז. ועדיין, זו אינדיקציה לא רעה למקום של nfc כמקור חדשותי [↩]
