[...] לא לגמרי בטוחים איך להתמודד עם הילדים שלנו (ולכן נחסום את האינטרנט לכולם), שאנחנו לא יודעים להציב להם מודלים אחרים, טובים יותר, [...]

אהלן, למכור לא חייב להיות במובן הטכני. המדינה מזמן הפריטה תחומי טפול רבים (אני לא מחדש כלום), ולמה שלא תמשיך בזה ? ולגבי גוגל - אני לא בטוח שאת הכל שמנו ממש באופן וולנטרי ברשת. חלק שמו אחרים בשבילנו, גם אם אנחנו פרסמנו אותו באופן כזה או אחר מלכתחילה במרחב ציבורי ומכאן שהוא ציבורי וזה בסדר. אבל, וזה אולי קצת יותר צריך להדאיג מכך שתמיד יש "אח גדול": בוא ננסה לחשוב עד כמה אנחנו מגדירים את עצמנו באמצעות גוגל ? גוגל היא בנק נפלא של מידע וסטטיסטיקה. אבל האם העובדה שאני בגוגל X פעמים, אומרת עלי משהו. מה ? יאללה, ד'ש. נהניתי לקרוא.

יובל, יש כאן שתי הנחות יסוד בעייתיות מאד. הראשונה, שהמדינה יכולה למכור את עצמה. המדינה בחינת גוף ריבוני (בין אם הוא רפובליקה או רודנות לסוגיה) לא יכולה להעביר את ריבונותה על הקורפוס האזרחי שלה לאחר., ולאזרחיה אין כל מחויבות לקונה, בחינת לאום או אומה. השניה, המובלעת בדברים, היא שלקונגלומרט כמו גוגל או לאתר כמו פייסבוק יש שליטה מלאה על המידע הזורם ברשת, על חירות הביטוי ברשת ועל החיים האינטרנטיים. הבעיה עם טענת גוגל כאח הגדול (שהיא נושא לפוסט או אפילו שניים בפני עצמה) היא שכל המידע שאתה יכול למצוא על אדם גוגל זה מידע שהאדם העביר באופן וולנטרי.

בשביל להמשיך את הקו בא נתאר מצב, דמיוני כמובן, ש 'המדינה' מוציאה את עצמה למכירה (זאת אומרת מה שעוד נשאר 'בבעלותה' מהמרחב הציבורי). ומי קונה ? גוגל (או פייסבוק, האמת מה זה משנה). אין ספק שזה יהיה מאוד יעיל. אפילו מיידי. אחלה 1984 שבעולם. לא?