J'adoube
אנשים אחדים לא נעשים להוגים רק משום שזיכרונם טוב מדי (פ. ניטשה, "אנושי, אנושי מדי: ספר לחופשיים ברוח", סעיף 122)
קול הלמות תופי הקרב עוד טרם דעך, באחד הוויכוחים המטונפים ביותר שהייתי, לבושתי, שותף לו. יש לי המון מה להגיד על האופן בו נעשו הדברים; אולם בעשותי כן כעת אהיה כמי שמתלונן על עבירה בזמן שהמשחק ממשיך הלאה. הפוסט שכתבתי אתמול נכתב בשעת כעס. לרוב אני נוטה להמנע מכתיבה בשעה כזו, שכן הכעס מעיב על שיקול הדעת, הקוהרנטיות והלוגיקה.
הפעם, משראיתי את הפוסט של ענר, חמתי בערה בי. אודה ולא אבוש, לא לקחתי נשימה עמוקה, התיישבתי לכתוב את תשובתי מייד. לא הייתי כותב אותה אחרת.
לבל אובן לא נכון, ברצוני להדגיש: אני עומד מאחורי כל שנכתב בפוסט ההוא. המילים שם הן האמת כפי שאני יודע אותה, בתוספת אותן מעט ראיות שעמדו לרשותי להוכיחה. כמו יוסי, גם בלבי אין עוד שמץ ספק כי הכרזת הטרוליות נעשתה במועדה והייתה שרירה וקיימת. ובכל זאת, וכפי שהטעימו חלק מהמגיבים - דרומי ומויה-מן, בעיקר - מוטב היה לו הדברים לא היו רואים פומבי.
אני מעריץ אדם הנאמן לאמונתו הפנימית, לאמת שלו, הבוערת בתוכו; אני בז לאדם הנאמן לשקר ולשכנוע העצמי. משני יריביי מאמש אין לי ספק כי ענר רבון עונה להגדרה הראשונה. פתיחתו של הבלוג הנגדי שלו הייתה צעד שהוכיח זאת. גם אם אינני מסכים עם רבון - ולמען הסר ספק, רבון ואני בוודאי נמשיך להיות ברי-פלוגתא גם לאחר פרסומן של מילים אלה - אינני יכול שלא להעריך את אמונתו ודבקותו באמת שלו, אמת אידיבידואלית, פרטית. וודאי הוא טוב יותר מאותם המצטטים אמיתות שאינן שלהם ושאת אמיתותן עבורם מעולם לא טרחו לבדוק.
רבון נתן במה למי שנתן מתוך אמונה פנימית יוקדת, לא מתוך רצון להרע; זה נראה לי מובן מאליו. אני סבור שהוא שגה בבחירתו זו, אולם אינני יכול שלא להעריך את חוש הצדק שעמד מאחוריה.
החימה היא מגרעת, הגאווה היא הגרועה שבמגרעות, הזיכרון והטינה הם מחסום. רבון השתמש, ללא ספק, בכמה וכמה כינויים מעליבים בפניותיו אליי ובדיבוריו עליי. מסתמא, השתמשתי גם אני בכמה כאלה בדבריי עליו ואליו. אבל לא לי הכעס והטינה; קצתי במלחמות לול התרנגולים.
עם פרסומו של פוסט זה הבלוג נפתח מחדש בפני רבון לתגובות. להבדיל מגורביץ, לא שוחחתי עם רבון טרם פרסום פוסט זה, רק שלחתי לו אותו במייל דקות לפני פרסומו. אינני תר אחר הדדיות, אינני מחפש התנצלויות או דומותיהן, ובודאי שלא פוסט שלם כפי שקיבל גורביץ. מבקש אני רק לתקן את מסעי שלי מהתור הקודם, בתקווה שאין זה מאוחר מדי.
מחר, כולי תקווה, אעלה פוסט נורמלי. כזה שלא עוסק בצחצוחי חרבות ותוצאותיהן.
מה זה J'adoube? בשח זה אומר: אני מסדר את הכלי, כלומר זה מבהיר כי אני לא מתכוון לזוז, אלא רק לסדר אותו. בנוסף, אתה אמור להגיד את זה לפני שאתה זז, לא אחרי…
I adjust, או "אני מתקן". נכון שבשח אמורים לומר לפני, אבל א. זה מתכתב עם הכותרת הקודמת; ב. המשמעות המילולית עומדת ו-ג. כאן לא שח, ואין touch-move (איך בעברית? נגעת נסעת?).
כן, נגעת-נסעת. להיפך: כאן בהחלט מתקיים כלל נגעת-נסעת, כי את מה שאמרת לא תוכל להחזיר. אבל כנראה שטוב שאמרת בכל זאת.
אה, גם אין לי עניין להחזיר. יש לי כן עניין להמשיך הלאה.
ברכותי, ותקוותי שבזאת יסתיימו גם המריבות המטופשות אצל יוסי.
יפה מאוד. קראתי גם את הפוסט של ענר רבון. איזה יופי שהדברים נרגעים.
אני מעריך את הדברים ואת הפוסט, נמרוד. אני חושב שאתה טועה בקשר לליאורה, היא לא טרול, אבל מדון לא יוביל לדבר.
בתקווה לריבים סוערים על עמדות באופן נקי ומכובד.
אני יודע שאינני טועה בעניין הזה, ענר. הייתי צד בסיפור שאתה רק קיבלת פקס אודותיו. אבל כמו שאמרת, אין לי עניין להמשיך בויכוח הזה.
יאללה, ממשיכים הלאה. תודה על התגובה.