אחת השאלות ששואלים אותי הרבה היא השאלה שבכותרת. זו שאלה טובה, שמקיפה בתוכה הרבה מאד תחומים והתשובה שלה, כשניתנת בפרוטרוט, כוללת הרבה מהדברים שכל משתמש מק חדש צריך לדעת. הצרה עם תשובות מאד מפורטות היא, כמובן, שמייגע לכתוב אותן כל פעם מחדש. אז הנה, באופן מסודר – התשובה לשאלה הזו.

קודם כל, התשובה היא כן. מחשבי מקינטוש (ספציפית, מקבוק) מתאימים בהחלט לסטודנטים – הם קטנים, קלי משקל (יחסית), נותנים ערך גבוה של חומרה מול מחיר, יש להם סוללה שמחזיקה זמן רב (בתחזוקה נכונה ובתנאים אופטימליים – בהירות לא גבוהה מדי, ויירלס ושן כחולה מכובים – המחשב יחזיק גם שלושה שיעורים רצופים) ועוד. בהחלט ניתן לעבוד עם מקבוק כמחשב אקדמי לכל דבר ועניין.
אבל, כמו כל דבר בחיים, יש גם כמה דברים שדורשים התאמה, סידור ואופטימיזציה. נתחיל:

אופיס למק: משום מה, זו השאלה הראשונה שסטודנטים שואלים. אני כותב "משום מה", כי האובססיה עם אופיס אינה ברורה לי. נכון שסטודנטים צריכים להגיש עבודות אחת לכמה זמן, ואמת שסטודנטים לפעמים מכינים מצגות ולעתים קרובות נדרשים לפתוח מסמכים שנשלחים אליהם. מה שלא ברור לי זה בשביל מה צריך חבילת אופיס. מייקרוסופט אופיס מגיעה בכמה קונפיגורציות, כאשר זו המומלצת לסטודנטים כוללת גיליון אלקטרוני, מעבד תמלילים, תכנת מצגות ותכנה לסיכומים בשם OneNote. כולם כלים שסטודנט עשוי להזדקק להם, לפעמים. אבל בינינו, מתי בפעם האחרונה סטודנט למשפטים פתח גיליון אלקטרוני? כמה מצגות צריך סטודנט למתמטיקה להכין במהלך התואר? האם זה שווה מאה וחמישים דולר?
ואם לא אהבתם את הטענה הקודמת שלי, ממש לא תאהבו את הבאה – סטודנט ממוצע צריך מעבד תמלילים אולי פעם בשבוע. למה? כי להשתמש במעבד תמלילים (ובייחוד וורד) כדי לסכם שיעורים זה overkill. תשעים אחוז מהפונקציות של מעבד התמלילים לא באות בכלל לידי ביטוי כשמסכמים שיעור. לכן אני אפריד בין חבילות אופיס, שמיועדות לכתיבה של עבודות, גיליונות אלקטרוניים ומצגות, ובין תכנות לניהול לימודים וסיכומים.
התשובה המהירה והבנאלית לנושא האופיס במק היא גרסת המק של אופן אופיס, ניאו אופיס. היא תומכת בעברית (יש להדליק את תמיכת העברית כפי שמתואר אצל שושנה פורבס), היא מכילה את כל התכנות ברמה טובה מאד (אני אישית השתמשתי בגיליון האלקטרוני שלה לעיבודים סטטיסטיים לא אחת, ותמיד בהצלחה) והיא מספקת מענה אופיס מספק בהחלט למרבית האנשים. וכמובן, היתרון הגדול שלה – היא חינמית לחלוטין.
בנושא עיבוד תמלילים, יש שתי תכנות שמתעלות על הכתבן של אופן אופיס (ובעיניי, גם על וורד) בצורה יוצאת מהכלל. הראשונה היא התכנה הישראלית מלל, והשנייה היא ניסוס (לסקירה על ניסוס – כאן). כתבתי עבודה רחבת היקף (כחמישים עמודים) על מלל, והיא הייתה נוחה מאד – בשימוש נכון, היא מארגנת את הביבליוגרפיה בצורה יוצאת מהכלל, מנהלת את המסמך (מבחינת חלוקה לפרקים) באופן נוח ונעים, התמיכה שלה בכיווניות ובשפות נהדרת והיא קלה בהרבה מניאו אופיס. החסרונות שלה באים לידי ביטוי בעיקר כשרוצים לשלב במסמך גרפיקה.
התשובה הבאה היא חבילת iWork של אפל, שכוללת את Pages, Keynote וNumbers. פייג’ס היא תכנה נחמדה מאד שמעצבת את העמודים בצורה מעוררת התפעלות, אבל התמיכה שלה בעברית לקויה וחלקית – לא ניתן, למשל, לערוך טקסט בנוחות. אני משתמש בה בעיקר בשביל מסמכים שדורשים גרפיקה – אני כותב אותם בטקסט אדיט (מובנה במערכת), מעתיק לפייג’ס ועורך.
נאמברס היא גליון אלקטרוני שעושה את העבודה בצורה טובה למדי. אני עושה בה שימוש לעיבודים סטטיסטיים ולניהול רשימות נתונים, והיא עושה את שתי המשימות היטב.
אבל גם אם פייג’ס ונאמברס היו חסרות ערך לחלוטין עבורי, קינוט הופכת את החבילה הזו לאטרקטיבית – מדובר בתכנת מצגות מעולה, לא פחות, שמייצרת מצגות יוצאות מהכלל. גם לה יש בעיה בתמיכה בעברית, אבל לזה יש פתרון חלקי שכתב שאול מ.
התשובה השלישית היא גוגל דוקס, שהולכת ומצטיירת כמו פרויקט מוצלח בצורה יוצאת מהכלל – יותר ויותר אני מוצא את עצמי משתמש בגוגל דוקס עבור המסמכים שלי.
אם כן, יש פתרונות אופיס למכביר עבור מק – הכול לפי הצרכים, והכול זול יותר מאופיס של מייקרוסופט. מילה אחת על אופיס של מייקרוסופט למק – הוא לא תומך בעברית. בכלל.
תאימות מול אופיס של מייקרוסופט: הסעיף הזה קצת קשה לי, כי העמדה שלי היא שלא צריכה להיות דרישה לתאימות מול פורמט קנייני. חשוב להבין בהקשר הזה שמייקרוסופט משנה את הפורמטים שלה כל הזמן, ולכן אין שום הבטחה שוורד 2007 ידע לפתוח מסמך של וורד 97, כך שכל נושא התאימות הוא בעייתי גם למשתמשי פיסי. בסופו של יום, הפורמטים של מייקרוסופט הם קניניים, כלומר, הם רכוש של מייקרוסופט, ולכן לא ניתן לשחזר אותם במדויק. עם זאת, ניאו אופיס עושה עבודה טובה בפתיחת קבצי מייקרוסופט. אני אישית פותח מסמכי וורד (כשממש אין ברירה) בפייג’ס, שלדעתי מתמודדת עם וורד בצורה הטובה ביותר.
סיכומי שיעור ועזרים: לסיכום שיעור, ניתן וכדאי להשתמש במחברת אלקטרונית כמו ג’ורנלר או notebook. עוד תכנה שעוזרת לארגן את הלימודים היא Schoolhouse (מדריך). כמו כן, יש מגוון של mind maps למקינטוש, למי שאוהב לעבוד בצורה הזו.
תכנה מומלצת לניהול קבצי pdf היא yep (סקירה), ולצפייה בהם (והוספת הערות וכו’) – skim.
היי לרן: מערכת הלמידה מרחוק ברוב המוסדות האקדמיים מבוססת על מערכת היי-לרן, שמותאמת לאינטרנט אקספלורר ולכן לא פועלת כמו שצריך על דפדפנים אחרים. על הבעיה הזו ניתן להתגבר בקלות יחסית ברוב המוסדות, כפי שמתואר כאן.

לסיכום, מקינטוש הוא קנייה נבונה עבור סטודנטים. עם זאת, בעולם שעובד עם מוצרי מייקרוסופט, נדרשות התאמות מסוימות – חשוב לזכור שלכל בעיה יש פתרון, וכדאי להכיר את הפתרונות לפני שנתקלים בבעיות. הבעיות האלה הן כולן פתירות – במקרה הגרוע ביותר, הרי, אפשר להריץ חלונות על המק. עם זאת, ככל שתתרגלו לעבוד עם המק, פחות ופחות תרצו לעבוד עם חלונות. לסטודנט הממוצע במרבית המקרים פשוט אין בזה צורך, אבל במקרה קצה – בהחלט ניתן לעשות כן.
בהצלחה בלימודים.