עוד פוליטיקאית מהשורה
שלי יחימוביץ’, מחברות הכנסת החביבות עליי בימים כתיקונם, עשתה טעות מרה: היא פתחה במתקפה ישירה כנגד ח"כ דב חנין, בימים כתיקונם שותף לדרכה הסוציאליסטית, באופן בוטה למדי. וכה אמרה היחימוביץ’:
מי כמוכם מכיר את עמדותיי המתונות בנושאים המדיניים ועמדותיי הסוציאליסטיות בעניינים חברתיים,
אבל אני מתקשה לקבל אפילו באופן תיאורטי את הרעיון שבראש מערכת החינוך של תל אביב יעמוד אדם אנטי ציוני, שמטיף לסרבנות, שלא עומד דום בשירת התקווה ואפילו לא שר אותה.
אינני תושב תל אביב, ואין לי תכניות להפוך לכזה. אל תיעלבו, אני פשוט לא אשרוד את הלחות שלכם יותר משבוע. אני בטוח לחלוטין שאחת לכמה זמן מישהו בתל אביב נעלם, וכשפורצים לו לדירה מוצאים רק שלולית שבתוכה בגדיו. אז אינני תל אביבי. אני לא ארחיק לכת עד כדי אמירה שלא אכפת לי מי יהיה ראש עיריית תל אביב – אני מבקר שם לפעמים, וכמה מחבריי הטובים הם תל אביביים – אבל הבחירות במוניציפאליות בתל אביב אינן בראש מעייני, ויש בוודאי מספיק בלוגרים תל אביביים שיכתבו על הנושא. אבל הפסילה שיחימוביץ’ עושה לפוליטיקאי נבחר ציבור היא בלתי נסבלת.
חנין, בהחלט מועמד ראוי בעל ידע רב בתחומים שתל אביב צריכה, פסול בעיני יחימוביץ’ לתפקיד לא משום שחסרים לו הכישורים, הו לא. הוא פסול בשל עמדותיו המדיניות והתנהגותו האישית. אינני יודע אם זה נכון, שחנין לא עומד דום להמנון הלאומי. אני כן יודע שזה לחלוטין לא רלוונטי למשרה.
מפתיע שצריך לומר את זה: ראש עיריה, ואפילו זו עיריית תל אביב, לא מנהל משא ומתן מדיני, לא קובע תכניות לימוד או מדיניות גיוס, לא שולח את הצבא להלחם ואפילו לא מצביע בעד או נגד החלטות כאלה בכנסת ישראל. למעשה, יש לחנין יותר השפעה על מערכת החינוך כחבר כנסת משתהיה לו כראש עיר.
הפסילה הזו היא בעייתית לא רק מפני שהיא חסרה כל ביסוס עובדתי, אלא מפני שהיא פותחת דלת לכל מיני פסילות אחרות. האם ייתכן ששר הספורט הישראלי יהיה ערבי? איך אפשר שמי שאחראי על הספורט בישראל יטיף לסרבנות? אני מצטער, אני לא רואה הבדל בין הצהרתה של יחימוביץ’ לבין אמירתה של ד"ר אסתרינה טרטמן לגבי מינויו של מג’אדלה לשר המדע, התרבות והספורט:
פרץ מקריב קורבן שנקרא ציונות…הוא כבר עבר את כל הקווים האדומים. מדינת ישראל היא מדינה יהודית והיא אמורה להתנהל על פי ערכי היהדות…זו התבוללות. אני קוראת לראש ממשלת ישראל שלא יאשר את המינוי הזה, לא מסיבות אישיות, אלא מתוך חובתו לשמור על האינטרס של מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית. מי שקורא לא לשבת עם ציונים סביב שולחן אחד, אין מקומו בשולחן ההנהגה של מדינת ישראל…אין לי דבר וחצי דבר נגד מג’אדלה, הוא אדם חביב. אני לא גזענית ויש לי לא מעט חברים מוסלמים. אבל מינוי שר מוסלמי ראשון לממשלה זה תחילתו של תהליך של התפוררות. אנחנו כורתים לעצמנו את הרגל (ההדגשה שלי, השוו עם דבריה של יחימוביץ’ בתחילת הפוסט).
אז, יחימוביץ’ אמרה את הדברים הבאים:
דברי טרטמן חושפים את פרצופה האמיתי של ישראל ביתנו…"זוהי מפלגה שמשנתה גזענית, ואין לה שום הבנה במהות הדמוקרטיה בישראל.
בואו נפנטז. נדמיין שבבחירות זוכה מפלגת העבודה למספר הקולות הגדול ביותר, ושהמפלגה השניה בגודלה היא חד"ש. נפנטז, אמרתי. ותנאי הכניסה של חד"ש לקואליציה הוא תיק החינוך. האם יחימוביץ’ תתנגד למסירת תיק החינוך לח"כ מחד"ש? או לח"כ ערבי לא ציוני? האם שמענו את יחימוביץ’ פותחת פה כזה נגד מינויו של שר אוצר כרוני בר-און? איזה תפקידים נוספים, אילו עמדות כוח נוספות לפי עמדת יחימוביץ’ לא יכולות להיות מאויישות על ידי מי שאינו ציוני?
כשיחימוביץ’ פוסקת כי "דב חנין אינו יכול להיות ראש עיריית תל אביב יפו", האם נובע מכך שיש תפקידים נוספים אותם חנין פסול מלמלא?
מה חבל שהפוליטיקה, שוב, מחסלת את העקרונות. יאללה, דב, תראה לה מה זה.








23 באוגוסט 2008 - 23:17
עזוב נו, זה לא באמת ככה.
אני לא יודע אם מה שיחימוביץ' אומרת על חנין זה נכון או לא, אם מתייחסים לטענה עצמה אז יש בזה משהו. ראש עיר חולש על תקציבים, קובע מדיניות עירונית, זה לא שהוא חסר השפעה, גם אם היא רק מקומית.
דווקא נראה לי שהתנהגות אישית מאוד רלוונטית לתפקידים ציבורים. חשוב לדעת במי בדיוק אתה בוחר. יכול להיות שטענה של יחימוביץ' מרחיקה לכת, אבל האמת, כמו תמיד, נמצאת איפשהו באמצע.
23 באוגוסט 2008 - 23:24
בטח שזה ככה. ראש העיר לא יכול להוציא את הציונות מלימודי ההיסטוריה בת"א. ההשפעה שלו בתחומים שיחימוביץ' מדברת עליהם היא אפסית. ואני מצטער, אותי יותר מעניין הרקע של ראש העיר שלי בתכנון עירוני סביבתי, למשל, מאשר אם הוא בוגד באשתו או עומד בהמנון.
23 באוגוסט 2008 - 23:50
בואו נזכור את הפוסט הזה גם לקראת הבחירות בירושלים… ;-)
23 באוגוסט 2008 - 23:51
כל פעם שאני נתקל במשפט "אני לא גזען/הומופוב/שוביניסט, אין לי שום דבר נגד…" (לפעמים בתוספת "כמה מחברי הטובים וגו'), אני מתחיל להוציא קצף מהפה.
התנהגות אישית יכולה להיות רלוונטית לתפקידים ציבוריים, בהחלט. למשל אם התנהגותו האישית של מועמד מתאפיינת במעשים פליליים כמו נטילת שוחד, נפוטיזם, שימוש בכספי ציבור לצרכים אישיים או הפקת פורנוגרפיה פדופילית (לפחות כאלה עוד לא מצאו בפוליטיקה שלנו) וכיו"ב זוועות.
אבל לא רק. נניח שראש העיר היה שולח את ילדיו לבית ספר פרטי – זה בהחלט היה מטריד אותי. או מגדל מדשאת ענק בחצר ביתו ומשקה אותה בשעות הצהריים – זו דוגמה אישית שלילית ביותר. או מחנה את רכבו במקומות אסורים כי הוא קפץ רק לרגע לקנות פלאפל בידיעה שאף פקח לא ידווח אותו. אלה התנהגויות אישיות לא פליליות שבהחלט רלוונטיות כשמדובר במועמד לראשות עיר.
עמדותיו המדיניות? האידיאולוגיה הפוליטית שלו? אני לא אגיד שאין לזה חשיבות, אבל בהחלט אין לזה רלוונטיות. במה זיהויו של חולדאי עם מפלגת העבודה שינה לניהולו את העיר?
24 באוגוסט 2008 - 0:00
יחזקאל – הבעיה עם לופוליאנסקי היא לא שהוא כן או לא ציוני, זה שהוא ראש עיר נורא.
24 באוגוסט 2008 - 0:24
מסכים. הוא די ייצוגי והחיוך לא יורד גם אם מגרדים חזק, אבל כראש עיר הוא גרוע לכולם, לחרדים וחילונים כאחד. אני מדבר על הבחירות הקרובות, בהן מאיר פרוש יהיה המועמד החרדי לראשות העיר, כפי הנראה.
24 באוגוסט 2008 - 0:46
גם שם הבעיה עם פרוש היא לא שהוא לא ציוני. הבעיה עם פרוש היא שאני לא חושב שיש לו תשובות טובות לבעיות האמיתיות שהעיר הזו – שאני חושב שאפשר לקרוא בין השרות עד כמה אני אוהב אותה (או כאן: http://stage.co.il/Stories/464519 או כאן: http://stage.co.il/Stories/424641 או כאן: http://stage.co.il/Stories/537264469) – כולל, אך לא מוגבל ל: הגירה שלילית, בעיות תחבו"צ, בריחה של חילונים ושאר כוחות יצרניים, העוני והשירותים במזרח העיר וכיו"ב. אין פה עניין מחנאי, יחזקאל, ואתה מיטיב להכיר אותי בשביל לדעת זאת. זה לא עניין של "לא חרדי בשום פנים ואופן" – התנגדתי גם לאולמרט, בזמנו, למרות שקשה להאשים אותו בחרדיות יתר (ואולי, לאור פעולותיו בעיריה, דווקא קל) – אלא של מי יכול להציע דרך פתרון להחזיר את ירושלים למסלול. אני חרד, באמת ובתמים, לגורלה של העיר הזו.
24 באוגוסט 2008 - 2:22
אולמרט בקדנציה הראשונה, בשניה הוא כבר לא התחשב בחרדים יותר מידי, הוא כבר לא היה צריך אותם.
(מה הסיפור עם הקידוד בבמה חדשה? באופרה מיני 3 הכל הפוך. אנסה מ4 או ממחשב.)
דווקא הייתי חושש שמא תטען שחרדי ימכור את העיר לחרדים.
השאלה היא איזה ראש עיר כן יטפל בבעיות האלה. חוששני שרוב הפוליטיקאים לא יודעים מה באמת האיש הקטן ברחוב רוצה מהם. טוב, אולי לבעיות הרכב האוכלוסיה וכדומה הם מודעים, אבל מה אפשר לעשות נגד זה? קודם צריך לזהות את הסיבות למצב, וכל אחד בטוח שהנה הוא מצא את הגורם המרכזי, הוא ואין בלתו, ורק אחרי שמנסים ליישם פתרון מגלים שהפתרון לא יעיל או שיש גורמים אחרים, לא פחות חשובים, שלא נפתרו. בקיצור, קשה לדעת מראש מי באמת יפתור את הבעיות.
24 באוגוסט 2008 - 6:26
זכור לי שלפני כמה חודשים יחימוביץ' תמכה בחוק "האח הגדול". זה לא הפתיע אותי אז, וגם הקשקוש הנוכחי שלה לא מפתיע אותי. לי יחימוביץ' תמיד נראתה כמו קומוניסטית אולד-סקול, כזו שמדברת גבוהה גבוהה על צדק חברתי ושוויון אבל מאחורי המילים היפות שלה מסתתרת השקפת עולם אנטי-דמוקרטית באופן מהותי.
24 באוגוסט 2008 - 9:30
יחזקאל – הקידוד בבמה חדשה הוא עברית ויזואלית. אני יודע, זה מביך.
אני תןשב ירושלים, על בשרי למדתי שלא חייבים ראש עיר חרדי כדי למכור אותה לחרדים. אני בהחלט חושב שהחלטות אומללות כמו בית כנסת בבית הכרם או כיסוי הרקדניות על הגשר הן חלק מהגורמים לבריחה מהעיר, ואני בהחלט חושב שראש עיר שלא יעשה את אלה בהגדרה יביא פתרונות טובים יותר.
גדי – אם היא הייתה קומוניסטית אולד-סקול, היא הייתה צריכה לחבק את חנין. סתם פסאודו-סוציאל-דמוקרטית, שמוכנה להיות כזו רק למי שחושב כמוה.
24 באוגוסט 2008 - 14:50
חשבתי על הפוסט הזה היום בדרך לעבודה, תקוע באבן גבירול.
באמת, מה אכפת לי אם הוא שר את התקווה או לא? מצידי שיזמזם את ההמנון הרוסי כל עוד הוא מארגן תחבורה ציבוריתי יעילה. אבל סרבנות, הוא מעודד או לא? בעצם, כל עוד הוא מוריד את הדוושה מכל הקשור למגדלים אז שיבושם לו.
באמת.
24 באוגוסט 2008 - 16:21
שלי יחימוביץ' איבדה את האובייקטיביות שלה מזמן. היא-היא ההוכחה שאם אפשר להוכיח שהפולטיקה גורמת לאנשים להסריח – שם נמצאת ההוכחה.
האישה הזו הפכה לבלתי נסבלת. אם בהתחלה היא ניסתה לפחות להראות איזושהי מראית-עין של עזרה לזולת ושל דמוקרטיות למופת, באו השנתיים האחרונות, ודפו לה את המוח לגמרי.
האישה הזו צריכה לעשות בגרות באזרחות מחדש, לדעתי.
גם אני לא תושב תל אביב (למרות שהייתי, ובמשך זמן רב), ואני חושב שהגיע הזמן שחולדאי יילך הביתה, בלי קשר לעמדותיו הפולטיות. האיש פשוט הורס את העיר הזאת, והופך אותה לעיר של האלפיון העליון, תוך שקשישים וצעירים "נאכלים" ע"י האליטה.
מה שכן, הערה קטנה: אני לא חושב שי הרבה מה להשוות בין דב חנין למג'אדלה. מג'אדלה הוא חרא של שר, בלי קשר להיותו ערבי או יהודי. הוא אחת הבחירות הגרועות ביותר שנעשו ע"י ממשלות בישראל.
25 באוגוסט 2008 - 10:28
יש חשיבות למפלגה שממנה בא ראש העיר, וזה האם זו אותה המפלגה של שר הפנים. אם כולם מושחתים, עדיף שיהיו מושחתים לטובתך.
25 באוגוסט 2008 - 12:32
לא מאמין שחנין יסרב לעמוד לשירת ההמנון כראש עירייה (לא מאמין גם שהוא ייבחר אבל זה עניין אחר), אבל אם הוא יסרב אני בהחלט חושב שיש כאן טעם לפגם. נסה רגע לתאר את חנין מגיע לגמר אליפות בתי הספר התיכוניים בכדורסל של תל אביב (או אלף ואחד אירועים דומים אחרים שהוא יצטרך לפקוד כראש עיר) כדי להעניק את הגביע לבית הספר המנצח ואז מסרב לעמוד דום לשירת התקווה בתום הטקס.
25 באוגוסט 2008 - 13:48
דמיינתי. לא נורא הציק לי.
25 באוגוסט 2008 - 13:59
גם לי אם להודות על האמת זה לא ממש מפריע, אבל אני לא יכול להסכים איתך שהטיעון הזה הוא לחלוטין לא רלוונטי.
25 באוגוסט 2008 - 20:37
לבחור ראש עיר בשביל התפקידים הטכסיים? נראה לי מופרך.
27 באוגוסט 2008 - 0:23
אתה חביב עלי בימים כתיקונם ובימים שאינם כתיקונים. עם זאת, טעותך לדעתי היא שהגב' יחימוביץ היתה חביבה עליך אי פעם. עוד כשהיתה עתונאית היא כבר היתה פוליטיקאית, וגרועה. אף פעם לא התעניינה בשאלות ערכיות, אלא תמיד רק בשאלות אופורטוניסטיות בסגנון "איך תשיג את מטרותיך", גם אם המטרות היו אנטי דמוקרטיות בעליל או תוקפניות או לא ראויות.
כל ה"אג'נדה" שלה היא פאסון חלול, בדומה לרוב המכריע של של הפוליטיקאים.
28 באוגוסט 2008 - 7:20
לראש עיר יש השפעה מכרעת על מינוי של מנהלי בתי ספר בשטח השיפוט העירוני שלו. מנהל בית ספר אנטי-ציוני שלא עומד בהתקווה מקובל עליך?
28 באוגוסט 2008 - 18:49
יניב, זה קשקוש דמגוגי מכמה סיבות:
א. תשאל את ראש עיריית רהט, שמנהלת בית הספר שלו נכפתה עליו הר כגיגית. משרד החינוך ממנה מנהלים.
ב. אף ראש עיר לא פועל בריק פוליטי. יש ועדת חינוך, יש מועצת העירייה, יש הנהגת הורים. נראה לך שמנהל בית ספר שההורים לא מסכימים לו יוכל לפעול?
ג. זה שיחימוביץ' ומרעיה פוסלים את מי שלא נראה להם מתאים בגלל דעותיהם ממש לא אומר שחנין גם יעשה כן.
ד. נניח שבאורח פלא חנין ממלא את בתי הספר התל אביביים במנהלים שלא עומדים בתקווה. מה בכך? יש להם השפעה על תכנית הלימודים? על הערכים שהילד סופג בבית? או לשאלתך: לא, אין לי בעיה עם מנהל בית ספר ששייך לכל מקום בקשת הפוליטית.
28 באוגוסט 2008 - 20:42
כל מנהל בית ספר נבחר ע"י ועדה פריטטית של 3 חברים: נציג הרשות המקומית (מינוי של ראש העיר), נציג משרד החינוך , ונציג ארגון המורים הרלוונטי. מנכ"ל משרד החינוך מאשר את המינוי אבל בד"כ איננו מתערב בהמלצות הועדה. לשטתך אין חשש בזה שלחנין יהיה input חשוב במינוי מפני ש:
א. ינטרלו את השפעתו (אז למה לבחור בו בעצם?)
ב. הוא לא יביא את דעותיו לידי ביטוי (אשרי המאמין).
דרך אגב, ביחס לב' – כנראה ששום אינפורמציה איננה רלוונטית לבחירתו של ראש עיר אם מאמינים בזה מפני שכל מועמד יכול להשתנות מקצה לקצה. מי אומר (למשל) שמי שמעל בכספים יעשה זאת שוב?
מטריד במיוחד הזלזול שלך באפשרות שיתמנה מנהל בית ספר אנטי-ציוני. אם הוא לא עומד בהתקווה, אז כנראה שיפסיקו לשיר התקווה בבית ספר, אבל זו בהחלט איננה הבעיה היחידה. מה הוא ינאם לפני התלמידים ביום השואה? שצריך להפסיק להשתמש בה כדי להצדיק את מדיניותנו בשטחים? איזה מרצים אורחים הוא יביא? האם הוא ייתן לקציני צה"ל להכנס לביה"ס כדי לעודד את התלמידים להתגייס לשירות קרבי? אלו כמובן רק דוגמאות.
נכון שההורים יקימו רעש במקרה כזה, וכל תל-אביב והמדינה תעמודנה על הרגליים בגלל האג'נדה של המנהל החדש. למה צריך את כאב הראש הזה? זה מה שמערכת החינוך בת"א צריכה?
29 באוגוסט 2008 - 0:59
"כל מנהל בית ספר נבחר ע"י ועדה פריטטית של 3 חברים: נציג הרשות המקומית (מינוי של ראש העיר), נציג משרד החינוך , ונציג ארגון המורים הרלוונטי" – כלומר, נציג הרשות המקומית נמצא במיעוט. אז מה החשש?
". לשטתך אין חשש בזה שלחנין יהיה input חשוב במינוי מפני ש:
א. ינטרלו את השפעתו (אז למה לבחור בו בעצם?)" – כי השיקולים לבחירת ראש עיר אינם רק מנהלי בית הספר. למעשה, כיוון שקדנציה של מנהלי בי"ס היא לרוב ארוכה מזו של ראשי ערים, הייתי אומר שמדובר בשיקול משני ביותר.
"ב. הוא לא יביא את דעותיו לידי ביטוי (אשרי המאמין). " – בוודאי שהוא יביא את דעותיו לידי ביטוי. דעותיו בנושאי תחבורה, תכנון עירוני, תכנון סביבתי וכיו"ב. אני לא חושב שעמדותיו הפוליטיות ישפיעו על בחירת מנהל בי"ס. אני חושב שלמערכת הזו יש מספיק איזונים ובלמים כדי שגם אם אני טועה, עדיין לא ימונה מי שאינו ראוי לכך.
"מטריד במיוחד הזלזול שלך באפשרות שיתמנה מנהל בית ספר אנטי-ציוני. אם הוא לא עומד בהתקווה, אז כנראה שיפסיקו לשיר התקווה בבית ספר" – לא, המקרים שבהם שרים את ההמנון בביה"ס נתונים בחוזר מנכ"ל. למה סתם?
"מה הוא ינאם לפני התלמידים ביום השואה? שצריך להפסיק להשתמש בה כדי להצדיק את מדיניותנו בשטחים?" – מה כל כך רע בזה? לא תצליח לחברת עוד דור של צודקים?
"איזה מרצים אורחים הוא יביא?" – טובים?
"האם הוא ייתן לקציני צה"ל להכנס לביה"ס כדי לעודד את התלמידים להתגייס לשירות קרבי?" – שישמור אותי האל ממנהלי בי"ס שמכניסים קציני צה"ל לדבר עם התלמידים. המדינה הזו מיליטריסטית מספיק גם בלי זה.
"נכון שההורים יקימו רעש במקרה כזה, וכל תל-אביב והמדינה תעמודנה על הרגליים בגלל האג'נדה של המנהל החדש" – לא, יותר סביר להניח שהנהגת הורים תחרים את המנהל, וזה בתורו לא באמת יוכל לפעול.
"זה מה שמערכת החינוך בת"א צריכה?" – כמה מנהלי בי"ס עומדים לסיים את תפקידם בת"א, שאתה כבר צובע תמונה שחורה כל כך? כמה מנהלי בית ספר לא ציוניים מסתובבים מובטלים במערכת? כמה אנשים לא ציוניים שיכולים לזכות במכרז על ניהול בי"ס – על כל הכרוך בכך – מסתובבים במערכת החינוך? את תרחישי האפוקליפסה כדאי לשמור למקומות ריאליים יותר.
29 באוגוסט 2008 - 8:29
האמת שקשה לי להאמין שאתה מתכוון ברצינות שמינוי מנהלים לבתי ספר הוא תפקיד משני בחשיבותו של ראש עיר. אולי מפני שאין לך (כנראה) עוד ילדים. יש בת"א 120 בתי ספר (בערך) מנהל בית ספר מכהן בתפקידו 20 שנה (בהערכה גסה ובממוצע). ראש העיר הבא (וכנראה שלצערך זה לא יהיה חנין) ידון לפיכך במינוי של 30 מנהלים חדשים ובקביעות של עוד 30. ספר להורים של התלמידים בבתי הספר האלו שזה לא ממש חשוב מי יהיה המנהל שלהם.
אבל מה שהרבה יותר מטריד אותי בתשובות שלך זה ההשלמה שלך עם זה שמנהל בית ספר יהיה אנטי-ציוני. אתה באמת שם? עד כדי השלמה עם זה שהוא יצהיר ביום השואה שצריך "להפסיק להשתמש בה"? קשה לי להאמין כי קראתי דוקא בזמנו סקירה מאוד אוהדת שכתבת על הספר של יקירה בבמה חדשה. האם אתה באמת חושב כמו קימרלינג ושות' שישראל היא דיקטטורה צבאית עם "כסות דקה של דמוקרטיה"? המיליטריסטים האלו שמתגייסים לשירות קרבי הם נכס יקר של החברה בישראל ואין דבר שנתעב עלי יותר מן ההשתלחות בהם, גם כשהם טועים.
אם אתה חושב שזה לא נורא אם המנהל האנטי-ציוני יעצבן קצת את כולם ושזה בטח לא יזיק, ושגם האנטי-ציונות שלו לא תבוא לידי ביטוי, אז בוא ננסה את הכיוון ההפוך: מה דעתך על מנהל שתומך בטרנספר "מרצון" של פלסטינים, בחילופי אוכלוסין נוסח ליברמן ובשאר ירקות, ושיטיף לתלמידים ביום השואה שצריך לעשות לערבים את מה שהגרמנים עשו לנו? אתה רוצה ראש עיר שיתמוך במינוי של פסיכים כאלו?
מינוי של מנהל בית ספר הוא כמובן רק דוגמא אחת מני רבות. לך תסתכל מה עשה קן ליווינגסטון בלונדון, החל מההזמנה של קדראווי והתשבחות שהעטיר על ראשו, וכלה בהשתלחות בעיתונאי של הevening standard. איך אפשר לטעון אחרי זה, בלי למצמץ, שלדעותיו הפוליטיות של ראש עיר אין שום משקל במילוי תפקידו?
29 באוגוסט 2008 - 9:15
"האמת שקשה לי להאמין שאתה מתכוון ברצינות שמינוי מנהלים לבתי ספר הוא תפקיד משני בחשיבותו של ראש עיר. אולי מפני שאין לך (כנראה) עוד ילדים." – אד הומינם. לא מתייחס.
"ספר להורים של התלמידים בבתי הספר האלו שזה לא ממש חשוב מי יהיה המנהל שלהם." – לא הראית לי עדיין כמה מועמדים א-ציוניים מסתובבים שם. אגב, כבר סיכמנו שלא "ראש העיר ידון", ושהוא בעמדת מיעוט שם. למה סתם?
"אבל מה שהרבה יותר מטריד אותי בתשובות שלך זה ההשלמה שלך עם זה שמנהל בית ספר יהיה אנטי-ציוני" – כן, אני מאמין בזה שאנשים עם כל מיני עמדות פוליטיות יכולים למלא כל מיני תפקידים אני בדעה שלי הייתה מנהלת בית ספר דתיה שמעולם (!) לא הביאה את האמונה שלה לבית הספר. אני בדעה שאימא שלי מעולם לא הביאה את עמדותיה הפוליטיות לבית הספר שהיא מנהלת. אני בדיעה שאחותי הקטנה לא יודעת למי המנהלת שלה הצביעה בבחירות האחרונות. אתה, משום מה, בטוח שכולם מביאים את הפוליטיקה לעבודה, ואתה גם בטוח שיש סוג מסוים של דעות שהמחזיקים בהן פסולים לחינוך. סלח לי, זה קשקוש מקושקש, ואולי ההמשך הישיר של מי שפוסל את המחזיקים בדעות כאלה לכהונה ציבורית.
"עד כדי השלמה עם זה שהוא יצהיר ביום השואה שצריך "להפסיק להשתמש בה"? " – כן. כי אני בהחלט חושב שיש מקום לאמירה הזו – השימוש בשואה לא נעשה רק לצורך פוליטיאודיציוני, שהוא השימוש שיקירה מדבר עליו – ואני בהחלט חושב שמותר להביע אותה, ואני לא רואה שום רע בזה שהילדים שלנו יחשבו קצת או ישמעו דעות שונות מאלה שמסביבם.
"המיליטריסטים האלו שמתגייסים לשירות קרבי הם נכס יקר של החברה בישראל ואין דבר שנתעב עלי יותר מן ההשתלחות בהם, גם כשהם טועים." – אני מוכן לוותר על הנכס הזה, אני לא רוצה לחיות במדינה שבה מי שמגויס (ודוק, מגויס, לא מתגייס. שירות צבאי הוא חובה חוקית, ולמעט כמה יחידות, גם שירות קרבי הוא שירות מאונס) הוא גיבור לאומי או "נכס" (איזה חפצון נאה!) ובוודאי שאני לא רוצה לגור במדינה שבה אסור לבקר חיילים וקצינים שטועים – טעויות קטלניות, לא אחת – כי זה "נתעב"
"מה דעתך על מנהל שתומך בטרנספר "מרצון" של פלסטינים, בחילופי אוכלוסין נוסח ליברמן ובשאר ירקות, ושיטיף לתלמידים ביום השואה שצריך לעשות לערבים את מה שהגרמנים עשו לנו?"
מה דעתי על מנהל שתומך בטרנספר מרצון? יש כאלה במערכת, הרבה יותר מא-ציוניים, אגב, וזה בסדר גמור. למה אתה חושב שהוא יטיף לילדים ביום השואה את מה שאמרת, זה עוד נותר לך להסביר. כמו שאמרתי, אנשים לא מביאים את הפוליטיקה לכל מקום. אבל גם אם כן, שיטיף. אפשר לחשוב שמנהל בית הספר אומר והילדים, כמו רובוטים מתוכנתים היטב, רצים לעשות.
"לך תסתכל מה עשה קן ליווינגסטון בלונדון, החל מההזמנה של קדראווי והתשבחות שהעטיר על ראשו, וכלה בהשתלחות בעיתונאי של הevening standard. איך אפשר לטעון אחרי זה, בלי למצמץ, שלדעותיו הפוליטיות של ראש עיר אין שום משקל במילוי תפקידו?" – אה…כי אנחנו לא בריטניה. צא ולמד: מהן העמדות הפוליטיות של ראש עיריית רעננה? נתניה? איך זה שאת ת"א השמאלנית ניהל שנים רוני מילוא? מדוע לופוליאנסקי עוד לא החליף את כל מנהלי בתי הספר בירושלים בחרדים? מהי משנתו הפוליטית של ראש מועצת סכנין – שהביא אותה לפריחה לא נורמלית עם מעט מאוד תקציב?
29 באוגוסט 2008 - 19:46
"לא הראית לי עדיין כמה מועמדים א-ציוניים מסתובבים שם. " אז עכשיו אתה רוצה שמות? יש חצי אחוז בערך מן הציבור היהודי שמצביע למפלגות אנטי-ציוניות. זה לפחות 20,000 איש. ימצאו שם 30 מועמדים בלי שום בעיה. יש דרך אגב, לפחות מנהל בית ספר אחד כזה: קוראים לו איתן ברונשטיין והוא מנהל בית ספר יהודי-ערבי משותף בנוה שלום. הוא גם משמש כמנכ"ל "זוכרות". אני ממש לא רוצה לראות אותו מנהל שום בית ספר בת"א.
"אגב, כבר סיכמנו שלא "ראש העיר ידון", ושהוא בעמדת מיעוט שם. למה סתם?" באמת כבר טחנו את זה עד דק: או שלא יקשיבו לו, וזה לא עניין משני בכלל שעמדת ראש העיר איננה נשמעת בעניין מינוי מנהלי בי"ס, או שהוא יגרום (לדעתי) נזק. בכל מקרה, בפוסט שלך טענת שלעמדותיו הפוליטיות של ראש עיר אין שום השפעה על התפקיד, ולא שנתן לנטרל את השפעתן.
"אני בדעה שלי הייתה מנהלת בית ספר דתיה שמעולם (!) לא הביאה את האמונה שלה לבית הספר" היא גם לא הטיפה לכם ליסוע בשבת או לאכול חזיר, נכון? ממש כמוה מנהל בי"ס אנטי-ציוני לא יחנך את התלמידים לציונות. נראה לי שזה בסדר גמור מבחינתך. נוותר על בית הספר כמוקד לחינוך הנוער לאזרחות טובה (תמיכה בקיומה של המדינה היא חלק בלתי נפרד מזה) ונשאיר הכל להורים. אידאלי.
"כן. כי אני בהחלט חושב שיש מקום לאמירה הזו – השימוש בשואה לא נעשה רק לצורך פוליטיאודיציוני, שהוא השימוש שיקירה מדבר עליו – ואני בהחלט חושב שמותר להביע אותה" ישראל איננה משתמשת בשואה כדי להסביר את מדיניותה בשטחים. זו פשוט השמצה חסרת בסיס. אתה חושב שחשוב שהתלמידים ישמעו שקרים? זה לא עניין של חופש ביטוי: אני מצפה ממנהל בית ספר שיגיד לתלמידים שהקמת מדינת ישראל היא מסקנה טבעית מאוד שניתן להסיק מן השואה. עובדה שכל העולם חשב כך לפני 60 שנה. (אף אחד לא טען אז שהשואה היא בכלל עניין אוניברסלי ושאסור להשתמש בה לצרכים לאומיים.) אם הוא לא רוצה לומר את זה שלא ינהל בית ספר בישראל.
"ואני לא רואה שום רע בזה שהילדים שלנו יחשבו קצת או ישמעו דעות שונות מאלה שמסביבם." שוב הכל על הכתפיים של ההורים שיצטרכו להסביר לילדים מדוע מנהל בית הספר טועה.
"אני מוכן לוותר על הנכס הזה, אני לא רוצה לחיות במדינה שבה מי שמגויס (ודוק, מגויס, לא מתגייס. שירות צבאי הוא חובה חוקית, ולמעט כמה יחידות, גם שירות קרבי הוא שירות מאונס) הוא גיבור לאומי או "נכס" (איזה חפצון נאה!) ובוודאי שאני לא רוצה לגור במדינה שבה אסור לבקר חיילים וקצינים שטועים – טעויות קטלניות, לא אחת – כי זה "נתעב" "
נכון להיום מדינת ישראל לא מסוגלת להתקיים בלי צבא חזק. אם תוותר על הנכס הזה תצטרך לגור במקום אחר. הרבה יותר שיק להזדהות עם חתני פרס נובל, סופרים ואנשי רוח מאשר עם חיילים, אבל בלי קמח אין תורה, וגם בלי בטחון אין. מי שמסכן את חייו למענך זכאי לזה שתעריך אותו בשל כך, לפחות כמו מי שכתב דברי הגות שהעשירו את עולמך הפנימי. על תספר לי שמישהו מסכן בשבילך את החיים בגלל איזה אות שכתובה בספר החוקים. אם תירק בפרצופם של החיילים בצבא (ואתה בהחלט עושה את זה) אף אחד לא ירצה להיות חייל. מה תעשה אז? אתה דרך אגב יכול וצריך למתוח כמה ביקורת שאתה רוצה על החיילים כח עוד תזכור להעריך את מה שהם עושים בשבילך.
על היתר אני מוותר כי אני פשוט לא מאמין בזה שאם מנהל בי"ס, או ראש ישיבה תיכונית ביש"ע יסית ילדים לגזענות אתה תמשיך להחזיק בפלורליזם המופרך הזה. גם על הטענות המוזרות שלך בעניין קן ליווינגסטון אני מוותר. בבריטניה, כךלשיטתך, יש חשיבות לדעות הפוליטיות של ראש עיר ובישראל לא. פנטסטי.
30 באוגוסט 2008 - 2:26
"אז עכשיו אתה רוצה שמות? יש חצי אחוז בערך מן הציבור היהודי שמצביע למפלגות אנטי-ציוניות. זה לפחות 20,000 איש. ימצאו שם 30 מועמדים בלי שום בעיה." – לא, אתה צריך להראות לי מועמדים שראויים לניהול בי"ס תל אביבי. כלומר, כאלה שיעברו ועדה.
"באמת כבר טחנו את זה עד דק: או שלא יקשיבו לו, וזה לא עניין משני בכלל שעמדת ראש העיר איננה נשמעת בעניין מינוי מנהלי בי"ס, או שהוא יגרום (לדעתי) נזק." – אני לא מבין: איך זה שבירושלים לא כל בתי הספר מנוהלים ע"י חרדים? איך זה שבנתניה בתי הספר לא מנוהלים כולם בידי נשים? איפה ראש העיר?
"בכל מקרה, בפוסט שלך טענת שלעמדותיו הפוליטיות של ראש עיר אין שום השפעה על התפקיד, ולא שנתן לנטרל את השפעתן." – בוא תסביר לי את ההבדל במישור הפרקטי. אני אניח לסילוף כרגע.
"היא גם לא הטיפה לכם ליסוע בשבת או לאכול חזיר, נכון? ממש כמוה מנהל בי"ס אנטי-ציוני לא יחנך את התלמידים לציונות" – כן. ואני מניח שהמורים שלו, שהם האמונים על החינוך, גם לא יעשו כן. ושהוא יכוף את כל תכנית הלימודים, המאוד ציונית, לצורך הזה. רוצה לטעון דברים רציניים יותר?
"ישראל איננה משתמשת בשואה כדי להסביר את מדיניותה בשטחים. זו פשוט השמצה חסרת בסיס." – אה? קריאה נעימה. יש עוד. רק תבקש.
"זה לא עניין של חופש ביטוי: אני מצפה ממנהל בית ספר שיגיד לתלמידים שהקמת מדינת ישראל היא מסקנה טבעית מאוד שניתן להסיק מן השואה" – אתה בטוח שקראת את הספר של יקירה? נראה לי שאתה זקוק לרענון. אגב, האמירה שהשואה היא שהביאה להקמת מדינת ישראל היא אמירה פוסט ציונית ביותר.
"אם הוא לא רוצה לומר את זה שלא ינהל בית ספר בישראל." – והנה, הציונים דה מיקולו מצאו עוד תפקיד להדיר ממנו את מי שחושב אחרת. מה אח"כ? מה עוד אסור למי שלא מאמין בציונות לעסוק בו? מותר להם להיות אופים? היית קונה לחם מפוסט ציוני? עוד דמוקרטור.
"נכון להיום מדינת ישראל לא מסוגלת להתקיים בלי צבא חזק" – תן לי שם של שתי מלחמות אחרי 48 שהצד השני פתח בהן. שתיים. קדש? אנחנו. 67? אנחנו. של"ג? אנחנו. לבנון 2? אנחנו. לי נשמע שהצבא היחיד באזור שתוקף מאז 1973 הוא הישראלי.
"מי שמסכן את חייו למענך זכאי לזה שתעריך אותו בשל כך, לפחות כמו מי שכתב דברי הגות שהעשירו את עולמך הפנימי" – הוא לא מסכן את חייו למעני. הוא מסכן את חייו כי החוק במדינה מכריח אותו לכך. אין מאחורי זה הרבה אידאל, יש עובדי כפייה.
"על תספר לי שמישהו מסכן בשבילך את החיים בגלל איזה אות שכתובה בספר החוקים." – אבל זה בדיוק מה שקורה. אם מה שאתה אומר נכון, אני מניח שתתמוך בביטול חוק גיוס חובה, כי צעירינו חדורי הידאלים ימשיכו לשרת גם בלעדיו. מה, לא?
"אם תירק בפרצופם של החיילים בצבא (ואתה בהחלט עושה את זה) אף אחד לא ירצה להיות חייל." – איך בדיוק אני יורק בפרצופם? ומה עניין רצונם של אנשים שישנה מערכת אכיפה שלמה לחייב אותם לעשות כן?
"אתה דרך אגב יכול וצריך למתוח כמה ביקורת שאתה רוצה על החיילים כח עוד תזכור להעריך את מה שהם עושים בשבילך." – אה, עכשיו זכותי לביקורת גם היא מותנית? דמוקרטור נפלא. אגב, לפחות התקדמת קצת מ"ואין דבר שנתעב עלי יותר מן ההשתלחות בהם, גם כשהם טועים". עכשיו מותר לבקר אותם, אבל רק אם נורא נורא מעריכים אותם על זה שהם הסכימו לציית לחוק.
"על היתר אני מוותר כי אני פשוט לא מאמין בזה שאם מנהל בי"ס, או ראש ישיבה תיכונית ביש"ע יסית ילדים לגזענות אתה תמשיך להחזיק בפלורליזם המופרך הזה." – ראשי הישיבות עושים את זה – תמצא לי היכן קראתי לפיטוריהם.
"גם על הטענות המוזרות שלך בעניין קן ליווינגסטון אני מוותר. בבריטניה, כךלשיטתך, יש חשיבות לדעות הפוליטיות של ראש עיר ובישראל לא. פנטסטי." – ראוי כי תלמד מעט את ההבדלים בין השיטה הבריטית לישראלית לפני שתפנה לדמגוגיה. כי ראוי וכאלה מין.
אז מה יש לנו כאן? הדרה מתפקידי ציבור של כל מי שחושב אחרת, והתהדרות בדמוקרטיה, לצד הקשקוש המיליטנטי הרגיל בדבר קדושתם של עובדי הכפייה. לא קונה.
30 באוגוסט 2008 - 16:21
"לא, אתה צריך להראות לי מועמדים שראויים לניהול בי"ס תל אביבי. כלומר, כאלה שיעברו ועדה." צפוי. אני מעדף לא להתייחס.
"אני לא מבין: איך זה שבירושלים לא כל בתי הספר מנוהלים ע"י חרדים?" מפני שחרדים לא רוצים לנהל בתי ספר חילוניים. זה לא משהו שהם יכולים לעשות בכלל (להבדיל מציונים דתיים). ההערה שלך בעניין נשים בנתניה תמוהה מאוד.
"בוא תסביר לי את ההבדל במישור הפרקטי. אני אניח לסילוף כרגע" אני חושב שעדיף ראש עיר שיש לו input חיובי במינוי מנהלי בתי ספר ולא מישהו שיבדקו בציציותיו של כל מועמד שהוא מביא שלא לומר שיפסלו מראש כל מועמד כזה. באופן פרקטי זה אומר, שהמנהלים שייבחרו בסופו של דבר יהיו פחות טובים. אולי הוא גם יצליח להשחיל כמה מועמדים. אחרי הכל יד רוחצת יד בועדות האלו.
"כן. ואני מניח שהמורים שלו, שהם האמונים על החינוך, גם לא יעשו כן. ושהוא יכוף את כל תכנית הלימודים, המאוד ציונית, לצורך הזה. רוצה לטעון דברים רציניים יותר?" כמובן. המורים שכפופים למנהל יצאו נגדו. נער הייתי וגם זקנתי, ומה שראיתי עד עכשיו זה שמורים מעדיפים שלא להסתכסך עם המנהל. זה לא ייחודי למערכת החינוך. מה יעשו עם תכנית הלימודים? ילמדו דברים סותרים בלי להתמודד עם הסתירות וישאירו את הילדים מבולבלים. היית נותן למנהלת דתייה להעביר בבית הספר שלך תכנית שתעודד ילדים ליסוע בשבת? זה הגיוני? ואל תשכח שחינוך לציונות הוא אחד מאבני היסוד של תכנית הלימודים בכל בתי הספר היהודיים בישראל.
"אה? קריאה נעימה. יש עוד. רק תבקש." זה לא ממש משכנע. אני לא טענתי שישראל איננה פועלת כדי להנציח את השואה במישור הבינלאומי. טענתי שהיא איננה משתמשת בשואה כדי להצדיק את מדיניותה בשטחים. המתיישבים ביש"ע דוקא עושים את זה: גבולות אושוויץ, טלאי כתום וכדומה. אם יש לך מהו משכנע יותר, תביא.
"אתה בטוח שקראת את הספר של יקירה? נראה לי שאתה זקוק לרענון. אגב, האמירה שהשואה היא שהביאה להקמת מדינת ישראל היא אמירה פוסט ציונית ביותר." קראתי וגם הבנתי. יקירה מתייחס לטענה שהשואה היא הסבה *היחידה* להקמתה של מדינת ישראל. הוא גם מתייחס לרציונל המעוות שמביא אנשים לחשוב שאם רק ישכנעו את הציבור בישראל שהשואה איננה נימוק ראוי לקיומה של המדינה תפתח הדרך לזכות השיבה ושאר ירקות. הספר לידי על המדף: באיזה עמוד הוא טוען שלשואה לא היה משקל חשוב בזירה הבינלאומית בדרך להקמת המדינה?
"והנה, הציונים דה מיקולו מצאו עוד תפקיד להדיר ממנו את מי שחושב אחרת. מה אח"כ? מה עוד אסור למי שלא מאמין בציונות לעסוק בו? מותר להם להיות אופים? היית קונה לחם מפוסט ציוני? עוד דמוקרטור." לא רק אופה. הוא יכול להיות פרופסור באוניברסיטה (יש אחד או שניים כאלו), ואפילו מורה למתמטיקה בבית ספר. לחנך לציונות הוא לא יכול. זה פשוט אבסורד.
"תן לי שם של שתי מלחמות אחרי 48 שהצד השני פתח בהן. שתיים. קדש? אנחנו. 67? אנחנו. של"ג? אנחנו. לבנון 2? אנחנו. לי נשמע שהצבא היחיד באזור שתוקף מאז 1973 הוא הישראלי." אח הדמגוגיה הדמגוגיה! אם אתה מסוגל לכתוב עם straight face שישראל היתה שורדת את 67 בלי צבא חזק אתה כשיר להכנס לפוליטיקה.
"הוא לא מסכן את חייו למעני. הוא מסכן את חייו כי החוק במדינה מכריח אותו לכך. אין מאחורי זה הרבה אידאל, יש עובדי כפייה." בטח. אין משתמטים משרות ואין ג'ובניקים בצבא. כולם בקרבי. כולם עושים מילואים. יחי חוק שרות בטחון לעולם ועד. רגע: ועובדי כפייה שמסכנים את חייהם כדי לשמור על בטחונך אינם זכאים להערכתך?
"אבל זה בדיוק מה שקורה. אם מה שאתה אומר נכון, אני מניח שתתמוך בביטול חוק גיוס חובה, כי צעירינו חדורי הידאלים ימשיכו לשרת גם בלעדיו. מה, לא?" כמובן שאינני תומך בביטול החוק. כולם צריכים לשאת בנטל ואין דרך אחרת מלבד חוק לחייב את אלה שלא רוצים לשרת (גם זה לא ממש עובד). אבל הרוב המכריע של החיילים ביחידות הקרביות (בודאי ביחידות המילואים) עושה את זה מתוך תחושת נאמנות וחובה כלפי המדינה שהוא אוהב ורוצה לחיות בה. יש לי גם הרבה דוגמאות, נכון להיום, של משפחות שחוזרות מחו"ל כי הילד רוצה להתגייס. הזלזול שלך לא מובן לי.
"אז מה יש לנו כאן? הדרה מתפקידי ציבור של כל מי שחושב אחרת, והתהדרות בדמוקרטיה, לצד הקשקוש המיליטנטי הרגיל בדבר קדושתם של עובדי הכפייה. לא קונה." תודה. להתראות בהזדמנות אחרת.
30 באוגוסט 2008 - 16:46
"צפוי. אני מעדף לא להתייחס." – בחירה שלך.
"מפני שחרדים לא רוצים לנהל בתי ספר חילוניים." – למה לא? יש להם הזדמנות פז להציל תינוקות שנשבו.
"אני חושב שעדיף ראש עיר שיש לו input חיובי במינוי מנהלי בתי ספר ולא מישהו שיבדקו בציציותיו של כל מועמד שהוא מביא שלא לומר שיפסלו מראש כל מועמד כזה." – שוב, אתה מניח שחנין יביא רק פוסט ציוניים לנהל בתי ספר. מין הנחה כזו, שכולם כמו יחימוביץ' רוצים שכל העולם יהיה בצלמם ובדמותם. לא הבאת די ראיות לתמיכה בטענה הזו.
"כמובן. המורים שכפופים למנהל יצאו נגדו. נער הייתי וגם זקנתי, ומה שראיתי עד עכשיו זה שמורים מעדיפים שלא להסתכסך עם המנהל. " – יו דונט סיי. תגיד את זה לחולדאי, תראה שגם הוא יצחק.
"ואל תשכח שחינוך לציונות הוא אחד מאבני היסוד של תכנית הלימודים בכל בתי הספר היהודיים בישראל." – נדמה לי שאתה שכחת את זה, כשטענת שמנהל בית ספר יכול להפיל את אבן היסוד הזו בכוחות עצמו.
"קראתי וגם הבנתי. יקירה מתייחס לטענה שהשואה היא הסבה *היחידה* להקמתה של מדינת ישראל. " – יפה. אז מה הבעיה שמנהל בית ספר יגיד שהקמת ישראל איננה לקח ישיר של השואה, כשכולנו יודעים שקיימות סיבות טובות בהרבה להקמתה של המדינה?
"לא רק אופה. הוא יכול להיות פרופסור באוניברסיטה (יש אחד או שניים כאלו), ואפילו מורה למתמטיקה בבית ספר" – חינוך לערכים מתבצע בכל שיעור ושיעור, או שהוא לא מתבצע כלל. היה כאן דיון על זה לא מזמן. יותר מזה, יש לא מעט מנהלים במערכת שהתחילו כמורים למתמטיקה, פיסיקה וכו'. מנהל בי"ס לא אמון על חינוכם של כלל תלמידיו. בשביל זה יש מורים. אני מניח שהיית מפטר את המורה האגדתית שלי להיסטוריה, שהייתה חרדית א-ציונית אבל מורה יוצאת מהכלל טובה שבזכותה שתי הכיתות שלה עברו את הבגרות בממוצע 90.
"אח הדמגוגיה הדמגוגיה! אם אתה מסוגל לכתוב עם straight face שישראל היתה שורדת את 67 בלי צבא חזק אתה כשיר להכנס לפוליטיקה." – נו, לפחות אתה לא פוסל אותי. אני לא משחק בנדמה לי עם ההיסטוריה, ולא משחק ב"מה היה קורה אילו". זה משחקם של אלה שאינם מבינים את ההיסטוריה. אני מסתכל על עובדות. מאז 1973 יש צבא תוקף אחד באיזור, והוא הצבא שלנו. כלומר, גם אם אני מקבל את טענתך לגבי 67 (ואני לא, כי אי אפשר לדבר על מה היה קורה אילו), זה לא משנה את העובדה שישראל לא ניצבה בפני איום מצבא זר למעלה משלושים שנה.
"בטח. אין משתמטים משרות ואין ג'ובניקים בצבא" – לא, אין משתמטים. יש אנשים שצה"ל שחרר. עכשיו תגיד שלצה"ל אין סמכות לשחרר? ואין ג'ובניקים, יש אנשים שצה"ל הציב ביחידות מסוימות, ואחרים שהוא הציב ביחידות אחרות. ניסית פעם לצאת משיריון? כי עשרות חיילים מנסים, מיעוטם מצליחים, ושיריון זה שירות קרבי לכל דבר. בכפייה.
"רגע: ועובדי כפייה שמסכנים את חייהם כדי לשמור על בטחונך אינם זכאים להערכתך?" – לא יותר ממי שאינו גונב. הם בסך הכול מצייתים לחוק.
"כמובן שאינני תומך בביטול החוק. כולם צריכים לשאת בנטל ואין דרך אחרת מלבד חוק לחייב את אלה שלא רוצים לשרת (גם זה לא ממש עובד)" – אז יש כאלה שלא רוצים לשרת ומשרתים? מה, זה נשמע כאילו הם… הממ, עובדי כפייה. ואני כבר חשבתי שכולם חדורי אהבת המולדת.
"אבל הרוב המכריע של החיילים ביחידות הקרביות (בודאי ביחידות המילואים) עושה את זה מתוך תחושת נאמנות וחובה כלפי המדינה שהוא אוהב ורוצה לחיות בה." – יש לך נתונים? אני יודע, בוודאי המוטיבציה היורדת לצאת לקצונה, לשרת בקרבי ולחתום קבע מעידה על זה.
"יש לי גם הרבה דוגמאות, נכון להיום, של משפחות שחוזרות מחו"ל כי הילד רוצה להתגייס" – מקרים אנקדוטליים לא מוכיחים טענות סטטיסטיות.
"תודה. להתראות בהזדמנות אחרת." – סי יה.
30 באוגוסט 2008 - 23:33
הזכרתם את החרדים, אז קפצתי לבקר. :)
נמרוד,
כמה שהחרדים מצטיירים בעיניך כ"מסיונרים", כפי הנראה מהתגובה לעיל, לא תמצא חרדי (עכ"פ מיינסטרימי) שילך לנהל בי"ס חילוני.
המכשול הראשון הוא ההכשרה הנדרשת. אין לי מושג מה הדרישות האקדמיות ממנהל בי"ס, אבל אני משער שתואר בחינוך נצרך בהחלט, ולא תמצא רבים כאלו.
גם למי שיעמוד בדרישות, יש את המניע (או המונע) החברתי והמנטלי. גם מורות חרדיות (ואלוקים יודע שיש מהן יותר מידי, כל בת חרדית מצויה לומדת לתעודת הוראה במסגרת העל-תיכונית מסיבות היסטוריות/חברתיות/פסאודו-דתיות, וכמובן שמשרות אין בכזו כמות) אני בספק אם וכמה מהן תמצא היום בחינוך הממלכתי. הגישה החרדית של הסתגרות פנימית לא תיתן לחרדי/ת ללכת ללמד או לנהל במקום חילוני.
אגב, אני כל פעם שוכח לשאול, מה כתובת הפיד לתגובות? לא ראיתי בשומקום.
31 באוגוסט 2008 - 0:04
יחזקאל, לי היו שתי מורות חרדיות בביה"ס החילוני שלי. אחת מהן אפילו הזכרתי כאן.
לגבי הרסס, אתה צודק. נוסף בפוטר. תודה!
31 באוגוסט 2008 - 1:47
תאמין או לא, יש לי מנהג מוזר עד מופרע, לפני שאני מגיב בעצמי אני טורח לקרוא הכל, פוסט ותגובות. בדיוק לכן הדגשתי "היום".
בעצם, כעת אני קולט שלא עשיתי את החשבון כמו שצריך, אמרת "בגרות". אז אולי היא מתאימה ליוצאים מן הכלל שהזכרתי.
31 באוגוסט 2008 - 1:50
אכן, את הבגרות שלי בהיסטוריה סיימתי לפני כשמונה שנים, שזה לא כזה פרק זמן היסטרי.
31 באוגוסט 2008 - 1:56
כן, הגיל שלך זה לא סוד גדול, הוא אפילו כתוב בדף זה ממש. :)
ותודה על הקישור לרסס.
31 באוגוסט 2008 - 4:21
נמרוד, נכון שיש חוק המגייס לצבא, ונכון שאם לא היה כזה חוק הרוב לא היו מתגייסים, אבל ענין המוטיבציה הוא דבר שאין לזלזל בו. חייל שמגוייס בכפיה, כמו במהפכה הצרפתית, לא יהיה חייל טוב, אבל חייל שמגויס כי ברור לו שאין ברירה, וכולם אוכלים חרא וזה חשוב למדינה, יעשה זאת ברצון. חלקי, אולי, אבל זה יקרה.
פגיעה במוטיבציה תפגע בצבא, גם אם החוק לא ישתנה. בכלל, הטענה ש"אין משתמטים, כולם שוחררו ע"פ חוק" היא מניפולטיבית ודמגוגית. מלש"בים ללא מוטיבציה משתחררים כי הצבא לא רוצה בהם, כלומר, הם מספיק לא רוצים לשרת כדי שהמדינה תסכים לכך במקום להלחם בזה. איך תקרא להם אם לא "משתמטים"?
זה לא מקרה של שחור-או-לבן. כפייה או התנדבות, משתמט או משוחרר.
ואגב, אם אתה תומך בביטול שירות החובה, ותומך בביטול בפרופגנדה לצעירים לבוא ולהתגייס, אז מאיפה יהיה צבא? או שאתה חושב שלא צריך צבא?
31 באוגוסט 2008 - 10:08
לא, מודי. אתה הרי כבר יודע: אני לא עונה לתגובותיך עד שתשלים את החסר בדיון על ציונות.
31 באוגוסט 2008 - 10:18
כלומר, עד שאקרא את הספר של גדי טאוב שאין באפשרותי להשיג?
31 באוגוסט 2008 - 10:24
לא, עד שתעמוד מאחורי הטענה שלך לגבי מטרותיה של הציונות – טענה שטותית – תוך התייחסות לכל הנקודות שביקשתי, או שתודה בטעות. נדמה לי שיש גם פוסט אצלך שעליך לעשות כן בו, ונדמה לי שגם שם ויתרת על התענוג. כמו שכתבתי לך כבר אז, אם אסטרטגיית הדיון שלך היא להשפריץ שטויות ואח"כ להיעלם אל האופק, אני לא מוכן להתדיין. אגב, מה קשור טאוב? זה היה בדיון אחר לגמרי. מודי, באמת.
31 באוגוסט 2008 - 12:13
טוב, את השאלה שלך שם פספסתי, כנראה כי מנגנון ההודעות במייל לא עבד.
את הדיון בפוסט "עלטה" שבו שאלתי למה אתה חושב שיש ציונות דתית, סיימת ב "לך תקרא את גדי טאוב" ובלי להגיד איך אתה מגדיר.
את הדיון אצלי סיימת ב "זזתי" שלטעמי אומר שאתה לא רוצה להדיין בנושא יותר.
31 באוגוסט 2008 - 12:24
נמרוד, למען הסר ספק, בדיון שהתפתח כאן בתגובות אני בצד שלך, וביום הבחירות אצביע לחנין.
אבל הדיון שהתפתח כאן הוא לא דיון בטענה המקורית שלך. אתה טענת שאתה יודע ששאלת העמידה של חנין בשירת התקווה היא לחלוטין לא רלוונטית לדיון במועמדותו. נדמה לי שבשלב זה ברור שהשאלה היא כן רלוונטית. אפשר להצביע עבור חנין דווקא בגלל העובדה הזו, אפשר לחשוב שהיא בטלה אל מול יתרונות אחרים שלו או מול חסרונות של מועמדים אחרים. אבל הטענה הבסיסית לפיה השאלה הזו אינה ראויה להוות חלק ממערך השיקולים היתה מוגזמת.
31 באוגוסט 2008 - 12:27
כן, רק אצלך המנגנון לא עובד. בגלל זה גם מחקת את התגובה שלי אצלך, שמעידה (שוב) שאתה קשקשן. זו השיטה שלך: אתה מתווכח, ממציא "עובדות" כדי לתמוך בטענה שלך, ואחר כך מסרב להתמודד – אפילו באמצעים של השתקה (התגובה הזו לא "המתינה לאישור" לפני שעתיים) – עם התיקון. נמאס. אתה מוחק אותי, אני חוסם אותך. שלום, ותודה ששיחקת אתנו.
31 באוגוסט 2008 - 12:28
שחר, אני ממש רוצה לדעת איך נהיה ברור פתאום שהשאלה רלוונטית, כשאני ממשיך לטעון כל הזמן שהיא לא. מנהלי בית ספר? נדמה לי שעניתי היטב לטענה המגוחכת הזו.