[...] שמישהו הכריז "זה שלי". לעומתו, מיל, בנתאם, יום, האצ'סון, מנדוויל ואדם סמית' הם מדוייקים כמו גדי אלכסנדרוביץ' ונשמעים כל [...]

[...] הבטחתי, אז אני מקיים. אחד הפילוסופים החשובים של זמננו הוא ג'ון רולס (Rawls); הוא חשוב לא רק מפני שספרו מ-1971, ,תיאוריה של צדק (A Theory of Justice), הוא מהמצוטטים ביותר בפילוסופיה הפוליטית והאתית מאז שיצא, אלא גם מפני שהוא עורר את התחום הזה, שהיה רדום במשך שלושים-ארבעים השנים שקדמו ליציאת הספר. אחת השאלות הקשות שרולס מתמודד אתן (וההתמודדות הזו, בעיניי לפחות, חסרה בספר הערוך מ-2001, "צדק כהגינות") היא השאלה של מה צודק. [...]

אשמח :)

ננסה את זה ככה: בוא נפשיט רגע את התיאוריה של רולס של "צדק כהגינות" (או "צדק כהוגנות", תלוי את מי שואלים) מכל הסיפורים שמסביב - קח עשרה אנשים שעומדים בתור בדואר, תכניס אותם לחדר סגור, ותבקש מהם לארגן את התור איך שנראה להם צודק והוגן לסדר אותו. מה הסיכויים שהם יסדרו אותו לפי סדר הגעה כרונולוגי? נמוך, לא? יותר סביר להניח שהם יסדרו אותו לפי דחיפות (למשל, מי שטס עוד שעתיים כי קרוב משפחה נפרד וצריך מט"ח ייכנס לפני מי שרק צריך לשלם טסט לעוד שבועיים), או לפי אזשהו מפתח שייראה להם הוגן. כל אחד, סביר להניח, ישמש אדווקט לעצמו ובסופו של יום הם אפילו עשויים לערוך הצבעה. כלומר, אין צדק או הוגנות בחלוקת תור כרונולוגית. מה שיש, לעומת זאת. זה חוסר בזמן. עכשיו, נניח שאני עומד בתור לדואר כדי לשלם טסט לעוד שבועיים ומאחוריי נכנס בחור שצריך לתפוס טיסה כי קרוב משפחה מת וחייב מט"ח. סביר להניח שאני אתן לו לעבור, נכון? אפילו שאני בכלל לא יודע אם הוא דובר אמת, הוא הצליח לשכנע אותי "להפוך סדרי עולם" ונכנס לפניי. מה אנחנו לומדים מזה? קודם כל, שדחיפה בתור היא לא (רק) עניין של כוח פיזי. אבל מעבר לזה, שלשיטה הכרונולוגית אין יתרון מוסרי א-פריורי, ובכל זאת, אם היינו צריכים לארגן את כל התורות בעולם בלי להכנס לפרטים ספציפיים, התמונה החברתית שיצרנו היא של תורים כרונולוגיים. יצרנו אותה מתוך תפישה שלכל אחד מאיתנו יש הכי פחות פוטנציאל להפסד בשיטה הזו באופן כללי - זו המשמעות של שיטה הוגנת אצל רולס.
עכשיו, יש יתרון מסוים בלחזק את היבואן היחידי של אפל בארץ, כי אם הוא יקרוס, לא יהיה איפה לקבל שירות. מנגד, הפעולה לפי אינטרס אישי כאן היא חשובה - היא היחידה שיכולה לגרום לאיידיגיטל להפעיל לחץ על אפל לאפשר לה לרכוש מחשבים ממקום אחר, שהוא לא אירופה היקרה. כך שיש יתרון מסוים למצב הקיים ע"פ זה שעשוי לקרות, אלא ש(וכאן זה להבדיל מדוגמת התור, ולכן הדגשתי שמדובר בנקודת השקה קטנה) השיטה הנוכחית היא פחות טובה (ולא טובה בה במידה) מהשיטה המוצעת עבור כל פרט.

ואם הכרת את מנדוויל דרכי, את שלי עשיתי בפוסט הזה. רולס או בנתאם לפוסט הפילוסופי הבא?

אני לא כל כך מבין את ההקבלה לתור בדואר. לי ברור שלא הייתי רוצה להיות בתור המתבסס על חוזק פיזי, אבל בצד השני של ההקבלה אין שום ייתרון למצב הקיים - מה איכפת לי מהיבואן ה"רישמי".

אני מבין שזה מה שאמרת בעצם, אבל אני עדיין לא מבין את ההקבלה. כלומר אני לא מבין איך זה מתיישב עם התפיסה של מנדוויל (שאכן, לא שמעתי עליו עד עכשיו)