החרטה בוא תבוא
נראה שהמיטיבים מחבבים יותר את אלה שעמהם היטיבו, משהללו אוהבים את מיטיביהם[1]
שלי יחימוביץ’ לא מרפה מההתקפה האישית המכוערת על דב חנין. הפעם, שילחה בבלוגה את עוזרה הפרלמנטרי, עמית בן-צור (שמשום מה לוקח את תמונתו משרתי טמקא) כנגד הסכנה המתרגשת ובאה על מדינת ישראל: ראש עירייה לא ציוני, ר"ל.
"הציונות היא לא ספין" היא כותרת מאמרו רווי הפאתוס של בן-צור, כאילו היה זה חנין שהעלה את הציונות לדיון. אכן, מר בן-צור, הציונות איננה ספין; מה חבל, אם כן, שמעסיקתך הפכה אותה לכזו. שימו לב להיפוך שנוקט בן-צור ברשימתו:
התייחסותו של חנין לציונות כאל ספין במערכת בחירות היא זלזול בוטה במדינת ישראל ובמקרה הזה גם זלזול בתושבי תל אביב.
המשפט הזה מעניין, מפני שהוא "מופנם כמו ביטוי רפלקסיבי" ממש. הציונות הפכה לספין בידיה של יחימוביץ’. כאן המקום להזכיר שיחימוביץ’ הזכירה את עמדותיו של חנין בנושא בהקשר של הבעת תמיכה בחולדאי. לא שמענו מיחימוביץ’, עד למועד כתיבת שורות אלו, מדוע היא תומכת בחולדאי. שמענו ממנה מדוע היא מתנגדת לחנין, ועוד איך, אבל לא שמענו מה לדעתה יעשה חולדאי בתל אביב שהוא כל כך חיובי. אני מניח, אם כן, שלו היה מתמודד ארקדי גאידמק במקום רון חולדאי, הייתה יחימוביץ’ מביעה תמיכה בגיאדמק, מפני שהאחרון ציוני. אגב, לשאלה הזו אין תשובה טובה. או שיחימוביץ’ הייתה מביעה תמיכה בקפיטליסט בעל הון, ואז היינו שואלים מה קרה לסוציאליסטית הדגולה, או שהיא הייתה מביעה תמיכה בחנין, ואז הייתה נשאלת השאלה כיצד הפכה הפוסט ציונות של האחרון לנסבלת לפתע פתאום.
מכל מקום, הבעת תמיכה במועמד א’ מתוך סלידה ממועמד ב’ היא ספין. היא מסיטה את הדיון – הדיון שאמור להיות על פני הדברים בעיר והחזון לעתיד של כל אחד מהצדדים – אל מאפיין אישיותי צדדי[2], לא רלוונטי וקנטרני, והופכת אותו לחזות הכל. שימו לב כמה מילים וזמן מקדישה יחימוביץ’ כדי להסביר לנו שהתקיפה הזו שייכת למשהו. מה זה אם לא ספין? שלי, מה רון יעשה שהוא כל כך טוב?
ההמנון הוא סמל לאמונותינו הבסיסיות, ולא איזה יצור שזקוק ל“כבוד“ המפוקפק של יציאת מחאה מהמליאה. לפיכך המחוייבות לסמל הזה היא מחויבות להמשך קיומה של מדינת ישראל, מחוייבות שהאנטי – ציונות של חנין שוללת
ההמנון הוא סמל לאמונותינו הבסיסיות? באמת? זה לא אותו ההמנון שנמצא בדיון כבר שנים, שקוצץ משירו הארוך של הרץ-אימבר? הוא מסמל את אמונותינו (אנחנו. העם. כ-ו-ל-ם)? הגשש הבדואי ברצועת עזה מסכם את אמונותיו ב"נפש יהודי הומיה"? לוחם מג"ב דרוזי מוצא ביטוי עליון לאמונותיו ב"התקווה בת שנות אלפיים"? אתה בטוח?
לא, כשבן-צור אומר "סמל לאמונותינו הבסיסיות" הוא מדבר על אמונותיהם הבסיסיות של יהודי הארץ. הלא-יהודים כאן ממילא אינם מעניינים את מי שקורא ב"ציונות" את הצורך לשרת בצבא.
המחויבות להמנון אינה המחויבות להמשך קיומה של ישראל, והטענה שחנין שולל קיום זה ראויה לדיון בבית משפט במסגרת לשון הרע. חנין הוא פרלמנטר עתיר-זכויות, לא פחות מזו המשלמת את משכורתו של בן-צור, שעשה כפרלמנטר הרבה מאוד לצורך שיפור פניה של מדינת ישראל. האם עשה זאת רק כדי לחרבה? האם את הצעות החוק שלו העביר חנין רק כדי שבסופו של יום, תפסיק ישראל להתקיים? האם באמת ניתן לטעון שחנין שולל את קיומה של ישראל?
שהיא [שלי יחימוביץ', נ.א.] מחוייבת לציונות כשם שהיא מחוייבת לערכים הסוציאל דמוקרטיים.
זה שאתה מצהיר משהו לא הופך אותו לנכון. היות ותמיכתה של יחימוביץ’ בחולדאי נעשית מתוך שנאת המן, ולא מתוך אהבת מרדכי, ניתן לשער כי יחימוביץ’ הייתה תומכת גם בקפיטליסט[3] ציוני על פני חנין. די ברור שהמחויבות כאן אינה שוות ערך כפי שבן-צור מתיימר להציג.
כעת גולש בן-צור לסיפור על סבו וסבתו. אני אדלג, ברשותכם, על הקטע הזה. אמנם בן-צור הוא זה שעירב את קרובי משפחתו בסיפור, אבל זה למטה מכבודי לתקוף שם. ולא שאין היכן. אתייחס בקווים כלליים למי שרואה בציונות שירות צבאי ותו לא, ואומר שהוא מקשקש. גששים בדואים משרתים בצה"ל, ואי אפשר להאשים אותם בציונות יתר. ודאי שאי אפשר להאשים בציונות את אנשי גוש אמונים, שמשרתים גם הם – ואולי מוטב היה שלא ישרתו.
דוב חנין הוביל לאורך השנים מסע ”חינוכי“ להנחלת הסרבנות. הוא יצג סרבנים בבתי משפט, הוא רקם עבורם את האתוס שלהם באמצעות ספרים שכתב על כך. שני בניו הם סרבני גיוס.
ייצוג סרבנים בבית משפט הוא עניין חינוכי, כמסתבר. או כתיבת ספרים. בניו של חנין סירבו להתגייס. כלומר, הם לא היו מוכנים להיות עובדי הכפייה של צה"ל בשלוש מאות שקל לחודש. וואו, זה כנראה אומר שחנין אף פעם לא יוכל לפתור את בעיות החניה של תל אביב. מה, לא?
יחימוביץ’ נכשלת, פעם אחר פעם, להראות את הרלוונטיות של השקפת עולם סרבנית – שאפשר להיות ציוני גמור ולהחזיק בה – לניהול עיר. בערים עם אחוז ה"השתמטות"[4] הגבוה ביותר – עיירות הפיתוח בדרום, אם התעניינתם – פועלים ראשי עיר ציוניים לעילא ולעילא. איה השפעתם? אהוד אולמרט, ראש הממשלה הציוני שלנו, היה ראש עיריית ירושלים, עוד עיר ש"משתמטת" הרבה יותר מתל אביב. או אולי הקשר הוא חד צדדי. אולי בן-צור מנסה לטעון שראש עירייה ציוני לא ימנע סרבנות, אבל ראש עירייה תומך סרבנות יגדיל אותה. לי זה נראה מופרך.
לגיטימי לדגול בהשקפה הזאת, אבל מבחינתי לא לגיטימי שבראש העיר תל-אביב-יפו, עיר של ערבים ויהודים, יעמוד אדם שמחנך לסרבנות. הסרבנות היא הדרך המובטחת להפרטתה הסופית של מדינת ישראל ולפירוקה.
והנה, לאט לאט, נשלף שוב מרצע ה"כולם, עד אחד" משק ה"סוציאל-דמוקרטי-ציוני". לא לגיטימי שבראשה של עיר מעורבת יעמוד מי שחושב ששירות חובה אינו כורח, וחושב שאנשים צריכים לפעול לפי צו מצפונם, אומר בן-צור. מה יהיה, שואל בן-צור, אם כל אחד יעשה את מה שבא לו? יפעל לפי צו מצפונו? או אז, הפרטתה של המדינה וודאית, לדעתו. מדוע?
חברה בה מועדף מצפונו של כל יחיד על פני המשך קיומה, חברה שבה האינדיבידואליזם הקיצוני הפך לערך בפני עצמו, היא חברה שהפריטה את עצמה לדעת מבחינה קיומית.
שימו לב – בן-צור טוען שביטול שירות החובה שווה ערך להפסקת קיומה של המדינה. מדוע? הרי הרעיון של ביטול שירות חובה עולה לפרקים. האם באמת לא יכולה ישראל להתקיים בלי גלי צה"ל, מורות חיילות או פקידות לשכה לרוב? האין זה צה"ל שמשחרר נשים מדי מחזור גיוס על "עודף נשים"? האין זה צה"ל שמתנגד לקליטתם של החרדים, שמא יהיו לו יותר מדי?
ועוד. חברה בה מועדף מצפונו של כל יחיד על פני המשך קיומה היא חברה שבה סכום היחידים מחליט שעדיף לו בלי המשך קיומה של החברה. האם בן-צור כופר בזכותם של אנשים להחליט שאין עוד ברצונם להיות חלק מהכלל? אזה מין בולשביזם זה? הרשות נתונה – כל עוד אתה מוכן להיות איתנו? עסקת מאפיה כזו מפלגת העבודה יכולה למכור למי שעדיין עיוור דיו כדי להצביע להם.
כמה סרבנים בודדים לא מפרקים חברה עם שורשים ערכיים, אלא מאתגרים אותה. ראש עיר מרכזית בישראל, או מי שמתיימר להיות כזה, שמחנך לסרבנות – מתחיל לעקור את זרעי האחריות החברתית הטמונים באדמה. זרעים אלה כבר לא ינבטו בשעת הגורל הבאה.
מדוע? מה ההבדל בין דב חנין, פרלמנטר, לדב חנין, ראש עיר; זולתי ההבדל שכראש עיר אין הוא יכול להשפיע על מדיניות ברמה לאומית? מדוע ראש עיר שתומך בסרבנות עוקר את זרעי האחריות החברתית (לא עוקרים זרעים, עם כל הרצון למליציות ופאתוס)? הא? האם אחוזי הסרבנות בתל אביב לא עלו בתקופתו של רון חולדאי?
הציונות היא זו שהחזירה את העם היהודי אל ההיסטוריה באמצעות לקיחת אחריות מלאה על עיצוב גורלו. מדיניות ההפרטות הכלכלית-חברתית הדוגלת באחריותם של כוחות השוק לגורלנו היא פוסט-ציונות מוחלטת. בכך אנחנו נאבקים יום-יום.
אני מסכים. אבל בן-צור עצמו לא מסכים. לקיחת אחריות מלאה על עיצוב גורלו – כל עוד היהודי לא חושב, חלילה, שאולי מוטב לו לחיות במדינה דו-לאומית[5], או שאולי צה"ל לא באמת צריך אותו. קח אחריות, אומר בן-צור, אבל אם מצפונך אומר לך שישראל תהיה מקום טוב יותר אם היא תפסיק את הכיבוש, התגייס בכל זאת, כי יש מה שעומד מעל מצפונך. יש מקרים, כנראה, שבהם היהודי לא צריך לקחת אחריות – עליו להכנע לתכתיבים ממעל, שלא יבולע לאמנסיפציה שלו. מי נסוג לעבר השטעטל כעת?
אנטי ציונות אידיאולוגית, כזו בה מחזיק דב חנין, היא עמדה לגיטימית בדמוקרטיה הישראלית. אבל מאד מטרידה התמיכה בו של אנשים צעירים, שחלקם הגדול אינם מבינים בכלל מהי אנטי ציונות.
אם אתה לא חושב כמונו, סימן שאינך מבין משהו. יחימוביץ’, אגב, עדיין לא פירטה מה בדיוק היא רואה כציונות. מה שהעוזר שלה רואה כאנטי-ציונות, קרי: [לראות] "בהקמת המדינה עוול בלתי נסלח או פשע, כפי שרואה זאת חנין", לא מעיד על עודף ידיעה. אפשר להיות ציוני ועדיין לראות באופן בו הוקמה המדינה עוול – ובוצעו פשעים נוראיים עם הקמתה. התנועות אינן סותרות. אף אחד לא מבקש שמאחר ונעשה עוול, יקומו היהודים ויעזבו בבקשה. חנין בוודאי לא חושב שאין לו זכות לחיות כאן. הוא חושב אפילו שיש לו זכות לנהל עיר כאן. ציונים אחרים חושבים שלא. פירכה, מישהו? מותר לחשוב שנעשו פשעים נוראיים בהקמת המדינה – מה לחשוב, זו עובדה – ועדיין שיש ליהודים מקום כאן.
בענייני היום-יום של העיר הם מבינים ואפילו יש להם עמדה. בענייני ההיסטוריה והעתיד של המדינה – קצת פחות. האם הם לוקחים אחריות על מה שיקרה פה? את זה הם משאירים לאחרים. תנו להם להיות מדינה נורמלית, אפילו ירוקה-אדומה, ולעזאזל הבעיות שלכאורה מתקיימות מחוץ לתל-אביב-יפו. הם כבר פוסט ציוניים.
תראה קטע, אלה בחירות מוניציפאליות. הבעיות מחוץ לתל אביב יפו לא צריכות לעניין אף אחד בבחירות מוניציפאליות. "הם" – צעירי תל אביב – לא משאירים את האחריות לגורלם בידי דוגמות בולשביקיות המבכרות את ה-en masse in corpore על פני המצפון האישי, הם לוקחים את גורלם בידם ומוכנים להצביע למי שיהיה ראש העירייה הטוב ביותר. הייתי אומר שהם התגשמות החזון הציוני. ואם לא – את מי יש להאשים בכך? לפי שיטת "ראש העיר מחנך את הנוער" של יחימוביץ’, אני יכול רק להניח שהאחראי לתופעה שבן-צור מתאר הוא רון חולדאי. ואם זה כך, הרי שעליו לפנות את כסאו, לא? כי יש גבול למשחק הכפול שאפשר לשחק.
ובאשר לי, אעשה את כל אשר לאל ידי לעשות כדי שבכנסת הבאה יחימוביץ’ לא תשב. כי דה-לגיטימציה עובדת לשני הכיוונים.
Gehe,
Verschmahe
Die Treue,
Die Reue
Kommt nach
לך,
בוז
לנאמנות,
החרטה
בוא תבוא.[6]
- אריסטו, אתיקה ניקומאכית ספר 9 פרק 7 [↩]
- ואגב, לא ידוע. מעולם לא שמעתי את חולדאי מתבטא בנושאים האלה. עד כמה שדעתי מגעת, חולדאי עשוי להיות פוסט ציוני לא פחות מחנין. וגם זה אומר משהו על מידת הרלוונטיות של הדברים [↩]
- כלומר, יותר קפיטליסט מחולדאי [↩]
- כלומר, החיילים שצה"ל לא מגייס [↩]
- למען הסר ספק, אני אינני סבור כך. אני מכיר בלגיטימיות של הדעה [↩]
- גתה [↩]








3 בספטמבר 2008 - 20:56
יפה אמרת.
לא צפיתי כלל את ההתנהגות של יחימוביץ'בנושא דב חנין. היא תמוהה בעיני. מדהים כמה קל לחשוב שאתה מכיר את עמדותיו של פוליטיקאי, ואז להיות מופתע.
ברכות מנתב"ג!
3 בספטמבר 2008 - 21:51
"שימו לב – בן-צור טוען שביטול שירות החובה שווה ערך להפסקת קיומה של המדינה. מדוע? הרי הרעיון של ביטול שירות חובה עולה לפרקים. האם באמת לא יכולה ישראל להתקיים בלי גלי צה"ל, מורות חיילות או פקידות לשכה לרוב? האין זה צה"ל שמשחרר נשים מדי מחזור גיוס על "עודף נשים"? האין זה צה"ל שמתנגד לקליטתם של החרדים, שמא יהיו לו יותר מדי?"
נו בחייך, נמרוד. אף פעם לא השתתפת בדיון בנושא? הטענה היא שביום שבו יתנו לאנשים לבחור אם ברצונם להצטרף לנוגש העבדים או לא, אף אחד לא יעשה את זה, ותוך שנייה יצבאו עלינו מדינות ערב. מה שמשעשע הוא שבטיעון הזה משתמשים אנשים שבאותו דיון אומרים בלהט ש"גם בלי גיוס חובה הייתי מתגייס" ו"זו חובה מוסרית" וגם תרחיש האימים האפוקליפטי ההוא.
כמובן שהאמת היא ככל הנראה קצת שונה – אם לא תבטל את גיוס החובה, אבל תשחרר את כל ה"מיותרים", איך תשכנע את הדפוקים שבפנים לא להתמרד? הרי עוד כסף לא תביא להם. יחס טוב יותר לא תביא להם. מפקדים ראויים (הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני) בוודאי שלא תביא להם. אז מה יש להם? כרגע לפחות יש להם את האמונה שכולנו בחרא הזה ביחד חוץ מהערבים הבני זונות גיס חמישי הזה, והחרדים הטפילים והמשתמטים האגואיסטים הנהנתנים האינדיבידואליסטים הקיצוניים שמאלניסטים יפי נפש צפונבונים.
מה לדעתך יקרה אם כבר אי אפשר יהיה להאשים ב"אי נשיאה בנטל" לא רק קבוצות מיעוט שנואות ממילא, אלא את כוווווולם?
ובפינת "אמרתי לך":
"חברה בה מועדף מצפונו של כל יחיד על פני המשך קיומה היא חברה שבה סכום היחידים מחליט שעדיף לו בלי המשך קיומה של החברה. האם בן-צור כופר בזכותם של אנשים להחליט שאין עוד ברצונם להיות חלק מהכלל? אזה מין בולשביזם זה?"
איזה מין בולשביזם זה? הבולשביזם (זו המילה, במקום קומוניזם?) שבו אני שב ומאשים את יחימוביץ' שוב ושוב.
3 בספטמבר 2008 - 23:35
אלעד – אני מקווה שהנחיתה הייתה נעימה.
גדי – אז כנראה שתצטרך לבטל את גיוס החובה, ולהכריח את מה שגורביץ מכנה הבהמה הירוקה לקצץ בשטויות שמסביב. ערכתי פעם חשבון, כשעוד הייתי עובד כפיה בירוק, וגיליתי שהוצאה לגורמי חוץ של מעבדות הקשר הצה"ליות תחסוך מיליונים כל שנה. אבל יש מיליונים לבזבז, אז למה לא.
לעבור על ההבדלים בין בולשביזם לקומוניזם? כי אתה האשמת את יחימוביץ' באחרון.
4 בספטמבר 2008 - 0:13
נמרוד, שני עניינים: א) לגבי שאלת ה"או ראש עיר סוציאליסט אנטי-ציוני או ניאוליברל-ציוני". ברור ששתי האופציות פסולות: אם חולדאי הוא אכן ניאוליברל, צריך לבקר בחריפות את יחימוביץ' על כך. אבל היא טוענת שאינו כזה, להיפך. לחילופין, אם חנין אכן אנטי-ציוני, הרי שאינו יכול להיות בא כוחה של "הישות היהודית-דמוקרטית".
ב) לחנין, כמו גם לגשש הבדואי שני כובעים: האזרחי והייצוגי. אני מניח שהעובדה שחנין לא יזדקר לצלילי התקווה בסלון ביתו לא מעניינת את יחימוביץ', הבעיה טמונה במעבר לכובע הייצוגי. גם הבדואי והדרוזי, מכבדים את התקווה בעת שירותם בצה"ל, מה שהם עושים כאזרחים זה כבר עניינם הפרטי.
4 בספטמבר 2008 - 0:42
דורון:
א. מתי היא טענה את זה? או איזושהי טענה פוזיטיבית לגבי חולדאי?
א1. "אם חנין אכן אנטי-ציוני, הרי שאינו יכול להיות בא כוחה של "הישות היהודית-דמוקרטית"." – הא? באיזה חלק של ספר החוקים זה כתוב? יש המון ראשי ערים לא ציוניים בארץ. כולל, אגב, ראש עיריית בירת הנצח של העם היהודי.
ב. בחירה של ראש עירייה בשביל תפקידים טקסיים – נו, זה באמת לא רלוונטי.
4 בספטמבר 2008 - 2:27
היא כן טענה שהוא ראש עיר מצוין, ולראייה – נסיעותיה על האופניים בפארק הירקון. היא אפילו ראתה שם ערבי!
אולי כדאי שתנסה לסובב את האופניים לכיוון יפו. במחשבה שנייה לא כל כך בטוח לסוע על אופניים בתל אביב מוכת הרכב.
4 בספטמבר 2008 - 9:46
רק לתקוף את עמית עם עובדות: דב חנין לא כתב ספרים על סרבנות אלא על איכות סביבה.
אי בדיקת העובדות האלו מספיקה בשביל להתעלם מבליל השטויות האחר שנכתב שם.
תדגיש עובדות, אל תגרר לדיאלקטיקה שלהם.
4 בספטמבר 2008 - 9:54
יהונתן, אני מודה שגם אני לא עשיתי בדיקת עובדות. זה תפקידם של מי שאשכרה הולכים להצביע בבחירות המוניציפאליות בת"א. זה לא מקומי. הסיבה היחידה שאני ממשיך לכתוב על הנושא היא שהדיאלקטיקה שלהם מרגיזה אותי – כאזרח; אין לי שום כוונה להביע תמיכה במועמד כזה או אחר בבחירות שאני לא בעל זכות הצבעה בהן.
4 בספטמבר 2008 - 9:56
אור, "ראש עיר מצוין" אינו טיעון פוזיטיבי. זה לא טיעון בכלל, זה סתם תואר. הוא עשה/יעשה א' ב' ג' – זה טיעון פוזיטיבי.
4 בספטמבר 2008 - 10:32
נמרוד,
אם הדיאלקטיקה מעצבנת אותך, אז מה תגיד אם יש עדות שדב חנין עומד בשירת התקווה?
4 בספטמבר 2008 - 10:48
שזה פשוט לא רלוונטי. אני פעם עשיתי פיפי בזמן "התקווה". לחץ לי, והטקס בטלוויזיה לא נראה שהוא עומד להסתיים. אמנם עמדתי, הודות לאנטומיה, אבל עדיין. מה זה משנה מה הוא עושה בזמן שירת התקווה?
אם הם גם משקרים, זה חטא על פשע. אבל, כמו כל טיעון even-if מוצלח, גם אם הכול היה אמת – עדיין הביקורת קיימת.
5 בספטמבר 2008 - 0:59
נמרוד, למה אתה לא מתכוון להביע תמיכה במועמד זה או אחר? מותר לנו להביע דעה רק בנושאים שיש לנו קשר ישיר אליהם?
5 בספטמבר 2008 - 3:58
כמה דברים: ראשית, אני לא מכיר היטב את הבעיות שת"א מתמודדת עמם, ולא באמת יודע מה כל רשימה מתמודדת מציעה. שנית, יש אלמנט של חוסר הגינות בזה שאני מביע דעה אבל לא צריך לחיות עם התוצאות שלה. לבסוף, הבעת תמיכה במועמד x שאין לי איך להצביע לו נראית לי פשוט חסרת טעם.
5 בספטמבר 2008 - 13:04
אוקי, אז צריך להפריד בין הדברים. יש "לא להביע דעה על נושא שאני לא מבין בו מספיק" ויש "לא להביע דעה כי אין לי איך להשפיע". עם הראשון אני מסכימה, עם השני לא. אם הייתה לי איזושהי דעה על מי מהמועמדים בבאר שבע ראוי יותר מהאחרים, לא הייתה לי שום בעיה לנסות לדרבן ולשכנע אנשים להצביע לו, אפילו שאני לא יכולה, אולי אפילו להפך. בדיוק כמו שנראה לי לגיטימי וסביר שאנשים בישראל יביעו את דעתם בנוגע לבחירות בארה"ב, ככל שיש להם כזו.