עשרים דברים שצריכים להיאמר
1. שההיסטריה האחרונה סביב חצבת זה הדבר הכי Low Tech שנעשה כאן בשנים האחרונות, וזה כולל את גשר המכביה.
2. ש"כלכליסט" זה העתןן הכלכלי היחד שאני יכול לקרוא בעניין מגב אל גב, אבל שאני לא בטוח שזו מחמאה.
3. שזה שכמעט ולא רואים רכבי כיבוי (כבאיות) על הכביש, וכשרואים אחת זו תמיד משאית שגילה כפול מגילי, זה די מלחיץ.
4. שאין שום דרך להצליח להתלבש באופן שהולם את מזג האוויר לאחרונה.
5. שאנשים שמשריינים לעצמם חצי שנה מראש את משמרת הלילה ביום של החלפת השעונים רק כדי לדפוק את מקום העבודה בשעה הם משוגעים.
6. שציפי לבני היא עדיין שרת החוץ.
7. שגשר המיתרים שנבנה בכניסה לירושלים הוא אחד הדברים המכוערים ביותר שיש בעיר הזאת, וזה כולל הפגנות נגד מצעדי גאווה.
8. שעוד לא נתקלתי באף מצגת שהועברה אליי במייל שהייתה שווה את זמן הצפייה בה.
9. שזה לא שנשים הפכו להיות מסובכות יותר, זה פשוט שגברים נעשו מטומטמים יותר.
10. שציני, סרקסטי ואירוני הן שלוש מילים שמתארות שלושה דברים שונים.
11. שאם זו מילת תנאי, עם זו מילת יחס ודביל זה מי שמתבלבל ביניהן.
12. שצריך להיות מותר בחוק להניס במכות מקל חבורת ילדים שמנגנת מוסיקה מהטלפון בקולי קולות.
13. שצריך לכלוא לפרק זמן ארוך את אלה שלוחצים על הכפתור של המעלית/רמזור להולכי רגל כשהוא כבר לחוץ.
14. שילד שלא קם בשביל אדם מבוגר באוטובוס יעקוף אותך מהשוליים בפקק עוד כמה שנים.
15. שזה שהורה לא צריך להכות את ילדיו אף פעם זה נכון, אבל לפעמים צריך לתת לילדים לחטוף מאחרים.
16. שכש"אגד" מדברת על שיפור במערך התחבורה בירושלים, אני שואל את עצמי איזה קו יתבטל הפעם.
17. שאין שום צורך לתת לי קבלה על כוס קפה. באמת. אניאף פעם לא אצטרך להוכיח ששתיתי קפה.
18. שהפרקליטים של קצב חייבים להפסיק לדבר על ראיות שיכו את הציבור בתדהמה, זה לא עובד אחרי הפעמיים הראשונות.
19. שלגור במודיעין הפך להיות שוס, ושזה לא דבר חיובי.
20. שמצלמות הפלאפונים עשו הזנייה לאמנות הצילום.
לאחר מחשבה רבה, מצאתי פתרון לבעיה בסעיף 4: מכנסי ברמודה, חולצה ארוכה, וקרוקס עם גרביים.
הבעיה עפ האנסמבל הזה היא שיש חוקים נגד לצאת ככה מהבית.
מספר 17 הזכיר לי את זה:
@שרון: לול. הפתרון שלי הוא להתבצל - מה שמחייב שהטי שירט מתחת לחולצה הארוכה יהיה כזה שאני מוכן להיראות אתו (להבדיל מהטישירטים של נוער מפלגת העבודה או סוף טירונות נובמבר 2001 או סוף קורס הכש"מ יח"ש בב"פ 009 או זאת הישנה שהצווארון שלה קרוע, אותן אני לובש מתחת לחולצות ארוכות בימים קרים).
@דור: ברוך הבא. הקטע שהבאת הרג אותי, לא הכרתי את זה. הנקודה היא שזה נכון. הקטע של הקבלה נעשה מוגזם. חבל על יערות הגשם או משהו. אני בטוח שאם אל גור יעשה חישוב של כל הקבלות שסטאר-באקס מוציאים הוא ימצא שזה חוסך כמה טונות נייר בשנה, ואולי זה יהיה שווה לו איזה פרס נובל לספרות או משהו.
@נמרוד: שמח להיות כאן. הגעת אליך מהבלוג של דורה והחלטתי להישאר.
אם אהבת את הקטע הנ"ל אני ממליץ לך בחום לשמוע הופעה שלו. חפש ביוטיוב, יש שם קטעים מעולים. לטעמי, ההגשה היא מה שעושה את הקטע עצמו, כך שמקריאה בלבד קשה להשיג את האפקט המלא.
וכן, אני מסכים עם שניכם. קבלות על דברים זולים שמתכלים מהר הן באמת מיותרות.
זה מזכיר לי משהו קצת דומה - לפני מספר ימים הייתי בסניף של רשת כלשהי (סופר-פארם או טיב טעם, לא זוכר), ושילמתי באשראי. בדיוק ארזתי את המוצרים בשקית כשהקופאית הניחה על הדלפק את הספח המיועד לחתימה, ומשראתה שאני עסוק היא לקחה את הספח ואמרה "עזוב, אני אחתום". אם זו לא הוכחה לכך שכל העסק עם קבלות וחתימות מיותר, אני לא יודע מה כן.
@דור: תודה. חיפשתי ומצאתי ונהניתי.
דור, העסק הזה הופך ללא מיותר בעליל כשהכרטיס שלך נגנב. חברת האשראי שלי החזירה לי כל שקל שחויב ועל הקבלה לא היתה חתימה שלי. הם אפילו החזירו לי את זה עם ריבית על הזמן שחלף. זה אמנם היה לפני שש שנים, אבל עקרונית גם היום אתה יכול להתקשר לחברת האשראי ולהכחיש עסקאות. אם אין חתימה שלך על הספח הם מחויבים להחזיר לך את הכסף. אין לי מושג אם הם מתחשבנים מול בתי העסק אח"כ, ולמען האמת זה גם לא מעניין אותי.
@דולי: זה נכון גם אם לא מבקשים תעודת זהות. בעיקר, אפילו. ואגב, גם אם את חותמת להם, אם הם לא משווים את החתימה לזו שעל גב הכרטיס זה לא שווה את הנייר שזה עליו.
רגע רגע!
אתה יכול להוסיף ל10 "למצער זו לא דרך יפה יותר לומר למרבה הצער"? כי אם לא, הנה אני מוסיפה פה. אבל הדבר חייב להאמר, וישא"ק!