הבחירות לרשויות המקומיות דפקו מסמר נוסף, יש שיאמרו מיותר, בארון המתים שהוא מפלגת העבודה.
האידאולוגיה היחידה שנותרה למפלגה הזו הוא הכסא. בבית שמש רצה מפלגת העבודה עם המועמד החרדי משה אבוטבול, והצליחה להכניס נציג לעירייה ברשימה הש"סניקית הזו. בירושלים רצה המפלגה עם האוליגרך שניצח, זה שאמר[1]:

בענתא תקום שכונה יהודית חדשה, שתהיה פתרון למצוקת הדיור לסטודנטים ולשכבה הצעירה.

או במילים אחרות: רוצה ללמוד באוניברסיטה העברית? בוא תהיה מתנחל. אורי שטרית, מי שהיה מהנדס העיר, אמר לפני כשנתיים שאי אפשר לקדם את "שער המזרח", אותה שכונה זדונית שברקת זומם להקים, כי היא תדרוש הפקעת קרקעות של פלשתינים.

במקום להעמיד מועמדים ראויים משל עצמה, מפלגת העבודה תפסה טרמפים על המובילים בסקרים. אפשר לפרסם אין סוף ראיונות עם הלא-ירושלמית אסתי קירמאיר-בקלה, המפלגה משום מה חשבה שהיא ראויה, בסופו של יום, המפלגה הפקירה את ירושלים, בית שמש וערים נוספות.

בתל אביב, המפלגה שלחה את שלי יחימוביץ’ להתקרנף על דב חנין. ניכר בה שהיא נהנתה מאד – ואני מזכיר, על זה היא צריכה לשלם מחיר בקלפי.

את מפלגת העבודה יש להעלים מהמפה הפוליטית, ולהחליפה בכוח שמאל אמיתי. מי אתם הייתם רוצים לראות בכוח כזה? בואו להגיב כאן. מה יש, גם לנו מותר לפנטז.

  1. פוסט על תוצאות החרפה בירושלים מתישהו שבוע הבא []