אחת לכמה זמן מישהו מעלה קול צעקה ומספר לנו, רעד צדקני בקולו, על הגזענות המפלה של מד"א. מד"א, הוא מסבר את אזנינו, שואלים בשאלון שלהם לתורם דם אם קיימת יחסי מין חד מיניים מאז 1977, ואם התשובה היא כן, תרומתך לא תינתן כעירוי לאנשים. וזו, טוענים אחת לכמה זמן, אפליה כנגד הומוסקסואלים.

הפעם עידו קינן מביא את הנושא לדיון, ואני מברך עליו; זהו אחד מאותם דיונים שיכול לשפוך אור על הנזקים של התקינות הפוליטית, ועל מה קורה כאשר האידיאולוגיה גוברת על המציאות. והנה השנקל שלי.

בין הומוסקסואליות למשכב זכר

התנ"ך אינו אוסר על הומוסקסואליות, הוא אוסר על משכב זכר. האיסור הזה הוא חלק משורה ארוכה של איסורים מיניים:

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר, אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן־הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן׃ 3 וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ; כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ, לְמַעַן, טַמֵּא אֶת־מִקְדָּשִׁי, וּלְחַלֵּל אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי׃ 4 וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת־עֵינֵיהֶם מִן־הָאִישׁ הַהוּא, בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ; לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ׃ 5 וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת־פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ; וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל־הַזֹּנִים אַחֲרָיו, לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם׃ 6 וְהַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל־הָאֹבֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים, לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם; וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ׃ 7 וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים; כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ 8 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם׃ 9 כִּי־אִישׁ אִישׁ, אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ מוֹת יוּמָת; אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ׃ 10 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת־אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ; מוֹת־יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת׃ 11 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו, עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה; מוֹת־יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם דְּמֵיהֶם בָּם׃ 12 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־כַּלָּתוֹ, מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם; תֶּבֶל עָשׂוּ דְּמֵיהֶם בָּם׃ 13 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם׃ 14 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן, וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם׃ 15 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת; וְאֶת־הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ[1]

וככה זה ממשיך. ניתן לטעון – ויש שעושים זאת – שלאור ההקשר הזה, התנ"ך מתייחס למשכב זכר כחטא באשר הוא מבטא התנהגות מינית פרועה ובהמית. בראייה הזו, הומוסקסואליות – כלומר, אורח חיים שהבוחר בו[2] מעוניין בקיומה של מערכת יחסים הדדית עם בן-מינו – בכלל לא כלולה באיסור התנ"כי, שכן היא ממילא לא מבטאת התנהגות מינית פרועה יותר מהטרוסקסואליות.

ולמה אני מספר לכם את זה? כי אותם צדקנים המנסים להגן על זכותם של הומוסקסואלים לתרום דם כאחד האדם מתעלמים כליל מהעובדה שמעולם לא נאסר על הומוסקסואלים לתרום דם.

בואו נניח, למשל, שקיים הומוסקסואל בתול. לא קשה לראות את זה: הטרוסקסואלים בתולים יש בלי סוף. נער בן שש עשרה שמוצא שהוא נמשך לגברים, אולם מעולם לא קיים יחסי מין, הוא לא בלתי מתקבל על הדעת. האם אותו נער יכול לתרום דם? בוודאי. השאלון בכלל לא נוגע אליו. השאלון שואל לגבי קיום "משכב זכר".

מנגד, בואו ניקח סטרייט שנאנס בילדותו. כן, מד"א לא לוקחים את דמי שלי, על אף שאני סטרייט לחלוטין, מפני שקיימתי משכב זכר אחרי 1977.

דוגמה נוספת היא דוגמה של לסבית, או ביסקסואלית, שיכולה, כמובן, לתרום דם ככל העולה על רוחה.

מה שהדוגמאות האלה מראות זה בסך הכול שהקבוצה שמד"א מכוונת אליה איננה חופפת באופן מלא את קבוצת ההומוסקסואלים. ההתניה הזו, כאילו משכב זכר חופף להומוסקסואליות, מראה כיצד הקהילה הגאה מאמצת בחום את הסטריאוטיפים שמתנגדיהם מנסים להצמיד להם. מי שמגדיר עליז באמצעות יחסי מין חוטא לכל תפישת ההומוסקסואליות כאורח חיים.

הניסוח הזה בשאלון הוא מכוון: השאלון של מד"א לא שופט אורח חיים או בחירות. הוא נועד לבצע הערכת סיכונים.

מטרת תרומת הדם

מטרתה של תרומת הדם היא להציל חיי אדם. ככה פשוט. למישהו חסר דם? אין בעיה, צ’יק צ’ק נותנים לו קצת ממישהו אחר, והכול טוב. אלא מה? אנשים לא תמיד מהווים כלי קיבול מוצלח. לפעמים הם עושים דברים שעלולים לפגוע בעצמם, שמכניסים נגיפים ושאר דברים מסוכנים לדם. אדם בריא בדרך כלל שיקבל מנת דם שתרמה גברת שנוטלת תרופות להורדת לחץ דם יסבול מלחץ דם נמוך שעלול להביא למותו, בדיוק כפי שהיה קורה אילו היה נוטל את התרופות הללו בעצמו. אדם בריא בדרך כלל שיקבל תרומת דם שמכילה את נגיף הצהבת יקבל צהבת. בדוק. אדם בריא בדרך כלל שיקבל מנת דם המכילה תרופות נגד סכרת יסבול מרמת סוכר נמוכה. ככה זה.

קל לראות שזה נוגד את המטרה. אדם נפצע בתאונת דרכים וזקוק לתוספת דם, מפני שהוא איבד דם רב. לא נצמיח לו תועלת מרובה אם ניתן לו דם שבו נגיף האיידס, למשל. מטרתנו – להציל חיים, כזכור – לא תושג, לא ממש.

הבעייתיות באיידס

איידס הוא בעייתי במיוחד: בדיקות דם לא מנסות לזהות את הנגיף, אלא את הנוגדנים שהגוף מייצר אליו. הבדיקות העדינות ביותר (וגם היקרות ביותר, בהתאמה) עדיין סובלות מחלון של כשלושה שבועות מההדבקה ועד הגילוי. בדיקות סטנדרטיות יותר, זולות יותר ועם פחות false positives יכולות לסבול מחלון של פי שלוש יותר. כדוריות דם אדומות צריכות להינתן עד 42 ימים מרגע התרומה, אחרת הן לא טובות. טסיות דם צריכות להנתן בתוך חמישה ימים. פלזמה ניתן להקפיא עד שנה.
כדי להבטיח שדם שנלקח יהיה לחלוטין חופשי מאיידס, צריך לבדוק אותו פעמיים: עם קבלתו, ולאחר מספר שבועות מיום קבלתו. כמו שהנתונים שהובאו לעיל מראים, אין לנו כמה שבועות.

במצב כזה, ארגוני הדם נאלצים לסמן מראש תרומות מסוימות כבעלות סיכון גבוה מדי. מדובר בתרומות שמגיעות מקבוצות אוכלוסיה שסובלות מאחוז נשאים גבוה. אחת מהן היא הומוסקסואלים.

לטמון את הראש עמוק בחול

עידו כותב כך:

כאילו אנחנו באייטיז החשוכות, כשהומואים נאלצו להסתיר את זהותם המינית ולא היתה הסברה על מין בטוח. כאילו הטרואים לא שמעו על מין אנאלי ולא מזדיינים לפעמים בלי קונדום.

דברים דומים אמר לא מכבר פיטר טאצ’ל, עורך דין הומוסקסואל אמריקאי. אבל אף אחד לא יכול לנצח את הנתונים. הנה הם, כפי שמביאים אותם, למשל, באתר גו-גיי, שאי אפשר לומר עליו שהוא סובל מהטיה.
1. דרך ההדבקה הנפוצה ביותר במדינות מפותחות היא יחסי מין בין שני גברים

2. בזמן ששיעור ההידבקות באיידס נמצא בירידה בכל העולם, האוכלוסיה היחידה שבה הוא גדל בהתמדה היא אוכלוסיית הגברים המקיימים מגע מיני עם גברים.

3. ב-2007, מתוך 360 מקרים של הידבקות במחלה 116 היו גברים שקיימו יחסי מין עם גברים. זה שליש.

4. זו גם עלייה של שמונים אחוז.

5. לפי ההערכות, בין חמישה לעשרה אחוזים מההומוסקסואלים בישראל הם נשאי איידס.

6. אחוז חולי האיידס באוכלוסיה הכללית מוערך בפחות מ-0.1 אחוז.

בואו נניח שההערכות בסעיף 5 הן מופרזות. נניח ש"רק" אחוז אחד מכלל ההומואים בישראל הוא נשא או חולה איידס. עדיין מדובר בסיכוי גבוה פי 10 לאיידס.

אז הנה תשובתי לעידו: הטרואים שמזדיינים בלי קונדום, כהגדרתך, יכולים לחטוף איידס בסבירות של 0.1 אחוז. הומוסקסואלים שמקיימים יחסי מין לא מוגנים – פי עשר מזה (למעשה, פי חמישים עד מאה). זו לא אידאולוגיה. אלה מספרים.

על פוסט מודרניזם וסתם עובדות

לעובדות אין הטיה פוליטית. הטענה המרומזת, כאילו אין להזכיר את עצם העובדה שיש יותר נשאי איידס בקרב גברים הומוסקסואלים בשמו של איזה "שוויון" מדומה היא גזענות מהסוג השני, הנדיר יותר: הסוג שלא מבודד קבוצה מפני שהיא שונה.

בתגובה לדברים שכתבתי אצל עידו, הוא ענה לי:

השאלה, שמניסוחה (”משכב זכר”) נשמע כאילו היא נכתבה על ידי ח”כ ניסים זאב מש”ס, צריכה להתבטל ולהיות מוחלפת ב”האם אתה מקיים יחסי מין לא מוגנים, יחסי מין עם מספר רב של פרטנרים לא מוכרים או עם אנשים העובדים בתעשיית המין”.

לניסוח כבר התייחסתי בתחילת הדברים. טופס השאלון, למיטב זכרוני, דווקא שואל האם קיימת יחסי מין לא מוגנים, האם עשית כתובת קעקע, האם קיימת יחסי מין בתשלום, האם השתמשת בחומרים נרקוטיים ועוד מיני שאלות. כ-90 אחוז מנשאי האיידס בישראל שייכים לאחת או יותר משלוש קבוצות: יוצאי אפריקה, נרקומנים וגברים שקיימו יחסי מין עם גברים. מד"א לא לוקחים צ’אנסים, ומבודדים את כל שלוש הקבוצות בשאלון שלהם. זה לא הופך את מנות הדם למאה אחוז בטוחות – אין דבר כזה – אבל זה מקטין מאד את הסיכון.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה פשוטה: האם אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון המוגבר לאידס בשמו של "שוויון"? האם מותר לנו להתעלם מנתונים חד משמעיים – בכל העולם – בשמה של תקינות פוליטית? ולבסוף, אם אדם שיקר לנו היה זקוק לעירוי דם, חלילה, האם היינו מעדיפים שמי שייתן לו את העירוי יהיה אדם בעל סיכון של 0.1 אחוז להיות נשא איידס, או אדם שהסיכון שהוא נשא איידס הוא חמישה עד עשרה אחוזים?

להתעלם מהנתונים ולטעון שהם גזעניים, שהמציאות עצמה היא מפלה, זה פוסט מודרניזם במיטבו. כמה הולם, אם כן, שסיבת מותו של מישל פוקו הייתה איידס. אולי זה בא להראות לנו שבאיידס, דווקא יש אמת אבסולוטית.

  1. ויקרא כ’ [↩]
  2. או הנולד אליו, זה לא משנה [↩]