בטעות גיליתי שנועה אסטרייכר, אותה אני מעריך עוד מהימים שיכולתי להתקל בזיו פניה בערבי במה חדשה, מבלגגת בטוש, מה שהביא אוטומטית להוספתה אחר כבוד לבלוגרולי הצנוע.
הפוסט האחרון של אסטרייכר במדגש עוסק בסוג חדש של סבון, או שמא יש לומר סט – האחד מיועד ליום, והשני ללילה, כי מן המפורסמות היא שיש הבדלי שמים וארץ בין המקלחות. וכה כותבת הגברת:

גברים, כמו הגברים שבוודאי המציאו את הסבון הדו-ערכי הזה, יודעים טוב מאוד שאצלם אף אחד לא יאכל את הבולשיט הזה של שתי מקלחות שונות, משתי סיבות:

1. הם מתקלחים רק פעם בשבוע
2. נוסחת הקסם שלהם לשיער שופע היא חפיפה עם הסבון המוצק של נקה 7, אותו אחד שלפני רגע הם חפפו איתו את הביצים.

אבל האשמה, ואת זה אני חושב שגם נועה אסטרייכר יודעת, נחה על כתפיהן של הנשים. הסיבה לזה היא פשוטה:
רוב הגברים בעולם לא ידעו לזהות ילנג ילנג גם אם זה יקפוץ וינשך אותם בביציהם החפופות להפליא. מחקרים רפואיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים, אנתרופוסופיים וסקרדטלים* הוכיחו זה מכבר כי חוש הריח הגברי מסוגל לזהות ששה ריחות שונים: נאד שלך, נאד של מישהו אחר, נאד של בת הזוג (יש לו ריח מצחיק), נעים, טעים וגז מדמיע. המשמעות של זה היא שבין אם תסבן אשת חיקנו את גופה האהוב בילנג-ילנג, לוונדר ותמצית עש ובין אם תסתבן היקירה בסבון ירוק גנרי, ריחה ינוע בין "נעים" ל"חסרת ריח", כל עוד תמנע מלהפליץ (שאז יהפוך ריחה ל"מצחיק"). אשר על כן, מי שרוכשת סבון שונה ליום וללילה עושה את זה רק בשביל עצמה, ולא בשביל הגבר שאתה. מי שמסתבנת בניחוחות שונים בשביל עצמה… וול, נדמה לי שהנקודה ברורה.
באשר לנו, הגברים, אסטרייכר מלינה בכשרון רב על החיים הקלים שאנחנו עושים לעצמנו – ג’ל רחצה לשיער ולגוף.
כותבת אסטרייכר:

לא עוד גברים שמשתפשפים עם שארית הסבון שנותרה במסננת של האמבטיה, לא עוד נשים שגונחות בייאוש אל מול המפגע האקולוגי. מעתה לכל גבר יהיה תירוץ מצוין לשאלה "למה אתה לא קונה שמפו?". הם פשוט יוכלו להצביע על המוצר החדש ולומר "כפרה, את לא רואה? זה גם שמפו".

אבל נועה פספסה עניין חשוב – יש לנו שיער על כל הגוף. שיער חופפים, ככה לימדו בבית ספר. וכמו שאין שום בעיה להעביר את השמפו מהמצח, זה שהולך ונעשה גבוה, אל העורף, למה צריכה להיות בעיה בהעברת השמפט מהשיער למטה לשיער למעלה? הרי כל הפונקציה של הסיבון היא שהאזור הזה נקי עכשיו, לא?
סבון, שמפו, אבקת כביסה, טבליות למדיח, נוזל לניקוי רצפות – הכול סבון. סבון, ומינונים שונים של דברים שמריחים "נעים".
אז בשמי ובשם כל מי שיצטרף אליי, אני עומד על זכותי לחפוף את שיער הראש, שיער הפנים, שיער הגב, החזה, הערווה והרגליים באותו השמפו. בדיוק כשם שנשים כנועה עומדות על זכותן להסתבן באותו הסבון בבוקר ובלילה. ותגידו תודה שעברנו מסבון ירוק גנרי לסבון נוזלי.

ועוד שתי הערות
1. לאבא שאמר לילד שלו באוטובוס: "תראה איזה כוסית" [עילגות במקור] – ברכותיי, גידלת מטריד מינית.
2. לחבר הכנסת ששמו זרח מפרחוני שאמר שהחילונים עושים ניצול ציני של פרשת ההתעללות כדי לבקר את החברה החרדית – בוא נעשה עסק: אתם תפסיקו להתעלל בילדים, אני מבטיח לא לכתוב מילה.

* גם ככה יש עוד ארבעה אנשים שמשתמשים במילה הזו, מה אכפת לי?