יש איזו בעיה עם תפיסת הגבריות הישראלית, שאני לא יודע אם היא נובעת מהצבא או מבעיות בטחון והערכה עצמית, אבל היא ממש מציקה. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מהאנשים המודרניים האלה שחושבים שאין דבר כזה להיות "גבר". בטח שיש, זה פשוט הרבה יותר מחייב והרבה פחות נוח ממה שמצ’ואיסטי ישראל בחרו לקרוא לתוך המילה הזו. הנה רשימה של חמישה דברים שלא עושים אותך גבר:

1. לצפור לבחורה ברחוב.
2. להכניס אוויר בתנועת מציצה רועשת כשעוברת לידך עלמת חן טובת עיניים.
3. לשבת בצד עם חברים ולמלמל "מה הייתי עושה לה".
4. לדבר עם חברים על מה עשית עם מי ומתי.
5. כל פעילות שאחריה תצטרך חיזוק חיובי בדמות כאפה מהחברים שלך.

למעשה, יש שיגידו שבדיכוטומיה האכזרית שבין גבר לילד, הפעולות הרשומות למעלה (ועוד הרבה) משאירות אותך עמוק בתוך תחום שיפוט מועצה אזורית "ילד". אני יודע שלגברברי ישראל קשה נורא לתפוש את זה, אבל זה שיעור שכדאי שנלמד – גבר אמתי אוהב נשים*. מכאן נובע שגבר אמתי מכבד נשים, מעריך נשים ומנסה כמיטב יכולתו הדלה להבין נשים. ולא, לעשות רעשי מציצה כשהן עוברות לא משרת אף אחת מהמטרות האלה. מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו מבצע את השריקה ההפוכה הגועלית הזו ומקבל איזושהי תגובה שהיא לא התעלמות או שאט נפש? לא, אני בטוח שאפילו בני התשחורת רדופי ההורמונים, אם לרגע יאמצו את המוח מוצף הפורנו שלהם, יגיעו למסקנה שבעצם אף אחת לא הולכת להטיל את עצמה לזרועותיהם הממתינות בזכות ההדגמה הפומבית שהם יכולים לשתות דרך קש. סביר יותר להניח שהיא תגרום להם לשתות דרך קש. ובינינו – בצדק מוחלט.

***

סיפור**: יאיר, קרוב משפחה שלי, ושאול הם חברים טובים עוד מהתיכון. שאול ותמר, האישה שאתו, נכנסו לפני שנתיים להריון לא מתוכנן כי הם מטומטמים. בכל אופן, טיקסו עצה והחליטו להשאיר את הילד. יום בהיר אחד מקבל יאיר טלפון, על הקו תמר. צירים, היא לא מצליחה להשיג את שאול. יאיר אומר לבוס שיש מקרה חירום, קופץ לאוטו ולוקח את תמר לבית החולים. הוא חותם על הטפסים ומחזיק לה את היד ומחכה עד שההורים שלה באים. לאורך כל הזמן הזה הוא מנסה להשיג את שאול – ללא הצלחה. כשההורים של תמר באים הוא קופץ לאוטו ונוסע לאתר את שאול. הוא מוצא אותו ובלי לחכות להסבר אוחז לשאול בצווארון, מצמיד אותו לקיר ומודיע לו שיש לו שתי ברירות – להכנס עכשיו לאוטו ולהגיע אל מי שעומדת, בדקות הקרובות, להפוך לאם ילדו הראשון, או לראות בשיחה הנוכחית השיחה האחרונה שהם ינהלו אי פעם. אולי גם השערות בדבר מקצועה של אימו של שאול עלו. עשרים דקות אחר כך עמד בבית החולים שאול אחד עם זר פרחים אחד, מבט מתנצל אחד וקרע אחד בצווארון.
עכשיו, אני מגנה אלימות, ברוב המקרים; במקרה הספציפי הזה, יאיר נתן לשאול שיעור אמתי בגבריות. ומהיכרותי את יאיר הזה, זו לא הפעם הראשונה.

***

הבחירה של גברברי ישראל במאצ’ו מהסיירת על פני הג’נטלמן הבריטי היא בחירה של חלשים. המאצ’ו מהסיירת מתעמר בנשים או באנשים חלשים ממנו כדי להרשים את חבריו המאצ’ואיסטים, לקבל את אישורם שהוא אכן גבר. הג’נטלמן היה מתעמת עם המאצ’ואיסט כדי להגן על הקרבן שלו, בלי להזדקק לאישור כזה. זה כל כך ברור מי בסיפור הוא "גבר" במובן הסקסיסטי של המילה, ובכל זאת נדמה שגברברי ישראל מעדיפים את החבר’ה שלהם והמאצ’ואיזם.
ואולי כאן טמון כל העניין. ילד צריך אישור של החברים שלו שהוא גבר, גבר לא צריך אישורים מאף אחד. טוב, אולי מדי פעם שהאישה שאתו תזכיר לו בשקט שהוא הגבר שלה.

* אל תלכו לשם בכלל, ברור שגם הומוסקסואלים אוהבים נשים. לא אמרתי "נמשכים".
** הסיפור אמתי.שמות ופרטים לא מהותיים שונו מתוך דאגה לפרטיותם של המעורבים.