‫תגובות לפוסט: "מפגר"‬

‫מאת: איתי קנדר‬

‫איתי קנדר‬ — Tue, 18 Aug 2009 08:40:16 +0000

היי נמרוד א' יש לי עיצה –
בקושי להשתלב חברתית הידיעה שאני כזה היא הנכות. נוח, הרפה, התנקה, וכשאתה רגוע למדי גלה שאתה לא גרוע כמו שאתה חושב, ולא טוב כמו אביך. תשלים רק עם כמות סבל מינימלית. את שאר הסבל תמיר לאי-סבל באיטיות שמאפיינת אדם שהשלים עם סבלו.

ואומר לך גם, שאני השתנתי — פעם חששתי מלדבר עם זרים, והיה לי קשה לשוחח עם יותר מאדם אחד. קשה להבדיל בין בעיה זמנית (שמחסה רק חצי מחיי אדם) ובעיה שתמיד הייתה ותמיד תהיה.

‫מאת: נעה‬

‫נעה‬ — Sun, 05 Apr 2009 08:03:23 +0000

‫@נעה: סליחה, הכתובת הנכונה היא XXXXXXXXX. הערה: ושוב, לא כדאי לפרסם כך כתובות מייל. נמרוד.‬

‫מאת: נעה‬

‫נעה‬ — Sun, 05 Apr 2009 07:45:31 +0000

אני מזדהה עם רוב הכתוב.
אלו החיים למיעוט קטן ואני בינהם.
אוסיף שאני מאושרת לדעת שיש עוד כמוני שמרגישים וחווים את הדברים כמוני.
תודה על האומץ הכנות ועל השיתוף.
אנא צור קשר.
תודה.

הערה: נעה, מחקתי את כתובת המייל שצירפת לתגובה. ככלל, זה לא מומלת לכתוב את כתובת המייל שלך כך, ספאם בוטס קוצרים את הכתובות האלה. יש לי את הכתובת. תודה.

‫מאת: nimrod‬

‫nimrod‬ — Mon, 21 Apr 2008 21:29:46 +0000

הדברים שמפספסים כשלא חוצים מחילות. (פעם, בבית גוברין… אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר)

‫מאת: העלמה עפרונית‬

‫העלמה עפרונית‬ — Mon, 21 Apr 2008 20:47:48 +0000

אה, אולי כי אני התמקדתי בהרי געש ונהרות ואוקיינוסים ואגמים וג'ונגלים ויערות גשם טרופים – אבל לא זכור לי שחציתי אף מחילה.
המממם.
אולי הייתי צריכה לחשוב על זה.

‫מאת: nimrod‬

‫nimrod‬ — Mon, 21 Apr 2008 19:12:38 +0000

LOL. חשבתי שזה רק אני. כולם מסביבי היו עסוקים, במחילה, בזיונים.

‫מאת: העלמה עפרונית‬

‫העלמה עפרונית‬ — Mon, 21 Apr 2008 17:57:15 +0000

מה זאת אומרת "מי מתאהב בטיול שאחרי הצבא?"?
כולנו, זה מי.

‫מאת: nimrod‬

‫nimrod‬ — Mon, 21 Apr 2008 05:31:35 +0000

‫היי דובי! אגב, לטובת קוראינו הבקיאים-פחות, קנדה היא מקום נוראי להתחיל בו עם בחורות. אני לא אשכח בחיים את הברמן שאמר לי ולחבריי ברצינות תהומית שאסור לנו להשתכר כאן - זה בר! לחלופין, גם אסור לעשן. לא נשאר הרבה לעשות חוץ מלבהות בנעליים של עצמך, באיזשהו שלב. אגב נוסף, ההתנסות הקצרה שלי עם נשים קנדיות דווקא מלמדת שחבל (וגם זה סוג של פיגור, מי מתאהב בטיול שאחרי הצבא?) מעניין - לא חשבתי שכל כך הרבה (יחסית) יזדהו עם הכתוב.‬

‫מאת: דובי‬

‫דובי‬ — Mon, 21 Apr 2008 02:23:48 +0000

איזה ביצוע נפלא!

לגמרי מזדהה עם הרשומה. אחת הסיבות שאני שמח שהגעתי לקנדה נשוי היא שעכשיו אני לא צריך לשנוא את עצמי על זה שאני לא מסוגל להתחיל עם אף אחת מהבחורות שאני רואה סביבי.
ולמרות שכל פעם הבטחתי לעצמי שהפעם אני אתקשר עם אשים במסיבה, בסוף אני גומר את הערב באיזו פינה בוהה בנעליים של עצמי – אפילו עם אנשים שאני מכיר אני לא מדבר, בגלל שאני מפחד שאני סתם נדבק אליהם ונמאס להם ממני.

‫מאת: נמרוד אבישר‬

‫נמרוד אבישר‬ — Fri, 18 Apr 2008 19:52:20 +0000

דולי: קודם כל, את לא צריכה להתנצל. את לא מכירה אותי, למה שזה לא יישמע מנוכר?
שנית, ההסבר לזה הוא קצת ארוך ולחלקים ממנו אני לא רוצה להכנס כאן. מה שאני יכול לומר הוא שאני מי שאני, חסרונות ויתרונות, ואני מודע גם לזה וגם לזה ובוחר להיות מי שאני בתור צעד ראשון בדרך לאהבה עצמית.