נתחיל בזה:

כל בלוגר – כל אחד, למעשה – יכול לעשות כזה. כל אחת יכולה. זו האמת שלי, והיא שווה כמה דקות מול מצלמה. אני קורא מכאן לכל התומכים של התנועה הירוקה – מימד: שכל אחד יעשה כזה. בואו נמלא את הרשת בקטעי וידאו אותנטיים של אנשים שמאמינים באמת שאפשר לשנות כאן. יש לזה כוח עצום.

בלי להכנס למתמטיקה של העניין – אם אדם מוצא מפלגה שהוא מאמין בה, אבל אומר "היא לא תעבור את אחוז החסימה, אני אצביע לגדולים, לרע-במיעוטו שיש לו סיכוי לעשות משהו", איך מפלגות קטנות, חדשות או ישנות, קולות חדשים, אנשים טובים באמת ייכנסו לכנסת? האמירה הזו מראה על חוסר אמון לא במפלגה, אלא בדעות שלך-עצמך. "אין מספיק אנשים כמוני" אינו תירוץ, אינו סיבה טובה. אם מצאת למי להצביע, כמוני, עשה כל שביכולתך לגרום לאנשים שסביבך לראות את מה שאתה רואה…

קני כתבה את הדברים האלה, ואני מסכים עם כל מילה ומילה. ב-10 בפברואר מביעים אמון בעצמנו. ב-10 בפברואר מצביעים התנועה הירוקה – מימד.

גם בנימין השתכנע. ולא רק. אני מדבר עם אנשים ברחוב כל יום, יוצא לפעילות שטח מתי שרק אפשר. לא תאמינו כמה מהאנשים לא יודעים למי הם מצביעים. לא תאמינו כמה מאלה שיודעים נוחים להשתכנע, ולא באמת סגורים על עצמם. יש לנו הזדמנות לעשות כאן משהו גדול באמת. פעם אחת, פתק אחד – להיות חלק מתנועה אמיתית של שינוי ותקווה. לא יודע לגביכם, אותי זה מרגש ממש.

[...]

מכתב פתוח למתלבטים

ראיתי לנכון, כחלק מהפעילות שלי בתנועה הירוקה – מימד, לפנות אליכם, המתחבטים והמתלבטים, במכתב פתוח; להסביר שוב מדוע אני תומך במפלגה. אם אתם עוד מתלבטים, אני חושב שיש בגילוי הדעת הזה ערך עבורכם. תמיד יש מקום לשמוע עוד עמדה בדמוקרטיה.

אנשים סביבי אומרים שהצעירים בימינו הם אסקפיסטים, מנותקים, לא מעורבים ולא מתעניינים. אין זו אמת. פגשתי, בעשייתי הפוליטית והחברתית, מאות צעירים חדורי רוח שינוי ואידאלים, בדיוק כפי שמצופה מצעירים בכל דמוקרטיה. הצעירים שלנו הם דעתנים, פעילים ונמרצים. הם לא רחקו מהפוליטיקה. הפוליטיקה התרחקה מהם.

התנועות הפוליטיות הותיקות אינן מייצגות אותי. הן עשויות לייצג ערכים שאני מאמין בהם, אידאלים שאני שואף אליהם, אבל לא אותי. בייחוד בשנים האחרונות בולטת התחושה כי המפלגות השונות התנתקו מציבור הבוחרים שלהן, ובזמן שהן ממשיכות לייצג נאמנה בנאומים כתובים היטב ובהצעות חוק מפולפלות ערכים ותפישות עולם, הן חדלו מלייצג אנשים. דברים דומים אני שומע מחברים, אנשים בעלי השקפת עולם מוצקה שדוחים על הסף כל פעילות פוליטית. אנחנו בעיקר דור מיואש. דור שזקוק לתקווה. ההתנהלות הפוליטית, אפילו בזמן מערכת הבחירות הזו, נראית לנו ילדותית, מטופשת וקצרת-רואי. כל מפלגות הבית ידעו לחקות מוטיבים מרכזיים מקמפיין הבחירות של ברק אובאמה בארצות הברית, אולם אף אחת מהן לא הצליחה לייבא את המהות שהניעה את הקמפיין הזה. לא המפלגות הגדולות, ובדרך כלל גם לא המפלגות הקטנות, לא מציעות לנו תקווה אמיתית. הן לא מציעות לנו שינוי אמיתי – נהפוך הוא, בחירה בהן פירושה בחירה בעוד מאותו הדבר. אחת מאבני היסוד של אובאמה, עליה חזר כמנטרה שוב ושוב, שאנחנו יכולים להיות חלוקים זה על זה בלי להיות בלתי-נעימים ובוטים, כלל לא באה לידי ביטוי. להיפך, כל המשמיץ הרי זה משובח.

המפלגות הותיקות מבקשות ממני לתת להן מנדט לפעול בשמי אחת לכמה שנים, ואחר כך שוכחות שהמנדט הזה ניתן להן ממני, מתייחסות אליו ככרטיס חופשי, מחליטות החלטות בלי לשתף אותי ואינן מעודדות את המעורבות שלי. מבטיחים לנו רווחה ולוקחים את תיק הבטחון, מחליפים ראשים באמצע הקדנציה, עושים סבבי מינויים ותרגילים. הדיסוננס שלנו ברור: אנחנו נותנים להם את הקול שלנו, והם לא משמיעים אותו.

התנועה הירוקה – מימד מייצגת אותי. היא נאבקת עבור הדברים שחשובים לי: החינוך, הסובלנות בחברה שלנו, הפחתת החקיקה הדתית, הגברת מעורבות האזרחים בחברה ובפוליטיקה, האויר שאני נושם, המים שאני שותה. יש לאנשים בה רקורד מוכח ועשיר בתחומים הללו. המפלגות הותיקות מספרות לי שעליי לבחור בהן, כי הן שומרות עליי, הן מאפשרות לי לחיות. התנועה הירוקה – מימד שומרת שיהיה לי בשביל מה לחיות. העתיד של ישראל טמון באות אחת – האות ה’, הפתק שאני אשים בקלפי. אני מקווה שגם אתם.

[...]

כן, הבלוג עוסק לאחרונה בתעמולת בחירות עבור התנועה הירוקה – מימד. זה חשוב מספיק.