באמת
בואו נדבר על אנשים והדברים שאנשים מאמינים בהם. אני שומע כל מיני סוגים של טענות כנגד המפלגה שבחרתי לתמוך בה באופן אקטיבי לגמרי בבחירות לכנסת ה-17, שהיא, אם במקרה לא הייתם בסביבה, התנועה הירוקה – מימד. הם לא פלורליסטים מספיק. לא שומעים אותם מספיק. הם לא פמיניסטים מספיק. הם לא אדומים מספיק. ואני אומר שפלורליזם אמיתי מצביע התנועה הירוקה – מימד. אנשי מעשה אמיתיים מצביעים התנועה הירוקה – מימד. פמיניזם אמיתי מצביע התנועה הירוקה – מימד. סוציאל-דמוקרטיה אמיתית מצביעה התנועה הירוקה – מימד. פטריוטיזם אמיתי מצביע התנועה הירוקה – מימד.

פמיניזם
אם את פמיניסטית, אם אתה פמיניסט, בטח שקלתם הצבעה לקדימה, כדי לקבל את ציפי לבני כראש ממשלה. אבל צריך לומר את האמת: ציפי לבני היא אישה, אבל היא פמיניסטית קטנה מאוד. מה היא עשתה עבור משפחות חד הוריות? מסורבות גט? מה היא עשתה עבור נשים? גם מנקודת מבט פמיניסטית טהורה, היותה של מועמדת אישה איננה סיבה טובה מספיק לתמוך בה.
החוק של מיכאל מלכיאור, שמחייב חלוקת רכוש בתוך תשעה חודשים מיום שנפתח התיק ברבנות, מסייע לאלפי מסורבות גט: נשים שרוצות להתקדם הלאה עם חייהן, לסיים נישואים שכשלו, ורוצות לעשות זאת עם חלקן ההוגן ברכוש המשותף. המערכת הרבנית, שמאפשרת לגבר להחליט שאינו חפץ לגרש את אשתו, נתנה לגברים אמצעי לחץ כלכלי לא מבוטל; לא אחת הודיעו גברים לבנות זוגם החפצות בפרידה שאם הן רוצות לקבל גט, עליהן לוותר על תביעות רכוש. מיכאל מלכיאור שם לזה קץ.
פמיניזם לא תמצאו גם בחד"ש. ללא אישה במקום ריאלי, לא התייחסות נאותה לעניין השוויון בין המינים, חד"ש של היום שונה מזו של תמר גוז’נסקי. יש הרבה סיבות טובות להצביע חד"ש, אבל פמיניזם איננה אחת מהן.
למרצ אג’נדה פמיניסטית מובהקת, בהחלט, אבל גם למרצ רק שלוש נשים בעשירייה הראשונה, ורק אחת עם סיכוי ריאלי. האחת הזו היא זהבה גלאון, שעשייתה למען נשים אמנם אינה מוטלת בספק, אבל זו עשייה למען נשים חילוניות. מרצ מתייחסת רק לשוויון מסוג אחד, לסוג אוכלוסיה אחד.
במקום הרביעי בתנועה הירוקה – מימד (שבה ארבע נשים ממוקמות בעשירייה הפותחת, שלוש מהן, יותר מכל תנועה אחרת, בשישיה הראשונה) ממוקמת יונינה פלנברג. פלנברג היא מנהלת תחום המגזר הדתי במרכז לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
פמיניסט אמיתי חוצה קווים ואידאולוגיות. פמיניסט אמיתי מסייע לנשים מכל השכבות, בכל הצרכים. פמיניסט אמיתי רואה את הערך שבהכנסתה של אישה דתיה לכנסת, ועוד כזו שיש לה רקורד של עשייה[1]. פמיניסט אמיתי רואה שמיכאל מלכיאור הוא ידיד אמת לרעיונות פמיניסטיים. פמיניסט אמיתי נותן קול לתנועה הירוקה – מימד.

סוציאל-דמוקרטיה
חד"ש זה מק"י, ומק"י זה קומוניזם, ומי שמוכן לתת ידו לתנועה קומוניסטית ממילא אינו סוציאל-דמוקרט. הו, העשייה הסוציאליסטית של חד"ש אינה מוטלת בספק, אבל גם הם פספסו את העיקר, אליו אגיע מיד. על מרצ, מפלגת העשירים הצודקים, אין טעם להרחיב את הדיבור. אין עובד אחד שחייו השתפרו בזכות מרצ. וכמו כל צדק אצל מרצ, גם צדק חברתי אצלם מוקדש בעיקר לחילונים, ורצוי על חשבון חרדים.
מפלגת העבודה? אני עוד מחכה ששכר המינימום יעלה עד לאלף דולר. התירוץ הכי טוב שהם יכולים לתת הוא שהדולר לא ירד מספיק. הבטיחו חברה והוציאו צווי מניעה למורים שובתים. הבטיחו חברה ופעלו להעלאת שכר הלימוד האוניברסיטאי. הבטיחו חברה ולקחו בטחון. הבטיחו חברה ונתנו את ברק. ואל תדקלמו לי עכשיו "שלי יחימוביץ’", כי רון חולדאי מחכה מעבר לפינה.
רק התנועה הירוקה – מימד עוסקת במפתח היחיד למוביליות חברתית: החינוך. מיכאל מלכיאור הצליח להעביר הצעת חוק שתמנע הנשרה, ומרחיבה את חוק חינוך חובה ל-12 שנים. המשמעות של זה היא שפחות אנשים נושרים מהמערכת. תנו לי להבטיח לכם, ברעננה – שבה תלמיד מקבל פי שלוש (לא אני אמרתי, מבקר המדינה אמר) מבעיירת פיתוח בדרום – לא היו נשירות. הנשירות היו אצל אלה שאין להם, ונשירתם מבטיחה שגם לילדיהם לא יהיה. כך מנציחים עוני. ואל תטעו, זה לא שבאופקים התלמידים מוכשרים או חכמים פחות מברעננה.
תכנית ההמשך של מלכיאור – פתיחת יותר כיתות מב"ר ואומ"ץ, חיזוק של הפריפריה ושל מורים ההולכים ללמד שם, שיפור משמעותי בשכר המורה והקטנת הכיתות, ותיקון החטא הקדמון שבהפרדת מערכת החינוך הממלכתית לשני זרמים – היא תכנית ההבראה הטובה והמקיפה ביותר לחינוך בישראל.
התנועה הירוקה – מימד היא היחידה שמציעה חינוך חינם – ביטול מוחלט של תשלומי הורים – מגיל גן ועד סוף התואר הראשון, ומציעה תכנית הגיונית לגמרי לביצוע (העלאה של אלפית בדמי הביטוח הלאומי). כך יוצרים מוביליות חברתית. כך פותרים עוני. כך מתקנים את החברה.
סוציאל-דמוקרטית אמיתית מצביעה להפסקת הפערים. סוציאל-דמוקרטית אמיתית לא רואה רק את הקצבה המיידית, שמנציחה עוני, אלא גם (גם. לא במקום) את הפעולות ארוכות הטווח לצמצום פערים. סוציאל-דמוקרטית אמיתית רואה איך מלכיאור הצליח להפוך את הספריות הציבוריות לחינמיות, נגד דעת הממשלה. סוציאל-דמוקרטית אמיתית רואה מי עמד לצד הסטודנטים, המרצים והמורים השובתים. סוציאל-דמוקרטית אמיתית מצביעה התנועה הירוקה – מימד.

פלורליזם
יש אנשים שחושבים, שפלורליזם פירושו שכולם יחשבו כמוני. האנשים האלה מצביעים למרצ, כי זו בדיוק המפלגה בשבילם, מפלגת אנשי שלומנו הצודקים. אחרים מעדיפים להצביע למפלגה יהודית-ערבית מאשר למפלגה חילונית-דתית. פלורליזם מוגבל, שמוכן לחצות עמים, אבל לא דעות ואידאולוגיות.
פלורליסט אמיתי מכיר גם בלגיטימיות של דעות שהוא לא מסכים איתן, כתנאי יסוד לשיח דמוקרטי. פלורליסט אמיתי יודע לומר שדעה מסוימת היא חשוכה, בלי לפסול את הלגיטימיות של הבעתה. פלורליסט אמיתי מביע את עמדתו בנחת, מתוך הכרה שהשפיות והמתינות מנצחות בסוף. פלורליסט אמיתי יודע שאפשר לא להסכים בלי להיות אויבים, ולומר תודה על ההזדמנות לדיון. פלורליסט אמיתי לא פוסל דעות ואנשים, ולא סבור שחופש הביטוי שלו שווה יותר מזה של בר הפלוגתא שלו. פלורליסט אמיתי מכיר בחירות הביטוי המקסימלית כתנאי יסוד לדמוקרטיה מתוקנת. פלורליסט אמיתי מקשיב, ורק אחר כך עונה.
פלורליסטית אמיתית יודעת שמקומה עם מי שהקים זרם חינוכי משלב, אקדמיה לשפה הערבית ומי שרוצה להנהיג לימודי ערבית חובה בבתי הספר, כי היא יודעת שהכי חשוב זה שנדבר זה עם זה ונכיר זה את זה. פלורליסטית אמיתית יודעת שמקומה עם מי שהקימו מרכזים לשיח ושלום בין דתי בירושלים, כפר קאסם ועזה[2]. פלורליסטית אמיתית הולכת עם מי שהרחיבו את הקריטריונים לזכאות של ילדים בעלי מוגבלויות למעונות יום שיקומיים. פלורליסטית אמיתית נותנת את קולה למי שהקימו את הפורום להסכמה חברתית. פלורליסטים אמיתיים מצביעים התנועה הירוקה – מימד.

ירוק
אנחנו לפני בחירות, ומפלגות הבית מצמיחות נוצות ירוקות. מרצ, כאילו לא אמרו עליה בדו"ח השנתי של אדם, טבע ודין[3] שבלטה באי עשייה ירוקה, מספרת לנו שהיא ירוקה. חד"ש, שדווקא פעלה עבור הסביבה, מדברת על ירוק-אדום.
אבל בתחום הירוק אין לתנועה הירוקה – מימד מתחרים. חוק אוויר נקי, חוק המזהם משלם, הצלת עין גדי, חיסול תכנית ספדי, ניקוי מפרץ חיפה והובלת המאבק נגד הפולינום, חוק חופים האוסר בנייה בטווח של מאה מטרים מהים, חוק המיחזור, פרויקט האופניים… אפשר להמשיך עוד ועוד.
ירוקה אמיתית יודעת מי יעשה עבורה ועבור הסביבה שלה. ירוקה אמיתית יודעת מי מבטיח לה מעבר חופשי בחוף. ירוקה אמיתית יודעת מי מונע מיזמים לחסל לה את הריאות הירוקות. ירוקה אמיתית יודעת מי נאבק עד היום והגיע להישגים יפהפיים בשביל האוויר והמים שלה. ירוקה אמיתית הולכת עם מי שהוא ראש השדולה הסביבתית-חברתית ומי שהקימו את מגמה ירוקה ואדם, טבע ודין. ירוקה אמיתית מצביעה התנועה הירוקה – מימד.

מצביעי מרצ מתלבטים, אלה שמכירים את החסרונות של מרצ, מעדיפים את התנועה הירוקה – מימד אבל חוששים מאחוז החסימה, שאלה אחת לי אליכם: האם אתם מעדיפים להכניס לכנסת את טליה ששון או את מיכאל מלכיאור? מי עשה עבורכם יותר עד היום? מי יעשה עבורכם יותר גם בכנסת הבאה? הקול שלכם יעשה את ההבדל בין מלכיאור, בן-ימיני, טל, פלנברג, האן, כהן-פארן ופיקאר, או חלק מהם, בכנסת ובין טליה ששון וצביה גרינפילד בכנסת. מי הוכיחו את עצמם, עבדו קשה והרוויחו את הקול שלכם?

מקבץ לינקים
שרון השתכנע אף הוא. ברוך הבא.
המאמר הזה הוא חובה. כך בונים תנועה פלורליסטית, שמגשרת מעל שמאל וימין כדי ליצור חברה טובה יותר. והוא אפילו כתוב טוב.
הוידאו של אתמול עלה באתר "הירוקה בתנועה".
הפוסט שלי – באתר התנועה הירוקה – מימד.

יש עוד שישה ימים. בואו ננצח.



4 בפברואר 2009 - 23:06
התייחסת לסוציאל דמוקרטיה, אז אגיד רק את זה: עם כל הערכתי לפועלו של מלכיאור בתחום החינוך, אי אפשר למצות את הסוציאל דמוקרטיה בחינוך. נכון שחינוך זה חשוב, אבל יש עוד הרבה דברים חשובים. ובדברים האלה – האמירה של תי"מ היא מאוד מעורפלת (ע"ע קצבאות, פנסיה)
מה בעצם אומר מי שטוען שחינוך זה הדבר היחיד שחשוב? שכלכלת השוק באמת עובדת, שמי שמוכשר מגיע להישגים, וכל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להבטיח שוויון ושגשוג זה לתת חינוך טוב לכולם.
כסוציאל דמוקרט, אני מאמין שהשוק הוא לא מנגנון הוגן לחלוקת משאבים, ושגם אם כולם יגיעו עם חינוך איכותי לשוק העבודה – יהיו עניים ועשירים, כי המערכת דורשת את זה. מכיוון שכך, אני רוצה שיהיו מערכות נוספות מעבר למערכת החינוך שמבטיחות את השוויון: מערכת בריאות ציבורית איכותית, דיור ציבורי נגיש, פנסיה, ביטוח אבטלה, וכן – גם קצבאות שיבטיחו קיום מינימום למי שלא מסתדר בשוק. לא ראיתי את זה במצע של תי"מ, וחמור מכך – בניגוד למרצ ולחד"ש (ובמידה מסויימת גם לעבודה), לא ראיתי אף אחד בתי"מ שהנושאים האלה בוערים בעצמותיו. כן, הם בעד, ואם זה יגיעו להצבעה הם יתמכו. אבל עבור אילו חוקים הם ישכבו על הגדר, יגיעו לפשרות עם הממשלה, ויעשו כל מה שמחוקק טוב עושה כדי להעביר חוקים חשובים? אני לא רואה את ערן בן-ימיני מתאבד על הארכת תקופת קבלת דמי אבטלה דווקא.
ולגבי המפלגות האחרות:
האג'נדה הקומוניסטית של חד"ש היא תיאורטית לגמרי. כשחד"ש יתקרבו לשלושים מנדטים, אני אתחיל לחשוש. עד אז, אני יודע שבכנסת האחרונה היו מטעמה שלושה פרלמנטרים מוכשרים ומחוייבים לחקיקה סוציאל דמוקרטית – ושאני אשמח אם יהיו ארבעה כאלה בכנסת הבאה.
מרצ – שלוש מילים, 'חוק הדיור הציבורי'
העבודה – שכר מינימום לא הגיע ל-4,600 שקל (וזו הייתה ההבטחה), וזה חמור. הוא כן עשה את חצי הדרך, עלייה של 15%, יותר ממה שהיה בעשר שנים הקודמות. לא שזה סיבה להצביע עבודה, אבל כדאי לדייק בעובדות.
נשים – אם מקום רביעי בתי"מ הוא ריאלי, אז גם מקום חמישי בחד"ש ריאלי באותה מידה. אתה גר בבית מזכוכית מההיבט הזה.
חומוס כמעשה חתרני – סמולני – קיצוני הפוסט האחרון בבלוג של דרומי
4 בפברואר 2009 - 23:23
א. כתבת "פמיניזם/פטריוטיזם/פלורליזם אמיתי מצביע תי"מ". זה לא צריך להיות פמיניסט/פטריוט/פלורליסט, במקרה?
ב. "למרצ רק שלוש נשים בעשירייה הראשונה, ורק אחת עם סיכוי ריאלי" כתבת. ממתי אנחנו סומכים על הסקרים? אם תי"מ יכולה להפתיע, גם מרצ יכולה.
ג. "מי שמוכן לתת ידו לתנועה קומוניסטית ממילא אינו סוציאל-דמוקרט" למה לא?
ד. לשים "חינוך" תחת סוציאל-דמוקרטיה זו הטעיה. זה לא אותו הנושא.
כך או אחרת, כל הכבוד על ההשקעה, גם פה וגם ברשומות אחרות.
ערב טוב, שלא לומר.
4 בפברואר 2009 - 23:24
@דרומי:
"עם כל הערכתי לפועלו של מלכיאור בתחום החינוך, אי אפשר למצות את הסוציאל דמוקרטיה בחינוך" – הכלי מספר 1 למוביליות חברתית בכל העולם זה חינוך. ברור שיהיו עשירים ועניים – אין מערכת שבה אין – אבל במצב הוגן, זה שנולדת עני לא אומר שתישאר כזה.
"מכיוון שכך, אני רוצה שיהיו מערכות נוספות מעבר למערכת החינוך שמבטיחות את השוויון: מערכת בריאות ציבורית איכותית, דיור ציבורי נגיש, פנסיה, ביטוח אבטלה, וכן – גם קצבאות שיבטיחו קיום מינימום למי שלא מסתדר בשוק" – אני חושב שמספיק להסתכל על הרקורד של מיכאל מלכיאור כדי לראות שאף אחד מהדברים האלה אינו משהו שהוא מתנגד חריף לו, בלשון המעטה. ועדיין, הם חשובים פחות.
"אני לא רואה את ערן בן-ימיני מתאבד על הארכת תקופת קבלת דמי אבטלה דווקא" – גם אותי לא תראה, אני חושב שזה צעד שגוי.
"האג'נדה הקומוניסטית של חד"ש היא תיאורטית לגמרי" – כאן אתה עושה רציונליזציה: גם זו של קארל מרקס. גם זה של פול פוט, לצורך העניין.
"כשחד"ש יתקרבו לשלושים מנדטים, אני אתחיל לחשוש" – אה, יופי. אז אני יכול להצביע לאיחוד הלאומי בלב שלם, הם ממילא רק עם מעט מנדטים, אז מה אם הם מאמינים במשנה רצחנית שאני לא מוכן להביע כל תמיכה בה ומתנגד לה באופן אקטיבי. ולפני שתאמר שזו דמגוגיה, זה בדיוק מה שאני חש כלפי קומוניזם.
"מרצ – שלוש מילים, 'חוק הדיור הציבורי'" – רן כהן? מי זה? טוב שלא הבאת לי את אמנון רובינשטיין כדוגמה לעשייה חינוכית.
"העבודה – שכר מינימום לא הגיע ל-4,600 שקל (וזו הייתה ההבטחה), וזה חמור" – יש לי עדיין "שטר" של אלף דולר שחילקתי מאות כמוהו ובו ההבטחה לאלף דולר, הבטחה שעמיר פרץ חזר עליה יותר מהזדמנות אחת. לא זוכר שדיברו על 4,600 שקלים. אבל זה ויכוח תפל, אני מסכים לחלוטין שזה חמור לא לקיים הבטחות של בחירות (כמו שאר הדברים שהזכרתי בפוסט), ושאת המחיר של זה העבודה צריכה לשלם בהתפרקות טוטאלית. לשמחתי, זה גם הולך לקרות.
"הוא כן עשה את חצי הדרך, עלייה של 15%, יותר ממה שהיה בעשר שנים הקודמות. לא שזה סיבה להצביע עבודה, אבל כדאי לדייק בעובדות." – איפה כתבתי אחרת?
"נשים – אם מקום רביעי בתי"מ הוא ריאלי, אז גם מקום חמישי בחד"ש ריאלי באותה מידה. אתה גר בבית מזכוכית מההיבט הזה." – לא, אני לא: יש בתי"מ יותר נשים שמדורגות יותר גבוה מבחד"ש, והתייחסות אמיתית – גם בעשייה – לאג'נדה נשית. תי"מ מנצחת את חד"ש הנדס-דאון בסיפור הזה.
4 בפברואר 2009 - 23:26
@שלא לומר:
א. לא.
ב. סבבה. זה עדיין פחות נשים שמדורגות יותר נמוך, וזה עדיין פמיניזם סקטוריאלי.
ג. כי סוציאל-דמוקרטיה היא שיטה שפועלת מתוך מערכת קפיטליסטית, כמובן.
ד. בוודאי שכן. חינוך חינם עם תגבור לשכבות החלשות הוא האמצעי היעיל ביותר למוביליות חברתית.
4 בפברואר 2009 - 23:38
אני ארשה לעצמי להיות קטנוני לדקה, אבל ל"כח להשפיע" יש 5 נשים בעשיריה הראשונה, מתוכם 3 בשישיה הראשונה. כך שהירוקה מימד לא מובילים מהבחינה הזאת.
חוץ מזה, הפוסטים האחרונים שלך באמת גורמים לי לשקול ברצינות להצביע לירוקה מימד.
4 בפברואר 2009 - 23:55
מובילים על המפלגות הוותיקות.
ואני שמח לשמוע. בוא, יש אצלנו מקום :)
5 בפברואר 2009 - 9:29
@nimrod:
לגבי סוציאל דמוקרטיה: אתה חושב שחינוך יכול לפתור את בעיות החברה, ושלא צריך מערכות תומכות* – זו עמדה לגיטימית, היא רק לא סוציאל דמוקרטית בשום מילון שאני מכיר. אתה חושב שסוציאל דמוקרטיה זה לא טוב? זכותך, רק אל תנסה לשכנע אנשים שתי"מ היא כזו.
אם אתה חושב שזה בסדר שקשישים מחפשים אוכל בזבל (אי-העלאת קצבאות), או שחולי סרטן צריכים לקושש תרומות בערוץ 2 (אי עדכון סל התרופות) – מה בדיוק הופך אותך לסוציאל דמוקרט?
'אף אחד מהדברים האלה אינו משהו שהוא מתנגד חריף לו, בלשון המעטה.' אני לא רואה את אילן גילאון מצביע נגד חוק 'המזהם משלם', ולא את מוחמד ברכה מצביע נגד ההגנה על חופי הכינרת. אז עכשיו הם ירוקים?
חד"ש – ביום שבו אני אשתכנע שרק עם שלושים מנדטים, הבית הלאומי יתחילו לעשות צרות, ועד אז הם יעשו רק דברים שאני מאמין בהם – אני אצביע להם.
העבודה – אין לנו ויכוח.
נשים – נו, ואם מרצ היו ממלאים את העשיריה השנייה בנשים – זה היה הופך אותם ליותר פמיניסטיים? החמישיה השנייה של מפלגה שספק-עוברת את אחוז החסימה לא מעניינת אף אחד. חד"ש ראויים לביקורת על זה, אבל לא מתי"מ.
ואני אשמח לשמוע על עשייה פמיניסטית של פעילי תי"מ. כמי שחקיקה פמיניסטית היא תחום עיסוקו, שמעתי את השם מוחמד ברכה לא מעט פעמים. את מיכאל מלכיאור לא שמעתי.
* התנגדת לקצבאות, התנגדת לתקופה סבירה של דמי אבטלה, מה לגבי פנסיה? דיור ציבורי? הגבלת שעות עבודה?
חומוס כמעשה חתרני – סמולני – קיצוני הפוסט האחרון בבלוג של דרומי
5 בפברואר 2009 - 15:30
נמרוד: מה שדרומי אמר. ובנוסף:
כתבת: "האג'נדה הקומוניסטית של חד"ש היא תיאורטית לגמרי" – כאן אתה עושה רציונליזציה: גם זו של קארל מרקס. גם זה של פול פוט, לצורך העניין." "
דרומי ענה על זה יפה. אוסיף רק שכהצבעה אסטרטגית חד"ש הם מצויינים, כי הם מביעים דעה שמאלנית שצריך שיהיה מי שיביע אותה ומרצ לא עושים את העבודה הזאת. גם אם אני לא מסכים במאה אחוזים עם העמדה של חד"ש (ואני לא. אני מתנגד נחרץ לזכות השיבה), חשוב שהם יהיו קיימים ושיהיה להם כוח. יש מספיק מי שיביע את דעות הימין. השמאל צריך להישמע.
ולדבי ההשוואה עם פול פוט: הוא נהיה מסוכן כשהוא קיבל כוח. אם הוא היה ח"כ פשוט בישראל, לא היתה בו סכנה. (וכאן אני כמובן משחק לידיים שלך, כי התשובה הנכונה היא שחד"ש לא מאמינים במהפכה תרבותית או חינוך מחדש, ואינם כוללים טרוריסט פסיכי, ולהשוות לפול פוט זה בערך כמו להשוות לסטאלין או היטלר).
כמובן, התעלמתי מהטענה שלך: לא בדיוק השווית את פול פוט לחד"A, אלא אמרת שלהתייחס לדעה של מפלגה כ"תיאורטית בלבד" זה לא לדיטימי כי —– למה? כאן באה ההשוואה לפול פוט. לא נתת סיבה אמיתית. בוש, למשל, היה מסוכן כי היה לו כוח ליישם את האג'נדה שלו. אני לא מסכים עם הצדדים הרדיקליים יותר במצע של חד"ש אבל הם תיאורטיים בלבד. מה הבעיה עם זה?
כתבת: "ולפני שתאמר שזו דמגוגיה, זה בדיוק מה שאני חש כלפי קומוניזם."
אם האיחוד הלאומי היה מפלגת שוליים שדעתה בנושאים לאומיים לא רלוונטית להחלטות שמבוצעות בפועל, ואם הם היו היחידים שהיו מייצגים עמדות אחרות שאני מאמין בהם (סוציאל-דמוקרטיה, מה שלא יהיה), ואם הם היו פרלמנטרים מצויינים שפועלים למען מטרות שאני תומך בהן, אז הייתי שוקל להצביע להם.
5 בפברואר 2009 - 19:36
@דרומי:
"אתה חושב שחינוך יכול לפתור את בעיות החברה, ושלא צריך מערכות תומכות" – לא אמרתי את זה. אמרתי שחינוך מאפשר מוביליות חברתית, בעוד שמערכות תומכות מאפשרות קיום בעוני, ולכן חינוך חשוב יותר ממערכות תומכות.
"אם אתה חושב שזה בסדר שקשישים מחפשים אוכל בזבל (אי-העלאת קצבאות), או שחולי סרטן צריכים לקושש תרומות בערוץ 2 (אי עדכון סל התרופות) – מה בדיוק הופך אותך לסוציאל דמוקרט?" – זה לא מה שאני חושב. אני חושב, וכמוני גם מלכיאור (או שמא זה להפך), שמדינה שבה אנשים נאלצים לקושש מזון בזבל איננה מדינה יהודית. אני חושב שמדינה שאינה שולחת מזור לחוליה איננה מדינה יהודית. אבל הטענה שלך כאילו מלכיאור, שיקבל פרס מ"במעגלי צדק" על פעילותו כח"כ חברתי, לא עושה מאומה בעניין איננה נכונה. ועשייתו לחינוך תשפר פלאים את מצבם של הילדים שנולדו לתוך עוני, ותאפשר להם לשבור את המעגל. מי שמאמין רק בהנצחת המצב הקיים באמצעות קצבאות ודאגה לעכשיו, בלי לאפשר כלים לטיפוס במעלה הסולם החברתי, הוא לא סוציאל דמוקרט גדול. שהעניים ישארו עניים, ורק שיהיה להם טיפה יותר רווחה בעניים.
"אני לא רואה את אילן גילאון מצביע נגד חוק 'המזהם משלם', ולא את מוחמד ברכה מצביע נגד ההגנה על חופי הכינרת. אז עכשיו הם ירוקים?" – בוודאי יותר מאלו שהצביעו נגד.
"חד"ש – ביום שבו אני אשתכנע שרק עם שלושים מנדטים, הבית הלאומי יתחילו לעשות צרות, ועד אז הם יעשו רק דברים שאני מאמין בהם – אני אצביע להם." – חד"ש לא עושים רק דברים שאני מאמין בהם.
"העבודה – אין לנו ויכוח" – ואני שמח על כך. אגב, אני מקווה שברור שהכעס שלי על העבודה לא מופנה כלפי אף אדם באופן אישי (למעט, אולי, יולי תמיר).
"נשים – נו, ואם מרצ היו ממלאים את העשיריה השנייה בנשים – זה היה הופך אותם ליותר פמיניסטיים?" – עדיין לתי"מ היו יותר נשים שממוקמות גבוה יותר. לא יעזור בית דין: אפשר לנסות לסובב את זה לכל כיוון, ועדיין תי"מ נותנת מעמד טוב יותר לנשים ממרצ וחד"ש, במספרים על השולחן.
"ואני אשמח לשמוע על עשייה פמיניסטית של פעילי תי"מ. כמי שחקיקה פמיניסטית היא תחום עיסוקו, שמעתי את השם מוחמד ברכה לא מעט פעמים. את מיכאל מלכיאור לא שמעתי" – פספסת את מסורבות הגט?
"* התנגדת לקצבאות, התנגדת לתקופה סבירה של דמי אבטלה, מה לגבי פנסיה? דיור ציבורי? הגבלת שעות עבודה?" – אני ואתה מגדירים "סבירה" באופן שונה. לא התנגדתי לקצבאות, אמרתי שאסור שזה ייפסק שם. לכל אדם מגיעה פנסיה, דיור ציבורי הוא רע-בל-יגונה, את מס ההכנסה ומס שווי הרכב שאני משלם צריך להעלות ובחדות, הגבלת שעות עבודה הוא רעיון שאני לא בטוח שאני מסכים איתו.
אני לא מנפנף בזה הרבה, אבל בגילי הצעיר אני משתכר יותר מרוב המבוגרים שסובבים אותי, ובשכר שלי אפשר לפרנס כמה אנשים בשכר החציוני במשק. המשמעות של זה היא שאם תגיע המהפכה החברתית שאני שואף לה, אני אשלם מחיר כבד בהרבה מהרבה סוציאל-דמוקרטים אחרים, באופן אישי, ואני רוצה שזה יקרה. אבל הכי נוח להטיל ספק ולזלזל.
@אלעד-וו:
"דרומי ענה על זה יפה. אוסיף רק שכהצבעה אסטרטגית חד"ש הם מצויינים, כי הם מביעים דעה שמאלנית שצריך שיהיה מי שיביע אותה ומרצ לא עושים את העבודה הזאת" – הבעתי דעתי מספר פעמים על דווקאיות, נגדיות ופלגנות כזו. איכס.
"יש מספיק מי שיביע את דעות הימין. השמאל צריך להישמע." – להם יש 22 מדינות. לנו יש אחת.
"ולדבי ההשוואה עם פול פוט: הוא נהיה מסוכן כשהוא קיבל כוח. אם הוא היה ח"כ פשוט בישראל, לא היתה בו סכנה." – אתה טוען שלח"כ בישראל אין כוח? לא התפארתם בהישגים של משיח צדק חנין לפני כמה תגובות?
"אני לא מסכים עם הצדדים הרדיקליים יותר במצע של חד"ש אבל הם תיאורטיים בלבד" – לא, הם לא. הם ההבטחה של חד"ש לבוחריה.
"אם האיחוד הלאומי היה מפלגת שוליים שדעתה בנושאים לאומיים לא רלוונטית להחלטות שמבוצעות בפועל, ואם הם היו היחידים שהיו מייצגים עמדות אחרות שאני מאמין בהם (סוציאל-דמוקרטיה, מה שלא יהיה), ואם הם היו פרלמנטרים מצויינים שפועלים למען מטרות שאני תומך בהן, אז הייתי שוקל להצביע להם" – ואני לא. אבל היי, שמאל אמיתי זה חד"ש, לא?
5 בפברואר 2009 - 23:16
נמרוד: יאללה, שפוך. מה מלכיאור עשה – שלא בתחום החינוך – בהיבט החברתי? כי במעגלי צדק מציינים רק את זה.
שלא תבין לא נכון. אני חושב שחינוך זה חשוב. אבל כשמריצים מפלגה שמתיימרת להיות סוציאל דמוקרטית, ואין בה אף ח"כ שעוסק – או שמתיימר לעסוק – בנושאי איגוד מקצועי, בריאות, פנסיה, שירותים ציבוריים, רווחה או כל תחום אחר למעט חינוך, קצת קשה לי לשמוע על כמה התנועה הזו סוציאל דמוקרטית.
ואני רוצה להדגיש שוב – אין לי שום דבר נגד הירוקה-מימד, ואני מאוד מקווה שהיא תיכנס לכנסת, למרות שאני כנראה לא אצביע עבורה. אבל העובדה שמציגים אותה כאילו היא הדבר היחיד הטוב, וכל השאר זה שחור משחור, היא לא רק פתטית, היא רעה לשמאל הישראלי שיצטרך לשתף פעולה רגע אחרי הבחירות האלה.
אז אפשר להכיר בזה שיש למפלגה שאתה תומך בה חסרונות, ושהיא פחות סוציאל-דמוקרטית ממפלגות אחרות. לא צריך לנסח מחדש מה זה סוציאל דמוקרטיה רק כדי להוציא אותה טוב.
למה באמת לא לתת הפעם צ'אנס לליברמן? הפוסט האחרון בבלוג של דרומי
6 בפברואר 2009 - 10:02
נמרוד: ראשית, רציתי דווקא להסכים איתך שתמיכה בחינוך זה סוציאל דמוקרטיה, ליברליזם, תמיכה באיכות הסביבה, וכל מה שטוב. לדעתי, תמיכה בחינוך זה מכפיל כוח שעוזר לכל המטרות הטובות. וזה חיוני לעתידנו.
כתבת ""יש מספיק מי שיביע את דעות הימין. השמאל צריך להישמע." – להם יש 22 מדינות. לנו יש אחת."
זה לא אותו דבר, ואתה יודע את זה. בפרט, את הטענה השניה אפשר להפריך בקלות (אין כזה דבר "להם") ואת הראשונה לא. אני תומך כמעט בכל דבר שחד"ש מציעה. הדברים הספורים שאני לא תומך בהם אין לי בעיה שיישמעו ואני חושב שזה חשוב. עדיף לי להכניס לכנסת מישהו שהוא מעט שמאלן ממני מאשר מישהו שהוא מעט ימני ממני. לדעתי סיבותי מצויינות.
"אתה טוען שלח"כ בישראל אין כוח?"
לא כוח כיד לחולל מהפכה בכוחות עצמו, או עם שלושה ח"כים אחרים. לא.
6 בפברואר 2009 - 17:37
תודה רבה על המחמאה :)
קרח הפוסט האחרון בבלוג של אמיר א. אהרוני
7 בפברואר 2009 - 13:21
זה הכי ממצה שקראתי עד עכשיו, למעשה, וכראוי לכך – יופץ הלאה.
בחירות. הפוסט האחרון בבלוג של קני