בחירות. הפוסט האחרון בבלוג של קני

קרח הפוסט האחרון בבלוג של אמיר א. אהרוני

כתבת ""יש מספיק מי שיביע את דעות הימין. השמאל צריך להישמע." – להם יש 22 מדינות. לנו יש אחת."

זה לא אותו דבר, ואתה יודע את זה. בפרט, את הטענה השניה אפשר להפריך בקלות (אין כזה דבר "להם") ואת הראשונה לא. אני תומך כמעט בכל דבר שחד"ש מציעה. הדברים הספורים שאני לא תומך בהם אין לי בעיה שיישמעו ואני חושב שזה חשוב. עדיף לי להכניס לכנסת מישהו שהוא מעט שמאלן ממני מאשר מישהו שהוא מעט ימני ממני. לדעתי סיבותי מצויינות.

"אתה טוען שלח"כ בישראל אין כוח?"

לא כוח כיד לחולל מהפכה בכוחות עצמו, או עם שלושה ח"כים אחרים. לא.

שלא תבין לא נכון. אני חושב שחינוך זה חשוב. אבל כשמריצים מפלגה שמתיימרת להיות סוציאל דמוקרטית, ואין בה אף ח"כ שעוסק – או שמתיימר לעסוק – בנושאי איגוד מקצועי, בריאות, פנסיה, שירותים ציבוריים, רווחה או כל תחום אחר למעט חינוך, קצת קשה לי לשמוע על כמה התנועה הזו סוציאל דמוקרטית.

ואני רוצה להדגיש שוב – אין לי שום דבר נגד הירוקה-מימד, ואני מאוד מקווה שהיא תיכנס לכנסת, למרות שאני כנראה לא אצביע עבורה. אבל העובדה שמציגים אותה כאילו היא הדבר היחיד הטוב, וכל השאר זה שחור משחור, היא לא רק פתטית, היא רעה לשמאל הישראלי שיצטרך לשתף פעולה רגע אחרי הבחירות האלה.
אז אפשר להכיר בזה שיש למפלגה שאתה תומך בה חסרונות, ושהיא פחות סוציאל-דמוקרטית ממפלגות אחרות. לא צריך לנסח מחדש מה זה סוציאל דמוקרטיה רק כדי להוציא אותה טוב.

‫למה באמת לא לתת הפעם צ'אנס לליברמן?‬ הפוסט האחרון בבלוג של דרומי

@אלעד-וו:
"דרומי ענה על זה יפה. אוסיף רק שכהצבעה אסטרטגית חד"ש הם מצויינים, כי הם מביעים דעה שמאלנית שצריך שיהיה מי שיביע אותה ומרצ לא עושים את העבודה הזאת" – הבעתי דעתי מספר פעמים על דווקאיות, נגדיות ופלגנות כזו. איכס.
"יש מספיק מי שיביע את דעות הימין. השמאל צריך להישמע." – להם יש 22 מדינות. לנו יש אחת.
"ולדבי ההשוואה עם פול פוט: הוא נהיה מסוכן כשהוא קיבל כוח. אם הוא היה ח"כ פשוט בישראל, לא היתה בו סכנה." – אתה טוען שלח"כ בישראל אין כוח? לא התפארתם בהישגים של משיח צדק חנין לפני כמה תגובות?
"אני לא מסכים עם הצדדים הרדיקליים יותר במצע של חד"ש אבל הם תיאורטיים בלבד" – לא, הם לא. הם ההבטחה של חד"ש לבוחריה.
"אם האיחוד הלאומי היה מפלגת שוליים שדעתה בנושאים לאומיים לא רלוונטית להחלטות שמבוצעות בפועל, ואם הם היו היחידים שהיו מייצגים עמדות אחרות שאני מאמין בהם (סוציאל-דמוקרטיה, מה שלא יהיה), ואם הם היו פרלמנטרים מצויינים שפועלים למען מטרות שאני תומך בהן, אז הייתי שוקל להצביע להם" – ואני לא. אבל היי, שמאל אמיתי זה חד"ש, לא?

כתבת: "האג'נדה הקומוניסטית של חד"ש היא תיאורטית לגמרי" – כאן אתה עושה רציונליזציה: גם זו של קארל מרקס. גם זה של פול פוט, לצורך העניין." "

דרומי ענה על זה יפה. אוסיף רק שכהצבעה אסטרטגית חד"ש הם מצויינים, כי הם מביעים דעה שמאלנית שצריך שיהיה מי שיביע אותה ומרצ לא עושים את העבודה הזאת. גם אם אני לא מסכים במאה אחוזים עם העמדה של חד"ש (ואני לא. אני מתנגד נחרץ לזכות השיבה), חשוב שהם יהיו קיימים ושיהיה להם כוח. יש מספיק מי שיביע את דעות הימין. השמאל צריך להישמע.

ולדבי ההשוואה עם פול פוט: הוא נהיה מסוכן כשהוא קיבל כוח. אם הוא היה ח"כ פשוט בישראל, לא היתה בו סכנה. (וכאן אני כמובן משחק לידיים שלך, כי התשובה הנכונה היא שחד"ש לא מאמינים במהפכה תרבותית או חינוך מחדש, ואינם כוללים טרוריסט פסיכי, ולהשוות לפול פוט זה בערך כמו להשוות לסטאלין או היטלר).

כמובן, התעלמתי מהטענה שלך: לא בדיוק השווית את פול פוט לחד"A, אלא אמרת שלהתייחס לדעה של מפלגה כ"תיאורטית בלבד" זה לא לדיטימי כי —– למה? כאן באה ההשוואה לפול פוט. לא נתת סיבה אמיתית. בוש, למשל, היה מסוכן כי היה לו כוח ליישם את האג'נדה שלו. אני לא מסכים עם הצדדים הרדיקליים יותר במצע של חד"ש אבל הם תיאורטיים בלבד. מה הבעיה עם זה?

כתבת: "ולפני שתאמר שזו דמגוגיה, זה בדיוק מה שאני חש כלפי קומוניזם."

אם האיחוד הלאומי היה מפלגת שוליים שדעתה בנושאים לאומיים לא רלוונטית להחלטות שמבוצעות בפועל, ואם הם היו היחידים שהיו מייצגים עמדות אחרות שאני מאמין בהם (סוציאל-דמוקרטיה, מה שלא יהיה), ואם הם היו פרלמנטרים מצויינים שפועלים למען מטרות שאני תומך בהן, אז הייתי שוקל להצביע להם.

'אף אחד מהדברים האלה אינו משהו שהוא מתנגד חריף לו, בלשון המעטה.' אני לא רואה את אילן גילאון מצביע נגד חוק 'המזהם משלם', ולא את מוחמד ברכה מצביע נגד ההגנה על חופי הכינרת. אז עכשיו הם ירוקים?

חד"ש – ביום שבו אני אשתכנע שרק עם שלושים מנדטים, הבית הלאומי יתחילו לעשות צרות, ועד אז הם יעשו רק דברים שאני מאמין בהם – אני אצביע להם.

העבודה – אין לנו ויכוח.

נשים – נו, ואם מרצ היו ממלאים את העשיריה השנייה בנשים – זה היה הופך אותם ליותר פמיניסטיים? החמישיה השנייה של מפלגה שספק-עוברת את אחוז החסימה לא מעניינת אף אחד. חד"ש ראויים לביקורת על זה, אבל לא מתי"מ.
ואני אשמח לשמוע על עשייה פמיניסטית של פעילי תי"מ. כמי שחקיקה פמיניסטית היא תחום עיסוקו, שמעתי את השם מוחמד ברכה לא מעט פעמים. את מיכאל מלכיאור לא שמעתי.

* התנגדת לקצבאות, התנגדת לתקופה סבירה של דמי אבטלה, מה לגבי פנסיה? דיור ציבורי? הגבלת שעות עבודה?

‫חומוס כמעשה חתרני – סמולני – קיצוני‬ הפוסט האחרון בבלוג של דרומי