הסיוט

כן, ציירתי כאן דיסטופיה. האם זה שונה בהרבה ממה שמתרחש לנו מתחת לאף? אני חושב שמי שאומר שכן לא הוציא את האף החוצה כבר זמן, או משקר לעצמו.
במדינת נתניהו-ש"ס-ליברמן, האם זה אבסורדי להאמין שיהיו קיצוצים בחינוך? שהנושא הסביבתי יזנח – ומי שאמון על הנתונים יודע שמצבם של המים בישראל, לא רק מבחינת כמות אלא גם מבחינת איכות, הוא בכי רע – וזיהום אוויר ומים ימשכו? האם זה אבסורדי להאמין שבקיצוצים בבר אילן יפוטרו קודם החילונים (זהף אגב, גם ככה כבר מדיניות חצי רשמית שלהם בקיצוצים הקודמים)? שהאלימות בבתי הספר תגבר (היה אירוע דקירה בבית הספר המסורתי בירושלים לפני שבועיים)?
בואו, תגידו לי, בבקשה: מה בדברים שציירתי כאן למעלה לא יכול להתרחש?
אילוח במים? כבר היה במי עין גדי, לפני שמלכיאור הצליח להפסיק את הבקבוק של המים שם. המים באיזור המרכז כבר היום טובים משמעותית פחות מהמים בגליל, למשל. המוביל הארצי פתוח לזיהומים בכמה וכמה מקומות, והיו על זה מספר כתבות בעיתונות. מדוע, אם כן, אילוח במים אינו סביר?
זיהום אוויר? אלעד, אמרת לי שאתה לא מקבל את הסטטיסטיקה שקובעת שאלף ארבע מאות איש נפטרים כל שנה ממחלות שקשורות בזיהם בגוש דן לבדה. בוא נחתוך את זה ברבע. שלוש מאות חמישים איש זה כמעט כמו מספר קרבנות תאונות הדרכים בכל הארץ. רמות זיהום האוויר בגוש דן הן הרבה מעל לתקן. מדוע זה בלתי סביר שיהיה קשה יותר להחלים ממחלות ריאות בגוש דן, כשם שקשה עד בלתי אפשרי להחלים מברונכיט אם אתה מעשן (תאמינו לי, ניסיתי)?
קיצוצים בחינוך? הייתם כאן כשביבי היה שר האוצר? הוא קיצץ בתקנים אוניברסיטה שלמה. *שלמה*. מדוע זה בלתי סביר שיקוצצו עוד תקנים?
בר אילן עוברת מגמה ברורה של הקצנה דתית. מכרה שלי, שמשמשת כראש חוג באוניברסיטה, נאלצה לחתום על הסכם העסקה שבו היא מתחייבת כי לא תיראה נוהגת בשבתות. במדינה שבה ש"ס, המפלגת הגדולה, היא כוח פוליטי גדול, מדוע נראה לכם בלתי סביר שהחילונים יפוטרו קודם?
שביתות מורים? שרת החינוך הקודמת של הליכוד ניסתה לכפות על המורים רפורמה וקיצצה בתקנים. מדוע נראה לכם בלתי סביר שיהיו שביתות נוספות?
צווי מניעה? מה, זה קרה בשביתה האחרונה. היחיד שעמד לצדם של המורים ודרש תשובות ממשרד החינוך לאורך כל הדרך היה מיכאל מלכיאור. מדוע נראה לכם בלי סביר שבכנסת בלעדיו איש לא יפצה פה ויצפצף כשדבר כזה קורה?
אז אנא, אימרו לי: למעט כישוריי הספרותיים הלוקים בחסר, מדוע הדברים הללו הם בלתי סבירים עד כדי כך, שזה ילדותי וחסר היגיון?

אם עוד לא הבהרתי את הנקודה הזו, אני אבהיר אותה שוב: אני לא הולך לקלפי, שם התנועה הירוקה – מימד ומקווה לטוב כי זו בחירת המחדל שלי. אני עושה זאת כי אני באמת ובכנות חושב שזה להיות או לחדול, שההבדל בין הירוקה-מימד בכנסת להירוקה-מימד בחוץ הוא ההבדל בין ישראל עם עתיד לישראל בלי עתיד. ואני מלכלך את ידיי ויוצא לפעילות שטח ענפה ומשתמש בפלטפורמה שבניתי כאן כדי לשכנע כי אני מאמין שאין לנו צ'אנסים נוספים. מבחינתי, אני יוצא לקרב מאסף על המדינה שאני רוצה לראות כאן, וקרב כזה מנהלים עם כל מה שיש לך.

להגיב

@MuyaMan: עדיין לא הסברתם מה בתרחישים שלמעלה לא הגיוני, לא יכול לקרות או לא קורה כבר עכשיו.

להגיב

ניצן, חשבתי לתומי שהעיסוק הפוליטי בבלוג שלי מטריד אותך. אתה מוזמן לא להיות מוטרד מזה יותר. חוץ מלצקצק בלשון ולעצום עיניים, לך יש תשובה לשאלה הפשוטה ששאלתי?

להגיב

@ניצן: לעניין ההספמה אני אגיב בפרוטרוט, אל תדאג. פוסט רב עצמה בדרכו. אני מתכוון להספים את הרשת בוויכוח הזה, אני מקווה שזה בסדר מבחינתך.
לעניין האנשים – זה לב לבו של הענין. אנשים אפשר לשנות, מערכות מסואבות אפשר לשנות. חוק חופים, המזהם משלם, מי עין גדי – הכול שינויים שהחבר'ה שלנו עשו. והמפתח לשינוי של אנשים הוא כמובן חינוך. המפלגה היחידה שהמצע שלה כולל את כל מה שהייתי רוצה לראות בחינוך כדי שהדור הבא במדינה שלנו יהיה דור חושב ולא דור דוקר – כדי שיהיה לנו עתיד, כדי שיהיה מי שידאג לי כשאני אהיה בפנסיה – זו הירוקה – מימד.

להגיב

@אלעד-וו: עשה לי טובה, איש, אל תשתלח במגיבים שלי; זו פריבילגיה שלי. אני מרשה לניצן "לקשקש" בבלוג שלי כאוות נפשו, אני חושב שהוא אומר דברים חשובים – הגם שאני לא מסכים איתו.
@ניצן:
א. כן, המערכת מלאה בח"כים שסרחו. אנחנו אשמים, כי אנחנו ממשיכים לבחור בהם, וכי אנחנו לא יוצאים לרחובות ודורשים את התפטרותם כשהם סורחים. זו תרבות פוליטית, ואותה משנים דרך עשיה וחינוך, לא דרך רטינה.
ב. "הבעיה שלי לגבי קמפיין הבואו נצביע מימד באינטרנט הוא שאתה כבר מטיף למשוכנעים – אנשים שהולכים להצביע מימד או מתלבטים בין חדש מימד ומרץ, אני לא יודע אם שמת לב לסקרים אבל מדובר במיעוט זעום של אנשים" – הסקרים הולכים להכות על חטא ביום הבחירות, ואני אומר לך זאת כאדם שחי את השטח. ויותר מזה: כל מתלבט מרצ-חד"ש (לא שאני מבים מה הדילמה כאן. אם להכניס את טליה ששון או את מלכיאור? אין בכלל שאלה) ששם ה' בקלפי מקרב אותנו לתוצאה שאני רוצה להגיע אליה.
אני אפתיע אותך עוד ואומר שאין מדובר במיעוט זעום. פוסט התמיכה הראשון שלי פורסם בעמוד הבית של הירוקה-מימד, ורק מהקישור משם הגיעו לכאן מספר ארבע ספרתי של אנשים, ולך תדע כמה קראו אותו שם. אלה אנשים מחוץ לבלוגספירה. לטקסט פומבי יש משמעות.
קיבלתי מיילים – כעשרה – שהועברו מחברים שהעבירו מחברים, שקוראים להצביע ה' בקלפי ונותנים קישורים לכאן כסיבות. הטראפיק כאן שילש את עצמו מיום שהתחלתי בקמפיין הזה.
ג. "הם עושים המון רעש בבלוגוספירה אולי, אבל ברחוב קולם כמעט ואינו נשמע. הטענה שלי היא לא ישירות כלפיך, הבנתי שאתה כן יוצא לפעילות רחוב התנדבותית אבל כמה אנשים עוד יש כמוך" – כמה אלפים טובים, וגדלים כל יום. אתמול עשינו סבב ברים עם הרב מלכיאור (!) בירושלים, והרב התקבל במחיאות כפים בכל בר שהוא נכנס אליו. זה היה מדהים. במערכת בחירות רדומה לגמרי, הירוקה-מימד יוצרים באזז מטורף בשטח. כזה שמביא גם כל מיני ידוענים (שבד"כ לא הולכים עם משהו אם הם לא חושבים שהוא טרנדי) כמו קובי אוז או ריקי בליך לתמוך בנו.
ד. "כשאתה אומר לאנשים בואו נפרסם פוסטים אנשים מפרסמים פוסטים ואומרים פעלנו. כשאתה אומר לאנשים בואו נצא לרחוב ונפעל אנשים יוצאים לרחוב ופועלים" – אני לא באמת רואה את הדיכוטומיה. עשרה אנשים שאני ששכנעתי משכנעים כל אחד חמישה שמשכנעים כל אחד שלושה, וכך הלאה וכך הלאה, ולפני שנדע מה קורה, יונינה פלנברג (4, מבכירות הקדושים במרכז לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית) מצביעה בעד חוקים סביבתיים בכנסת. כך מחוללים שינוי. זה עבד ל"עיר לכולנו", זה עבד ל"התעוררות ירושלמים". זה עובד.
ה. גם ברחוב, אגב, אני מטיף למשוכנעים. אם אדם ברחוב אומר לי שהוא סגור על ההצבעה שלו, או שהוא מתלבט בין ליברמן לאיחוד הלאומי, או שלא מעניין ת'תחת שלו איכות הסביבה, אני מניח לו לנפשו. זכותו של אדם לדעתו, ובטח שזכותו שפעילים פוליטיים צדקניים לא יתחילו להטיף לו. אני מדבר ברחוב עם אותם שבעה אחוזים שיצביעו הירוקה-מימד אם רק הסקרים היו מראים שהם חוצים את הקו, עם אותם שמתלבטים, עם קולות צפים ואנשי מרצ וחד"ש כברירת מחדל אבל לא כהחלטה. בדיוק כמו כאן. ואני – ופעילים אחרים – מצליחים לשכנע, בדיוק כמו כאן.
ו. צריך גם לזכור שקהל היעד העיקרי של הירוקה – מימד מורכב מצעירים, ושבתור המפלגה היחידה עם איזשהו מצע טכנולוגי סביר, הנוכחות ברשת היא חשובה.

להגיב

@בנימין: וואו, תירגע עם ה"נפשע". מלכיאור פעל במקביל לחקיקת חוק שיחייב את המדינה לממן לימודים לצעירים חרדים עד גיל שלושים. הוא תמך בחוק נהרי כי לא ייתכן שתלמידים – לא משנה אם הם חרדים, ערבים או חילונים – ילמדו בלי חשמל ומים זורמים, כי פסיקת בית משפט (שיזמה מרצ, שהתחילה את כדור השלג הזה) אוסרת על הרשות המקומית לתקצב אותם. יש לי המון בעיות עם חוק נהרי, אבל בהנתן המצב הפוליטי מסביב, להצביע נגדו היה לומר שתלמידי החינוך החרדי יכולים לחיות בלי מים זורמים, ויו"ר ועדת חינוך לא יכול לעשות דבר כזה. זה מלכיאור שרוצה לחייב לימודי ליבה בכל בתי הספר (לא באמצעות סנקציות תקציביות, שזו דרך מטופשת נורא לעשות דברים, אלא באמצעות חיוב חוקי) וזה מלכיאור שרצה במקביל שהמדינה תאפשר עתיד לכל צעיר חרדי ללא תשלום (כדי לתקן את הנזק של חוק נהרי, מבלי לגרום לאפליה תקציבית).
צריך לומר בבירור: אם המדינה רוצה לימודי ליבה, עליה לחייב זאת. מרגע שהיא מתירה – וכאן הטעות – לימודים שאינם כוללים לימודי ליבה, היא לא יכולה לומר שילדים הלומדים במסגרת הזו שווים פחות. זה מצב לא שוויוני בעליל. המדינה הצליחה למשוך את זה בזכות עבודה של השלטון המקומי, שהקצה לכך משאבים. אבל אז החבר'ה הטובים מאנשי שלומינו בכו לשופטים שכסף ציבורי ניתן – רחמנא ליצלן – לילדים חרדים, ובתי המשפט הורו להפסיק זאת. אם לבית הספר אין תקציב לחשמל ומים, ואתה מתיר לו – חשוב להדגיש זאת – להתקיים, אתה הנפשע. היות ויולי תמיר והקואליציה תמכו כולם בהמשך המצב שבו מותר שלא ללמד לימודי ליבה, זה היה צעד נפשע ואווילי להצביע נגד הצעת החוק, בטח מתפקיד יו"ר ועדת החינוך. כל עוד המדינה מתירה לילד חרדי שלא ללמוד לימודי ליבה, היא לא יכולה לחייב אותו לעשות כן בחושך.
אז מה יש לנו כאן:
1. מלכיאור הוא היחיד שניסה, באמצעות הצעת חוק נגדית (שהעבודה-קדימה פסלו), לתקן את הנזק של אי-לימוד הליבה (וזה העניין העיקרי פה: לא תקצוב מוסדות החינוך, אלא ההיתר הגורף שניתן שלא ללמד מקצועות ליבה).
2. מרגע שהמדינה לא מחייבת לימודי ליבה, היא לא יכולה לתת לתלמיד במוסד כזה פחות מלתלמיד במוסד אחר. זו אפליה. ילדים לא אשמים בבחירות הוריהם וכל עוד המדינה מאפשרת להורים לבחור בחירה כזו, עליה לעמוד מאחורי ההיתר הזה. זו מחויבות מוסרית ממעלה ראשונה של ישראל, ואני גאה במלכיאור שהצליח להתעלות מעל החשיבה הסקטוריאלית המרצניקית ולראות זאת.

להגיב

אני מאוד מקווה. נדמה לי שזה יהיה מוגזם לצפות שאפילו אם יהיו להם שבעה מנדטים (מה יש, מותר לפנטז. אני רוצה את פיקאר בכנסת) הם יצליחו להפוך את חוק נהרי על פיו מול גוש ימין-ש"ס-גדולות (שהן חנפות ותיקות של ש"ס), אבל לקוות מותר.

להגיב

@דובי: משהו אומר לי שהיית מדבר אחרת אם היה מדובר בבית ספר דמוקרטי שמסרב ללמש, למשל, תנ"ך.

להגיב

@דובי: אם הנושא לא היה רציני, הייתי צוחק. עזוב דמוקרטים. משהו אומר לי שאם בית ספר חילוני היה מסרב ללמד תנ"ך, או את ההיסטוריה כפי שהיא נלמדת בתכנית הלימודים (אירופה, המקום הזה שהייתה שואה), והמדינה הייתה מאשרת זאת, ותלמידיו היו יושבים באפילה ללא מים זורמים, היית מקים קול צעקה. או סתם מתנגד. נכון, אי אפשר לחשוד בי באהבת חרדים – אבל אני בטח לא חושב שהילדים שלהם צריכים לעשות פיפי בבורות צליפה.

להגיב

@MuyaMan:
1. ואני לא.
2. יש באג בתוסף. אני עובד על זה כשאני יכול. כרגע, אני יותר בשטח ובעבודה מבבית. אחרי הבחירות.
3. לא תאמין כמה עבודה אני משקיע בזה. אני מסתובב עם פק"ל כיסים של מאמרים על ויסנר והמפלגה המצחיקה שלו, ומחלק לכל מי שאומר לי אחד מהמשפטים הנפוצים הבאים:
"למה להתפצל, למה שהמפלגות הירוקות לא ירוצו יחד?"
"רגע, אז מה ההבדל ביניכם לבין הירוקים?"
"לא עדיף הירוקים, זה רק איכות הסביבה?"
אני חושב שהקהל האינטרנטי שלי בקיא יותר מזה, ולכן אני חוסך לעצמי את העבודה כאן. מכל מקום, בלבול עובד לשני הצדדים.

להגיב

@MuyaMan:
א. אני מקווה שלא. מכל מקום, אני עובד קשה על הדגשת ההבדלים. יש רק מפלגה ירוקה אחת שמתמודדת בבחירות האלה. אני לא יכול לעשות הרבה עם זה שהירוקים קוראים לעצמם כך. תשאל את החבר'ה בעלה ירוק מה הם עושים כשכל הזמן שואלים אותם למה הם התאחדו עם ניצולי השואה, להם הרבה יותר קשה.
ב. אם המדינה מאפשרת להם להקים את בית הספר, אין שום סיבה שהיא תתקצב את הילדים שלהם אחרת. אם היא מחטיפה לבית הספר על הראש, ולא מאפשרת לו, סיפור אחר. כל עוד המדינה מאפשרת הקמת בתי ספר ורישום של ילדים אליהם, וכל עוד המפתח לתקצוב של בית ספר הוא פר תלמיד, אין שום סיבה (וזה גם לא נכון חברתית) לצמצם את הוצאות הממשלה על החינוך באמצעות רשתות פרטיות (ותחשוב על התמריץ שזה נותן לאוצר לעודד רשתות שלא מלמדות ליבה).

להגיב