הן אפשר

נאמר לנו על ידי מקהלות ציניקנים, שאין זה אפשרי. התבקשנו לעצור ולבדוק אם אנחנו מחוברים למציאות. הזהירו אותנו לבל ניטע בלבבות אנשים תקוה מיותרת. אבל בסיפור הלא ייאמן שהוא מדינת ישראל, אין שום דבר מיותר בתקווה. זה ההמנון שלנו. התמודדנו כנגד כל הסיכויים, נאמר לנו שלא כדאי שננסה, שהשעה לא בשלה. שאי אפשר. ולאמירה הזו, דורות של ישראלים הגיבו באמונה יוקדת ופשוטה: הן אפשר.
זו הייתה אמונה שנכתבה למסמכים מכוננים שהכריזו על גורלה של אומה.
הן אפשר.
זה נלחש בידי ניצולי התופת ומחלציהם.
הן אפשר.
זה היה השיר בגרונותיהם של מעפילים היורדים מהסירות ומייבשי ביצות חדורי אידאלים.
הן אפשר.
הייתה זו קריאתם של עובדים שהתארגנו, של חיילים ששבו, ראש ממשלה שקבע את השלום כיעד ונביא שלקח אותנו אל ההר והראנו את הארץ המובטחת.
הן אפשר.

הן אפשר לצדק ולשוויון. הן אפשר להזדמנות ושגשוג. הן אפשר לרפא את עמנו. הן אפשר לתקן עולם. הן אפשר.^[1].

נדוש? רק אם לא קוראים את התוכן, אלא רק את ההקשר האובמאי. כתבתי עד לזרא את כל הטיעונים בעד הצבעה שפויה, סובלנית, פוזיטיבית, חדורת מוטיבציה לשנות, עבור התנועה הירוקה – מימד. כעת, הבמה לחלק קטן מהאנשים אחרים שעשו את אותו הדבר בדיוק. שהבינו: הן אפשר.

[...]

כותב יול בתגובות לאחד הפוסטים:

אם היית שואל אותי לפני כמה חודשים איך אני מצביע – התשובה שלי הייתה קדימה, אפילו בלי למצמץ. קדימה של ציפי לבני הבטיחה, לפחות בעיני, שינוי בדרך שבה עושים פוליטיקה. התעסקות בעיקר, לא נכנעים לסחטנות פוליטית, עומדים על שלהם ועוד.

אי שם לקראת הפריימריז משהו התחיל לזוז. פתאום שאול מופז – אדם שההערכה שלי אליו שואפת למינימום הפסיד לציפי ב4 קולות בערך – וכל העסקנות הטובה והישנה של הליכוד צפה לה למעלה.
עוד מפלגת מרכז שיוצאת נגד הסחטנות של ש"ס, אבל מעבירה עוד ועוד כספים לישיבות. עוד מפלגת שלטון שמפנה מאחזים אבל מחזקת התנחלויות.

ההחלטה נגד קדימה הגיעה בשיא כוח במהלך המלחמה האחרונה – הם יכולים לקרוא לזה מבצע כמה שהם רוצים אבל זו הייתה מלחמה. פתאום אתה מציג בשורה אחת את ביבי, ציפי וברק וכולם נראים בדיוק אותו דבר. חלשים, עייפים ובעיקר מתלהמים.

לפני כמה שבועות הבנתי משהו. הבנתי שמשהו במערכת הפוליטית שלנו השתבש לחלוטין. במקום שפני הכנסת ופני הממשלה שלנו יהיו כפני העם, קורה בדיוק להיפך. שום דבר שליברמן עשה לא אחראי למספר ההזוי של מנדטים שמנובאים לו לכנסת הבאה. האחראים הישירים לכך הם הסו קולד מנהיגים שלנו – אולמרט, לבני, נתניהו, ברק – כל אחד ואחד מהם תרם לדמוניזציה שאנחנו כעם עושים לעם הערבי באשר הוא, ולשפה שבה אנחנו מדברים היום.

רופא בתל השומר לא זכאי לאבל על בנותיו – הוא לא באמת בן אדם אחרי הכל. מסעדות ערביות ביפו נסגרות כי החלטנו שהם משתפי פעולה עם האויב, ובטח מחביאים שם נשק (בחיי ששמעתי את זה). מלונות בטורקיה מציעים סופי שבוע בעלות טיסה, כי פתאום נוח לנו לזכור שטורקיה היא מדינה מוסלמית, והרי ידוע שכל המוסלמים הם אנטישמים (עוד בדיחה רעה שלאחרונה זוכה לעדנה מחודשת בפי האספסוף).

אז הבנתי שאני רוצה לשים מפלגה בכנסת שאולי תוכל לגרום להשפעה הפוכה. אז הסתכלתי על המפה הפוליטית, וכמו רבים וטובים ראיתי את מרץ. וכמו רבים וטובים אמרתי "אני אצביע מרץ, למרות ש…".

לא באמת רציתי לעשות את זה. לא רציתי להצביע למפלגה שאחת מנציגותיה פעלה למען חוק הצנזורה ברשת. אותה נציגה של אותה מפלגה סוציאלית זכתה בתואר המפוקפק של "שיאנית ההוצאות בכנסת", עם 100000 ש"ח תחת סעיך "קשר עם הבוחר". לא באמת רציתי עוד מפלגה שמצביעה "נגד". עוד מפלגה שאומרת "רק לא ביבי", או "רק לא ליברמן". רציתי מפלגה שתעמוד בזכות עצמה ולא בזכות מה היא לא. רציתי מפלגה שתגיד מה שהיא חושבת ומה האני מאמין שלה ושהדברים האלה יהיו תואמים בצורה זו או אחרת את שלי. מפלגה שתתמקד באיך אפשר לשפר את החיים שלי בכל התחומים, ולא רק תדבר במושגים של "לנצח את האויב". שבכלל לא תראה אויב, אלא רק מישהו אחר, שצריך למצוא את הדרך הכי טובה לחיות ביחד באותו עולם.

ואז נמרוד הכיר לי את התנועה הירוקה מימד – ושוב אמרתי כמו כולם. "הייתי מאוד שמח להצביע להם, אבל אני לא רוצה לזרוק את הקול שלי." אבל אחרי מספיק פוסטים, ומספיק התעמקות במצע שלהם, ומספיק קולות ממספיק אנשים שאני מכיר ומכבד ומעריך שכמו נמרוד מצאו את עתמם באיזושהי תחושת שליחות לא מוכרת – היום אני יכול להגיד בפה מלא שאני כבר לא דואג.

יעברו את אחוז החסימה או לא יעברו את אחוז החסימה – התנועה הירוקה מימד היא המפלגה הראשונה שזכתה בקול שלי בזכות ולא בחסד – וזה כל כך הרבה יותר ממה שאני יכול להגיד על כל מפלגה אחרת. בבחירות הקרובות, אני אשים ה’.

או במילים אחרות: הן אפשר.

[...]

אחד הקוראים בבלוג שלח לחבריו את המייל הבא:

בשבוע הבא אנחנו הולכים לבחור. אם אתם כמוני, מאסתם ברוב המפלגות, וכנראה בכלל בעיסוק כלשהו בפוליטיקה. אבל תרצו או לא, תהיה לבחירות השפעה רצינית על החיים שלנו. לכן ראשית, אני דוחק בכם להצביע למישהו. אפתיה לא תשנה את המצב המחורבן, זה בטוח.
כעת נותרה השאלה — למי להצביע. אני מבקש מכם לשקול מפלגה חדשה-ישנה: התנועה הירוקה-מימד (ה’ בקלפי). חשבתי על זה לא מעט, והגעתי למסקנה שזו המפלגה הטובה ביותר בבחירות הנוכחיות. החלטתי להצביע לה לא כי היא הרע במיעוטו (אם כי אהיה הראשון להודות שגם לה יש מגרעות), אלא כי היא מייצגת את דעותיי בצורה הנאמנה ביותר. כי היא מורכבת מפעילי איכות הסביבה הבולטים בישראל, אלו שבזכותם אנחנו נמות פחות מסרטן ויהיה לנו יותר חוף-ים; כי היא מאמינה באמת ובתמים בהפסקת הכפייה הדתית, דווקא מפני שהעומד בראשה הוא רב אורתודוקסי; כי היא מנסה להציל את האסון שהוא החינוך הציבורי שלנו; וכיו"ב.

או במילים אחרות: הן אפשר.

[...]

קני כותבת:

אני מצאתי למי להצביע, ואני חושבת שזו בחירה שפויה, נכונה. אני מצאתי למי להצביע, ואני חושבת שמי שעיניים בראשו ומעט שכל בקודקודו צריך להצביע להם גם. אני מצאתי מצע של מפלגה שאומר כמעט באותן מילים דברים שנאמרים בבית שלי, על-ידי ועל ידי אחרים מבני משפחתי, כבר שנים. אני מצאתי מפלגה שלא רק מדברת, אלא עושה, שבנבחרת שלה אנשים טובים באמת, שמגבים את דבריהם במעשים כבר שנים. אנשים פעילים, נמרצים, שפועלים באמת. אנשים שחושבים רחוק, ולא במונחים של קדנציות; אני מצאתי אנשים שאני יכולה להאמין להם, שגם אם לא יעברו את אחוז החסימה – והם יעברו, אל תדאגו, בישראל הוא נמוך מדי ממילא – המצפון שלי יהיה שקט אם אצביע להם. מה שקט. הוא יגרגר מתענוג.
אני מצביעה לתנועה הירוקה-מימד.
למה?
כי הם אבחנו נכון את אחת התופעות האיומות ביותר במדינה שלנו – התכנון מקדנציה לקדנציה, כאילו בעוד רגע נגוז ונעלם מכאן ואין צורך לשמור על משאבים. כי במקום השלישי ברשימה לכנסת נמצא מייסד "אדם טבע ודין", פרופסור אלון טל. כי בראש התנועה עומד רב אורתודוקסי שתומך באופן מוחלט בנישואים אזרחיים, בגיור לפי זרמים, באיחוד מערכות החינוך הממלכתיות עם הדתיות, ביישום תוכנית מקצועות הליבה גם בבתי ספר חרדיים, בהפרדת הדת מהמדינה, בתחבורה ציבורית בשבת – ולא רק תומך, אלא גם מבצע, פעל ופועל לקידום הנושאים הללו. רב אורתודוקסי! כי הם תומכים בלימוד ערבית כמקצוע חובה בבתי ספר יהודיים. כי הם תומכים בהעלאת שכר המורים.
כי בסופו של דבר, למרות ובגלל המצב הנוכחי, אני לא יכולה לכוון את ההצבעה שלי רק לפי העמדות שלי בנוגע למלחמה בעזה, או שחיתויות פנימיות או חיצוניות, או מצב בטחוני. כי המצב הבטחוני הוא מה שמשגע אותנו, כאן, כי אנחנו חושבים רק על דבר אחד, והוא לא תמיד הדבר הכי חשוב. כי עד שלא ישבו בכנסת אנשים שזוכרים שיש עוד בעיות (שחלקן נובעות מ- וחלקן מזינות את- המצב הבטחוני) שיש לפתור במדינה שלנו, שום דבר לא יזוז לכיוון שאני חושבת שהוא הנכון. כי עד שמצאתי מפלגה שמסתכלת קודם כל על האדם, ולא על השיוך הדתי/לאומי/לאומני/אתני שלו, אני לא מתכוונת לתת לקול שלי לברוח למקום אחר. כי מצאתי למי להאמין, והתחושה הזו יקרה לי יותר – כמעט – מכל תחושה אחרת שחוויתי בזמן האחרון. כי "חינוך. סביבה. עתיד" היא לא סתם ססמא, אלא משהו שמתדפק לי על פנים בית החזה ומהדהד לי מהראש, כי זו לא רק בחירה מהלב והבטן אלא בחירה מהראש. כי אני רוצה את המפלגה הזו בכנסת, ואני מקווה שעוד אנשים יצביעו כמוני.

או במילים אחרות: הן אפשר.

[...]

שרון AAA כותב:

ליברמן הוא אכן גזען ופאשיסט אבל הפתרון אליו הוא לא להעצים אותו ולתקוף אותו באותה דרך בה הוא תוקף את ערבי – ישראל. הפיתרון לליברמן הוא למשל לשריין ערבי ברשימה במקום ריאלי. למפלגת מרצ אין ערבי בשמינייה הראשונה. איזה מן שמאל זה? מרצ העדיפה להביא את ניצן הורוביץ למקום השלישי ולדחוק את צביה גרינפלד שהיא חרדית שמתנגדת לחקיקה דתית למקום השמיני. למה??

מפלגת התנועה הירוקה מימד מציגה ארסנל של פעילי שטח מוכחים בתחום הסביבה ובראשם עומד הרב מלכיאור שהוא ראש השדולה הסביבתית בכנסת והוא אחראי ביחד עם דב חנין על תנופת החקיקה הסביבתית בשנים האחרונות. המפלגה הזאת מציגה תפיסת עולם מקיפה שתואמת את השקפת עולמי. סביבה וחברה הולכים ביחד. הם מתנהלים בצורה דמוקרטית וקוראת תיגר על סדר היום הציבורי. אני מאוד מאוד מעריך את הרב מלכיאור גם בלי קשר לעניין הסביבה. הדרך שהרב מלכיאור מציג היא התשובה האמיתית בעיניי לש"ס.

אני רוצה שרב אורתודוכסי שמדבר נגד חקיקה דתית, בעד תחבורה ציבורית בשבת ועומד בראש תנועה שמדברת על הפרדת דת ממדינה ייכנס לכנסת. היהדות חשובה לי מידי מכדי שהיא תקבל ייצוג בכנסת רק ע"י דתיים שמערבבים את הדת בלאומנות ( האיחוד הלאומי) ומערבבים את הדת בחוקי המדינה ( ש"ס).

אני רוצה בטובתה של היהדות ואני מאמין בדרכו של הרב מלכיאור. הייתי שמח אם צביה גרינפלד הייתה נכנסת לכנסת גם כמובן ובכלל שמרצ תקבל כמה שיותר מנדטים (ואולי טליה ששון האמיצה תיכנס), אבל אני חייב ללכת על פי צו מצפוני. מרצ היא מפלגה חשובה אבל עד שהיא לא תפסיק לייצג רק את צפון תל אביב וכפר שמריהו ותפנה רק אליהם אין לי חלק שם.

או במילים אחרות: הן אפשר.

[...]

איתי כותב:

רוב האנשים שאני משוחח אתם מדברים על יאוש אבל אני חושב שהם מבועתים מהבבואה של עצמנו כישראלים וכבני אדם, גם כשהם יודעים בכול ליבם שהמראה פשוט משקרת.
מה שאני עושה כשאני לא מרוצה ממה שמשתקף אלי במראה, זה להפסיק לבהות בה ובמקום זה לפתוח את החלון ולהביט החוצה. תמיד יש שם אופק וחופש והזדמנויות.
כולם רוצים שיהיה כאן טוב, אבל איכשהו כבלנו את עצמנו במערכת של חוקים והלכי מחשבה אטומים, מעגליים, חד ממדיים שהולכים ומתהדקים סביב צווארנו.
בכל פעם שאנחנו מרגישים כך, זה יהיה רעיון טוב אם נפסיק לבהות בבואתנו ופשוט נפתח חלון לראות מה חדש.

בבחירות הקרובות אני אצביע לתנועה הירוקה-מימד (ה’ בקלפי).
אני אומר את זה לכל מי שאני רואה ומנסה לשכנע אותם לעשות אותו דבר.
התנועה הירוקה- מימד שמעכשיו אני אקרא לה "הירוקה" כדי לחסוך בדיו, מציגה אלטרנטיבה פוליטית מרתקת.
הרב מיכאל מלכיאור מייצג יהדות שונה. יהדות ערכית מאוד ואם זאת מקבלת מאוד. פתוחה לשינויים אך נשענת על יסודות יציבים תוך שהיא הופכת ערכים למציאות דרך עשייה, עשייה ועוד עשייה.

היהדות כפי שמלכיאור מציג אותו לוקחת ערכי יהדות מרכזיים הנובעים מתוך העומד בבסיסה של היהדות. עזרה לחלשים, אחריות לקהילה, חינוך, דרך ארץ, אחריות אישית, הגישה של מימד הופכת אותם לרלוונטיים מתמיד. אם המדינה הזו אי פעם רוצה להיות מדינת היהודים, כזו שעומדת במשימה הנצחית שלנו להפוך לאור לגויים, אם אנחנו כציבור שואפים ללכת לשם- זו צריכה להיות הדרך. רב אורתודוקסי שפועל להפרדת הדת מהמדינה לטובת שני הגופים הוא אדם שחייב להיות בכנסת. חייב.
יחד עם מלכיאור נמצאים אנשים טובים כמו ערן בן ימיני, אלון טל, אירס האן ועוד. כולם פעילי סביבה משכילים מאוד ועתירי ניסיון. שנים של מאבקים וזחילה פתלתלה במסדרונות המאובקים של האטימות הממשלתית הפכו אותם לראויים להוביל את המאבק הגדול מכולם-
המאבק לשמור על העתיד מפני העבר.

או במילים אחרות: הן אפשר.

[...]

טאפקעס כותב:

הריני קורא לכם לא להישאר בבית ביום שלישי, אלא לטרוח וללכת לקלפי, להצביע למפלגת "מימד – הירוקים"

תראו, בראש המפלגה עומד רב, הרב מלכיאור, שמבחינות מסוימות הוא נמצא ברמה אחת עם חז"ל חכמי התלמוד.

המצע: למפלגה יש עמדה מאוד ברורה בנושאים חברתיים וסביבתיים. לא אאריך בהרבה דוגמאות, אבל דווקא מלכיאור הוא זה שהביא לחקיקת החוק שמחייב חלוקת רכוש בין בני זוג המתגרשים, תוך תשעה חודשים מיום הגשת הבקשה לגט, בלי תלות במצב התביעה ואם כבר יש גט או לא! דבר שהקטין את הכוח שהיה לרבנים על ידי עיכוב הגט.

חז"ל, כשראו שהלכה מסויימת אינה מתאימה יותר למציאות בעולם המשתנה, ידעו למצוא דרכים לעקוף, לפתור או אפילו להתעלם.

היום, אומר הרב מלכיאור, הוא יהיה בעד שמדינת ישראל תפעיל מערכת נישואים וגירושים על פי ההלכה, אבל בתנאי שתוקם מערכת חילונית למי שלא רוצה או לא יכול לעמוד בחוקי ההלכה.

המציאות: המלחמה הבאה, או סוג ההסכם שיהיה בינינו ובין פתח או חמאס, תלויים יותר באובמה והממשל בוושינגטון מאשר בראש ממשלת ישראל, ביבי או ציפי מי שלא יהיה. ולכן:

תמיכה במפלגה הירוקה-מימד, תהיה לה השפעה גדולה הרבה יותר על חיי היום יום שלנו!

חוקים למניעת זיהום מים, תלויים יותר במלכיאור והכח שיהיה למפלגה שלו מאשר חלוקת ירושלים תלויה בנתניהו.

או במילים אחרות: הן אפשר.

[...]
סלבריטאי ישראל מדברים. ג’קי לוי אומר:

התנועה הירוקה-מימד חייבת להיות בכנסת. המסקנה המתבקשת היא להצביע בעד התנועה הירוקה-מימד, כתנועה היחידה שמייצגת חיבור בין יהדות, חברה ואקולוגיה. זה לא טרנד, אלא תוצאה הכרחית של תהליך עמוק בחברה הישראלית.

קובי אוז אומר:

בגלל כל אלה התנועה הירוקה-מימד היא מפלגה בשבילי – אני אתן להם יד ובמקום לבחור ברע במיעוטו אבחר בטוב, מגיע לי שיהיו לי נציגים נאמנים וקשובים בכנסת, מגיע לכולם. יאללה אני נותן להם את קולי כי רק כך נצליח להעביר אותם מעל אחוז החסימה הישר למרכז העשיה – המקום הטבעי שלהם. הם קרובים מאוד, צריך רק להאמין שזה אפשרי ולשים ה’ בקלפי.

אהוד בנאי אומר:

אני לא איש פוליטי ולא חבר באף מפלגה, אבל חשוב לי מאוד שסוג היהדות והערכים החברתיים שהרשימה ומי שעומד בראשה מייצגים תהיה בכנסת. אני מצביע לתנועה הירוקה-מימד, אני מצביע לסוג האנשים והערכים שהתנועה הזו מייצגת. חיוני שהתנועה הירוקה-מימד תהיה בכנסת הבאה.

כן, גם אמני ישראל אומרים: הן אפשר.

[...]

מורי ישראל מתאגדים למען התנועה הירוקה – מימד. גליה, מורה:

הבנות על טריבונה,

מריעות ומפרגנות לחה"כ מיכאל מלכיאור, על עבודתו המסורה והאמיצה בכנסת ה 17 .

אנו מבקשות מהקוראים לשים את האות ה’ בקלפי, לתנועה הירוקה מימד –

כי חייבים את מלכיאור בכנסת ה 18 !

שושי פולטין כותבת:

רגע לפני שהגענו לישורת האחרונה בבחירות אני מרגישה חובה לפנות אליכם.

הרצון שלי הוא להעביר את התחושה העמוקה שאנחנו המורים, יותר מכל ציבור אחר חייבים לבחור במי שעשה ויעשה לקידום החינוך. מי אם לא אנחנו, אשר חווים את ההתדרדרות היומיומית  במערכת החינוך, צריכים  להשאיר את הנושא על סדר היום הציבורי .לשם כך אנחנו חייבים לעשות את המעט ולהבטיח שהרב מלכיאור , ימשיך לכהן בכנסת הקרובה עם חיזוק של אנשי התנועה הירוקה, אנשים ראויים בעצמם.

גם המורים יודעים היום: הן אפשר.

[...]

קטע וידאו אופטימי.

[...]

יש תקווה לישראל, לעתיד טוב יותר ולדור המשך שידע לנווט את האניה שלנו בשנים הבאות. יש תקווה לישראל למים זורמים, פריחה מלבלבת ואוויר נקי. יש תקווה לישראל, לסובלנות ולרגישות ולהתחשבות, לשים קץ להתקטננות, פלגנות ומאבקים. יש תקווה לישראל.

[...]

ביום שלישי, שמים ה’ בקלפי, ה’ שאומרת: הן אפשר.

1. מבוסס על נאומו המפורסם של ברק אובאמה בערב הפריימריז בניו המפשייר [↩]