אפרטהייד. עוד לא מלא, עוד לא בספר החוקים, אבל אפרטהייד. אפרטהייד חברתי, אפרטהייד שלטוני, אפרטהייד סביבתי. גופי שלטון מרשים לעצמם להתנכל לקבוצת האוכלוסיה המופלית לרעה באור יום ולקול מצהלות האזרחים מהקבוצה השלטת. לדבר על שלילת אזרחותם זה פופולרי. גם לפגוע בהם. חוק שנחקק לאחרונה הכשיר את השטח ללינץ’ מזוויע. המבצעים, אל דאגה, ילכו חופשיים.

בוקר טוב ישראל. הפכת לדרום אפריקה.

מחלקת החינוך-מחדש של הפוליטיאה היהודית החליטה שדמם של ערבים אדום פחות, והוציאה הנחיה משונה מאין כמוה: תלמידים ערבים אינם זקוקים לליווי חמוש בטיולי בתי הספר שלהם. ההחלטה הזו יוצאת מנקודת ההנחה הנוראית הזו, זו שבשמה ישראלים הגונים בימים כתיקונם מטילים עצמם מרצון ובכוונה גדולה לתוך גזענות בלתי נסבלת: שערביי ישראל הם חלק ממערך הטרור הפלשתיני.

אז מה אם ראינו במלחמת לבנון השניה שטיל לא מבחין בין יהודי ולא יהודי? אז מה אם ממילא תפקידו של המאבטח בטיולים הוא להגן על הילדים גם מפעילות פלילית, או מכל צרה אחרת? אז מה אם האמת היא שערביי ישראל אינם מעורבים, ברובם הגדול, בכל פעילות טרור? אז מה אם היו לנו עמי פופר, עדן נתן-זאדה וברוך גולדשטיין? לא, אם תשאלו את מחלקת החינוך-מחדש, הסכנה היחידה האורבת לאזרח מאזרחי ישראל היא טרור, והיא אורבת רק ליהודים. הערבים, מלחששים הפקידים האחראים בין השורות, הם סכנה בטחונית בעצמם, ולכן הם לא בסכנה. לחלופין, האמירה היא קשה בהרבה: יש סכנות שאינן טרור האורבות לתלמידי בית ספר בעת טיול, אבל אין צורך להגן על הערבים מפניהן.

כשרשות שלטונית מפלה ומסיתה כנגד קבוצת אוכלוסיה מסוימת, מדובר באפרטהייד.

[...]

זוכרים את האדם הנקלה, הבזוי ההוא, גבי נעמן, ראש מועצת שלומי? לפני תשע שנים, כשהמדינה השתמשה בבית ההארחה שבמועצה עליה הוא ממונה כדי לארח פליטי צד"ל, בכה מרה:

הם מסתובבים בשכונה ומסתכלים על בנותינו, מקיימים חאפלות קולניות עד השעות הקטנות של הלילה, ומקבלים ביקורים של אנשים מג’נין, למשל. מאז שהם הגיעו עלתה הפשיעה בשלומי, למשל, גניבות מכוניות ופריצות לדירות, דבר שלא היה בעבר.

אז, דרש להעביר אותם למרכז – שם, לטענתו, לא תורגש השפעתם הרעה של האנשים שסיכנו את חייהם כדי שהנעמן יוכל לישון בלילה.

לפני חודשיים, כשמשפחת פליטים מסודן, שנמלטה מהתופת הרצחנית[1], נקלטה בארץ, שוהה בארץ באופן חוקי ועובדת למחייתה ביקשה לשכור דירה בשלומי, הפך הנעמן לועדת קבלה: הוא הודיע, בצעד שידוע לו שאיננו חוקי, שלא יחבר את הדירה למים. אני מסרב, אמר אז האיש נעים ההליכות הלז, להיות "פח האשפה" של הקיבוצים. "המשפחה הזאת לא תגור ביישוב שלי וזהו זה", דברי הקיסר.

כעת מצאה בעלת הדירה שוכרים חדשים. זוג אזרחי ישראל כשרים, בעלי עבודות מסודרות ועבר צבאי: הם פליטי צד"ל. ושוב נשך הנחש:

בעבר נתתי הוראה, שגם בימים אלה אני ניצב מאחוריה, שלא לשנות שמות בחוזים[2] כאשר מדובר בתושבים שאינם יהודים או בתושבים שנמנים עם מה שנקרא ‘שכבות מצוקה’. זאת, על מנת למנוע מצב שהדיירים יצברו הררים של חובות שלא יוכלו לעמוד בהם בעתיד. הרוב המכריע של תושבי שלומי תומך בעמדתי. אני לא רוצה להפוך את שלומי לעכו נוספת או למעלות.

הבנתם? תושבים לא יהודים – לא בשלומי. לא בעיר "של" גבי נעמן. (וזה, כמובן, מהדהד גם את הסיפור הזה).

במדינת חוק היה נעמן, חבר "קדימה", מודח מתפקידו על ידי שר הפנים ועומד לדין. במדינת אפרטהייד, הוא מוסיף לכהן בתפקידו, על אף שמה שהוא עושה אינו חוקי, על אף שמדובר בגזענות נטו, כי המדינה – על אזרחיה הנחשבים, על מנהיגותה הלבנה – מסכימה איתו בשקט.

[...]

חוק שי דרומי לא נועד להגן על חקלאי הדרום. היו דרכים כל כך יותר טובות להשיג את המטרה הזו, ואפילו בחוק, ניתן היה להוסיף לו סייגים רבים כל כך כדי ליחדו למטרה הזו, שהכסות הזו פשוט אינה עומדת לו. לא, חוק שי דרומי נועד להכשיר את זה[3]. הייתי כותב על כך עוד, אבל הזעם חונק את גרוני ומשתק את ידיי. אומר רק זאת: יש בישראל פורצים רבים בני הגזע הלבן. ההגנה העצמית נוסח שי דרומי טרם הופעלה – לפני ואחרי החוק – כנגד אחד מהם.

[...]

טוב לכם, יהודים?

  1. ומילה טובה לבית הדין הבין לאומי [↩]
  2. הכוונה לחיבור למים, נ.א. [↩]
  3. אזהרה: תמונות קשות [↩]