בתיבת הג’ימייל שלי נחת לו דואר אלקטרוני משונה. בשורת הנושא שלו הופיעו המילים "הגורם האנושי", ואילו שם השולח היה "לכבוד יום השואה". לרגע, העליתי בדעתי את הסברה שמא נחת עליי עושר גדול ומישהו החליט לשלוח לי דוא"ל פרסומי האסור לפי חוק. אך לא היא – מייד כשפתחתי את המייל בחדווה ראיתי שהוא עוסק בעניין רציני מאין כמוהו.

ראיתי זאת, מפני שכל הטקסטים העוסקים בעניינים רציניים מאין כמותם נפתחים בכותרת בפונט גדול ומאיר עיניים ובצבע, והמייל הזה נפתח בכותרת בפונט גדול ומאיר עיניים ו – כן, כן – בצבע. והכותרת שואלת, מתריסה:

האם היינו יכולים למנוע את השואה?

השאלה סקרנה אותי. התשובה לה, כמובן, נעוצה בבירור השאלה למי מתכוונים כותביו של המייל המסקרן הזה, כשהם אומרים אנחנו? אני ודאי לא יכולתי למנוע את השואה – נולדתי חמישים שנים אחרי שהיטלר עלה לשלטון. אבל אולי בקבוצת מקבלי המייל הלז מצויים גם אנשים שהיום הם מבוגרים ותשושים, אולם אז היו בשיא אונם ואילו רק היו משלבים כוחות יחדיו, היו יכולים למנוע את השואה?

כיוון שהסקרנות כירסמה בי, הוספתי לקרוא, למען אדע כיצד מציעים מחבריו האלמוניים של המייל את מניעתה של השואה. אולם אלו החליפו נושא, ובאותיות מעט פחות גדולות בצבע אדום של טקסטים חשובים, הוסיפו תהייה מהממת:

וחשוב לא פחות – האם ניתן למנוע כל שואה עתידית ע"י חינוך?

הו! איזו שאלה! האם ניתן למנוע כל שואה עתידית! כל שואה שתתרחש בעתיד! גדולה כקטנה! כמובן שלבי עלץ בי. אני, המאמין בכוחו מזיז ההרים של החינוך הראוי, ודאי סבור שחינוך עשוי למנוע כל אלימות עתידית, וממילא גם שואות כל סוג ומין שהוא.

המשיך המייל, בפונט שחור של טקסט משעמם, לספר שגורמים רבים הביאו את אירופה לברבריות ואכזריות לפני פחות משלושה דורות, ושעל אף ידיעתם, עדיין אנחנו מתקשים לקלוט כמות כזו של רוע.

האם גרמניה ושכנותיה היו מורכבות מ-  100% של אזרחים-רוצחים שטופי דם? מסתבר שלא לגמרי.

לצד אותם מלשנים, שכנים שהסגירו משפחות שחיו במרתפים וכדומה- היו גם אנשים נדירים ומיוחדים.

בשלב הזה התמלאתי התרגשות. שאלתי את עצמי מהם בדיוק "רוצחים שטופי דם"? האם מדובר ברוצחים שמזרימים מברזי האמבטיות שלהם דם לרוב ובו שוטפים את גופם? אינני מכיר את הטענה האומרת שאזרחי גרמניה ושכנותיה נהגו מנהג כזה בראשית המאה הקודמת. שמא לא למדתי דיי?

נרגש מהאפשרות החדשה ללמוד על מנהגי אמבט בוואריים שלא היו ידועים לי, גללתי מטה באושר. באותיות חומות הופיע לי הציטוט הבא:

למרות התעקשותם של אנשים מרושעים שכל בני האדם רעים, קיימים בני אדם טובים רבים. אפשר שהתמזל מזלך והכרת כמה מהם.

כאן כבר באמת שלא יכולתי להכיל את התלהבותי, ודומני שאף פצחתי במחול קטן מרוב שמחה המהולה בציפייה. גם תכנית פעולה למניעת השואה, גם חינוך, גם מנהגי רחצה בוואריים וגם תשובה מנומקת לשאלה הפילוסופית הגדולה בדבר יצר לב האדם? כמה טוב לי, מה שפר עליי גורלי, שקיבלתי מייל שכזה! אבל ההתרגשות הגדולה מופיעה בהמשך:

אם היינו יכולים לשכפל את האנשים הנדירים כדוגמת האישה אירנה סנדלר, שהצילה 2500 ילדים יהודים ממוות-היינו חיים כנראה בחברה מתוקנת

את אירנה סנדלר אני מכיר. ראוי שכל אדם יכיר את שמה של חסידת אומות העולם הזו, ילידת פולין, שלא רק שמרבית הזמן לא הייתה שטופת דם, אלא גם הצילה כאלפיים וחמש מאות ילדים יהודים מידי הנאצים. היא נתפסה, עונתה ונדונה להוצאה להורג (ממנה נמלטה), אולם סירבה למסור לגרמנים את שמות הילדים שהצילה. תמהתי על ההצעה לשכפל את אותה פולניה צדקת: אמנם, סנדלר נפטרה רק לפני כשנה, ובהחלט ייתכן שעוד ניתן לעשות שימוש ב-DNA שלה, אולם שכפולם של אנשים הוא עניין סבוך מוסרית, ואולי עדיף לשכפל, אם כבר משכפלים מישהו, אדם בעל מוח כשל סטיבן הוקינג ולא אדם בעל היסטוריה הירואית.

כאן הפסיק הטקסט את הטיזינג שלו, ועבר למהותו האמיתית:

ניתן להזמין הרצאה מיוחדת לכבוד יום השואה,
המלמדת על הגורם האנושי וכיצד כחברה אנו יכולים לשלוט בסביבתנו
כדי שיהיו לנו יותר "אירנות סנדלר" ושלא יהיו "היטלרים" ו"בני בריתו".
להזמנת מפגש מיוחד ליום השואה עבור ביה"ס שלך שלח/י בקשתך באי-מייל חוזר כעת!

כמה מוזר, להציע הרצאה מיוחדת ליום השואה יום לאחר יום השואה. כמה מוזר לטעון שבהרצאה הזו ילמדו אותנו כיצד להיות אירנה סנדלר ולא היטלר. כמה התעצבתי על לבי, ולו רק בשם רצוני ללמוד את מנהגי הרחצה הבוואריים המוזכרים, שאין לי בית ספר.

[...]

האחראים על המייל הזה, שרוקד ריקוד על סיפו של החוק האוסר על משלוח דואר אלקטרוני פרסומי, הם העמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון. באתר רשם העמותות לא נמצא זכר לעמותה כזו. בגיגול מהיר נמצאו ארבעה סרטונים (1, 2, 3, 4) שהבהירו מייד במה מדובר: הכת החביבה עליי מכולן, סיינטולוגיה.

בסרטונים, מ-2006, לא מתביישים הסיינטולוגים (לצלילה של מוסיקת רקע מחרידה של ביטלס על אורגנית) לספר איך שמו לעצמם למטרה ללמד את החוברת שכתב משיחם ל. רון הבארד בבתי ספר.

רגע. כמה מילים על סיינטולוגיה, לפני שנמשיך.

[...]

הסיינטולוגיה פותחה על ידי ל. רון הבארד, סופר מדע בדיוני אמריקאי. ב-1950 יצא ספרו "דיאנטיקה – המדע המודרני של בריאות הנפש", עליו ביסס הבארד ואחריו כנסייתו את עקרונותיהם. כמובן, ייתכן שהבארד פשוט פעל על פי המלצתו שלו מ-1949:

לכתוב מילה בפרוטה – הרי זה מגוחך.אם מישהו רוצה לעשות מיליונים – הדרך הטובה ביותר היא לייסד דת חדשה.[1].

הבארד תקף את הטיפול הפיזי והתרופתי בחולי נפש, תחת זאת ביקש לרפאם באמצעות שיחה בין אודיטור, מטפל, לבין מטופל. ראוי לציין שמחקר שנערך בשיתוף עם המרכז לחקר הדיאנטיקה בלוס אנג’לס הפריך חלקים בתיאוריה של האברד. ראוי גם לציין שלסיינטולוגים זה לא מזיז, כאשר הם מנסים למנוע תרופות מאנשים חולים. ראוי עוד לציין כי האינטרס של הסיינטולוגים ברור: הכשרתם של אודיטורים נעשית בתשלום; הכנסיה הסיינטולוגית מתחרה במערכת הפסיכיאטרית. אה, רגע, עוד פרט פיקנטי שראוי לציינו: שרידי תרופות פסיכיאטריות נמצאו בבדיקת גופתו של הבארד לאחר מותו. קטע.

אמצעי נוסף באמצעותו הסיינטולוגים בודקים אנשים הוא האי-מטר, המודד את רמת המתח של המטופל. קיים יסוד סביר להניח שהמכשיר הומצא כמכשיר מודד תדרים במסיבות, ומכל מקום בבדיקות מדעיות הופרכה כליל הטענה שיש לו איזשהו ערך רפואי דיאגנוסטי.

דו"ח מקיף שערכה מדינת ויקטוריה באוסטרליה על ידי ועדה שכללה רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פילוסופים ואנשי חינוך מומחים ידועים בתחומם, חקרה 150 עדים, ביניהם גם סיינטולוגים וראתה הדגמות של הטכניקות העיקריות פסק כי הסיינטולוגיה היא "מרקם של שקר, הונאה ופנטזיה". התגובה הסיינטולוגית העניינית, במסמך שנקרא Kangaroo Court[2], לא איחרה לבוא: הסיינטולוגים בחרו שלא להתייחס לטענות הענייניות, והעדיפו לטעון כי "החברה האוסטרלית נוסדה ע"י פושעים, מנוהלת על ידי פושעים ומוקדשת להפיכת בני אדם לפושעים"[3].

הטיפול בנתנגדיו העסיק את הבארד וממשיכי דרכו כל העת. הבארד עצמו כתב במסמך המדיניות את הדברים הבאים:

אם תתנגד לסינטולוגיה – אנו נמצא פשעיך ונחשוף אותם… אין זה מתפקידנו להעניש. אבל מי שמנסה להקשות עלינו את החיים – הוא בסכנה מיידית.[4]

ההגדרה של הבארד למי שהעז להתנגד לפעולות הסיינטולוגית היא Suppressive Personality – אישיות המפריעה להתפתחות סיינטולוגית. ב-1966 הוקם ה-Guardian Office של התנועה, שתפקידו, על פי מסמכי התנועה – בין השאר כאלה שפורסמו כאשר רעייתו של הבארד, מארי סו, וכמה ממרעיה נשפטו והורשעו על פריצה למשרדי ממשלה אמריקאים בניסיון להעלים מסמכים שעלולים היו להרשיע או לשמש נגד הכנסיה – להפחיד את המבקרים, לאיים עליהם, לאסוף עליהם חומר מפליל או ליצור אותו, להכפיש את שמם בפומבי ולהתיש אותם בתביעות משפטיות[5].

אפשר להמשיך עוד. האשמות בהתעללות, איסור על פעילות במספר מדינות ברחבי העולם, אפשר להביא עוד ועוד ציטוטים של הבארד, לספר על עוד ועוד מקרים שבהם סיינטולוגים רדפו עד חורמה את מתנגדיהם. נדמה לי, עם זאת, שהתמונה ברורה. ובכל זאת, בלי לגעת בנושא המייל שנשלח אליי אי אפשר. שימו לב לציטוטים האלה של הבארד וטקסטים סיינטולוגים שונים. האם היינו רוצים שמאמיניו יעבירו לילדינו קורס באיך לא להיות "היטלרים", כלשונם?

במקרה של ביקורת חריפה – אל תתגונן לעולם. הסכם עם כל מה שנאמר ואף הוסיף שהמצב גרוע יותר, או – התקף חזרה, ע"י התגוננות אתה רק מפסיד[6].

כאשר מישהו נרשם, חישבו עליו כעל מי שמצטרף לעולמי עד; לעולם אל תרשו פתיחות דעת! מי שנרשם – עלה על הסיפון והוא כאן, כמו כולנו, כדי לנצח או למות במאמץ; אל תניחו להם, אף פעם, להתלבט בקשר להיות סינטולוגים. הארגונים הטובים ביותר בהיסטוריה היו ארגונים נוקשים ודבקים במטרה[7]

ניתן לפתח מתוך הסיינטולוגיה טכניקות אפקטיביות לשליטה על המחשבה אשר ישמשו להפיכת אנשים לעבדים מרצון[8]

[...]

כשהתחלתי את הפוסט רציתי לומר לסיינטולוגים משהו, אבל שכחתי מה זה היה בלהט הכתיבה. במקום זה, אומר לסיינטולוגים אך זאת: נניח שכל הביקורת על כנסיית הסיינטולוגיה היא עורבא-פרח, פרי הזייתם של קיצונים השונאים את הסיינטולוגיה ללא כל סיבה. נניח. בארץ פועלות דתות רבות שעם חלקים נרחבים בתורתן יש לי מחלוקת. אבל הדתות הללו נותרות מחוץ לכתלי בתי הספר (להוציא היהדות, לצערי, שגם אותה יש להטיס החוצה). חוצפה אדירה היא, שארגון דתי מסווה את עצמו תחת עמותות קש ומנסה לחדור לבתי ספר. הזדהו בשם מה שאתם – ארגון דתי, כפי שהמוסד הזה רשום בארה"ב, אוסטרליה, בריטניה ועוד – ולא בשמות מפוצצים על שגשוג במזרח התיכון. כל עוד אינכם עושים כן, אתם מוכיחים שאכן יש ממש בטענות שמדובר בארגון העוסק בהונאה.

אה, נזכרתי מה רציתי לומר לאנשי הסיינטולוגיה: תפסיקו לשלוח לי מיילים. לא זוכר שביקשתי מיילים מכתות מטורללות.

גם התלוננה, ובכישרון רב: דורה.

  1. הציטוט מובא מתוך דו"ח ועדת תעסה-גלזר לבדיקת נושא הכתות בישראל, להלן תעסה-גלזר [↩]
  2. משחק מילים: באנגלית הביטוי משמש לתיאור משפט ראווה לא הוגן [↩]
  3. תעסה-גלזר [↩]
  4. תעסה-גלזר [↩]
  5. תעסה-גלזר [↩]
  6. קובץ הוראות לאנשי השדה, מתוך תעסה-גלזר [↩]
  7. מכתב מדיניות, מתוך תעסה גלזר, ההדגשה שלי [↩]
  8. עיקרי המחשבה [↩]