‫תגובות לפוסט: "בוקיצה"‬

‫מאת: אנגסט | בלוגיקה‬

‫אנגסט | בלוגיקה‬ — Sun, 09 Jan 2011 22:34:38 +0000

[...] בה בשקט בשקט. בהפגנות השבועיות בבלעין שילמו בחייהם באסם אבו-רחמה, שהיה לא חמוש בעת שנרצח אל מול המצלמות מפגיעה ישירה של [...]

‫מאת: לדחוף את הסמרטוט | בלוגיקה‬

‫לדחוף את הסמרטוט | בלוגיקה‬ — Sat, 02 May 2009 18:55:05 +0000

[...] ניקח כדוגמה את ההפגנות נגד הגדר בבילעין. כאשר חיילי צה"ל גורמים למותם או פציעתם של מפגינים [...]

‫מאת: AP‬

‫AP‬ — Wed, 29 Apr 2009 19:19:45 +0000

‫אתה יודע מה הכי מצחיק בכל הסיפור הזה? שאלה שטועני שצה''ל הוא הצבא המוסרי בעולם, הם בדיוק אותם אנשים שמעוניינים שהוא לא יהיה כזה. אותם אנשים שאומרים שצה''ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם הם אלה ששנייה אחר כך יגידו ש"צריך להכנס שם בכולם" ו"פצצת אטום, זה הפתרון היחידי". עם מצחיק, הישראלים.‬

‫מאת: ערב יום השכחה | בלוגיקה‬

‫ערב יום השכחה | בלוגיקה‬ — Mon, 27 Apr 2009 17:10:45 +0000

[...] השופטת ציינה שלרוצח נסיבות מקלות: הוא התייצב לדיוני בית המשפט. האמת היא שלרוצח נסיבות מקלות: הוא יהודי שהרג פלשתיני. הם, כידוע, האוייב. [...]

‫מאת: אור ברקת‬

‫אור ברקת‬ — Sat, 25 Apr 2009 19:13:21 +0000

‫@nimrod: יש מספיק אחריות לכולם. גם החייל, שאכן אחראי למעשיו אשם, וגם הסביבה, שאכן מקהה את המצפון. התעלמות מכל אחד מהצדדים האשמים אינה אפשרית. שיגרת כיבוש הפוסט האחרון בבלוג של אור ברקת‬

‫מאת: יוסי גורביץ‬

‫יוסי גורביץ‬ — Sat, 25 Apr 2009 18:13:33 +0000

‫@nimrod: אפשרות שלישית היא שהירי נועד להפחיד, ולא היה מכוון לפגיעה ישירה אלא לפגיעה קרובה. אנחנו לא יודעים מספיק וצה"ל ידאג שגם לא נדע. ‫מחשבות פזורות לעוד יום שואה‬ הפוסט האחרון בבלוג של יוסי גורביץ‬

‫מאת: חנן כהן‬

‫חנן כהן‬ — Sat, 25 Apr 2009 16:20:55 +0000

בעלטת / אמיר גלבע

אם יראוני אבן ואמר אבן יאמרו אבן.
אם יראוני עץ ואמר עץ יאמרו עץ.
אך אם יראוני דם ואמר דם יאמרו צבע.
אם יראוני דם ואמר דם יאמרו צבע.

‫מאת: nimrod‬

‫nimrod‬ — Sat, 25 Apr 2009 16:16:00 +0000

‫@אלעד-וו: לא, זה לא להטפל לש"ג. נער בן 18 אחראי למעשיו ויודע גם מהי פקודה בלתי חוקית בעליל. טענת ה"פושע מתוך הסביבה" היא סוג של פוסט מודרניזם נחות במיוחד שמפשיטה את האדם מאחריות וטוענת שפשע כלפי החברה הוא אחריותה של החברה ולכן איננו פשע.‬

‫מאת: אלעד-וו‬

‫אלעד-וו‬ — Sat, 25 Apr 2009 16:03:56 +0000

נמרוד, את מי בדיוק צריך להאשים? את החייל או את המערכת? הרי החייל קיבל לידיו מטול, והשתעשע עם חבריו בנסיונות לירי רימון גז בכינון ישיר. אני מדמיין אותם צוחקים כל פעם שהם מצליחים לפגוע ישירות במפגין, דבר שקשה למדי לעשות בעזרת מטול רימונים. זה משחק-מיומנות, כמו נסיון למעוך זבוב בין כפות הידיים. (נדמה לי שקראתי כבר עדות כזאת, שזה ספורט פופולארי בקרב החיילים שם, אבל אני לא בטוח). זה משחק יריות בברווזים. ברווזים המסוכנים לישראל, אנרכיסטים ומחבלים למיניהם, אנשים שמוטב שימותו. מי אשם במקרה כזה, בידי מי האחריות? האם החייל אכן התכוון להרוג? האם ידע שזה עלול לקרות? או שזה מעשה של אדם בן 18 שניתן בידיו נשק, בתוך אווירה של "עליהום".

אני מנחש שזו הסיבה שיוסי מעדיף לא לקרוא לזה "רצח". לא ברור שזה רצח לפי ההגדרה המשפטית, ולא ברור מי צריך להיענש יותר בחומרה — החייל או מפקד הגזרה. אני מוכן לא לקרוא לזה רצח, אלא מעשה טרור-מדינה במפגינים. זה יותר מדוייק. אני חושב שהמערכת כולה צריכה טיהור. כמובן שאני מבין ומסכים עם הדעה שחושבת שזה רצח. אני מנסה כאן, באופן מבולבל למדי, לטעון שההתמקדות בחפ"שים מפספסת את הנקודה, כי הבעיה היא במערכת כולה.

הנה השוואה שלדעתי היא תקפה: המוציא להורג באיראן או פאקיסטן — זה שמוציא להורג נשים שנאנסו או אנשים שנאפו או משתמשים בסמים או השד יודע מה. האם הוא רוצח? האם הדם על ידיו? כמובן שכן, אבל זה להיטפל לשין-גימל. חשוב בהרבה לדבר על אחריות המערכת. (ובמקרה שלנו, על אחריות העם שמנחה את המערכת הזאת).

ו — נמרוד — תודה על הפוסט.

‫מאת: nimrod‬

‫nimrod‬ — Sat, 25 Apr 2009 15:43:04 +0000

לא, לא. אלא אם כן הטענה היא שהפגיעה בבאסם הייתה מקרית – קרי, שהחיילים ירו רימון גז מבלי לכוון אותו, ובשוגג הוא פגע בבאסם – הרי שהייתה כוונה לירות על באסם את הרימון, ואי אפשר לטעון שהתוצאות של הפגיעה הזו לא היו מכוונות. מנגד, אם זו אכן הטענה, ההסתברות לכך היא כה קטנה שחובת ההוכחה מוטלת, במקרה הזה, על צה"ל.