לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת*

1. לצעוק עליי: אני מבוגר. יש לי אוטונומיה מלאה לקבל כל החלטה שאני ארצה לקבל במסגרת החוקי בישראל. אפשר לא להסכים, אפשר להתווכח, אפשר לכעוס. לא לגיטימי לצעוק. אם את לא יודעת לשלוט בכעס שלך, זו לא בעיה אצלי.
שלושה חודשים היא הרימה עליי את הקול. שתקתי. היא צעקה כשלא קיבלתי אפטר וצעקה כשאיחרתי למסיבה, צעקה כשהיה לי פנצ’ר בדרך אליה וצעקה כשלא הסכמתי לנגן לחברים שלה, צעקה כי רציתי ללכת לישון וצעקה כי טעיתי בדרך. שלושה חודשים לקח לי להבין שזה לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת.

2. לדחוף לה את הראש למטה: בפעם הראשונה ששמעתי שאנשים עושים את זה, מאקסית שלמרבה תדהמתי התבלבלה כשליטפתי לה את הראש, חשבתי שמדובר בהתנהגות שהיא נחלתם של מעטים. בינתיים, סקרים לא רשמיים שערכתי העלו שמדובר במגיפה. למען השם אנשים. יש מוח של מישהו בתוך הראש הזה שאתם דוחפים ככלי אין חפץ בו. רוצים משהו? תדברו, תגיעו להסכמה. קשה לי להאמין שצריך להגיד את זה, אבל הנה: לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת.

3. לתת לי אוכל שאני שונא ולומר לי שזה משהו אחר: אם אני אומר שאני שונא קישואים, אני שונא אותם. לא כי הם אמרו לי משהו לא יפה, כי אני לא אוהב את הטעם. אם תגידו לי שזה לא קישואים, אלא, נניח, "סתם כל מיני דברים" בחביתה, אני אדע ששיקרתם לי ברגע שאני אטעם, אז זה גם שקר דבילי במיוחד. ולכן הייתי צריך להגיד לאקסית שעשתה את זה שזה לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת.

4. לדרוש ממנה שתעשה הפלה: נכון, זה גם הילד שלך ובלה בלה בלה ויאק יאק יאק. נכון, גם לך יש מילה בעניין והכול. אבל לתבוע מאדם אחר שיעבור פרוצדורה רפואית בשבילך זה אף פעם לא בסדר, לא משנה מה הנסיבות. כל השאר מתגמד – אין לאף אחד זכות לדרוש מאדם אחר לעבור ניתוח עבורו. זה לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת.

5. לומר למישהי שחבר זה לא קיר: מעבר לאפקטיביות המוגבלת של המשפט הזה (מישהו ראה את זה עובד פעם?) ולאלמנט המטריד שבו (ה"יש לי חבר" היה לא. אחרי הלא צריך לבוא, "אוקיי, סליחה/תודה", לא משפטי שכנוע סוג ז’), יש בו גם את ה"אני ואפסי עוד" שאני כל כך שונא. מי שאומר משפט כזה בעצם אומר שהוא מוכן שמישהו אחר ייפגע, ובלבד שהוא יוכל להיות עם מישהי שהוא אפילו לא מכיר, סתם היא מוצאת חן בעיניו. לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת.

6. לנסות לשכנע בזמן פרידה: בן/בת הזוג רוצים להפרד? כנראה שהם כבר חשבו על זה. כל מיני תעלולי לוגיקה או בכי או כעס או טקטיקות מצחיקות כאלה לא ישנו את זה. בכלל, זה הרבה פחות נורא ממה שזה נראה כרגע, וממילא תשעים אחוז ממה שאתם מרגישים עכשיו זה אגו פצוע. אתם תכבדו את עצמכם הרבה יותר מחר בבוקר אם תהיו בוגרים ותפרדו כמו שצריך, כך שסצינה מכוערת היא לא לגיטימית, אלא אם הוסכם אחרת.

7. לעשן בחדר סגור שאינו שלך: אני מעשן. הייתי כזה עוד כשמותר היה לעשן בקניונים, בחדרי מדרגות, בקניונים ואיפה לא. גם אז, לא עישנתי במקומות כאלה. יש אלמנט בסיסי של התחשבות בזולת, שאם יותר מעשנים היו מקיימים אותו אז לא היה צורך בחוקים דראקוניים כדוגמת זה שאוסר על סיגריה עם הבירה. עזבו עכשיו את השאלה הקבועה, האם עישון פאסיבי מזיק. זו לא השאלה. השאלה היא כמה אתה בן אדם אם אתה מתעלם מהדברים שאתה עושה שמפריעים לאנשים שהם לא אתה. כי חוסר התחשבות כזה הוא לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת.

*כל הדברים שהובאו כאן אינם לגיטימיים. עם זאת, כיוון שביחסי אנוש מדובר, יכולים להיות לכל מיני "אנוש" כל מיני תפישות אחרות, שיהפכו את הלא לגיטימי ללגיטימי.