מכה אפורה על העיר
ראש הרשות המוניציפלית של ההתנחלות הגדולה בישראל, ניר ברקת – נו, אתם יודעים, האיש הזה שהציבור החילוני בירושלים היה משום מה בטוח שהוא המזור לכל בעיותיו – הפגין כישורי פליק-פלאק של נערת גומי סינית. ראשית, הוא פתח את חניון ספרא בשבת. אחר כך באו המהומות של משליכי החיתולים וזועקי ה"נאצים". אחר כך עמד איתן בדעתו שהחניון יוסיף להפתח. ואז, כאילו לא היו דברים מעולם, החליט שהחניון ייסגר לשבועיים עד למציאת פשרה עם העדה החרדית – אתם יודעים, זה החבר’ה האלה שנורא אוהבים הידברות, כי תמיד האופציה של החיתולים והנאצים עומדת להם. אולי כמו עם עמי איילון, לא ברקת זיגזג, אלא המציאות.
תושבי העיר שאינם חובשי כיפה שעוד חושבים שיש להם מה לחפש שם נוהגים כמוכי ברק(ת). הם היו בטוחים שבחירתו של ראש עירייה חילוני תגרום לכל החרדים מסביבם לחזור בשאלה, או לכל הפחות להפסיק לשרוף אשפה. הם המומים מכך שראש העיר החילוני שלהם נכנע להפגנות ההמון החרדי. מי היה מאמין שאדם שמתגאה בקרבתו למרדכי אליהו ירצה לתת פרס לאלימות? אה, רגע.
[...]
מרדכי אליהו – לבושתנו, הרב הראשי הספרדי בעבר – נדון למאסר בראשית שנות החמישים על חברותו ב"ברית הקנאים". החבר’ה הסימפטיים האלה רצו להקים מדינת הלכה. לצורך כך הם גנבו נשק, התאמנו בו, הציתו רכבים שנצפו נוסעים בשבת ועוד. הם נתפסו כאשר שני פעילים נעצרו בדרכם למלכד את משרד החינוך – סוג של מחאה אדיבה על כך שבישראל יש זרם חינוכי לא דתי.
האיש הזה, שבטעות מכונה "רב" ולא "טרוריסט" או "עבריין משוחרר", תמך בברקת לאורך כל הדרך; ברקת, מצידו, קיבל באהבה את החיבוק הזה. היית מצפה מאדם שמכריז על מלחמה בכפייה הדתית כחלק ממסע הבחירות שלו להתנער מתמיכתו של אדם שהעלה את הכפיה הדתית לרמת אלימות פיזית, ברוטאלית ונמוכת מצח; שהפעיל טרור נגד אזרחי מדינת ישראל שאינם שומרי מצוות.
[...]
אז החילונים בירושלים בחרו בלב קל בראש עירייה שהולך לישון עם עמותת אלע"ד, ומה אתם יודעים, הוא נדבק במה שזה לא יהיה שיש להם. מקווה הטהרה הבלתי נחוץ ברמת בית הכרם מוסיף להבנות. אין בו כל צורך, לפחות לא עבור תושבי השכונה הנוכחיים, אבל הרי לא עבורם הוא נבנה. זה חלק מההסכם הקואליציוני, הבניה הזו. כמובן, שואל את עצמו אדם מדוע שלמפלגות החרדיות בעיר יהיה אכפת כל כך לבנות מקווה בלב שכונה חילונית, שהם יכניסו את זה להסכם הקואליציוני? ממתי עוסקים ברחוב החרדי בהרגלי ההטבלה של הנשים החילוניות?
המאבק בקריית היובל ממשיך להתחולל, ולמעשה כבר הוכרע בזכות הפשרה המצחיקה אליה הגיע ברקת לגבי עמודי העירוב המהודרים. כמה חילונים אתם מכירים שזקוקים לעמודי עירוב מהודרים?
הרכבת – תקלה. עוד דחייה במועד הסופי, ועוד אחת, ובינתיים רחובות העיר הראשיים נותרים חפורים וחסומים, הפקקים והמסלולים החלופיים של האוטובוסים הופכים את התנועה בעיר לבלתי נסבלת.
ועכשיו החניון. פתיחתו של חניון ספרא בשבתות נועדה לתת מענה למצוקת חניה אמיתית. מדובר באבסורד: אין כמעט בירושלים המרכזית מקום חוקי להעמיד בו את הרכב בשבת. הגיוני בהרבה היה לפתוח את חניון קרתא המרווח, הסמוך לעיר העתיקה; אולם אחרי הידברות הוחלט לפתוח את חניון ספרא. אין בזה כל חילול שבת: החניון פועל ללא תשלום ומופעל על ידי גוי של שבת. המכוניות הנוסעות אליו הן מכוניותיהם של מי שממילא נוסעים בשבת. ההפגנה על סגירתו הייתה פוליטית, לא הלכתית – וברקת צפה בחיתולים המתעופפים והחליט שמגיע להם פרס, הידברות נוספת.
קטע כזה, הידברות. זה נורא נחמד לשבת למשא ומתן כאשר הצד השני יודע שבמידה ואחר כך לא יאהב את הפשרה שהושגה, יוכל לצאת לרחובות חמוש בצואת תינוקות. וברקת, שנבחר על ידי ציבור גדול של חילונים עוורים שהיו בטוחים שהוא יביא עמו איזושהי בשורה, נכנע ללחץ. משי-זהב ניצח בנוק אאוט.
[...]
אילו הייתה הבלוגספירה הירושלמית ממוקמת בגן החיות התנ"כי, ירושלים האחרת היה ממוקם בכלוב של הקרנפים. הנה מבחר ציטוטים של עמית פוני, בלוגר שנמצא על הפיירול של ברקת – אבל לא טורח, כמובן, לשים גילוי נאות בפוסטים שלו שעוסקים בנושא:
מחר (רביעי) ייכנס לתפקידו ראש העירייה הנבחר. בעוד שבועיים תתקיים ישיבת המועצה הראשונה. קצת נרגענו פה אחרי הבחירות (שבוע מילואים בהחלט עוזר). מחר מתחילה הדרך הארוכה במסע להתחדשות ירושלים ולחזרה שלה (2.12.2008)
לעצור את ההתחרדות פירושו החזרת האיזון במועצת העיר, פתרון צרכי החרדים בשכונותיהם, מניעת מהלכים כוחניים (שגובלים באי-חוקיות) בשכונות לא-חרדיות וחיזוק האוכלוסייה הלא-חרדית במקביל[...]חשוב מאוד להבין על איזה בסיס נעשית השותפות עם החרדים. אף אחד לא חייב את הניצחון לא לרבי כזה ולא לרבי אחר ואפילו לא לרבי מגור. ברקת לא מתפקד כמו אולמרט עם שני חברי מועצה מסכנים, הם לא לשון המאזניים ומכיוון שצורפו אחרונים- הקואליציה לא תלויה בהם. הם איבדו שני מקומות במועצה. אם השותפות עם החרדים נעשית על בסיס ענייני ולא כפריעת שטרות על התגייסות או כהתחננות לעזרתם כלשון מאזניים- הרי שאין בה פסול. תפקידי המפתח לא נמסרים לידיהם בלית ברירה או כתוצאה מסחטנות (11.12.2008)[1]
והשווה:
גם אם זה ייקח קצת זמן ויהיה פחות פופלרי אני מאמין שמבחן התוצאה יהיה זהה- יהיו חניונים פתוחים בשבת במרכז העיר. השאלה היא אם זה יהיה כרוך בעוד כמה שבתות אלימות, בפירוק הקואליציה העירונית (להזכירכם מאלו מפלגות שרי הפנים, השיכון ויו”ר ועדת הכספים) או שאפשר לחכות קצת ולהגיע לתוצאה דומה במחיר נמוך יותר (14.6.2009)[2]
הפגנת השבת אתמול במחאה על פתיחת חניון קרתא לא מרגשת אותי יותר מדי. לפני 50 שנה הם הפגינו נגד שחייה מעורבת בבריכת ירושלים- גברים ונשים שוחים יחד. לפני 20 שנה הם הפגינו נגד פתיחת בתי קולנוע בשבת- הם פתוחים. לפני 12 שנה הם הפגינו נגד הנסיעה בכביש בר אילן בשבת- נוסעים בו. לפני 3 שנים הם הפגינו נגד מצעד הגאווה- המצעד ממשיך לצעוד. (7.6.2009)
הציבור החופשי בעיר צריך להראות את כוחו, ההפגנות בעד פתיחת החניון הן דבר חיובי ולגיטימי, גם כדי להפעיל לחץ פוליטי על ראש העיר. אבל טובים אלף חיתולים משומשים שנזרקים מקהילה שאין לה כוח צבאי או משטרתי מאשר רטוריקת “כניעה”, “מלחמה”, “ויש / אין ביצים” מפי שומרי חומות הליברליזם. אם מישהו יגיד להם שירושלים לא צריכה להיות חופשית, הם כבר יראו לו מה זה! (פוסט אורח מאת אלי אושרוב, 16.6.2009).
[...]
כי כל בריאת אלוהים טובה היא ואין דבר משוקץ אם יאכל בתודה[3]
כמה ביקורת חטפתי מחברים ירושלמים, מקוראי בלוג החצר של ברקת ומפוני עצמו כשאמרתי שברקת איננו המשיח החילוני, וסביר להניח שהוא יבעיר את העיר. בינתיים, ראש העירייה הנבחר של האנשים שהסכימו לתת ידם למעל מוסיף להרוס בתים בחלק שממזרח לעיר, שמכונה בטעות "ירושלים המזרחית", ובמקביל תמשיך להתחולל שם התנחלות יהודית; חברת המועצה שלו רחל עזריה תוסיף לשלוח לי אימיילים שבהם ירושלים שייכת ליהודיה בלבד[4] והוא ימשיך במאמציו למנות רב משיחי-מטורף ציוני דתי להתנחלות הגדולה בישראל; השכונות תמשכנה להתחרד והאלימות תמשיך לקבל פרסים – ולרצות עוד. הנה, מעט אחרי שנראה היה שהשנה יעבור המצעד הירושלמי ללא בעיה, עם האוכל הגיע התיאבון (אגב, זו קריאה מפורשת לאלימות).
אלי אושרוב ימשיך לטעון שפלורליזם פירושו קבלה של דעות אנטי פלורליסטיות ולירות לעצמו ברגל, עמית פוני ימשיך לטעון שכל טעויותיו של ברקת הן מהלכים טקטיים מבריקים, וירושלים תוסיף לשקוע.
[...]
אז מה, חברים – היה שווה, המאמץ? יש לכם ראש עירייה חילוני. העיר עוד מטונפת, התחבורה הציבורית עוד איומה, ההתחרדות עוד נמשכת והגזענות עולה מדרגה. קווי מהדרין, הפגנות המונים, חניונים – רגליכם נדחקות עוד ועוד החוצה. אושרוב יכול לטעון עד מחר את הטענה האווילית "אבל מה ברקת יכול לעשות, אם הוא רוצה להישאר ראש העיר לעשר שנים ולא לחמש? הוא זקוק לקולות החרדים. מסתבר שהחבר’ה האלה הולכים להצביע. כן כן. הם אפילו יכולים להצביע נגדו!" – כאילו שעל ברקת לחזק את האלקטורט של מתחריו אם ברצונו להמשיך להיות ראש עיר; כאילו שאם יעשה כל שהחרדים תובעים הם לא יעדיפו להצביע למועמד חרדי; כאילו שאם יכנע לחרדים יש לתושבי העיר הלא-חרדים איזשהו אינטרס שברקת ייבחר שוב. בשורה התחתונה, זו רציונליזציה של אלה שעבדו קשה כדי להביא לבחירתו של מאן-דהוא, רק כדי לגלות שאין לו כל בעיה למכור אותם בנזיד הסכם קואליציוני. החילוני היחידי בעיר שמצבו השתפר מאז בחירתו של החבר של מרדכי אליהו הוא עמית פוני עצמו, שעכשיו הוא עובד עירייה. מזל טוב.
[...]
בקרוב נתעורר. נראה שהחרדים לא עזבו את ירושלים רק כי ברקת יושב על הכסא; נראה שהתחבורה הציבורית בעיר לא תהפוך ליעילה יותר רק כי בעל הון יושב בעירייה, להיפך; נראה שפחי זבל וחנויות בגאולה, מאה שערים וסנהדריה לא יפסיקו להצית את עצמם רק כי החרדים כבר לא בקואליציה, להיפך[5]
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
19 ביוני 2009 - 9:03
מסכים 200% עם הביקורת על ברקת
מסכים 90% עם הביקורת על עמית – יש לו בלוג נהדר ואיכותי. בעניין ברקת הוא עושה דברים כשרים אך מסריחים.
הבעיה הגדולה היא שאנחנו לא מצליחים ואולי אפילו לא ממש מנסים לחולל אלטרנטיבה, ואז כל מה שנשאר לנו זה לקטר ולבקר. האם להתייאש ולקבל את דבריו המגעילים של גל אוחובסקי שזהו – ירושלים כבר אבודה כי השתלטו עליה כוחות הרשע? עצוב
לגבי רחל עזריה – אשמח לקרוא פוסט נפרד ללמוד עליה יותר, מכיוון שהנ"ל להבנתי גם במימד ואני חבר מימד. אחת הבעיות של מימד (והתנועה הירוקה) היא הגדרה עצמית בציר הניצי-יוני.
19 ביוני 2009 - 10:39
באין חזון יפרע עם, ברקת לא מציג חזון, אלא "תקווה".
יש לזכור את כור מחצבתו של ברקת – חברות סטארט-אפ (אומרים שסטארט-אפיסטים לא גומרים) – אלו מוכרים תקווה מהולה בפאניקה, המשלבת ים של פתרונות-לטווח-קצר – לא ראייה מערכתית כוללת, כי לכל בעיה אפשר לפתוח חברת סטארט-אפ חדשה.
אני מציע כחזון לירושלים:
1. אוטונומיה ירושלמית מפורזת לתושבי ירושלים כולה
2. המשך בניית גדר ההפרדה לכיוון מערב (והזזת קטעי החומה העוברים בתוך גבולות העיר למחוצה לה, והוספת חיפוי אבן-ירושלים לכל אורך החומה)
3. פתיחת דיוטי-פרי באבו-גוש
4. מתן אישור לכל ישות/מדינה להכריז על ירושלים כעיר בירתה, עם תשלומי ארנונה גבוהים (פיצוי לכאב-הראש הכרוך בהיות העיר עיר-בירה – חסימת כבישים, הסדרי אבטחה וכו')
5. כל ירושלמי יכול להיות אזרח במדינה (ישראלית/פלסטינאית) ולשלם מיסים למדינה שיבחר (הכנסת תחרות לתחום המיסים – אני אבחר להיות אזרח במדינה שתיקח ממני הכי פחות מיסים ותתן לי הכי הרבה שירותים)
6. פתיחת בנק ירושלמי מרכזי שיעניק משכנתא ללא ריבית לילידי ירושלים, ומטבע – "ירו" שבשלב ראשון יהיה צמוד ליורו, ואח"כ יתפתח למטבע עצמאי.
7. ליגאליזציה מלאה של מריחואנה כחלק מתכנית לעידוד תיירות רוחנית
זאת צריכה להיות התכנית בשלב ראשון – מי תומך?
19 ביוני 2009 - 10:40
בענין מרדכי אליהו, כבר כמה פעמים שרציתי לשאול, אני לא זוכר איפה, ואין לי פנאי כרגע לחפש, אבל האם לא אמרת פעם שמי שנענש על מה שעבר על החוק כבר שילם את חובו וזהו? משהו ברעיון של "כיוון שלקה – אחיך הוא". לא שאני אוהב את ברקת במיוחד, תנוח דעתך (וגם לא את הרב אליהו, אבל זה סיפור אחר).
19 ביוני 2009 - 11:24
@יחזקאל: ומה בכך? אינני מבקש שימשיכו להושיבו בכלא עד יומו אחרון – גם אם ניתן להתווכח האם ערבי ישראלי שהיה נשפט על מעורבות בארגון טרור איסלאמי היה יושב עשרה חודשים עלובים בלבד – אבל מעשיו של אדם מכתימים אותו במישור הציבורי; בוודאי תסכים שמינוי ציבורי רם דרג ומעלה לאדם שמאחוריו עבירות קשות של אלימות אידאולוגית אינו מובן מאליו. יתירה מזאת, אליהו מעולם לא שינה את עמדותיו; די להאזין לדברים שהוא או בנו מרעילים בהם את הבארות.
הייתי מקבל את מרדכי אליהו לעבוד אצלי, על אף שבעברו היה עבריין. לא הייתי ממנה אותו לתפקיד הראשון לציון, וגם לא הייתי שמח וגאה בחיבוקו, בייחוד לא כאשר הבטחתי מאבק בכפיה הדתית.
בעניין הזה, הקשר בין ברקת לאליהו היה צריך להדליק נורה אדומה עוד לפני הבחירות לעדר שבחר לפי הכיפה או היעדרה – "הילכו שניים יחד בלתי אם נועדו?"
19 ביוני 2009 - 11:38
@nimrod: מקבל. נאה דרשת.
@הכתם: גדול!
19 ביוני 2009 - 14:39
הכתם, אני מצביעה לך.
19 ביוני 2009 - 16:13
כתבת:
"המועצה שלו רחל עזריה תוסיף לשלוח לי אימיילים שבהם ירושלים שייכת ליהודיה בלבד"
והציטוט מהמכתב (שכתבת בהערת שוליים):
"לכן כל כך חשוב שבתפקיד זה יכהן אדם ציוני, שאופייה הכלל ישראלי של ירושלים חשוב לו, ושמבין כי ירושלים צריכה להיות בית מזמין לכל יהודי באשר הוא שם"
ירושלים היא בית מזמין לכל יהודי = ירושלים שייכת לכל היהודים (חילונים, דתיים-אורתודוכסיים, דתיים-רפורמיים וכו', בכל מקום בארץ ובעולם).
כשלת פעמיים – פעם אחת: לא ליהודיה בלבד, כי אם לכלל היהודים בעולם.
פעם שנייה (וחשובה יותר): לא שייכת ליהודים בלבד, אלא לכל היהודים. האם "לכל" = "רק"? מה עם קצת לוגיקה בבלוגיקה?
לגבי ברקת – מסכים באופן חלקי עם הביקורת. בעיקר מטרידה אותי התחושה שהוא החליט להקריב את קריית יובל למען שאר האזורים החילוניים. אני עדיין מאמין שכוונתו טובה, אבל קריית יובל חשובה וגדולה מכדי ליפול (שלא לדבר על המיקום שלה, בליבו של דרום-מערב העיר).
לגבי החניון – קצת אורך רוח. בוא נראה מה יקרה בשבוע הבא.
מצעד הגאווה – ההתנהלות עדיין לוקה בחסר (העירייה מסרבת לתקצב), אך כבר אין עויינות, ולא הייתה בעיה לאשר את המסלול שמסתיים בגן העצמאות עם מופעי דראג (מקום פתוח ומרכזי יותר).
נקודה נוספת – אתה מנסה להציג את החילונים כמי שראו בברקת מושיע. הדבר נכון לחלקם, אך רבים מאוד הבינו שהוא קודם כל עדיף על פרוש. מלבד זאת, זה שהוא לא מושיע לא אומר שהוא אסון.
20 ביוני 2009 - 1:06
החילונים רובם ככולם תועים באפלה, מגששים אחרי משמעות וזהות, לאחר שמערכת החינוך הממלכתית קרסה לחלוטין.
בכמיהתם הרבה למשמעות הם טועים לחפש אותה ביהדות, כי זה המעט שלימדום. ולכן הם נוטים להתרפס בפני כל מה שריח של יהדות נודף ממנו.
21 ביוני 2009 - 0:03
@ערן טרבלסי: "כשלת פעמיים – פעם אחת: לא ליהודיה בלבד, כי אם לכלל היהודים בעולם." – נו, זו כבר שאלה של סמנטיקה. מתחת לכבודי להתעסק בזה.
"פעם שנייה (וחשובה יותר): לא שייכת ליהודים בלבד, אלא לכל היהודים. האם "לכל" = "רק"? מה עם קצת לוגיקה בבלוגיקה?" – לא שייכת. "בית מזמין". ומכלל לאו אתה שומע הן, ובכלל – מינויו של רב ראשי לעיר הוא חסר כל משמעות עבור חילוני העיר. הניסיון להציג את זה כמאבק חשוב הוא הולכת שולל. יתירה מכך: רב ראשי מהזרם הציוני-דתי פירושו רב ראשי גזען, כך שלענייננו, כן – ליהודים בלבד, וביתר שאת. הבלוגיקה אינה עוסקת במטאפיסיקה פורמאלית של מה יכול להיות, אלא במה שישנו.
21 ביוני 2009 - 1:16
שמע נמרוד, לא יודע עד כמה אתה מכיר את רחל, אבל כמי שמכיר אותה לא רע* אני אומר לך שאין לה שום רצון או כוונה להדיר לא יהודים. כל העניין הוא הפסקת ההדרה של היהודים הלא-חרדים, שזה בעיניה (וגם בעיני) חשוב יותר כרגע. אתה מוזמן לחלוק על-כך, אך האשמתך בגזענות אינה במקומה. אני מסכים שישנו סיכוי גדול לכך שרב מהציונות הדתית יהיה גזען כלפי הערבים, אך בכך לא יהיה שונה מרוב הרבנים החרדים (אולי הם יסתירו זאת טוב יותר), כך שמבחינה זו אין סיבה להעדיף רב חרדי.
באשר לחילונים – ראשית, לי דווקא נראה שיש חילונים שהנושא חשוב להם, בייחוד אם הם חילונים-מסורתיים (יתכן שאתה לא תגדיר אותם כחילונים, אבל זה כבר עניין אחר). שנית, לבני הציונות הדתית הלא חרד"לים (ולרבניהם), יחס שונה לחלוטין לנוכחותם ולמגוריהם של חילונים בירושלים מיחסם של החרדים (והחרד"לים). ראה למשל דבריו של אורי אורבך בעקבות ההתפרעות לפני שבועיים: "יש למדינת ישראל וגם לעיריית ירושלים עניין שחילונים יחיו ויבלו ויבקרו בירושלים, גם בשבת קודש. כן, שיגיעו לעיר העתיקה ולשוק או שיילכו למקומות בילוי אחרים. זה כל-כך פשוט, שצריך כנראה להיות חסיד סאטמר כדי לא להבין זאת". כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3727178,00.html. ראה גם דבריו של הרב רפי פויירשטיין: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3733805,00.html
*הייתי ועודני פעיל ב"ירושלמים", ולמעשה את הפעולה הטכנית של שליחת המייל אליך (ואל כל שאר הנמענים) אני ביצעתי. אני מניח שהיה נכון מצדי להוסיף גילוי נאות בתגובה הקודמת. מוטב מאוחר וגו'.
21 ביוני 2009 - 2:22
@ערן טרבלסי: הו.
"שמע נמרוד, לא יודע עד כמה אתה מכיר את רחל, אבל כמי שמכיר אותה לא רע* אני אומר לך שאין לה שום רצון או כוונה להדיר לא יהודים" – ברור לך שזו לא טענה שאני יכול להתייחס אליה ברצינות, נכון? לא ביותר רצינות מהכיסוי הקבוע של אלי ישי על הרבובדיה, מכל מקום.
"כל העניין הוא הפסקת ההדרה של היהודים הלא-חרדים, שזה בעיניה (וגם בעיני) חשוב יותר כרגע" – אז גם אתה וגם היא לוקים בראיית עולם יהודוצנטרית צרה ועלובה למדי. ההדרה של היהודים הלא חרדים בירושלים היא כאין וכאפס לעומת ההדרה של תושבי ירושלים הלא-יהודים, גם ברמת הממשל העירוני (ראש העירייה שאתם עובדים תחתיו מינה איש ימין עם קבלות להיות אחראי על מזרח ירושלים בחצי משרה, זוכר?), גם ברמת הזכאות לשירותים וגם ברמת היחס החברתי. מעשי אלימות בערביי העיר הפכו עניין שבשגרה, ואין איש פוצה פה ומצפצף. עצם הראייה של הבעיה של חרדים-לא חרדים בתור בעיה חשובה יותר היא כל כך מעוותת, כל כך לא מחוברת למציאות, שאם איננה נובעת מהטיה על בסיס גזע, אין אלא להסיק שהיא נובעת מניתוק מוחלט מהשטח.
"אני מסכים שישנו סיכוי גדול לכך שרב מהציונות הדתית יהיה גזען כלפי הערבים, אך בכך לא יהיה שונה מרוב הרבנים החרדים (אולי הם יסתירו זאת טוב יותר), כך שמבחינה זו אין סיבה להעדיף רב חרדי" – שמעתי את השיר הזה כשאמרו לי שעדיף לבחור בברקת על פני פורוש – זה איש ימין וזה איש ימין, אבל לפחות הראשון איננו חרדי. זה עבד מעולה בשבילכם, לא? אני, אגב, מעדיף דמויות ציבוריות שמסתירות את הגזענות שלהם היטב – ממילא תושבי ירושלים הלא-יהודים לא מקבלים שירותי דת מהרב הראשי העירוני – על פני כזה שיהפוך את בירת ישראל לעכו שניה. אתם כנראה לא, והדם לא יינקה מידיכם.
"באשר לחילונים – ראשית, לי דווקא נראה שיש חילונים שהנושא חשוב להם, בייחוד אם הם חילונים-מסורתיים (יתכן שאתה לא תגדיר אותם כחילונים, אבל זה כבר עניין אחר)" – עזוב את זה שאין חיה כזו. כיצד רב ראשי עירוני חרדי/ציוני דתי ישנה את חייהם ולו במקצת?
"שנית, לבני הציונות הדתית הלא חרד"לים (ולרבניהם), יחס שונה לחלוטין לנוכחותם ולמגוריהם של חילונים בירושלים מיחסם של החרדים (והחרד"לים)." – כן, בוודאי. כמו נניח הרב שמואל אליהו? או דב ליאור? אורי אורבך הוא הדוגמה שלך עכשיו? מזל שלא הבאת את יואל בן נון.
"הייתי ועודני פעיל ב"ירושלמים", ולמעשה את הפעולה הטכנית של שליחת המייל אליך (ואל כל שאר הנמענים) אני ביצעתי. אני מניח שהיה נכון מצדי להוסיף גילוי נאות בתגובה הקודמת. מוטב מאוחר וגו'" – היה נכון?! זו סיבה לחסום אותך לצמיתות, לכל הרוחות, ואין לי שום מושג מדוע טרם עשיתי זאת. מה שעשית בתגובתך הקודמת היה הולכת שולל לכל דבר ועניין, ומעמיד בסימן שאלה גם את כנותם ואמינותם של הדברים שאתה מוסר, גם את הפעילות התעמולתית של הרשימה שאתה מייצג כאן וגם את התועלת שבלהתדיין עמך. זה נקרא גילוי נאות מסיבה, וזו אתיקה בסיסית – במיוחד בתחום הפוליטי – אחרת אינך שונה מכל ספאמר ממוצע שמשחיל תעמולה בתגובות פסאודו-רלוונטיות. מבחינתי, אין כל טעם בדיון עמך: אין לי אפשרות להאמין לדבר שיוצא ממקלדתך. מצד שני, טוב לדעת שכך הדברים נראים ב"ירושלמים" וכך נוהגים פעיליה של התנועה הזו.
21 ביוני 2009 - 16:03
דבר ראשון, אני לא מקבל ולא קיבלתי ולו אגורה שחוקה עבור הפעילות, כך שאני לא "עובד" תחת ראש העירייה, או תחת רחל. שנית, אף אחד לא שלח אותי לכתוב את התגובה הזו – אני עוקב מדי פעם אחר הבלוג שלך (אפילו הלכתי לציפורלה בעקבות המלצתך), כמו בלוגים אחרים, והחלטתי להגיב מפני שהנושא קרוב אלי. הפניתי את הפוסט לעוזר של רחל, ויתכן שהיא תגיב גם בעצמה, אך מה שאני כותב כאן נכתב על דעתי בלבד. אילו רציתי ליצור תעמולה מוסווית, לא הייתי "חושף" את עצמי וכותב בתגובתי השנייה את ההערה שבכוכבית.
ולתוכן הדברים – יפה שאתה משווה אותי לאלי ישי שמנסה להסביר את דבריו של הרבובודיה בעיתונות. אני בסך הכל מנסה לנהל איתך כאן וויכוח ידידותי, אבל אתה (כהרגלך מול מגיבים שאינם מסכימים איתך) חייב לתקוף, לנבוח ולהכפיש.
כן, אני מחובר יותר ליהודים בירושלים מאשר לפלסטינים שבה. צר ועלוב שכמותי. אבל גם מנקודת מבט של מי שמודאג הרבה יותר ממצבם של הפלסטינים, אני לא מבין איך אפשר להתעלם מן העובדה שבעיר חרדית מצבם לא יהיה טוב יותר, ואולי אף רע יותר.
כיצד רב ציוני ישפר את חייהם של המסורתיים (אם אתה מתעקש לא אקרא להם חילונים)? אתה רציני? שירותי קבורה, נישואין, גירושין, מידת ההקפדה עם בתי עסק על כשרות (היתר מכירה למשל) ועוד. לאנשים מסורתיים כל הדברים הללו חשובים, והיחס והשירות שיקבלו מהרבנות יהיה שונה מאוד אם יהיה רב ציוני דתי (לא חרד"לי!).
אתה לועג לי על כך שהבאתי את אורבך כדוגמה. למה אתה חושב שהדוגמאות שאתה הבאת – דב ליאור ושמואל אליהו נכונות יותר או מייצגות יותר?
ברקת מול פרוש – אהה, אני בטוח שחיי התושבים הפלסטינים במזרח העיר היו סוגה בשושנים תחת שלטונו של פרוש (אותו פרוש שהבטיח לבנות 10,000 יחידות דיור ליהודים בעטרות). העובדה שלראשונה מזה עשרות שנים יש התייחסות לצורכי הבנייה במזרח העיר (גם אם היא רחוקה מלהספיק) כנראה נעלמה מעיניך. גם העובדה שדווקא הקיצוניים שבדתיים-הלאומיים בירושלים דווקא העדיפו את פרוש ואף התנדבו ועבדו עבורו. מעניין מדוע הם עשו זאת.
21 ביוני 2009 - 16:47
@ערן טרבלסי:
"דבר ראשון, אני לא מקבל ולא קיבלתי ולו אגורה שחוקה עבור הפעילות, כך שאני לא "עובד" תחת ראש העירייה, או תחת רחל." – בוא תסביר לי למה זה משנה. אתה פועל מתוך הטיה פוליטית ברורה ומעורבות אישית, ולא טורח לציין זאת, וזה לא הגון – נקודה.
"אני עוקב מדי פעם אחר הבלוג שלך (אפילו הלכתי לציפורלה בעקבות המלצתך), כמו בלוגים אחרים, והחלטתי להגיב מפני שהנושא קרוב אלי" – אני מקווה שנהנית בהופעה. אין פסול בלהגיב. יש פסול בהסתרת מידע שכרוך במעורבות אישית שלך בתחום. כך, למשל, אילו הייתי כותב פוסט על מיקרוסופט, למשל, הייתי מוסיף את העובדה שאני עובד בחברה מתחרה. לא כי זה משפיע על מה שאני כותב, אלא כי זה מידע שהקורא שלי צריך לדעת. זו הגינות בסיסית.
"ולתוכן הדברים – יפה שאתה משווה אותי לאלי ישי שמנסה להסביר את דבריו של הרבובודיה בעיתונות" – לא, זה לא מה שעשיתי. אמרתי שאין לי שום סיבה לקבל את פרשנותך את הדברים, המבוססת בעיקר על "סמוך עליי, אני מכיר אותה". לא ביקשת לוגיקה?
"כן, אני מחובר יותר ליהודים בירושלים מאשר לפלסטינים שבה. צר ועלוב שכמותי" – וגם זה לא מה שאמרתי. מה שאמרתי הוא שהבעיה של חרדים מול לא-חרדים בירושלים קטנה ושולית בהרבה לעומת הבעיה של יהודים מול לא-יהודים בעיר, והניסיון שלך להציג אותה בתור הבעיה העיקרית, הגדולה יותר, הוא יהודוצנטרי, צר ועלוב.
"אבל גם מנקודת מבט של מי שמודאג הרבה יותר ממצבם של הפלסטינים, אני לא מבין איך אפשר להתעלם מן העובדה שבעיר חרדית מצבם לא יהיה טוב יותר, ואולי אף רע יותר." – הו, בהחלט. ולכן, בין השאר, חורה לי שהעירייה שאתה פועל עבור חברה בה (פועל, לא עובד, אוקיי?) נותנת יד להתחרדות קריית היובל ובית הכרם; ונכנעת לאלימות חרדית. מינויו של רב מה"ציונות" הדתית לתפקיד הרב הראשי של ירושלים איננו מה שימנע או יאץ את ההתחרדות – לא הרב הראשי של עיר קובע את תכניות הבניה ומדיניות התכנון העירונית, וזו זריית חול בעיניים לטעון אחרת. ירושלים לא תהיה "חרדית" יותר אם הרב הראשי שלה יהיה חרדי, ולהיפך. הניסיון להעמיד את השניים אחד מול השני – על תקן, זה מאבק חשוב בדיוק כמו המאבק ההוא – הוא הטעיה במלוא מובן המילה. לפי ההגיון הזה, אני יכול לטעון שמינויו של רב ראשי מגוש אמונים יגרום לערביי העיר לחיות בהתנחלות יהודית – וזו בוודאי אפשרות גרועה מאפשרות המגורים בעיר חרדית.
"כיצד רב ציוני ישפר את חייהם של המסורתיים (אם אתה מתעקש לא אקרא להם חילונים)? אתה רציני? שירותי קבורה, נישואין, גירושין, מידת ההקפדה עם בתי עסק על כשרות (היתר מכירה למשל) ועוד" – שטויות. שירותי קבורה, נישואין וגירושין ניתנים על ידי המערכת הרבנית כולה, שממילא נמצאת בעיקר בידי החרדים – התודות לדניאל פרידמן, לא לי. המחשבה שרב ראשי אחד יהפוך את זה היא אבסורדית. כל שיקרה הוא שאנשים שבאים לקבל שירותי דת עלולים ליפול בין הכסאות בזמן שהמזרוחניק ודייניו החרדים מתקוטטים ביניהם. לגבי כשרות, אני מציע שתבדוק קודם כמה בתי עסק בירושלים מחזיקים רק בתעודת כשרות של הרבנות. אתה תופתע לגלות שרובן – בעיקר מאחר והחרדים לא באמת סומכים על התעודות של הרבנות – נאלצים לשלשל כסף רב לידי ארגוני כשרות חלופיים, כמו בית יוסף או חתם-סופר וכיו"ב. דווקא רבנות חרדית יכולה לצמצם את הצורך הזה, בזמן שרבנות שבראשה מיזרוחניק עשויה להגביר אותו.
"אתה לועג לי על כך שהבאתי את אורבך כדוגמה. למה אתה חושב שהדוגמאות שאתה הבאת – דב ליאור ושמואל אליהו נכונות יותר או מייצגות יותר?" – כי יותר אנשים מקשיבים לדב ליאור ולשמואל אליהו מאשר לליצן שהבאת כדוגמה.
"ברקת מול פרוש – אהה, אני בטוח שחיי התושבים הפלסטינים במזרח העיר היו סוגה בשושנים תחת שלטונו של פרוש" – הנה זה שוב. ברקת גרוע, אבל גם פרוש גרוע. יופי, אז בחרתם בגרוע אחד ולא בגרוע אחר. עליונים מוסרית ממש, אתם שם.
"(אותו פרוש שהבטיח לבנות 10,000 יחידות דיור ליהודים בעטרות)" – לעומת תכנית שער המזרח, זה רעיון נפלא.
"עובדה שלראשונה מזה עשרות שנים יש התייחסות לצורכי הבנייה במזרח העיר (גם אם היא רחוקה מלהספיק) כנראה נעלמה מעיניך" – העובדה שלראשונה מזה שש שנים יש עלייה חדה בהריסת בתים במזרח העיר, ובינתיים ההתייחסות לצורכי הבניה היא על הנייר בלבד בעוד הריסות הבתים הן בשטח ממש, העובדה ששלושה גרעיני התיישבות יהודים חדשים בלב שטחים במה שבטעות מכונה ירושלים המזרחית קמו בתקופת ברקת, העובדות הללו לא נעלמו מעיניי, ואתה טורח להתעלם מהן באופן אקטיבי.
"גם העובדה שדווקא הקיצוניים שבדתיים-הלאומיים בירושלים דווקא העדיפו את פרוש ואף התנדבו ועבדו עבורו" – שוב טיעון שיקשה עליך להוכיח.
21 ביוני 2009 - 18:06
"בוא תסביר לי למה זה משנה. אתה פועל מתוך הטיה פוליטית ברורה ומעורבות אישית, ולא טורח לציין זאת, וזה לא הגון – נקודה" האם לא ציינתי זאת בתגובתי השניה, תוך הכרה בכך שטעיתי שלא ציינתי זאת בתגובתי הראשונה? אז הנה, אני כותב זאת שוב – אני פעיל ב"ירושלמים" (עוד מיום היווסדה), עושה זאת בהתנדבות ומתוך הערכה רבה לרחל עזריה, אותה אני מכיר עוד מימי פעילתי ב"מגמה ירוקה". בימים אלה, פעילותי העיקרית במסגרת "ירושלמים" הינה שליחת עדכונים במייל. יתכן שפעילותי תגבר בחודשים הקרובים.
"אני מקווה שנהנית בהופעה". היו כמה קטעים טובים, אבל מרובם דווקא לא כ"כ התלהבתי. אגב, אתה גם היית שם (שקלתי לבוא ולהציג את עצמי, אבל לא הייתי בטוח איך תגיב).
"לא, זה לא מה שעשיתי. אמרתי שאין לי שום סיבה לקבל את פרשנותך את הדברים". זה בדיוק מה שעשית, אבל לא משנה. הבנתי שמבחינתך המכתב (או נכון יותר, איך שאתה הבנת אותו) מעיד על גזענותה של רחל, ושכנראה לא אצליח לשנות את דעתך בעניין דרך המכתב, ולכן כתבתי את מה שאני יודע מהיכרות אישית. אינך חייב קבל זאת, אך זו גם לא סיבה ללעג.
"הניסיון שלך להציג אותה בתור הבעיה העיקרית, הגדולה יותר, הוא יהודוצנטרי, צר ועלוב". לא הצגתי אותה כבעיה העיקרית והגדולה יותר. הצגתי אותה כחשובה יותר בעיני. כשאתה כתבת ופעלת למען תי"מ (אגב, הייתי פעיל גם בתי"מ, גם אם באינטנסיביות פחותה) נכנסו בך אנשי "שמאל חדש" על-כך שאתה תומך בתנועה שלא מייחסת מספיק חשיבות לסכסוך עם הפלסטינים ולערביי ישראל. אתה עושה כאן בדיוק אותו דבר.
"חורה לי שהעירייה … נותנת יד להתחרדות קריית היובל ובית הכרם; ונכנעת לאלימות חרדית". כבר כתבתי שגם לי זה חורה. אחת הסיבות שזה חורה לי היא שמדובר בפעולות שמנוגדות לרצונם של הבוחרים בברקת, ושממלאות את רצונם של אלה שניסו להילחם בו. נבחר ציבור אמור לשרת את בוחריו. אם כך, מדוע אתה מצפה מרחל שלא תציב את הבוחרים שלה בעדיפות גבוהה יותר? זה כמובן לא אומר שבמסגרת תפקידיה המוגדרים היא לא תפעל גם עבור אחרים (למשל, כמחזיקת תיק המנהלים הקהילתיים היא נפגשה גם עם ראשי המנהלים במזרח העיר).
"מינויו של רב מה'ציונות' הדתית לתפקיד הרב הראשי של ירושלים איננו מה שימנע או יאץ את ההתחרדות". אשמח אם תפנה אותי למקום בו העליתי טענה כזו.
מינויו של רב ראשי ציוני זו התחלה, לא סוף פסוק. עם זאת, יתכן שאתה צודק לגבי ההתקוטטות בין הרב הראשי לדייניו – על-כך לא חשבתי. זו מהמורה שהרב שיבחר ייאלץ לצלוח (אם אכן ייבחר רב ציוני).
כשרות – קיבלתי. עם זאת, הערה: כיום הרבנות בידיים חרדיות, ובכל זאת (כפי שכתבת) בתי עסק רבים אינם מסתפקים בתעודה של הרבנות, כך שהטיעון על-פיו רבנות ראשית חרדית יכולה לצמצם את התופעה, כנראה לא נכונה. אל תשכח שיש כאן גם אידיאולוגיה חרדית של אי-הכרה בממסד.
"כי יותר אנשים מקשיבים לדב ליאור ולשמואל אליהו מאשר לליצן שהבאת כדוגמה". מילא דב ליאור, אבל כמה אנשים מקשיבים לשמואל אליהו? גם דב ליאור הוא חרד"לניק מובהק. הוא פסק לסרב פקודה בהתנתקות. אני השתתפתי בהתנתקות, והיו איתי לא מעט דתיים שהשתתפו למרות פסיקתו של דב ליאור (ואפילו למרות פסיקתו של אברהם שפירא). אתה משום מה החלטת שהציונות הדתית, רובה ככולה, משתייכת לזרם החרד"לי.
ברקת מול פרוש – גם אילו היה מדובר בגרוע אחד מול גרוע אחר, יש מדרג גם בין גרועים, ויש הבחנה במה כל אחד מהם גרוע. אבל אני בכלל לא חושב שברקת גרוע. הוא עדיין לא מספיק טוב בעניין ההתחרדות, ואני כותב זאת בעיקר בגלל קריית יובל ורמת בית הכרם (לא בגלל החניון המטופש), אך אני בכל זאת מתכוון לתת לו קצת יותר זמן להתגבר על ההרס שהותירו קודמיו ב-17-18 שנה. אגב, הגן של חב"ד בקטמונים דווקא בוטל, ולרחל יש חלק בכך. גם המנ"דים לחרדים בק. יובל בוטלו (עד כמה שידוע לי בזה רחל לא הייתה מעורבת).
בנושא מזרח העיר אתה כנראה הרבה יותר מעודכן ממני, ולא ידעתי על הגרעינים היהודיים שציינת.
"העובדה שדווקא הקיצוניים שבדתיים-הלאומיים בירושלים דווקא העדיפו את פרוש ואף התנדבו ועבדו עבורו". יוצא לך לקרוא "בשבע"? כדאי לך – דע את האויב. קרא למשל: http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7836. הוא לא היה היחיד.
באשר לפעילים – יכולת לראות אותם בהמוניהם בצמתים בשבועות שלפני הבחירות.
22 ביוני 2009 - 0:06
@ערן טרבלסי: "האם לא ציינתי זאת בתגובתי השניה, תוך הכרה בכך שטעיתי שלא ציינתי זאת בתגובתי הראשונה?" – לא, כתבת כי "אתה מניח ש" וגו'. מכל מקום – ממש, אבל ממש מאוחר מדי.
"אגב, אתה גם היית שם (שקלתי לבוא ולהציג את עצמי, אבל לא הייתי בטוח איך תגיב)." – goes without saying. אני תמיד שם. בד"כ אני לוחץ ידיים, רק לעתים רחוקות מאוד אני נאלץ לאכול אנשים שפונים אליי.
"הבנתי שמבחינתך המכתב (או נכון יותר, איך שאתה הבנת אותו) מעיד על גזענותה של רחל, ושכנראה לא אצליח לשנות את דעתך בעניין דרך המכתב, ולכן כתבתי את מה שאני יודע מהיכרות אישית. אינך חייב קבל זאת, אך זו גם לא סיבה ללעג." – לא הצלחת לשכנע דרך ניתוח טקסטואלי, אז ניסית דרך עדות אישית? זה כמו לבקש חמישה שקלים, לשמוע "לא" ומייד לבקש חמישים.
"לא הצגתי אותה כבעיה העיקרית והגדולה יותר. הצגתי אותה כחשובה יותר בעיני" – אה, אז אתה טוען שהבעיה הקטנה יותר היא החשובה פחות בעיניך. נפלא.
"כשאתה כתבת ופעלת למען תי"מ (אגב, הייתי פעיל גם בתי"מ, גם אם באינטנסיביות פחותה) נכנסו בך אנשי "שמאל חדש" על-כך שאתה תומך בתנועה שלא מייחסת מספיק חשיבות לסכסוך עם הפלסטינים ולערביי ישראל. אתה עושה כאן בדיוק אותו דבר" – אלא מאי? שהפעילות שלי למען תי"מ נבעה, בין היתר, מתוך אמונה שהעקרונות של התנועה הזו הם כאלה שיכולים להביא לפתרון הסכסוך – מה שלא יכול לקרות היום בשל הרעלת המוח ממנה סובלים חלקים גדולים בחברה הישראלית. אני יכולתי אז לטעון כנגד אותם אנשי דב חנין שלדבר על שלום ולהכשיר את הקרקע לאחד הם שני דברים שונים, והאחרון טוב עשרות מונים מהראשון. אני לא חושב שאתה נמצא באותו מקום.
"כבר כתבתי שגם לי זה חורה. אחת הסיבות שזה חורה לי היא שמדובר בפעולות שמנוגדות לרצונם של הבוחרים בברקת, ושממלאות את רצונם של אלה שניסו להילחם בו. נבחר ציבור אמור לשרת את בוחריו. אם כך, מדוע אתה מצפה מרחל שלא תציב את הבוחרים שלה בעדיפות גבוהה יותר?" – נו? אני מניח שבקרב הבוחרים בה יש יותר אנשים שחורה להם ההתחרדות מכאלה שמעניין אותם בלהט מי יהיה הרב הראשי הבא של ירושלים. ההתעסקות הזו בקקי והניסיון להציג אותה כאיזשהו משהו מהותי היא במקרה הרוב חוסר הבנה מוחלט של המציאות, ובמקרה הרע זריית חול בעיניים.
"אשמח אם תפנה אותי למקום בו העליתי טענה כזו." – בשמחה"
"כן, אני מחובר יותר ליהודים בירושלים מאשר לפלסטינים שבה. צר ועלוב שכמותי. אבל גם מנקודת מבט של מי שמודאג הרבה יותר ממצבם של הפלסטינים, אני לא מבין איך אפשר להתעלם מן העובדה שבעיר חרדית מצבם לא יהיה טוב יותר, ואולי אף רע יותר." – כיוון שאני דיברתי על רב ראשי, נדמה שעשית קפיצה מרב ראשי חרדי לעיר חרדית.
"כי יותר אנשים מקשיבים לדב ליאור ולשמואל אליהו מאשר לליצן שהבאת כדוגמה". מילא דב ליאור, אבל כמה אנשים מקשיבים לשמואל אליהו? גם דב ליאור הוא חרד"לניק מובהק" – אולי – זה נתון לוויכוח – אבל בין חסידיו דתיים לאומיים רבים.
“ברקת מול פרוש – גם אילו היה מדובר בגרוע אחד מול גרוע אחר, יש מדרג גם בין גרועים, ויש הבחנה במה כל אחד מהם גרוע" – כן, מדרג. שוב פעם הרע במיעוטו. הי, כשהרע במיעוטו שלכם יביא להתלקחות ירושלים, תזכרו שאמרתי שזה מה שזה יעשה.
“. אבל אני בכלל לא חושב שברקת גרוע" – ברור, המציאות פחות כיפית.
. יוצא לך לקרוא "בשבע"? כדאי לך – דע את האויב. קרא למשל”" – יאפ, בועז העצני הוא ירושלמי ידוע.
“באשר לפעילים – יכולת לראות אותם בהמוניהם בצמתים בשבועות שלפני הבחירות.” אני מצטער, מהפרצופים שלהם לא יכולתי לראות שהדתיים של ברקת קיצוניים פחות מהדתיים של פרוש. אני לא עד כדי כך מיומן.
23 ביוני 2009 - 18:51
אני מבינה שמטרת הפוסט היא להגיד בהרבה מילים: "נה נה נה נה, אמרתי לכם". בשביל מה? אתה בעצמך הודית שבעצם אין בחירה טובה בין ברקת לפרוש. הפתרון שלך (אם אני זוכרת נכון) היה פשוט להמנע מהצבעה או לעזוב את ירושלים, אבל אתה בטח יכול להבין שלא כל מאות אלפי תושבי ירושלים חשבו שזה רעיון טוב, ולכן נאלצו בכל זאת לבחור במישהו.
הקצנת בכוונה את דעתם של התומכים בברקת, כאילו הם היו בטוחים שהוא המשיח החילוני שיביא את האור. אתה בוודאי יודע שזה לא כך. רבים מהם ידעו אז ויודעים גם עכשיו שזה לא כך. נדמה לי שהעלמה עפרונית אפילו קישרה לפוסט שלה ביום שאחרי הבחירות שמדבר בדיוק על זה.
אבל למה לקלקל לך את הכיף? עושה רושם שאתה נהנה להיות נביא הזעם המוכיח בשער. אז חוץ מלהוכיח בפעם המאה שיש לנו ארץ/עיר/עם מחורבנים, מה אתה מציע לעשות?
25 ביוני 2009 - 15:06
נמרוד שלום, אנ מפרסם כאן תגובה שכבר כתבתי לפוסט של עמית, עם כמה שינויים למטה.
ירושלים היא עיר יותר ויותר אלימה. לינצ’ים בערבים היא תופעה די מקובלת בשנים האחרונות. אני ראיתי שני אירועים שכמעט התפתחו למשהו כזה.
למשל
http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/897/053.html
או
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3494680,00.html
או נגד הומואים, כמובן
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3106435,00.html
אני חושב שהאנרגיה שמופנית נגד החרדים מנותבת מהמקומות שאליהם היא באמת צריכה להיות מופנית.
ועכשיו, בנוסח עדות הוויכוחים עם הימין, ולפי הקצב, אני מגנה, מגנה, מגנה מגנה, את האלימות של החרדים שהיתה, כנראה, בהפגנה
.והיא עדיין לא מגיעה לקרסוליו של יום חמישי ממוצע במרכז העיר, בהנהגת חבורות הנערים השיכורים מפרברי ירושלים וארה”ב. אבל להתאגד נגד חרדים זה קל ועוד אפשר לגזור קופון על הפלורליזם. מי שיחשוב שהמאבק הזה הוא מי יודע מה, שוכח (או רוצה להשכיח) על מה באמת חשוב להיאבק.
אני מסכים שהטיעון "החרדים יצביעו לברקת הוא לא מדוייק". מה שיותר מדוייק הוא עניין התדמית. יש כל מיני שיקולים. אני פשוט חושב שמעמדת ראש העיר, של עיר כמו ירושלים, פשרה עם חרדים זה לגיטימי. האלימות שלהם לא מוצדקת אבל היא הרבה הרבה פחות גרועה מסוגי האלימות האחרים שיש כאן.
כפי שכתבתי למעלה.
בישיבה של הארגונים למען ירושלים חופשית אף ארגון צעירים, וזה כולל את התעוררות יותר ליברליים מרוח חדשה, אף אחד לא השתין לכיוון מצעד הגאווה. עוד עדות לכך שהמאבק על החניון הוא סוג של הסחת דעת.
ובקשר לסוגיית הגילוי הנאות, אני חושב שאתה לא מגלה את אמריקה ואומר משהו די בנאלי. פוני הוא עובד עירייה ולמעשה עובד בעמותה בראשותו של ברקת כבר כמה וכמה שנים. זה ידוע, הוא אומר זאת. אז מה אתה אומר בעצם? שהוא לא יכול להגיד כל מה שבא לו? וואלה. תבחן את הדברים שלו בקונטקסט הזה.
אני באופן אישי כתבתי את מה שכתבתי לא בגלל חיבה מיוחדת לברקת, אלא משום שהתרשמתי שהפעם הוא ניהל את המשבר בצורה סבירה. נראה לי שמה שגרם לי להבין את זה, זו הרטוריקה סביב כל הסיפור. שוב התלהמות שמשמשת להסתיר את הדברים העקרוניים באמת.
לסיכום: אני יכול להתנגד גם לחרדים, וגם לאלה שנאבקים בחרדים, ועדיין להאמין בפלורליזם. אתה יודע לא כל מי שאין לו כיפה והולך להפגנה בעד פתיחת החניון הוא פלורליסט. כמו שהראיתי בטור האלים מישראל היום. בקיצור, עניין ספרא נופח מעבר לכל פרופורציה. ואם לרדת למישור המעשי – אני הולך היום למצעד הגאווה, אפילו שאין לי כוח ואני עייף וחם. בקשר להפגנה ביום שבת – אם יבוא לי. זה נראה לי סדר העדיפויות הנכון.
5 ביולי 2009 - 7:53
א. גאה להיות קרנף. במיוחד אם זה בא ממך.
ב. יש גילוי נאות ותמיד היה אבל תמיד יהיו כאלו שלא יספיק להם. ר' מקרה פרס ספיר.
ג. החניון נפתח. ההפגנות דועכות. איפה הנוק אאוט של משי-זהב?
ד. גם המצעד צעד יפה, שום אוכל ושום תיאבון.
ה. עמודי העירוב בקריית יובל יוסרו. ראה מכתב של מטעם העדה החרדית בעניין.
ו. לא הבנתי מה אתה מציע? להגיד לא אתה יודע יפה מאוד. מה כן?
5 ביולי 2009 - 21:24
@עמית:
א. "גאה להיות קרנף" – זה ידוע לכל אדם הגון שקורא אצלך.
ב. " יש גילוי נאות ותמיד היה אבל תמיד יהיו כאלו שלא יספיק להם" – אתה יודע יפה כמו כל בעל בלוג שיש לו סטיסטיקות כמה מהקוראים שלך נכנסים לעמוד האודות שלך. אל תיתמם. או בעצם, מה אני אומר? אתה לא מכיר דרך אחרת. מילא. הגינותם של עובדי ציבור היא עניין לנציב שירות המדינה לענות בו, לא לי.
"ר' מקרה פרס ספיר" – בדיוק.
ג. "החניון נפתח" – בעיכוב שהטעם בו עדיין לא ברור. "ההפגנות דועכות" – אתה מתכוון בוודאי שדמיינתי את השבוע האחרון. "איפה הנוק אאוט של משי-זהב?" – ממש שם, בהתקפלות מלכתחילה. תומכי ברקת ועובדיו משכתבים את ההיסטוריה על בסיס קבוע כדי להצדיק את נבלתם לעצמם?
ד. "גם המצעד צעד יפה, שום אוכל ושום תיאבון" – לפני הכניעה של ברקת: התעלמות ברחוב החרדי. אחריה: פשקווילים מסיתים והפגנה בכיכר השבת. אוכל ותיאבון. או שזה רק היה נחשב אוכל ותיאבון אם חרדי היה רוצח כמה צועדים?
ה. "עמודי העירוב בקריית יובל יוסרו." – בית זוסמן יוסב לבית כנסת בשבתות, לא? ולקחת קרדיט על מה שהעדה החרדית החליטה מעצמה – תמורת נתח נאה מכספי משלם המסים לחיזוק העירוב בכל העיר, כדי לא להגביל עצמם לשכונה אחרי שכונה – אחרי שברקת התקפל מול העדה החרדית ואישר הצבת עמודי עירוב מהודרים, זה עיוות מציאות שרק מי שנמצא על הפיירול של ברקת יעשה. אגב, אתה מנפנף למקווה לשלום בדרך הביתה?
ו. "לא הבנתי מה אתה מציע? להגיד לא אתה יודע יפה מאוד. מה כן?" – הו, כמובן. "מה האלטרנטיבה" המפורסם. זה שבשמו שכנעו, אתה ושכמותך שלא טרחו ליידע על האינטרסים האישיים שלהם, אנשים הגונים להצביע עבור מי שבינתיים רק כושל. זה לא עובד כאן, תצטרך לנסות טוב יותר.
5 ביולי 2009 - 22:01
נמרוד, צר לי שהמציאות מסרבת להתיישר לפי התחזיות שלך. טעויות נעשו ועוד יעשו, זה חלק מהחיים.
לרגע לא טענתי שהנהלת העירייה החדשה היא כליל השלמות ויש עוד הרבה לאן להתקדם ומה לשפר.
אני שלם עם הבחירה שלי לעשות, ברגע שארגיש לא אפקטיבי- לא אהיה שם. לא חיפשתי ג'וב מעולם ואין לי צורך בכך.
אתה תמשיך לתקן את העולם ולהיות נביא הזעם-קדוש מעונה שמטיף לנו. כל אחד צריך למלא את תפקידו וזה בסדר גמור.
התחמקת יפה משאלת האלטרנטיבה, לפחות ל"הכתם" יש אחת והיא נשמעת אחלה.
6 ביולי 2009 - 2:27
@עמית:
"נמרוד, צר לי שהמציאות מסרבת להתיישר לפי התחזיות שלך" – בינתיים, אני חזיתי שברקת יבעיר את ירושלים, וירושלים אכן בוערת.
"לרגע לא טענתי שהנהלת העירייה החדשה היא כליל השלמות ויש עוד הרבה לאן להתקדם ומה לשפר." – בינתיים אתם צועדים אחורה.
"אני שלם עם הבחירה שלי לעשות, ברגע שארגיש לא אפקטיבי- לא אהיה שם. לא חיפשתי ג'וב מעולם ואין לי צורך בכך." – אשריך, אם כן, שמצאת אחד.
"התחמקת יפה משאלת האלטרנטיבה" – הו, אני חי את האלטרנטיבה מדי יום, כשאני עוזב את מקום עבודתי ושם פעמיי אל עבר כביש 1, הרחק מההתנחלות שלכם. אתה מוזמן, יש פה חניה בשבת.
6 ביולי 2009 - 7:50
זה בסדר, אני מבין אותך לגמרי. הרי גם אם ברקת יתאסלם מחר, יפתח את האוריינט האוס עטוף בדגל פלסטין ויכריז על חלוקת העיר אתה תמצא סיבה להגיד למה אסור היה להצביע וכמה טוב שידייך לא שפכו את הדם הזה. אתה יודע מה- בוא נימנע מסיכומי ביניים, ונשפוט עוד 5 שנים.
6 ביולי 2009 - 9:15
@עמית: איזו השלכה נאה. הלוא זה אתה – כפי שהראיתי גם בציטוטים מאצלך – שמתאים את דבריך למעשים, ובלבד שתמשיך ללחך את הפינכה. ואין לי ספק שאילו ברקת יתאסלם מחר, יעטוף עצמו בדגל פלסטין ויכריז על חלוקת העיר; ומנגד, אילו יחבוש כיפה ויעטוף עצמו בדגל ישראל ויצא חמוש בעוזי לרחובות סילוואן ויירה בעוברים ושבים – אתה תמצא דרך להסביר למה ראש עיר זה טוב, וברקת היה בחירה נבונה, וזה בעצם בדיוק מה שרצינו. וכשיגמרו הטיעונים, בוודאי תגיד שקודם כל, בוודאי שנעשות טעויות, תמיד יש מה לשפר; ושנית, מה האלטרנטיבה?
פרויד היה חוגג עליך. את ההתנהגות הקרנפית שלך אל תשליך עליי – אתה אולי לא מסכים איתי, אבל אני לפחות עקבי.