קראתי את הפוסט הקודם שלך בעודי באיטליה, בסורנטו (לגבי הטיול: המסקנה העיקרית היא שרומא היא כנראה העיר המרשימה בעולם, שסאן קריספינו היא הגלידה הטובה שאכלתי, ושאני חייב לחזור לאיטליה בהקדם האפשרי). רציתי להגיב, וזה, אבל לא יצא. זה היה פוסט ממש מצויין, ואחרי שחזרתי קראתי גם את הפוסטים של דורה וגורביץ ואחרים. הבלוגוספירה עשתה עבודה משובחת בעניין הזה.

משה דרורי לא גזען, ההחלטה שלא להרשיע לא נבעה מ"קשריו" של התוקף לאלי ישי, והנימה הדתית של פסק הדין לא פגעה בשיקוליים המשפטיים.

בפוסט של דורה יש כמה תגובות, של בחור בשם מיכאל, ושלי, ובהן עובדות שמכניסות את כל העניין לפרופורציות, אבל תתעלמו מהן, מהן עובדות לעומת חרונכם הקדוש.

אסכם בציטוט מהקוראן;

הן לשונותיכם מסרו ושפתיכם אמרו את אשר לא ידעתם אל-נכון, וחשבתם כי נקל הדבר, ואולם בעיני אלוהים הוא חמור (סורת האור, פסוק 15)

הבלוגוטוויטרספירה היא כלב השמירה החדש של הדמוקרטיה.