הבינלאומי הראשון

תודה רבה לכולכם.

להגיב

@MuyaMan: אתה מוזמן להקים בלוג לכל מטרה שאתה חושב שהיא חשובה יותר, ואני אקים בלוג לכל מטרה שאני חושב שהיא חשובה יותר. איך זה?

להגיב

@MuyaMan: אתה יודע מה מקומם אותי? אתה מגיב בבלוגיקה, שמשמיעה את השקפת העולם שלי כלפי פנים כבר כמעט שנתיים, ויש לך החוצפה לטעון שאני "כותב החוצה". כאילו ליוסי גורביץ, לאלעד-וו, לאור ברקת, לדובי קננגיסר, לנועה רז ולי אין בלוגים בעברית שפועלים כבר שנים ומביעים את העמדה הזו כלפי פנים כבר שנים. כשהעשיה שלך תהיה עשירית מהעשיה שלי כלפי פנים, תאשים אותי במשהו מאוד לא פורה ובכתיבה החוצה.

להגיב

@MuyaMan: ואני פתאום הבנתי את מה שכתבתי מלכתחילה: שאני לא חייב לך שום דין וחשבון על הדברים שאני – וכנראה לא רק – רואה כחשובים, ושאין לך שום בסיס להאשמה שאני לא מנסה להשפיע על החברה שאני נמצא בה מבפנים, האשמה שאותה אתה כותב כתגובה באחד הבלוגים הפוליטיים המובילים ברשת העברית, שהיה, בין השאר, מעורב בהפיכת הסיפור של השופט משה דרורי, הקופאית האתיופית ואיתמר ביטון לרעש גדול רק לא מזמן. אני אמשיך לעשות את מה שאני עושה – והיטב – ואתה תמשיך לשבת על הגדר ולהעביר ביקורת, והכול בסדר גמור. "רק שמישהו כבר יעשה משהו, לעזאזל, ולא את הדבר הזה, אלא משהו אחר". האשמה שלך בתמונה שעולה מהתגובות לכתבה שהבאת גדולה עשרות מונים מזה שלי. אני נאבק בשתי חזיתות. אתה אומר לי איך לשאת את הכידון.

להגיב

@MuyaMan: לא, אתה תקפת אותי אישית. הטענה הראשונה שלך – כאילו את הקול שלי אני לא מביא לידי ביטוי כאן – היא במקרה הטוב חסרת מחשבה ובמקרה הרע נובעת מאותה תפישה שיאיר דיבר עליה. כשאני משקיע זמן ומאמץ בפרוייקט שאני רואה כחשוב, ועושה מאמצים אדירים לגייס אליו אנשים נוספים – למרות כאב הראש הלא קטן שזה גורם – בדיוק כדי שאני אוכל לתפוס את המקל משתי קצותיו ולהמשיך לעשות את מה שאני עושה בעברית ולהוסיף על זה עשייה חשובה לא פחות בעיניי בחזית הבין לאומית, ואתה בא ואומר שחבל שפתחנו את הבלוג, כי צריך לדבר בעברית, אתה מזלזל לא רק בעבודה הקשה שהשקענו בפתיחה של הבלוג האנגלי, אלא גם בכל העבודה הקשה שעשיתי ואני מוסיף לעשות כאן בבלוגיקה. מה זה אם לא תקיפה אישית?
בוא תסביר לי, כדי שאני אבין, איך הפתיחה של בלוג נוסף מבטלת או פוגעת בקול שאני משמיע בעברית כבר זמן, ואם היא לא – אז מה בדיוק הביקורת שלך? ולא, ירידה בקצב הפרסומים כאן איננה באמת טיעון – גם כי ירידה כזו מורגשת כל קיץ, גם לי יש בחינות, וגם כי בסופו של דבר, הקול מושמע באותה תקיפות גם אם אני מפרסם פעם בשבוע ולא פעמיים.
ההצגה שלך כאילו הדברים עומדים זה מול זה הייתה שגויה. במקום להתנצל על הטעות ולהמשיך הלאה, העדפת לתקוף אותי על קצב העדכונים כאן. וואלה יופי. זו בטח לא ביקורת של "אתה חייב לי ככה וככה", נכון?
בסדר. הכלבים ינבחו, השיירה תעבור. אל חשש, אני אמשיך לעשות גם אם אתה חושב שזה לא מספיק חשוב ואין בזה טעם. גם כאן, גם שם, גם בעבודה שחורה, גם בשקוף, גם בתי"מ, ובכל מקום שיהיה מוכן להעניק לי במה. אני אמשיך לדחות את שעות השינה שלי כדי להספיק לכתוב עוד פסקה לשם או לכאן או לעבודה שחורה או לבמה חדשה או לספר שלי או לטוקבק או (…). אתה תמשיך לומר לי שאין בחלק מהדברים האלה טעם. אתה יודע מה יפה בסיפור הזה? שבסופו של דבר, אני מחולל שינוי אמיתי, גם אם קטן; אז כנראה שאני יודע מה אני עושה. בזמן הזה, אתה ממשיך לייעץ לי מה הכיוון הנכון ללכת, וזה בעיקר מעיד על חוסר ענווה.

להגיב