[...] התביעה המשפטית הפכה להיות איום, אמצעי בפני עצמה. אף אחד לא רוצה לבלות במשפט ארוך ויקר מול עורכי דין תפוחי ארנק ומפורסמים, אף אחד לא רוצה להסתכן בהרשעה, ואנשים מעדיפים פשוט לרדת מהסיפור. אנשים, אני כותב, ובהם עיתונאים, בעלי רשתות קולנוע, מפעילי ערוצי טלוויזיה ושאר אנשים שהם חלק מהמערכת שאמונה על הבאת דברים לידיעתנו. זו הגבלת חופש הביטוי האולטימטיבית, כי אי אפשר לחייב ערוץ תקשורת פרטי לשדר דבר מה, ולא צריך להתאמץ יותר מדי: אף אחד לא מספיק אידיוט כדי להכנס לסכסוך משפטי עם משפחת מיליונרים. העיתונאי והפלטפורמה שלו, שני הגורמים הללו מרוסנים. והעצוב מכל הוא שאמצעי התקשורת מאמצים בעצמם את מדיניות ההשתקה. [...]

[...] וכך גם הסיפור עם אתר חדשות הספורט של ישראל, One. לגבי One, כתבתי פעם: הם [אתר One] מקשרים את עצמם למכתבים מעורכי דין ואיומים [...]

[...] (גם אם לא לגמרי עיתונות) ושאכן לא דופקים חשבון (לפחות עד ש-One מנפנף בעורך דינו, ותפוז מחליטים להתקפל). כמה הרבה? כל כך הרבה, שהם כמעט [...]

[...] ואולי זה מעיד משהו על מה האתר הזה שווה". נמרוד אבישר מתייחס למהלך הצפוי של One המאיימים לתבוע את תמיס, ממשיך דרכו של ייגרמאייסטר, ואת [...]