[...] בזה. בתקופה האחרונה היינו עדים לגלגולה של אלימות. האלימות המפורשת ברחובות כשהנקרופילים מזק"א ביקשו - והצליחו - להורות למשטרה כיצד [...]

[...] הוא שדובי מדבר על חינוך הציבור, אבל אין ציבור ישראלי (וטוב שכך). יש ציבור יהודי, בהחלט. יש ציבור דתי-לאומי, יש ציבור [...]

[...] הוא שדובי מדבר על חינוך הציבור, אבל אין ציבור ישראלי (וטוב שכך). יש ציבור יהודי, בהחלט. יש ציבור דתי-לאומי, יש ציבור [...]

רק הערה אחת קטנה (השאר יחכה למוצ"ש): המקור לקשירת המנעלים בסדר מסויים הוא במסכת דרך-ארץ (מעין משניות), והובא בתלמוד במסכת שבת (דף סא). בנוסף, הרשה לי נא לכבד את השכלתך היהודית-דתית ולהניח שאתה יודע על התפתחות ההלכה יותר ממה שנדמה מהטיעון הדמגוגי שכתבת כאן, ויותר מכך להניח שאתה יודע מה הופך אדם לכופר מבחינת היהדות.

ה-nofollow, שיש תוסף שמאפשר להוריד אותו, נשאר במתכוון. ככה אני אף פעם לא צריך להוריד לינקים.
"ישראלי רפורמי (כולל נמרוד אבישר) יכול לקרוא בשמם של המתנחלים (מתנחבלים, בלשונך)? לא? אז הם ציבור. (ולכן כשתספוג אנטישמיות בבלגיה או איפה-שלא-יהיה זה יהיה בצדק כי אתה כובש.)" - לא. אתה לא מבחין בין ה"ציבור" כפי שהוא מובא בכאן לבין קבוצה. למשל: חבר טוב שלי התגורר בהתנחלות תקופת מה, כיוון שהוריו, שניהם אנשי שמאל-מרכז, גילו שהדיור שם זול בהרבה. אז כן, הוא היה מתנחל, נמנה על קבוצת האנשים המתגוררים בשטחים הכבושים. אבל הוא לא היה חלק מ"ציבור המתנחלים", קרי, משולהבי המוח הכתומים שגזענות ושנאה מובילים אותם להשליך אבנים על רכבים של פלשתינים. רואה את ההבדל? הציבוריות החרדית היא חובקת כל, מגדירה את פרטיה במקום שפרטיה יגדירו אותה. זו קבוצה ייחודית (למרות שהיא לא לבד בתמונה) בה ההמון גדול ושונה מסך פרטיו. זה יוצר אנומליה לוגית, שבאה היטב לידי ביטוי בתחושה הכללית, שאני בטוח שאינני השותף היחידי לה, ש"אחד על אחד הם דווקא בסדר". האנומליה הלוגית שנוצרת היא שטיעון "כל" לא יכול להסתר ע"י דוגמה נגדית, כי כשהחרדים מתגודדים הם מתפקדים אחרת. שאלת אותי מה ההגדרה שלי לציבור, ואז התעלמת לחלוטין מתשובתי והחלטת לתת דוגמה שאינה רלוונטית.
כשאני מגדיר עצמי, למשל, כישראלי, ההגדרה הזו לא מכתיבה לי כל התנהגות. (למשל, יחזקאל, לא אמנה עצמי למליץ יושר של הישראליות או של ישראל בכל רגע נתון. אולי אפילו להיפך).
"כך גם אני אומר (ולזה ניסיתי להגיע כל הזמן): "אלו נטורי קרתא וימינה"" - במקרה, יחזקאל, ראיתי בעיניי את המתפרעים, והם לא היו נטורי קרתא. היו בהם לפחות שלושה שמלבושם זעק "גור", עוד כמה שמפאת היעדרו של מעיל וכובע לא הצלחתי לחלוטין לזהות, ואני מניח שאפשר להגדירם כשבבניקים, ובוודאות שני חב"דניקים. זה טריק רטורי חרדי ידוע, להאשים את נטורי קרתא באלימות, וזאת משום שהציבור החילוני הלא-בקיא שומע "נטורי קרתא" ומדמיין דברים דמוניים להחריד. שאלתי אותך כאן אם אתה יודע להצביע לי על המתפרעים, ולא ענית. כעת לפתע אתה יודע, והם בהכרח נטורי קרתא - יחזקאל, בוא נעשה עסק: כל אחד מאתנו ידבק לעובדות הידועות לו בלבד ולא להשערות. אלא אם יש לך ראיה חותכת שרק נטורי קרתא וימינה מכך עסקו בהצתת הפחים (ושוב, אתה מתעלם מדוגמת ההפגנה בבר אילן שנתתי, בה נכחו חרדים הרבה מזרמים שונים ומשונים), בוא נשאיר את הפחד החילוני הקמאי מהם מחוץ לרטוריקה, כי הוא לא קשור.
שים לב כיצד אתה מדגים, שוב, הסתתרות מאחורי הפנים החסרות של הציבור: זה לא אנחנו, זה הם. כיוון שהם המון חסר פנים, אני יכול לטעון שהם נטורי קרתא, או אפילו הומוסקסואלים חילונים שהתחפשו לחרדים כדי להכפיש את שמם של החרדים ולטנף רחובותיהם.
"זה שבחור הישיבה קושר את נעל שמאל תחילה לא מושפע בכהוא-זה מהיותו חלק מציבור אלא מציותו להלכה." - כלומר, עד שקארו כתב את הקשקוש שלו, תלמידי חכמים היו כופרים בני כופרים?
"אם אתה רוצה להיות חלק מהציבור החרדי, עליך לקבל על עצמך להתנהג בהתאם להלכה (לפחות בפומבי)." - תודה רבה. זה בדיוק מה שאני אומר. הציבוריות החרדית היא חונקת, מדכאת ומחייבת למסלול אחד צר - שאגב, הולך ומצר: אם אתה תושב ירושלים בוודאי ראית את השלטים הכחולים על תחנות האוטובוס, בהם איזה רב מיותר מביע דעתו שאין פריצת גדר ושפלות גדולה מנשים המשוחחות בטלפון הסלולרי ברחוב וקולן, ר"ל, נשמע. ובכך היא גדולה מסכום פרטיה. בדיוק. תודה שהגעת לשם בעצמך.
כשעבדתי בסלקום, נתקלתי לא אחת בחרדים שביקשו לרכוש מכשיר שנראה כמו טלפון כשר, עם מספר של טלפון כשר, אבל שאינו כשר. כמובן, כשהתברר להם שאי אפשר, הם רכשו טלפון כשר. את רצונם העצמי ביטלו מפני רצון הכלל. וזו רק דוגמה.
"בעניין הרוב החושש מהמיעוט, את טענתי בהקשר הערבי אתה מוכן לקבל?" - לא. ראשית, מפני שלצערי ברש"פ אין מדובר ברוב מול מיעוט. שנית, מפני שאם פחד היה המניע, אז התגובה הישראלית בחלקים נרחבים של העימות הייתה מפחידה בהרבה ממה שכמה משגרי קסאמים יכולים לעשות.
"לפני שנמשיך לשאר הנושאים, רק אציין שאני בהחלט בעד מעצר המתפרעים. הסיבה שיום למחרת מעצרים בהפגנות נזעקים חברי הכנסת החרדיים להשתדל לשחררם היא כי לרוב, כאשר המשטרה מחליטה לעצור או/ו להכות, היא פוגעת בעוברי אורח תמימים ומקסימום בכאלו שהשתתפו פסיבית." - ושוב, יחזקאל, זו הגנת הציבוריות. מדוע הרוב לא יוצא לרחוב ומצביע על המתפרעים? מדוע הם לא מסייעים למשטרה להגן עליהם? כמובן, לא היינו, לא אנחנו, זה הם, אחר, ציבור, חסר שם, חסר פנים, כלב תקיפה - ואח"כ נוכל לרחוץ בניקיון כפינו ולבקש שישחררו את העצורים, הם חפים מפשע.
"מונה לא היתה הפתעה בשביל הציבור החרדי, את המצבים האלימים של המשטרה אנו מכירים מזמן." - אם יש דבר אחד שהייתי משנה בשלוש השנים האחרונות בישראל, זה את תגובת המשטרה בעמונה. היא הייתה צריכה להיות חריפה בהרבה. מרד, יחזקאל, מדכאים בכוח. להזכירך שהיו הרשעות רבות לאין ספור מהצד השני? בעמונה לא היו חפים מפשע, לא היו משתתפים פאסיביים, בעמונה היה ציבור משולהב - שחלקים גדולים ממנו ומנהיגיו מעולם לא הועמדו לדין על ניסיון הפוטש שלהם. שוב, נתת דוגמה של הסתתרות מאחורי ציבור. תודה.

[מצחיק לראות בבלוג שלך nofollow לפוסט שלך עצמך.]
‏
ישראלי רפורמי (כולל נמרוד אבישר) יכול לקרוא בשמם של המתנחלים (מתנחבלים, בלשונך)? לא? אז הם ציבור. (ולכן כשתספוג אנטישמיות בבלגיה או איפה-שלא-יהיה זה יהיה בצדק כי אתה כובש.)
מן הסתם תענה: "אני יודע לקרוא בשמם: אלו הימניים הסהרוריים, המתנחלים". כך גם אני אומר (ולזה ניסיתי להגיע כל הזמן): "אלו נטורי קרתא וימינה" (ימינה אם מדברים על קיצוניות דתית. שמאל שבשמאל אם מדברים על עמדות מדיניות). אם לצטט אותך שוב: "אינני מתלבש כמותם, אינני מחזיק בסולם הערכים שלהם, לא בבתי הספר שלי הם התחנכו ולא, אינני מונה עצמי על אותו הציבור אתם, מנהיגיהם הרוחניים אינם מנהיגיי, שאיפותינו אינן דומות."
תאמין או לא, המרחק הוא עצום. ולא, לא מדובר על "הבדלים קלים שבקלים נחלק הציבור הזה לציבורים אחרים -ההבדלים בין החסידויות השונות", המרחק בין חסיד גור לחסיד ויז'ניץ אינו רב כ"כ. המרחק בין חסיד למתנגד ("ליטאי" סו קולד) גם אינו רב, אבל המרחק בין רוב הציבור החרדי לבין נטורי קרתא וימינה רב מאוד.
‏
אגב, "בחשכת חדר השינה, כשהוא מתארגן לשגרת יומו הבטלה, לא יעז בחור הישיבה לקשור את נעליו בסדר הלא-נכון, כי אפילו בחשכת חדר השינה שלו הוא אינו פרט, לא לגמרי." הבנתי מה אתה מנסה לומר, אבל הדוגמה לא מוצלחת. זה שבחור הישיבה קושר את נעל שמאל תחילה לא מושפע בכהוא-זה מהיותו חלק מציבור אלא מציותו להלכה. אם בחדרי חרדים יעבור על ההלכה, אף אחד לא ידע מזה. אח"כ יוכל לצאת לרחוב ולשרוף פחי אשפה כמו כולם, היותו חלק מהציבור לא ייפגע ע"י מעשיו בינו לבין עצמו. הבעיה שלו תתחיל אם הדבר יוחצן וייצא אל רשות הרבים, ואז זה אכן קשור להיותו חלק מהציבור: אם אתה רוצה להיות חלק מהציבור החרדי, עליך לקבל על עצמך להתנהג בהתאם להלכה (לפחות בפומבי). בקיצור, קשירת השרוכים בסדר הנכון (שמאל תחילה, אם מישהו תהה) כאשר אף אחד לא רואה ולא יודע מראה על מחוייבות אישית אל ההלכה ולא מתוך לחץ ציבורי.
‏
בעניין הרוב החושש מהמיעוט, את טענתי בהקשר הערבי אתה מוכן לקבל?
‏
ולפני שנמשיך לשאר הנושאים, רק אציין שאני בהחלט בעד מעצר המתפרעים. הסיבה שיום למחרת מעצרים בהפגנות נזעקים חברי הכנסת החרדיים להשתדל לשחררם היא כי לרוב, כאשר המשטרה מחליטה לעצור או/ו להכות, היא פוגעת בעוברי אורח תמימים ומקסימום בכאלו שהשתתפו פסיבית. יעידו על כך נפגעי הפגנות רבות מציבורים אחרים לחלוטין. עמונה לא היתה הפתעה בשביל הציבור החרדי, את המצבים האלימים של המשטרה אנו מכירים מזמן. (להזכירך, שוטרים הורשעו בבית המשפט.) רק אציין שכאשר לפני תקופה (כחצי שנה, אם אינני טועה) המשטרה עסקה במעצרים של אנשי נטורי קרתא קיצוניים (שכונו "סיקרקים") בעיקר ברמת בית שמש, אף אחד לא הרים קול מחאה (למעט אותה קבוצה, ששוב, כמה מפתיע, יצאה להפגין) ואף ח"כ לא ניסה להביא לשחרורם. הם הובאו בפני בית המשפט ואין לי מושג מה יצא בגזר דינם. היה אז שקט לתקופה ארוכה.

"אינני יודע כמה אתה מכיר את הציבור החרדי. בא נשאל כך, מה בעיניך יגדיר ויחבר יחד ציבור?" - אבדן הזהות הפרטית של מרכיביו כך שהם יוצרים דימוי, אולי אף סימולקרה, של גוף אחד שאין לו זהות. תושב גאולה יכול לקרוא בשמם של מציתי הפחים? לא? אז הם ציבור. כשמנהיגים פועלים בשמו של ה"ציבור" ששלח אותם - ויהא זה ציבור המתנחלים, ציבור החרדים, ציבור התל אביבים, או סתם ה"ציבור", הם פועלים מכוחה של הכללה חובקת כל (ואכן, כפי שהעיד קירקגור, מיישרת-כל, הבזה להצטיינות האישית ומעלה על נס את הבינוניות) שבתוכה אובדים הפרטים ונעשים להמון, en masse in corpore. כל זה, אגב, גם מופיע בפוסט.
"הם לבושים אותו דבר. הם לומדים באותם בתי ספר. הם שומעים לאותם מנהיגים. הם גרים באותה שכונה. הם מחזיקים באותו סולם ערכים. יש להם שאיפות דומות" - אלה הם בהחלט כולם תסמינים שמעידים על "ציבוריותנות", אם לטבוע מושג חדש, כלומר, על נטייה לדכא את הפרט בשם הציבור. העולם החרדי אכן עושה זאת, והצבעתי על כמה ראיות לכך מספר פעמים בעבר (למשל). התפישה החרדית ה"קהילתנית" עושה לפומבי את חיי הפרט, ומגלה נטייה מובהקת לדיכוי של אינדיבידואליות ול"הצברה" של המשתייכים אליה. וכן - כאשר כולם מתלבשים אותו הדבר, הם נראים אותו הדבר, ושוב לא ניתן להבחין בפרטים שונים בתוך הקהל. כאשר כולם לומדים את אותם הדברים מפי אותם המקומות ועושים לעצמם את אותם הרבנים, דעותיהם עוברות תהליך של האחדה. כדי כך, שעל הבדלים קלים שבקלים נחלק הציבור הזה לציבורים אחרים - ההבדלים בין החסידויות השונות, למשל, הם דוגמה לא רעה. וכל חידוד ההבדלים האלה לא נעשה, על דרך האירוניה, אלא על מנת להגביר ולהאחיד עוד , לזקק מסה קריטית של ציבור אחיד לגמרי. כך נשמרת העין פקוחה תמיד - בחשכת חדר השינה, כשהוא מתארגן לשגרת יומו הבטלה, לא יעז בחור הישיבה לקשור את נעליו בסדר הלא-נכון, כי אפילו בחשכת חדר השינה שלו הוא אינו פרט, לא לגמרי.

"אלף סליחות. הייתי צריך להבין זאת מפוסט אחר שלך שקראתי הערב, אולי בבלוג השני, שם דיברת על הרפורמים ועל פוסט-מאמר של יוסי גורביץ על התלמוד." - אין לך על מה להתנצל. אני לא מניח שאנשים ידעו לזהות את שיוכי הדתי מיד. זה חלק מהעניין, יחזקאל יקירי.

"אציין שפגעת בי אישית (ללא קשר לציבור החרדי…) כשרמזת שלא טרחתי לכבד את האכסניה בקריאת הפוסט עליו עמלת טרם הגבתי" - אני מתנצל אם נפגעת, לא זו הייתה הכוונה. הייתי צריך להיות עדין יותר בהפנותי אותך חזרה אל הפוסט. ובכל זאת, היות וכבר נאמרו הדברים, שים לב עד כמה יפה הם מתיישבים בתיאוריה שפיתחתי כאן (ואולי כאן המקום להדגיש שברובה היא אינה שלי - רק הלוקליזציה שלה כן). כשנפגעו רגשותיך, אתה, כיחיד, לא עלה על דעתך לפנות לאלימות. עם זאת, מנהיגי הציבור החרדי מתרצים פנייה לאלימות ב"פגיעה ברגשי הציבור החרדי" כל הזמן. גורם לגבה להזדקר, הלוא כן?

"אם אתה חושב שהאוכלוסיה הפלשתינית אשמה בקסאמים, וחשבת כך גם לפני עליית החמאס לשלטון, אנחנו בבעיה. זה אומר שאתה, כאדם חופשי, לא מסוגל להבין מצב בו אדם מפחד להביע את דעתו ושותק פן יבולע לו" - האמנם זה המצב, יחזקאל? אתה ברצינות מתכוון לומר לי שהרבנים מפחדים מתלמידיהם? שלו היה יוצא ראש ישיבה לרחוב וגוער בהמון המשתולל, הייתה נשקפת לו סכנה? כלום היה ההמון מבצע פוגרום ברב שיוצא כנגדו? זו נשמעת לי אמירה מופרכת מאוד. מה גם, שהראיות הנסיבתיות לכך שמה שהוציא את ההמון לרחובות (והרי, איזה קשר יש להם לנהג המנוח?) הוא אותו יהודי בר-לבב שבעבר התהדר בתפקיד "קמב"ץ העדה החרדית" (עדה. המממ) וכיום עוסק באינוס גופות אל קבר ישראל ובהכאת נטורי קרתא הן מכריעות. ובשביל הספורט, מחר אנסה לראות אם אוכל להשיג ממשטרת ישראל נתונים על מספר שיחות הטלפון שקיבלו מחרדים תושבי גאולה, מפוחדים, המספרים על הפוגרומצ'יקים שעוברים ברחובותיהם. יש לי הרגשה שיהיה מדובר במספר נמוך מאוד, אם לא אפס מוחלט.

אבל זאת ועוד, היות ו"היכולת לשאת פירכה היא סימנה של תרבות נעלה", בוא נדון מעט בסתירה הברורה העולה מדבריך.
טענת בתגובתך הראשונה כי "רק שתהיה מודע לכך ש"שורפי הפחים" הם קבוצה קטנה מאוד עד זניחה, שרק עושה רעש עצום" והוספת כי עיקר הנפגעים ממעשיהם, לדעתך, הם החרדים (טענה שנדמה לי שסתרתי). אם כך, ממה בדיוק מפחד הרוב? מדוע, אם הוא כה נפגע, לא יוצא הרוב כנגד אותה קבוצת מיעוט? והרי לא חייב הרוב הלז אפילו לצאת באלימות. מדוע לא הודיעו ראשי הישיבות כי יסלקו כל מי שייראה מתפרע מישיבותיהם? מדוע לא שלפה הקהילה את אותם כלי הנשק שהיא יודעת לשלוף עבור נשים שהעזו לחצות גבול מסוים, כנגד אותם חוליגנים המשתקים את חייכם? האם ברצינות אתה קובע כי רוב הציבור החרדי מפחד ממיעוטו כדי כך שהוא משותק ולא יכול להשתלט עליו? אם כן, אז נמצא שאתה שוב מאפיין ציבור גדול באופן עדרי לחלוטין, וחשוב מכך - נמצא שאתה אומר שישנו כוח אלים בתוך הקהילה החרדית שהקהילה לא יכולה לו. ואם זה המצב, הרי שהמדינה, המחזיקה במונופול על השימוש בכוח, צריכה להתערב בכל כוחה, כולל מעצרים ומשפטים וכל מה שנדרש על מנת לבלום את המיעוט האלים הלז - כך שנמצא שאתה מסכים אתי לגבי מה צריך לעשות במתפרעים. אם לא, לעומת זאת, הרי שההקבלה שלך לא תקפה. אז ענה-נא, יחזקאל, מה מהם? האם יש בקרב העדה החרדית כוח אלים שהעדה לא יכולה לו ושמסב לעדה נזק, מה שמצריך בהכרח התערבות ברורה ומיידית של רשויות אכיפת החוק, או שאין כזה, מה שמחייב שהעדה תטפל במתפרעים במידה והם אכן כזה מיעוט "זניח"?
הרוב הדומם הישראלי הוכיח, אגב, שהוא יודע כיצד להלחם במיעוט הרועש ב-22 ביוני 1948, מעט יותר מחודש לאחר הקמת המדינה. הרחוב הפלשתיני טרם הוכיח זאת.

אלף סליחות. הייתי צריך להבין זאת מפוסט אחר שלך שקראתי הערב, אולי בבלוג השני, שם דיברת על הרפורמים ועל פוסט-מאמר של יוסי גורביץ על התלמוד.
‏
כמה נוח להיות אינדבידום. אשריך.

אינני יודע כמה אתה מכיר את הציבור החרדי. בא נשאל כך, מה בעיניך יגדיר ויחבר יחד ציבור? יש הרבה אפשרויות: יש שם כולל שיכלול אותם יחד. יש להם מאבקים משותפים מידי פעם. (כמה אפשרויות מתוך דבריך לעיל:) הם לבושים אותו דבר. הם לומדים באותם בתי ספר. הם שומעים לאותם מנהיגים. הם גרים באותה שכונה. הם מחזיקים באותו סולם ערכים. יש להם שאיפות דומות. לתשובתך אודה.
‏
אציין שפגעת בי אישית (ללא קשר לציבור החרדי…) כשרמזת שלא טרחתי לכבד את האכסניה בקריאת הפוסט עליו עמלת טרם הגבתי. הריני להודיע שזו האשמה חסרת שחר. אני מקפיד לקרוא לפני שאני מגיב, ואפילו קראתי עוד מספר פוסטים כדי לנסות להתרשם כללית מאישיותך (לצערי, לא כ"כ הצלחתי, כפי שמוסבר בריש תגובה זו). מה שנכון, לא תפסתי את הסאבטקסט הקורא להיות אינדיבידום ולא להשתייך ל"ציבור" בשום פנים (אח, דו המשמעות) ואופן. בקריאה חוזרת כעת אני מסוגל לזהות זאת. סליחה שלא תפסתי מיד.
‏
אינני נוהג לענות לשאלה בשאלה, ציינתי בבירור מדוע אני שואל את ששאלתי.
‏
אם אתה חושב שהאוכלוסיה הפלשתינית אשמה בקסאמים, וחשבת כך גם לפני עליית החמאס לשלטון, אנחנו בבעיה. זה אומר שאתה, כאדם חופשי, לא מסוגל להבין מצב בו אדם מפחד להביע את דעתו ושותק פן יבולע לו. מצב של "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי". אולי תבין זאת אם תדמיין את עצמך עובר בשעת ליל מאוחרת ליד חבורת ערסים. בעצם, אתה לא לבד, עוברים ברחוב הרבה אנשים. מי יעז להעיר לחבורת הערסים על התנהגות בלתי הולמת? מי יעז לומר להם מילה כשישחיתו רכוש? מקסימום להזמין משטרה ולהיעלם לפני שגם בך יפגעו, נכון? (או שיש לך מדליה באיגרוף או כל ספורט תקיפה אחר?)

שימוש באלימות הוא פסול. הטרור האיסלאמי הוא מהנגעים המסוכנים ביותר לעולם המערבי, ויותר מזה: האיסלאם עצמו, לפחות כפי שמפרשים אותו מאמיניו כיום (אינני יודע מספיק כדי לקבוע אם כך הוא באופן אינהרנטי) מסוכן ומהלך אימים על העולם החופשי כולו, ואירופה בעיקר.
אני סבור שהאוכלוסייה הפלשתינית נושאת באחריות מסוימת למשלחי הקסאמים, בהחלט. כשהקסאמים נורים מלב שטח האוכלוסייה, והאוכלוסייה לא עושה דבר כדי למנוע זאת (ואגב, תוצאות הבחירות ברש"פ מראות שהתמיכה בטרור נגד ישראל איננה נחלתם של מיעוט), היא נושאת באחריות.
ואולי במקום להיות יהודי ולהשיב לשאלה בשאלה, תנסה גם להשיב לטענותיי?

תרשה לי לשאול מה דעתך לגבי מחבלים ערביים? ומה דעתך לגבי האוכלוסיה הערבית מקירבה מתבצעים הפיגועים ושליחת הקסאמים? (אני מנסה לדעת מה דעותיך כדי למצוא איך להסביר לך באנלוגיה לדברים שאתה מכיר.)