בלוגיקה

שיר הוא דבר

שאני קובע שהוא שיר

לאחר שאני כותב אותו

כשיר או כלאשיר

אבל מפרסם אותו כשיר

ועכשיו תקבעו מחדש מזשיר

(דוד אבידן)

כל מיני דברים שעברו אצלי בתיבת הדוא"ל לאחרונה גרמו לי לחשוב - איך אנחנו מגדירים ספאם? מתי מייל הוא תכתובת לגיטימית, ומתי הוא ספאם מטורף? הבדיחות העבשות שכולנו קיבלנו כבר מיליוני פעמים, חוץ מאיזה אבא/אימא/חבר/בן דוד/אחר, שפתאום מפרוורד אותם - הם לא ספאם? האם ספאם הוא רק דוא"ל שיווקי שלא ביקשנו לקבלו?

אצבע קלה על הפורוורד

האופי של הדואר האלקטרוני, שהוא לא אישי במהותו, חינמי*, לא מטריד כמו הטלפון ומאפשר העברה של סוגים שונים של מדיה הפך אותו לכר פורה לסוג תקשורת שמאפשר אינטראקציה נינוחה יותר. כמו שיש לי חברים בפייסבוק שאין לי בספר הטלפונים שלי - ואני מניח שאני לא היחיד - כך גם המייל לעומת הטלפון. זה ששירת אתי חודשיים בצבא בחיים לא היה מרים לי טלפון כדי לספר לי בדיחה שהוא שמע - אבל שום דבר לא מונע ממנו לשלוח לי מייל. ויראלי, נדמה לי שקוראים לזה.

יש אפילו את המיילים שמגדילים לעשות. "אם אתה לא מעביר את המייל הזה", נוזפות בי אותיות אדומות, "אין לך לב". כל אנושיותי כולה מוטלת מולי על כפתור הפורוורד. בלחיצה קלה אני יכול לזכות בלבי בחזרה, ואולי גם להרגיש שעשיתי משהו טוב לאחרונה. לך תסביר לאותיות האדומות שבפעם הראשונה שראיתי את המייל על הילדה שמצאו אצלה אבנים באורז ולאבא שלה אין כסף לבמבה, ולכן ענקית התכנה "שקר כלשהו" תתרום כמה גרושים על כל מייל שעובר, בפעם הראשונה שראיתי אותו עוד התחלף לי הקול - ולכן סביר להניח שאם הילדה הזו קיימת, היא או מתה מהאבנים באורז או הבריאה מזמן וגם לה כבר נמאס לקבל את המיילים האלה.

פעם הייתי שולח לאנשים שמעבירים לי מיילים כאלה את הסרטון החמוד הזה. אחר כך סתם ניסיתי להסביר, לשלוח לינקים ל"לא רלוונטי" או לסנופס. ניסיתי להיות עדין, להשתמש בשפה יפה. אנשים נעלבו, והייתי מקבל בחזרה תגובות קרות. "יכולת פשוט לא להעביר את המייל", היו כותבים לי בתשובה. נכון. אבל אז היית שולח לי משהו אחר מחר.

הבעיה הזו מחריפה כאשר יש אנשים שעובדים עם הדוא"ל שלהם, אבל הרבה אנשים אחרים שמשתמשים בו רק כאמצעי תקשורת בין חברים. בקשות לעריכה ב"במה חדשה", תגובות מכאן ומדיונים שאני עוקב אחריהם ברשת, הודעות דואר אלקטרוני מהאוניברסיטה העברית (לעתים באיחור אפנתי), תשובות על קורות חיים ששלחתי (אני כבר ציינתי שאני מחפש עבודה?), חומרים לספר שלי שמחליפים ידיים, פניות של קוראים בבלוג, בקשות לתמיכה בכל מיני נושאים, "נמרוד אני צריכה את הסיכום של השיעור שעבר בוולמן" - כולם מתרכזים לתיבת ג'ימייל אחת, כי אם אני אצטרך לבדוק כמה, אני לא אבדוק אף אחת כמו שצריך. לך תסביר לאנשים שבודקים מייל פעם בשלושה ימים שאני מקבל כמאה הודעות דוא"ל ביום, וזה בלי המייל של התמיכה הטכנית ב"במה חדשה" והמייל בעבודה. שהמצגת של נופי ארצנו דחקה לי מהעין מייל שהתכוונתי לענות עליו.

דילמות "מוסריות" בפס רחב

התוצאה של זה היא שלומדים לסנן. מפעילים כללים ותגיות, מסמנים "ספאמרים" מועדים, מעבירים אל מאחורי הקלעים הודעות שסביר שלא נרצה לקרוא. זו השקעה אדירה - זמן, שכלול שיטות הסינון, תגיות שנתקעות לך בין שתיים שאתה משתמש בהן הרבה - ואני עושה אותה כדי להיות בן תרבות. כי בתרבות שלנו לשלוח לאדם חומר שהוא לא רוצה לקבל זה מקובל, לענות שאתה לא רוצה לקבל את החומר הזה - זה כבר בלתי נסבל.

מנגד, גם אני לא תמיד בטוח אם לפרוורד הודעת דוא"ל מסוימת או לא, ולמי. סיכומים לשיעור מסוים צריכים לעבור הלאה, בהחלט, אבל לא לכל החוג, אלא רק לתלמידים בקורס. ומה לגבי חבר שמשתתף בתחרות כלשהי וצריך שתצביעו לו באתר אינטרנט כלשהו? להעביר? לא להעביר? אם להעביר, למי להעביר? העברה לשלושה אנשים, שאני יודע שיבינו, היא חסרת תכלית. העברה למאה אנשים, שחלקם יכעסו עליי?

ספאם הוא לא רק דואר פרסומי. הגעתי למסקנה הזו כשחשבתי, בעקבות הפוסט הזה של שושנה (המלצתי בעבר, והוא עדיין מומלץ), על הסיבות שספאם מפריע לי. שושנה מונה מספר סיבות.

1. נפח תעבורה: ספאם יוצר עומס, עומס עולה לספקיות כסף, את העלות הן מגלגלות עליי. עלות נוספת מתקבלת אם מושכים מיילים מרחוק, נניח, באינטרנט סלולרי מחו"ל.
2. זמן שלוקח למחוק את המיילים הללו.
3. סיכוי להדבקות במחלות מחשב.

לכל הקריטריונים האלה עונים גם המיילים המרגיזים מהמכרים שלנו. הם נפח תעבורה מיותר (ולעתים קרובות כוללים קבצים מצורפים גדולים שסתם תופסים מקום), הם מציקים באותה המידה כאשר הם נמשכים מרחוק, לוקח זמן למחוק אותם (וגם לסנן אותם, כמו שכבר הערתי). מחלות המחשב פחות מטרידות אותי (יש לי מק, אין לי מחלות), אבל הסיכוי להן קיים גם קיים (במיוחד כאשר אנשים שולחים קבצים מצורפים). אם המיילים המרגיזים והזבל הפרסומי מפריעים לי מאותן הסיבות, הרי שהחלוקה ביניהם היא מלאכותית - זה ספאם וזה ספאם.

אז כדי לעזור לחברים ולעצמי לא לשלוח ספאם, חשבתי על כמה כללי אצבע לנימוס במייל, משוחררים תחת רשיון "עשו מה בא לכם". רק אל תפיצו אותם במייל בתפוצת נאט"ו.

איך לא תשלח ספאם

הערה: לרוב אני מעדיף לכתוב בלשון נקבה ולציין שאני פונה לכל המינים, אבל כדי שלא יתקבל הרושם שרק נשים הן ספאמריות, הכתוב הוא בלשון זכר ופונה לכל המינים.

בחן את עצמך: שאל את עצמך, לפני שליחת הדוא"ל, את השאלות הבאות:

• האם היית מתקשר בשביל להעביר את המידע שאתה שולח?

• שולח SMS?

• האם למקבלת המייל חשוב או מעניין לקבל את המידע?

• בטוח?

• האם אתה מכיר את מקבלת המייל היכרות טובה?

• גם בעולם האמתי?

• האם לך חשוב שמקבלת המייל תקבל את המידע?

• האם יש נמענת אחד למייל?

• אם לא, האם המייל רלוונטי או יכול להיות רלוונטי עבור כולן?

• האם זה מידע שאתה לא יכול לפרסם על ה-wall של הנמענת בפייסבוק?

• האם בשורת הנושא לא מופיע, או מופיע רק פעם אחת, הצירוף fwd?

הכלל: אם ענית "לא" על שלוש שאלות או יותר, ובייחוד אם ענית "לא" על שתי השאלות האחרונות - לא שולחים.

תן שורת נושא הגיונית: שורת הנושא היא ההצגה של המייל שלך. למקבלת המייל קל לדעת מה אתה רוצה ממנה באמצעות שורת הנושא, כך שאם שגית והמייל לא רלוונטי עבורה - קל לה לזהות את זה, אז לפחות היא לא בזבזה על זה עוד זמן, ואם המייל רלוונטי עבורה, היא תדע זאת מייד. שורת הנושא שלך צריכה להבהיר מה יש בתוך המייל. "מה שדיברנו עליו" היא שורת נושא גרועה. "שיעורי הבית בשיעור 'תולדות הצילום' שיעור 7" היא שורת נושא טובה. אם מדובר בפורוורד, דאג ששורת הנושא תכיל את הצירוף fwd המקובל - אל תסיר אותו. אם מדובר בהעברה של מייל שהועבר גם אליך (פורוורד כפול או יותר) - קודם כל, וודא שאתה באמת רוצה לשלוח את המייל הזה. אם כן, השאר את הצירוף fwd פעמיים, מחק את השאר. הנמענת כבר תדע שזה מהמיילים האלה שמעבירים, לא צריך יותר מזה.

העלה קבצים מצורפים כלינקים: במקום לצרף קובץ למייל, העלה אותו לרשת. יש מגוון שירותים שמאפשרים לעשות זאת, גם חינמיים. Dropbox מומלצת בחום (מק וחלונות), ויש לי הזמנות - מי שרוצה, מוזמן ליצור קשר. תן לנמענת קישור להורדת הקובץ - כך תקטין את נפח המייל. לתכנות כמו Dropbox יתרון נוסף - הקובץ מתעדכן כשאתה עובד עליו, כך שאם ביצעת עוד שינוי אחרי השליחה, לא תצטרך לשלוח עוד מייל. עבור מסמכים אפשר וכדאי לעבוד עם גוגל דוקס - עכשיו תומך גם בפורמט pdf; כך גם תהיו חופשיים מדאגה לגבי תאימות של גרסאות אופיס. תמונות אפשר להעלות לפליקר.

קצר זה טוב: שמירה על ניסוח קצר ולא מתפזר מעידה על מקצועיות וחוסכת לנמענת זמן. מיילים ארוכים הם אלה שאנשים עם תיבת מייל שמתפוצצת נוטים לסמן כ"לא נקרא" כדי לחזור אליהם אחר כך.

רשימות תפוצה נבונות: השתמש ברשימות תפוצה בתבונה. אין סיבה לשלוח הודעה על הופעה מגניבה בירושלים הערב לחברים שגרים בחו"ל. היה ספציפי בהכנתן של רשימות התפוצה, ובדוק אותן טרם השליחה.

הסתר כתובות של נמענים: חתמתי על העצומה למניעת התחרדות שכונת בית הכרם. מאז אני ברשימת התפוצה של מטה המאבק, ששולח מיילים לרשימת תפוצה גלויה לגמרי. כל אחד מהאחרים שם - שאינני מכיר - יכול להוציא את כתובת המייל שלי. כל מי שלוחץ בטעות על reply all מציק לי. את כתובות הנמענים שים בשורת ה-Bcc, או הסתר אותן בדרך אחרת - בייחוד אם לא כל הנמענים מכירים אחד את השני.

חתום: בסוף המלל שלך במייל, הזדהה. השם שלך זה שתי מילים, שלוש אם אתה מיוחד - שים אותו, בייחוד אם אתה שולח מייל למי שאינך מכיר היטב. אם אתה מעביר מייל, הוסף מילה או שתיים משלך, אם יש לך. אחרי הכול - אתה זה ששולח את המייל.

דוגמה: בשבוע שעבר קיבלתי את המייל הזה. העברתי אותו לרשימת תפוצה של מכרים צעירים בירושלים, שהיא רשימת תפוצה רלוונטית - המקבלים הם אנשים שיכולים לתור אחר דירות/שותפים, או לחפש מי שייכנס כשותף במקומם וכו'. הם גם אנשים שמכירים את בעיות הדיור בעיר ויכולים להבין מדוע מייל כזה נחוץ. את הדירה הקודמת שלי מצאתי ככה.

מהרשימה (מוסתרת, בטח מוסתרת) הוצאתי שניים שגרים בדירות בלי שותפים. השארתי את ה-fwd בשורת הנושא, אך שיניתי את שורת הנושא ל"ידידה שלי מחפשת דירת שותפים בירושלים". הוספתי כמה מילות המלצה - אבל את התמונה השארתי, כי הרגשתי שהמייל יוצא מקונטקסט בלעדיה - היא הרי העיקר. נכון, זה לוקח עוד רגע של מחשבה. אבל כמו ששושנה פורבס מציינת - יותר מנומס להשקיע עוד רגע של מחשבה כשאתה השולח מאשר לצפות שהנמענת תקדיש למייל שלך יותר זמן. ככה זה עובד עם דואר רגיל, אין סיבה שזה לא יעבוד עם דואר אלקטרוני.

תגיות: אי תקינות פוליטית, אינטרנט, דברים שצריך להגיד, המלצה, חיים ברשת, טכנולוגיה, מייל, ספאם

כתובת טרקבק | RSS תגובות