אישי
כעת, אנחנו מקשיבים
6 בפבר'
שעונים בוכים: דממה היא שקר, יקירתי;
הגלגלים מסתובבים, היקום מוסיף לרוץ.
(גאה את עוצרת על המדרגה הסיבובית)[1]
אני ממעט לדבר על חוויותיי האישיות כנפגע תקיפה מינית. תמיד הערצתי את אלו שיכולות לדון על כך בקלות רבה ממני. אצלי זה תמיד התחמקויות והצטדקויות, הודאה רפה עם הגב לקיר. הסברים הסברים הסברים. יש משהו, ברגע שאתה מודה בזה, שמוציא אותך מתוך רשת ההגנה הגברית ומעביר אותך אל ארץ הדממה של נפגעות תקיפה מינית. זה מדבר צחיח, שבו עליך ללכת לבדך, מפנים בושה ואשמה, מזכיר לעצמך שוב ושוב ושוב -
עתיד אבד אתמול
באותה הקלות ואי היכולת להשיבו
של כדור טניס בעת דמדומים[2]
וגם משום כך, הרשימה הזאת של אשכר אלדן כהן היא חשובה, אמיצה וראויה להערכה.
חזל"ש
28 בספט'
זה זמן שלא פרסמתי כלום. דובי אמר לא להתנצל, אז אני רק אסביר במה הייתי כל כך עסוק.
ובכן, בזה.
ההקמה של הבלוג של ציפורלה הייתה מהנה – גם בשל העיצוב המרענן של רן אביב (הייתי מוסיף לינק, אבל האתר שלו בבניה) המוכשר, גם בשל ההנאה מהעבודה עם תכנים של האנסמבל ומולם וגם כי אני אוהב לעבוד עם וורדפרס.
זהו, ועכשיו חוזרים לשגרה.
מקומות שנמרוד נמצא בהם – רדיו
17 באוג'
תכנית המוסיקה המעולה של רדיו הר הצופים 106FM, "שיחותיי עם הפסיכיאטר האלקטרוני" של לילי ותמר הבלתי נלאות, משודרת מדי יום שלישי בשעה שמונה בערב. מחר, ה-18 לחודש, אתארח אני בתכנית. גם את הפלייליסט של התכנית אני בחרתי. צפוי להיות קריר ומרענן, או כך לפחות מבטיחים לי.
מי שבמקרה יפספס את השידור, יוכל לתפוס אותו באתר אייקאסט, כי אנחנו חיים בזמנים יפים. נשתמע.
1.6
1 ביוני
דיסקליימר: פוסט בנושא אישי. מי שחיי הפרטיים אינם מעניינים אותו, מוזמן להמתין לפוסט הבא. מצד שני, יש כאן מוסיקה.
אז האחד ביוני הגיע. באחד ביוני לפני שנה הגיעה לסיומה הרשמי והסופי בהחלט מערכת יחסים רומנטית רבת תלאות, רצופה בעליות ובמורדות, בפרידות ובחזרות, ביני ובין מי שתמיד, על אף כל מה שקרה – או אולי לא קרה – תישאר החברה הטובה ביותר שאי פעם הייתה לי, שלצורך שמירה על פרטיותה תכונה כאן פשוט "רקס" (העובדה שיש רק שני אנשים בעולם שיודעים את הסיבה לכינוי הזה ממלאת אותי בעונג).
חופרים – משל קומי טראגי
18 באפר'
בשובי הביתה גיליתי חול מפוזר בכמה מקומות בחדר השינה. תמהתי על כך מאוד – דירתי בת שני החדרים שוכנת לה בינות הרים מוריקים המנביעים מעיינות שכבה עד האביב, ולא בסמוך לחוף ים עתיר חול, זפת וערסים, וחול איננו חזון נפרץ; יתר על כן, החלונות היו מוגפים, כראוי לדירה שדייריה נטשו אותה לשבוע. אולם, היות והייתי עייף, תשוש, חלוש ואומלל מטיסת לילה שאיחרה, הסתפקתי בטיאטואו של החול החוצה מביתי.
מקומות שנמרוד נמצא בהם (איטליה)
15 באפר'
חדי העין הבחינו שלא הגבתי כאן השבוע. נסעתי לחופשה קצרה באיטליה, שם היעדר החמץ אינו מורגש כלל ועיקר והנופים פותחים את הראש והלב.
יום הולדת
17 בינו'
היום לפני שנה פתחה הבלוגיקה את שעריה לעולם הרחב בפוסט שעסק בביקורת מוסיקלית. אז הבלוגיקה הייתה הבלוג השני שלי וישבה בבלוגלי. היום היא הבלוג היחיד.
הבלוג הזה הוא הניסיון השלישי שלי בבלוגינג, היחידי שצלח, והבלוגינג הפך לחלק אינטגרלי ממי ומה שאני.
כי קצת צומי לא הרג אף אחד
1 באוק'
אז יש תחרות בלוגרים עצמאיים שמארגן אתר בלוגרים.נט. ואני בלוגר עצמאי, במובן הזה שכל חודש יורדים לי כמה עשרות שקלים על הבלוג הזה (כמו גם על הבלוג של אחותי הגדולה ועל האתר של פעילים למען פליטים, שמתארחים אצלי), וגם במובן הזה שהבלוג רץ על מערכת שאני התקנתי ועל תבנית שאני תרגמתי והתאמתי. אז נרשמתי.
אתם מוזמנים להצביע (יש פלוס קטן בצד, תנו לו קליק). אני לא באמת חושב שאני אתברג במקומות הראשונים (יש מועמדים ראויים ביותר), אבל כמו באולימפיאדה, מה שחשוב זו ההשתתפות.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
