אישי
1.6
1 ביוני
דיסקליימר: פוסט בנושא אישי. מי שחיי הפרטיים אינם מעניינים אותו, מוזמן להמתין לפוסט הבא. מצד שני, יש כאן מוסיקה.
אז האחד ביוני הגיע. באחד ביוני לפני שנה הגיעה לסיומה הרשמי והסופי בהחלט מערכת יחסים רומנטית רבת תלאות, רצופה בעליות ובמורדות, בפרידות ובחזרות, ביני ובין מי שתמיד, על אף כל מה שקרה – או אולי לא קרה – תישאר החברה הטובה ביותר שאי פעם הייתה לי, שלצורך שמירה על פרטיותה תכונה כאן פשוט "רקס" (העובדה שיש רק שני אנשים בעולם שיודעים את הסיבה לכינוי הזה ממלאת אותי בעונג).
חופרים – משל קומי טראגי
18 באפר'
בשובי הביתה גיליתי חול מפוזר בכמה מקומות בחדר השינה. תמהתי על כך מאוד – דירתי בת שני החדרים שוכנת לה בינות הרים מוריקים המנביעים מעיינות שכבה עד האביב, ולא בסמוך לחוף ים עתיר חול, זפת וערסים, וחול איננו חזון נפרץ; יתר על כן, החלונות היו מוגפים, כראוי לדירה שדייריה נטשו אותה לשבוע. אולם, היות והייתי עייף, תשוש, חלוש ואומלל מטיסת לילה שאיחרה, הסתפקתי בטיאטואו של החול החוצה מביתי.
מקומות שנמרוד נמצא בהם (איטליה)
15 באפר'
חדי העין הבחינו שלא הגבתי כאן השבוע. נסעתי לחופשה קצרה באיטליה, שם היעדר החמץ אינו מורגש כלל ועיקר והנופים פותחים את הראש והלב.
יום הולדת
17 בינו'
היום לפני שנה פתחה הבלוגיקה את שעריה לעולם הרחב בפוסט שעסק בביקורת מוסיקלית. אז הבלוגיקה הייתה הבלוג השני שלי וישבה בבלוגלי. היום היא הבלוג היחיד.
הבלוג הזה הוא הניסיון השלישי שלי בבלוגינג, היחידי שצלח, והבלוגינג הפך לחלק אינטגרלי ממי ומה שאני.
כי קצת צומי לא הרג אף אחד
1 באוק'
אז יש תחרות בלוגרים עצמאיים שמארגן אתר בלוגרים.נט. ואני בלוגר עצמאי, במובן הזה שכל חודש יורדים לי כמה עשרות שקלים על הבלוג הזה (כמו גם על הבלוג של אחותי הגדולה ועל האתר של פעילים למען פליטים, שמתארחים אצלי), וגם במובן הזה שהבלוג רץ על מערכת שאני התקנתי ועל תבנית שאני תרגמתי והתאמתי. אז נרשמתי.
אתם מוזמנים להצביע (יש פלוס קטן בצד, תנו לו קליק). אני לא באמת חושב שאני אתברג במקומות הראשונים (יש מועמדים ראויים ביותר), אבל כמו באולימפיאדה, מה שחשוב זו ההשתתפות.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
J'adoube
18 באוג'
אנשים אחדים לא נעשים להוגים רק משום שזיכרונם טוב מדי (פ. ניטשה, "אנושי, אנושי מדי: ספר לחופשיים ברוח", סעיף 122)
קול הלמות תופי הקרב עוד טרם דעך, באחד הוויכוחים המטונפים ביותר שהייתי, לבושתי, שותף לו. יש לי המון מה להגיד על האופן בו נעשו הדברים; אולם בעשותי כן כעת אהיה כמי שמתלונן על עבירה בזמן שהמשחק ממשיך הלאה. הפוסט שכתבתי אתמול נכתב בשעת כעס. לרוב אני נוטה להמנע מכתיבה בשעה כזו, שכן הכעס מעיב על שיקול הדעת, הקוהרנטיות והלוגיקה.
הפעם, משראיתי את הפוסט של ענר, חמתי בערה בי. אודה ולא אבוש, לא לקחתי נשימה עמוקה, התיישבתי לכתוב את תשובתי מייד. לא הייתי כותב אותה אחרת.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
J'accuse
18 באוג'
התלבטתי אם לכתוב תגובה לדברים האלה. אחרי הכול, בבלוגו הכושל של ענר רבון סביר להניח שהשקרים יזכו להרבה פחות חשיפה מאשר כאן. מנגד, שם טוב הוא מוצר יקר ערך, ואין בכוונתי לעמוד מנגד כאשר רבון ו"ליאורה" מרטשים אותו עד עפר. אני מתכוון לרפרף כאן על פני מסכת הכזבים. רבון ו"ליאורה" נחסמו מלהגיב כאן, כל אחד מסיבותיו שלו. כשם שאני לא מגיב שם, אלא בבלוג שלי, כך חופשיים הצמד (אם אכן הם צמד) להגיב בבלוגם, שעל טיבו אעמוד בהמשך.
לפני הפירוט הארוך יותר, העובדות כפשוטן: בעת ש"ליאורה" פרסם/פרסמה את תגובתה שבה כתבה כי ניהלה עמי שיחת טלפון, היא מעולם לא שוחחה עמי בטלפון. היא שוחחה עמי – כשלוש שעות לאחר מכן.
אבל למה?
11 באוג'
אחד הדברים שלימדו אותי בתקופה שבה הייתי נציג שירות לקוחות היה לא להשתמש במילים "אבל" ו"למה", כי "זו לא שפה מתקשרת". טענו בפניי שהמילים הללו מעוררות אנטגוניזם. במקומן, ביקשו ממני לומר "יחד עם זאת" ו-"בטח יש סיבה טובה שאתה אומר מה שאתה אומר". המציאות, אגב, היא שכשלקוח צועק עליך שבא לו להתנתק ושנמאסתם עליו לגמרי, "בטח יש סיבה טובה שאתה אומר את מה שאתה אומר" זה כל מה שהוא צריך כדי להפוך להיות אלים לגמרי – ולא לחלוטין לא בצדק. במיוחד ביקשו להמנע מהצירוף "אבל למה?" בטענה שהוא מקומם.
לי תמיד נראה שהצירוף "אבל למה?" הוא בסדר גמור, ולעומתו, "יחד עם זאת, בטח יש סיבה טובה שאתה אומר את מה שאתה אומר" הוא מתנשא ברמות היסטריות, ומקום אחד שבו אני משתדל שלא להיות מתנשא זה בעבודה מול לקוחות. אבל (או יחד עם זאת) לפני כמה ימים, כשהבחורה הנורמטיבית שפגשה אותי לקפה[1] שמעה שאני בלוגר, כרכמה את פניה ושאלה "אבל למה?" הבנתי, סוף סוף, מה כל כך מרגיז בצירוף הזה.
- לא משהו לספר עליו, באמת [↩]
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, תושב גבעתיים, יליד 1983, נשוי, מומחה BI, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.
