עלה ברשת
מתה המפלגה, בואו נפנטז על חדשה
13 בנוב'
הבחירות לרשויות המקומיות דפקו מסמר נוסף, יש שיאמרו מיותר, בארון המתים שהוא מפלגת העבודה.
האידאולוגיה היחידה שנותרה למפלגה הזו הוא הכסא. בבית שמש רצה מפלגת העבודה עם המועמד החרדי משה אבוטבול, והצליחה להכניס נציג לעירייה ברשימה הש"סניקית הזו. בירושלים רצה המפלגה עם האוליגרך שניצח, זה שאמר[1]:
בענתא תקום שכונה יהודית חדשה, שתהיה פתרון למצוקת הדיור לסטודנטים ולשכבה הצעירה.
או במילים אחרות: רוצה ללמוד באוניברסיטה העברית? בוא תהיה מתנחל. אורי שטרית, מי שהיה מהנדס העיר, אמר לפני כשנתיים שאי אפשר לקדם את "שער המזרח", אותה שכונה זדונית שברקת זומם להקים, כי היא תדרוש הפקעת קרקעות של פלשתינים.
- פוסט על תוצאות החרפה בירושלים מתישהו שבוע הבא [↩]
קול הדהוד מגפי הצדק
19 בספט'
כי כל בריאת אלוהים טובה היא ואין דבר משוקץ אם יאכל בתודה[1]
מבחינתי, אם לדעתי שואלים – והרי אתם קוראים כאן, אז סימן שכן – העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים כרגע. יש את אלה שתומכים בנו, ויש את אלה שמתנגדים לנו. ההתנגדות, מטבעה מעשה אקטיבי, מאבדת במקרה המיוחד שלנו את הטבע הזה. הפאסיביות שבאי התמיכה בנו היא בחירה אקטיבית שלא לתמוך, ולכן להתנגד. זה ה"או-או" שלי, המנפיסט שלי. אם אתה לא חלק מהפתרון, אומרים האמריקאים, אתה חלק מהבעיה. במקרה הזה אם אתה לא בצד שלנו, אתה מתנגד. ואני, לכל הפחות, אתנהג אליך בהתאם.
- איגרת פולוס האשונה אל טימותיוס, 4, 4 [↩]
פגשתי את אבא בטוקבק
4 בספט'
טמקא (ויותר ספציפית – הטור של הגדולה) הפכו לשירות שידוכים. בתגובות לעוד טור מוצלח של הגדולה[1] שני חבר’ה מחפשים אהבה – וככל הנראה מוצאים ספאם-בוטס.
- קצת יותר בטוח למקום העבודה מטורים אחרים [↩]
בלוגדיי
31 באוג'
אמלא את החובה הנעימה הזו בקצרה. הקו המנחה בלינקים היה לתת לינקים לבלוגים פחות מוכרים מחד, אבל לא כאלה שכותביהם אוהבים שהם אינטימיים מאידך. גם לא בלוגים שאני מקשר אליהם הרבה.
ומלבד זאת
22 באוג'
בימים האחרונים סיימתי את בנייתו של אתר עבור קבוצת סטונדטים המכנה עצמה פעילים למען פליטים – Activists for Asylum. מדובר בחבורה קטנה ופעלתנית, הנמצאת בקשר יומיומי קבוע עם פליטים מדארפור ומדינות אפריקה בארץ; מסייעת להם במאבקיהם, עוזרת להם למצוא מחסה, מזון ולמלא צרכים בסיסיים, פועלת ללא לאות למען הסברה ויצירת דעת קהל – בקיצור, מהאנשים האלה שלא מסתפקים בהחלפת סטטוס בפייסבוק כשהם רואים עוול.
קולולולו
19 באוג'
אחותי הגדולה, אותה בעלת טור חלקלקת לשון[1] מ-Ynet, קופירייטרית מחוננת, כותבת מוכשרת (או למצער, מוכשרת בהרבה מאחיה הקטן), משוררת ואשת מילים, אשת-חיל-מי-ימצא, החופשיה ברוחה ושלל סופרלטיבים נוספים ומתבקשים פתחה, בשעה טובה ומוצלחת, בלוג.
- אם תוכן מיני בוטה פוגע בכם, משום מה, אל תקליקו. באמת. [↩]
J'adoube
18 באוג'
אנשים אחדים לא נעשים להוגים רק משום שזיכרונם טוב מדי (פ. ניטשה, "אנושי, אנושי מדי: ספר לחופשיים ברוח", סעיף 122)
קול הלמות תופי הקרב עוד טרם דעך, באחד הוויכוחים המטונפים ביותר שהייתי, לבושתי, שותף לו. יש לי המון מה להגיד על האופן בו נעשו הדברים; אולם בעשותי כן כעת אהיה כמי שמתלונן על עבירה בזמן שהמשחק ממשיך הלאה. הפוסט שכתבתי אתמול נכתב בשעת כעס. לרוב אני נוטה להמנע מכתיבה בשעה כזו, שכן הכעס מעיב על שיקול הדעת, הקוהרנטיות והלוגיקה.
הפעם, משראיתי את הפוסט של ענר, חמתי בערה בי. אודה ולא אבוש, לא לקחתי נשימה עמוקה, התיישבתי לכתוב את תשובתי מייד. לא הייתי כותב אותה אחרת.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
J'accuse
18 באוג'
התלבטתי אם לכתוב תגובה לדברים האלה. אחרי הכול, בבלוגו הכושל של ענר רבון סביר להניח שהשקרים יזכו להרבה פחות חשיפה מאשר כאן. מנגד, שם טוב הוא מוצר יקר ערך, ואין בכוונתי לעמוד מנגד כאשר רבון ו"ליאורה" מרטשים אותו עד עפר. אני מתכוון לרפרף כאן על פני מסכת הכזבים. רבון ו"ליאורה" נחסמו מלהגיב כאן, כל אחד מסיבותיו שלו. כשם שאני לא מגיב שם, אלא בבלוג שלי, כך חופשיים הצמד (אם אכן הם צמד) להגיב בבלוגם, שעל טיבו אעמוד בהמשך.
לפני הפירוט הארוך יותר, העובדות כפשוטן: בעת ש"ליאורה" פרסם/פרסמה את תגובתה שבה כתבה כי ניהלה עמי שיחת טלפון, היא מעולם לא שוחחה עמי בטלפון. היא שוחחה עמי – כשלוש שעות לאחר מכן.
ושוב נמרוד ברחבי הרשת
3 באוג'
מכתב שלי לשרה יולי תמיר התפרסם בעבודה שחורה. אעדכן כאן ובעבודה שחורה אם וכאשר תתקבל תשובה. זה המקום להזכיר לכולם שההצטרפות לעבודה שחורה פתוחה בפני כולם – ומומלצת ביותר.
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, תושב גבעתיים, יליד 1983, נשוי, מומחה BI, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.
