ארכיון עבור אפריל, 2008
הדבר המרגש הבא
אחת לאיזה זמן מוגבל נכנס לחיים שלי משהו גדול באמת, משהו שאני מתרגש ממנו כמו ילד. לפעמים זו עבודה חדשה, לפעמים זה טיול גדול, לפעמים מערכת יחסים חדשה. פעם אחרונה זו הייתה עבודת סמינר שערערה הרבה מהדברים שהאמנתי בהם, ושפשוט לא הצלחתי להירדם מעצם המחשבה על כמות הידע שמחכה להתגלות מחר. הפעם זה ספר.
עוד דיון על פוסטינור
ממש נהניתי מהדיון שהתפתח פה סביב נושא הפוסטינור, אז החלטתי להמשיך אותו:
תקציר הפרקים הקודמים
הדיון בפוסט(ינור) הקודם גלש קצת מהפסים המקוריים שלו. הפוסט ההוא עסק בגבולות של הלגיטימי בשיווק, אני הרגשתי שפוסטינור חצו אותם פעמיים: באופן השיווק שלהם, שהציג את גלולת-יום-הדין שלהם כאמצעי מניעה סטנדרטי וביחס המבזה שלהם לנשים. על כך הייתה הסכמה. אחר כך התגלע […]
מה, לו?
ניטפוק ליום ב': בימים כתיקונם אני מעדיף ללעוס לעצמי את היד מאשר להכנס למרכז ההורדות של מייקרוסופט, בעיקר כי אני מקיסט, אבל יול הביא לידיעת מדור "בואו נצחק מהרשת" את העילגות הבאה (כרגיל, ללחוץ להגדלה):
לא לגיטימי, אלא אם הוסכם אחרת*
1. לצעוק עליי: אני מבוגר. יש לי אוטונומיה מלאה לקבל כל החלטה שאני ארצה לקבל במסגרת החוקי בישראל. אפשר לא להסכים, אפשר להתווכח, אפשר לכעוס. לא לגיטימי לצעוק. אם את לא יודעת לשלוט בכעס שלך, זו לא בעיה אצלי.
שלושה חודשים היא הרימה עליי את הקול. שתקתי. היא צעקה כשלא קיבלתי אפטר וצעקה כשאיחרתי למסיבה, צעקה […]
ניטפוק קצר לתחילת השבוע
בידיעות אחרונות שלחו את הכתבים שלהם לעבוד לכבוד החג השני. אולי בשנה הבאה כדאי לשלוח מישהו מהמערכת לשיעור מתמטיקה. ללחוץ להגדלה.
פוסטינוק
אם יש אתר אינטרנט שהצליח להקפיץ לי את הפיוזים, זה האתר הורדרד של פוסטינור, הידועה בשמה העממי גלולת היום שאחרי. ולא רק בגלל שהוא ורוד יותר ממסטיק של פרחה בת שש עשרה, על אף שזה חטא נורא בפני עצמו. ואפילו לא בגלל שהוא דורש ממך לאשר שהם לא אחראים לשום דבר, אבל ממש שום דבר, […]
איכות זה גלידה
איכות לפעמים מצויה בפרטים הקטנים. בפראפרזה, גם לסכיזואיד ותיק יש רגע של הולדת.
אחרי שחזרתי מהעבודה הבוקר וישנתי שעה שמתי פעמיי לסניף "אופיס דיפו" הקרוב למקום מגוריי כדי לנצל את מבצע אפיקומק ולהחליף איפוד נאנו ישן באיפוד טאץ' חדש. התכנית הייתה פשוטה: עד עשר וחצי להיות בחזרה בבית, לשים את הטאץ' בטעינה ולחזור לישון. לקום בצהריים, […]
כמה מחשבות על דמוקרטיה ישירה
הקדמה
מאחר ותומכי הדמוקרטיה הישירה (בויקי שלהם הם קוראים לזה ד"י, וראשי התיבות הללו מאוד מקובלים עליי) הוציאו עצמם לפומבי בקול תרועה רמה, בפוסט הזה ובתגובות לביקורת עליו אצל דובי, החלטתי לכתוב איזושהי תשובה למסמך שהם מכנים "תשובות לספקנים".
אני ממליץ לקרוא את הפוסט והדיון אצל דובי כקריאה מקדימה, ובכלל.
אל תעזביני
סתם, כי ז'ק ברל ענק.
הפרלמנט הארוך*
היה אמור להיות כאן פוסט אחר, אבל היות וכמעט נהרגתי לפני שעה וחצי, יש כאן את הפוסט הזה.
