ארכיון עבור במאי, 2008
אפס מפלצתי*
29 במאי
הציבור הוא גַיס, העולה במספרו על כל האנשים יחד, אולם הגיס הזה לעולם לא יעמוד לביקורת. למעשה לא יכול להיות לו אפילו נציג אחד, משום שהוא עצמו הפשטה. (ס. קירקגור, "העת הזאת", תרגום מ. איתן, עמ’ 65)
תחנת האוטובוס ברחוב שטראוס, על פי רוב מלאה באנשים בשעות כאלה, הייתה שוממת לחלוטין ונראתה לא טבעית באור הכחול המהבהב של ניידת המשטרה שחסמה את הרחוב. התחלתי ללכת במורד הרחוב, לכיוון התחנה הבאה במסלול, מקווה שהאוטובוס יגיע ממסלול חלופי. בצומת הבאה עשן סמיך קיבל את פניי. אש בערה ברחובות, עגלות אשפה בוערות סגרו כל צומת, והעשן היתמר וכיסה את השכונה כולה. רעשי ההתפרעות עוד לא שככו לחלוטין – חרדי ירושלים יצאו לעוד מפגן כוח.
דרוש: חילון
24 במאי
"משלמים מחיר יקר ומחריד כאשר אין הדתות משמשות בידי הפילוסוף אמצעי לגידול וחינוך, כי אם ניתן להן לשלוט מכוח עצמן ובאורח ר י ב ו נ י, כשהן רואות עצמן כמטרות סופיות ולא עוד אמצעי בין אמצעים" (פ.ו. ניטשה, מעבר לרע ולטוב, 62).
תופעה שראוי לתת עליה את הדעת בפרשת שריפת הספרים באור יהודה היא העובדה שגם המתנגדים לשריפה עושים זאת, ברובם, מתוך "יהודיזם" – שריפת הספרים מעוררת אצלם את בלוטות השואה – ולא מתוך הומניזם – קרי, התנגדות עקרונית להשמדת רעיונות, סתימת פיות, זלזול באמונתם של אחרים ולעומת זאת ראייה של זכותו של הפרט לריבונות מלאה החלטותיו כערך*. כי החברה הישראלית – גם אם לא במדינת ישראל, וזה נתון לוויכוח – היא הרבה יותר יהודית והרבה פחות דמוקרטית.
אש לגויים
21 במאי
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."
עו"ד עוזי אהרון, שמחזיק בתואר הנכבד של סגן ראש עיריית אור יהודה, ארגן ביום חמישי שעבר מדורה מסוג חדש. אהרון, ש"ס כמובן, העלה באש מאות ספרי "הברית החדשה", שלטענתו חלוקתם הייתה חלק מפעילות מיסיונרית מסיבית בעיר.
אני לא הולך להכנס כאן לדמגוגיה של "במקום שבו שורפים ספרים" וגו’. אני גם לא מתכוון ללכת לכיוון של גודווין, ודובי מסביר טוב ממני למה. אני רוצה להתייחס לכמה עניינים בפרשה הזו שמזכירים לי מאוד את ההתנהלות של אותה ש"ס בדיוק בכל מה שנוגע להצעת חוק חסימת אתרים – הצעת חוק 892.
הזוי
19 במאי
הפוסט הזה של שושנה פורבס גרם לי להחליט שגם אני רוצה. אז הנה, לפניכם, מצעד חמשת החיפושים ההזויים ביותר שהביאו אנשים מגוגל לכאן, לצד ניסיונות לענות לאותם מחפשים אומללים.
גילוח
15 במאי
לפני שלושה ימים הייתי גוש שיער. פאות לחיים עצומות, זקן צרפתי שמציג שפם אדירים, כזה שנכנס לפה עם האוכל, וסבך של שיערות מדובללות שנמשך מהסנטר ומטה. סיבותיי עמי, החלטתי להתגלח. וכשאני אומר סיבותיי עמי, אני מתכוון שניסיתי לסדר וזה יצא יותר עקום מהנשים שפיקאסו יצא אתן, אז הורדתי ואני מתחיל מחדש.
זה מוזר, הקטע הזה עם הגילוח. קודם כל, אנשים כמוני, עם פרצוף עגול, תמיד נראים צעירים יותר ממה שהם כשהם מגולחים. רוצה לומר, אני נראה כמו ילד. מצד שני, אני לא נראה כמו גוש שיער לא ברור, שמתוכו תווי פנים בולטים.
פסקול
14 במאי
מאז שאני זוכר את עצמי, תקופות שונות התלוו לשירים שונים אצלי. מטבע הדברים, צברתי אוסף די גדול של מוסיקה בזמן הזה. בשבוע האחרון, שירים של שני זמרים ולהקה אחת, שבמיינסטרים הישראלי הם מוכרים פחות, לדעתי, מנגנים אצלי בלופ, וחשבתי שזו הזדמנות טובה לכתוב עליהם. הנה קצת על ריאן אדאמס, דמיאן רייס ולהקת Live.
לקריאת המשך הרשומה הזו »
המתות חסד ודילמת האדם
12 במאי
אחת ההבחנות המעניינות שפילוסופים מסוימים עושים נוגעת לשאלת מהו "אדם" (Person*). בזמן שהמונח הביולוגי "בן אדם" (human או human being) קל יחסית להגדרה, המושג הפילוסופי חמקמק יותר. פריצת דרך ראשונה בנושא עשה ג’ון לוק (Locke), שטען כי האדם הוא יצור חי המודע לקיום של עצמו כנמשך לאורך זמן. כלומר, המושג "Person" מתייחס, אליבא דלוק, לבריה המודעת לכך שהיא בהווה והיא בעבר זו אותה בריה, ויש לה גם איזושהי תפישה של עתיד פוטנציאלי.
כשרגשות מעורבים
12 במאי
השיר הזה נמצא לי בראש.
I know I make you cry, and I know sometimes you want to die, but do you really feel alive without me?
דמיאן רייס תמיד היה טוב יותר ממני בלומר את מה שאני רוצה.
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, תושב גבעתיים, יליד 1983, נשוי, מומחה BI, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.
