ארכיון עבור ביולי, 2008

סחר בנשים

בישראל של 2008 עדיין מתבצע מסחר ער בבני אדם, כאילו ההיסטוריה פסחה על חלקים מסוימים של האוכלוסיה כאן. נשים שמיובאות מחו"ל על מנת לעסוק בזנות, מוחזקות בתנאי מחיה שהמילה "תנאים" מביישת אותם, באיומים ובכוח, על מנת שגופן ירוויח כסף למיני "אנשי עסקים" מתועבים. אני לא חושב שאני צריך להסביר מדוע זה רע. מאוד.

אבל יש עוד סוג של סחר בנשים בישראל, הוא ממוסד, קבוע בחוק; למעשה, החוק מחייב את הישראלי הממוצע לסחור בנשים. ממש כך.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

כי אנחנו מרשים

הרב הראשי לישראל הוא מוסד. מוסד כפול, הכולל את הרב הראשי האשכנזי ואת הרב הראשי הספרדי, המכונה גם "הראשון לציון". השניים עומדים בראש הרבנות הראשית לישראל, שפועלת מתוקף חוק הרבנות הראשית לישראל התש"מ – 1980 (זהירות, PDF). בין שאר מטרותיו הקבועות בחוק של המוסד הזה, ניתן למצוא גם מיסיון ( "פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות") ומונופול על הדת.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

הגמל לא רואה

חנה בית הלחמי, פמיניסטית תומכת צנזורה מהסוג שלא מבין את הסתירה, הייתה בכנס של "שקוף" וחזרה לא מתרשמת. נו, אי אפשר להרשים את כולם. אבל אתם יודעים איך זה, מי שסתר את עצמו פעם אחת כבר לא יכול להגמל מזה, והטקסט של בית הלחמי מוכיח את העניין הזה היטב. כי בית הלחמי יודעת מה היא רוצה: היא רוצה את nfc – בלי קשר, כמובן, להיותה כותבת שם – וכנראה שהרעיון של עמותה שתעשה את זה טוב יותר מיואב יצחק אינו קוסם לה.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

ואף על פי כן, נועה

זה חדשות ישנות, בעיקר כי ולווט אמרה את זה אתמול ופוסט בכורה כבר עלה, אבל למי שעוד לא שמע, הנה זה: נועה אסטרייכר, מהמוכשרות שלישראל יש להציע, מנהלת את הבלוגיה בתפוז. החדשות האלה משמחות. לרגע אפילו שקלתי לפתוח בלוג בתפוז. טוב, לא באמת.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

ציפורלה אחת ביד

הלכתי אתמול להשלים השכלה, וביחד עם היפה והנעלה שבבנות חווה, ידידתי איילת, הלכתי לראות את מופע התיאטרון "עקיצה טבעית" של ציפורלה בתיאטרון שרובר בירושלים. ולא זכור לי שאי פעם יצאתי מאיזשהו מיצג על במה – תהיה זו הופעה מוסיקלית, הצגה או כל הופעה אחרת – בתחושת שלמות גדולה כל כך. אם עוד לא ראיתם את ציפורלה על הבמה, הפסיקו לקרוא כאן. לא כי יש ספוילרים, אלא כי אתם צריכים למהר ולראות: גם כי אין עוד הרבה הזדמנויות, וגם כי הניסיון מלמד שדברים טובים לא נשארים בסביבה לנצח: כך עם מקהלת "גבעול", למשל.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

זה לא רק שם של משחק מכות

בואו נדמיין סיטואציה היפותטית. נניח שבארץ רחוקה שנקראת לארשי, יש בנק גדול, נקרא לו בנק הגועלים, שמגיע להסכם עם חברת סלולר מסוימת, נכנה אותה כלאפון. פרטי ההסכם הם כאלה: כלאפון תשלם לבנק הגועלים סכום של עשרות מיליארדי יאמונים בשנה (יאמון לארשי אחד שווה, פחות או יותר, שנקל) ובתמורה, בנק הגועלים יודיע לכלל לקוחותיו שיש להם שתי ברירות: או להיות לקוחות של כלאפון, כלומר, לקנות מכלאפון קו סלולרי בהתחייבות לעשרים שנה; או להפסיק להיות לקוחות של הבנק.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

לכבות את הלפיד

יאיר לפיד הגדיש את הסאה בטור שלו ב"ידיעות אחרונות" היום. הוא עשה שלושה מעשים שלא יעשו: האחד, הוא השחית יצירת אמנות מופלאה באמצעות תרגום קלוקל ועיבוד מזוויע. השני, הוא שיקר, או ליתר דיוק, התאים את העובדות לטקסט. השלישי, בפעם המי-יודע-כמה הראה האיש שמנחה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 שאין בו, ומעולם לא הייתה בו, אפילו מראית עין של שמץ שמצו של אובייקטיביות.

ומה עשה לפיד שהוא כה נורא? הוא שכתב את התמונה השניה מהמערכה השלישית של "יוליוס קיסר" של שייקספיר. בתפקיד ברוטוס ציפי לבני, בתפקיד מרק אנתוני עבריין המין המורשע חיים רמון, בתפקיד גופתו של קיסר לא אחר מאשר ראש עיריית ישראל, אהוד אולמרט. אם לא הייתי יודע טוב יותר, הייתי חושב שלפיד מנסה כוחו בסאטירה מחודדת במיוחד.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

חופש, לא נכות

מ’, ידידה טובה שזוממת על לימודים מתקדמים בתחום הסוציולוגיה, ישבה אתי לקפה לפני שבועיים. במהלך השיחה העליתי השערה שהייתי שמח לבדוק – במידה והמחקר לא בדק כבר, הידע שלי בסוציולוגיה אינו גבוה – האם ישנו מתאם סטטיסטי בין נטייה מינית הומוסקסואלית, נשית בעיקר, לבין קרבנות של תקיפה מינית.

ההשערה הזו עלתה כי מרבית הלסביות סביבי – ויש לא מעט כאלה – ומעגל חברותיהן חולקות, לצערי הגדול, את הנתון הזה במשותף. עכשיו, ברור לי לחלוטין שלא מדובר במדגם מייצג או בכלל. בדיוק בגלל זה היה מעניין אותי לראות מחקר כזה. אם, נניח, יתברר שיש סיכוי גבוה שמי שמגדירה עצמה כלסבית[1] היא גם קרבן של תקיפה מינית, המידע הזה כשלעצמו עדיין לא נותן לנו הרבה – אבל הוא בהחלט התקדמות בחקר המגדר, אולי גם הפסיכולוגיה. וחוץ מזה, כמו שכבר כתבתי, זה מסקרן אותי.
לקריאת המשך הרשומה הזו »

  1. ההתמקדות כאן בנשים היא לא מקרית. הייתי שמח לבדוק השערה דומה על גברים, אבל השיחה נסבה על נשים. מעבר לזה, שהרבה יותר נשים עוברות תקיפה מינית []

חשיפה: הרכב הסולארי החדש של איסוזו

איסוזו מצטרפים לגל הירוק! אבטיפוס של הרכב הסולארי הראשון שלהם נקלט בעדשה של המצלפון, משייט בכביש בין עירוני במהירות מופרזת. כמו שאומרים בהיתוך: אחח, היפנים האלה.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

מי הרס את הרומנטיקה?

כשחיים רמון הורשע וחזר מידי המערכת המשפטית לידי הציבור – שחיבק אותו, לצערי – שיחות המשרד והטוקבקים כללו את ההצהרה המגוחכת ההיא, שהשופטים הרסו את הרומנטיקה ושאי אפשר כבר לחזר. כאילו שהמהלך הראשון בחיזור הוא תחיבת לשון.

אולי אני לא עושה את זה נכון, אבל אצלי הנשיקה באה אחרי החיזור, היא אחד התוצרים הראשוניים שלו, לא המהלך עצמו, שבדרך כלל לא כולל מחוות פיסיות פולשניות. מונטי פייתון מתארים היטב כמה מגוחך הניסיון להקדים את המאוחר כך:

What’s wrong with a kiss, boy? Hmm? Why not start her off with a nice kiss? You don’t have to go leaping straight to the clitoris like a bull at a gate…So, we have all these possibilities before we stampede towards the clitoris, Watson

מנשקים – ככה, לפחות, לימדו אותי – כשברור שהצד השני מעוניין בכך, ולא רק כי אני מעוניין. ואולי כאן הבעיה.

לקריאת המשך הרשומה הזו »