ארכיון עבור באוגוסט, 2008

נוכח שמשת החלון

כל דבר מוצלח, כל דבר גאה וחומד לצון, יופי מעל לכל, פוגע בעיניה ואוזניה של הכנסייה[1]

הייתי מתושביה הלא-חרדים האחרונים של רמת אשכול. במו עיניי ראיתי איך מתחלפת חנות המשקאות במרכז המסחרי לחנות בגדים חרדית; איך מוקמים מולו שני מקוואות, מרחק הליכה קצר זה מזה, בתוך שבועיים; איך צירי תנועה נסגרים בשבת. ראיתי את בעל הבית שלי נעצר על ידי כמה לובשי שחורים בכניסה לבניין, בדרכו לקחת ממני כמה המחאות, איך שוחחו עמו ארוכות ואיך הגיע לדירה ושאל אם אני מתכוון לסיים את החוזה, חשש בעיניו. את הדירה השכיר אחריי לזוג צעיר מנושאי המגבעת, במחיר נמוך מששילמתי אני.
לקריאת המשך הרשומה הזו »

  1. פ. ניטשה; אנטיכריסט []

בלוגדיי

אמלא את החובה הנעימה הזו בקצרה. הקו המנחה בלינקים היה לתת לינקים לבלוגים פחות מוכרים מחד, אבל לא כאלה שכותביהם אוהבים שהם אינטימיים מאידך. גם לא בלוגים שאני מקשר אליהם הרבה.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

שקשוקה

ניתן להטיל ספק מבלי לבחור בכך, אולם לא ניתן להתייאש בלי לבחור בכך[1].

סיפורו של הסרט "שיטת השקשוקה" ידוע. מיקי רוזנטל עשה סרט על הקשר בין הון לשלטון, המתמקד בכל מיני נכסים של משפחת עופר. הסרט, ממה שידוע לי טרם הצפייה בו, מותח ביקורת על ההתנהלות של המדינה מול משפחת ההון המדוברת ומתריע כנגד הפקרתם של נכסי ציבור בידיים פרטיות של בעלי הון חמדנים. משפחת עופר פחות אהבה את הסרט: הם מונעים את הקרנתו בערוצי הטלוויזיה, מאיימים בתביעות על מי שיעז להקרינו והגישו תביעה נגד רוזנטל, עוד בטרם הסתיימו צילומי הסרט.
לקריאת המשך הרשומה הזו »

  1. ס. קירקגור, או-או, כרך שני []

אש העיירה

בשטעטל ירושלים תובב"א שמחה וצהלה: פעיל הטרור שמואל וייספיש שוחרר ממעצר. היום כבר נישא על כפיים כגיבור ברחובות הבירה, לאחר שבמשך חודש חבריו לארגון הטרור מעלים את הבירה באש אשפתות, הופכים ניידות משטרה ובאופן כללי מתנהגים כפי שמצופה מהם.

המשטרה טוענת שהיא שחררה את הטרוריסט כי חקירתו מוצתה, והצעד הבא הוא כתבי אישום. אנשי העדה החרדית מוסרים כי היה הסכם בין המשטרה לבין העדה, לפיו וייספיש ישוחרר והאלימות תפסיק. בתרגום לפלשתינית מדוברת זה נקרא "פרס לטרור".

לקריאת המשך הרשומה הזו »

מעמיקה את הבור

קורה שאדם מוציא מפיו איזה דבר-שטות שכולו הבל ורעות רוח. היות ופוליטיקאים נוטים לקבל פומבי רב לדבריהם – ומה להם כי ילינו? – דברי ההבל שלהם מקבלים פומבי לעתים מזומנות. היות ופוליטיקאים גם עומדים תחת עין בוחנת לדברי ההבל שלהם, קורה גם שעטים על הקשקוש התורן וקורעים אותו לגזרים. קורה אפילו שהפוליטיקאי אומר את אמירתו הלא נבונה במתכוון, כדי להשיג איזשהו רווח פוליטי. קורה.

כשזה קורה, הדבר הנכון לעשותו הוא לשתוק עד יעבור זעם, או להתנצל. להתעקש על דברי ההבל, הרי זה לא יעלה על הדעת. זה כל כך טיפשי להמשיך ולהעמיק את הבור שבמו ידיך חפרת, בניסיון להצטייר כ"נאמן לאמת הפנימית שלך" בזמן שעצם האמירה היא התקרנפות, שממש לא ברור לי מדוע ממשיכה שלי יחימוביץ’ לעשות כן.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

מכשול וסכלות

בימים האחרונים ישנה מלחמת אזרחים בזעיר אנפין המתחוללת בעיר הבירה שחוברה לה יחדיו. מצד אחד של המתרס ניצבים כוחות שמירת הבטחון בדמות משטרת ירושלים. מן העבר השני ניצבים פעילי ארגון הטרור המכונה "משמרות הצניעות". האחרונים החלו לאחרונה להסלים את פעילויותיהם הנפשעות, מאחר ומשטרת ישראל העזה לעצור את אחד מפעיליה, אחד שמואל וייספיש. וייספיש זה היה מעורב, לפי החשד, בהצתה הנפשעת של חנות "ספייס" שחטאה הגדול היה בממכר נגני mp4 על אף שהגוף-נטול-סמכויות-השיפוט המכונה "בד"ץ העדה החרדית" אסר זאת עליו.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

עוד פוליטיקאית מהשורה

שלי יחימוביץ’, מחברות הכנסת החביבות עליי בימים כתיקונם, עשתה טעות מרה: היא פתחה במתקפה ישירה כנגד ח"כ דב חנין, בימים כתיקונם שותף לדרכה הסוציאליסטית, באופן בוטה למדי. וכה אמרה היחימוביץ’:

מי כמוכם מכיר את עמדותיי המתונות בנושאים המדיניים ועמדותיי הסוציאליסטיות בעניינים חברתיים,
אבל אני מתקשה לקבל אפילו באופן תיאורטי את הרעיון שבראש מערכת החינוך של תל אביב יעמוד אדם אנטי ציוני, שמטיף לסרבנות, שלא עומד דום בשירת התקווה ואפילו לא שר אותה.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

שיר שמח לשבת (2)

(לפעם הקודמת)

אן ברונטי (Anne Brontë) הייתה האחות הצעירה במשפחת ברונטי הספרותית. היא נולדה בבריטניה ב-1820, בתו של כומר אירי עני, וגדלה ביורקשייר. עבדה במורה תקופת-מה, כתבה ספר שירה עם אחיותיה (Poems by Currer, Ellis and Acton Bell) ושני רומאנים. היא נפטרה בגיל 29 ממחלה.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

הרבה מן החושך*

במייל של הבלוג נחתה, בין הבקשות של אנשי SEO לבקשות של ספאמרים מקצועיים, הודעה ארוכה ורהוטה מאדם שהזדהה כאיתמר שחר, רכז תקשורת וסנגור של "גישה" – מרכז לשמירה על הזכות לנוע. בהודעה הוא הפנה את תשומת לבי לתופעה שאני נבוך להודות שלא הכרתי: מאות צעירות וצעירים פלשתיניים, הלכודים ברצועת עזה בגלל הסגר המוטל עליה, ואינם יכולים לצאת ללימודים בחו"ל, על אף שהתקבלו.

לקריאת המשך הרשומה הזו »

ומלבד זאת

בימים האחרונים סיימתי את בנייתו של אתר עבור קבוצת סטונדטים המכנה עצמה פעילים למען פליטים – Activists for Asylum. מדובר בחבורה קטנה ופעלתנית, הנמצאת בקשר יומיומי קבוע עם פליטים מדארפור ומדינות אפריקה בארץ; מסייעת להם במאבקיהם, עוזרת להם למצוא מחסה, מזון ולמלא צרכים בסיסיים, פועלת ללא לאות למען הסברה ויצירת דעת קהל – בקיצור, מהאנשים האלה שלא מסתפקים בהחלפת סטטוס בפייסבוק כשהם רואים עוול.

לקריאת המשך הרשומה הזו »