על טרנדים, פסאודו אינטלקטואליזם וקירקגור, או: אני סנוב, תירו בי.
אזהרה: פוסט כפול באורכו מהרגיל, ויש להניח שמשעמם לפרקים.
סרן קירקגור, הנחשב לאביה הדתי של ההגות הקיומית (אקזיסטנציאליזם), נחשב לראשון שניסח את המניפסט שמנחה את הזרם האקזיסטנציאליסטי עד ימינו אנו, והוא בן 22 בלבד[1]. ביומנו - אני טוען, ולא בדעת מיעוט, שהחיבורים הפילוסופיים הטובים ביותר של קירקגור נמצאים ביומניו - כתב ב-1 באוגוסט 1835 את הדברים הבאים (תרגום שלי מהמהדורה האנגלית[2]):
מה שחסר לי למעשה הוא לברר לעצמי מה אני צריך לעשות [...] אני צריך להבין את ייעודי, לראות מה בעצם רוצה האל שאני אעשה. החשוב הוא למצוא אמת שתהיה אמת עבורי, למצוא את האידאה שעבורה ארצה לחיות ולמות. מה יועיל לי עבור זה אם אמצא אמת המכונה אמת אובייקטיבית [...] באין משמעות יותר עמוקה בשבילי ובשביל חיי?
- "את זה כתב קירקגור כשהיה בן 22″, נזף בנו בשנה א' המרצה הקשיש, "מה אתם עשיתם בגיל 22?" ואחד הסטודנטים ענה לו "אבל קירקגור לא עשה צבא" [↩]
- אני משתמש בנוסח המלא של דרו, מפני שהוא היה זול יותר בכשמונה פאונד מזה של הונג, ודברים זולים, כפי ששנה רבי אוהד פישוף, עולים פחות [↩]
