ארכיון עבור בדצמבר, 2008
על המוסר
30 בדצמ'
ד"ר יובל דרור, היו"ר בלעז, סובר שיש לנצור את האש כעת – או למצער, להתחיל לפעול בכיוון. אני, כמובן, מסכים עם הדברים: התנגדתי לפתיחה באש מיומה הראשון, וממילא אני סבור שאין להמשיך את הטעות הזו אף לא דקה נוספת. עניין אחר מטריד אותי: מה נשתנה?
על העיוורון
28 בדצמ'
סקר חדשות ערוץ עשר הערב הראה את מה שידעתי כבר בבוקרו של יום שבת: רוב הציבור בישראל תומך בלחימה ברצועת עזה, מיעוטו המוחלט חושב שגיחות הירי יצמיחו איזושהי תועלת בעצירת ירי הרקטות. אז מדוע הם תומכים בלחימה? הם תומכים בה מפני שריח הדם עולה באפם כבר זמן רב, רב מדי; הם התרגלו לקריאה הישנה נושנה לנקם; כבודם הלאומי מחייב את הלקאתם של הערבים הללו, המעזים להתקומם כנגד כובשם הנאור (בסוריה היה להם יותר טוב?), הלקאתם עד כולם, עד כולהם, עדי יוכלו כל שבטי מוסרי.
לעת תכין מטבח
27 בדצמ'
בואו. נכון שזו התראה קצרה. נכון שיש לכולנו דברים נוספים לעשות. אבל בואו. בואו היום בערב לרחבת הסינמטק בתל אביב, בשעה 19:30, לצעדת מחאה נגד המלחמה הקרבה ובאה, ואולי כבר כאן.
19:30 ברחבת הסינמטק בת"א, צעדה לכיוון כיכר מגן דוד.
הסעה תצא מכיכר ציון בירושלים בשעה 18:00.
לחיפאים, הפגנה אחת מתרחשת בשעות אלה בפינת רח’ הגפן ורח’ ההר (הציונות). הפגנה אחרת תתקיים ב-19:00 במרכז חורב.
בואו.
קרבן למולך התקינות הפוליטית
23 בדצמ'
אחת לכמה זמן מישהו מעלה קול צעקה ומספר לנו, רעד צדקני בקולו, על הגזענות המפלה של מד"א. מד"א, הוא מסבר את אזנינו, שואלים בשאלון שלהם לתורם דם אם קיימת יחסי מין חד מיניים מאז 1977, ואם התשובה היא כן, תרומתך לא תינתן כעירוי לאנשים. וזו, טוענים אחת לכמה זמן, אפליה כנגד הומוסקסואלים.
הפעם עידו קינן מביא את הנושא לדיון, ואני מברך עליו; זהו אחד מאותם דיונים שיכול לשפוך אור על הנזקים של התקינות הפוליטית, ועל מה קורה כאשר האידיאולוגיה גוברת על המציאות. והנה השנקל שלי.
הוי, האומללות
15 בדצמ'
ממשלת אולמרט הגוססת ביצעה היום את אחד מהמעשים המטופשים ביותר שעשתה מעודה. היא מנעה את כניסתו של ריצ’ארד פולק (Falk), חוקר מיוחד של האו"ם, לארץ, בביקור שמטרתו תיעוד זכויות מצב זכויות האדם בשטחים. מכל כיוון שלא הופכים בהחלטה הזו, מדובר בהחלטה אומללה, שזכתה לטיפול תקשורתי אומלל שיכול להבטיח שהיהודים יוסיפו לחשוב כי העולם כולו נגדם.
קצרים
14 בדצמ'
1. הייתי אתמול במופע "עקיצה טבעית" של ציפורלה בתיאטרון שרובר בירושלים. המופע היה, כרגיל, יוצא מהכלל. ההתנהגות של התיאטרון – פחות.
שמרנו כקבוצה כרטיסים ל-20 אנשים. הכרטיסים הוזמנו למושבים ספציפיים. כלומר, כל האנשים שהזמינו כרטיסים בחרו אילו מושבים הם רוצים, זמן רב מראש. הכרטיסים נשמרו לנו.
או כך חשבנו. כשהגענו, הסתבר שתיאטרון ירושלים מבטיח לחוד – ומקיים לחוד. אמנם נשמרו לנו עשרים כרטיסים, אולם כאן נגמר כל הדמיון בין מה שהזמנו למה שקיבלנו. קיבלנו עשרים כרטיסים בשורה אחת, שורה ארבע-עשרה המרוחקת מהבמה. את המקומות שהזמנו, רובם ככולם קרובים בהרבה, מכר התיאטרון. כעשרים דקות טורטרנו, אנו ומיקה מההפקה, מחלון לחלון בשעה שצוות התיאטרון מנסה להסביר לנו, ללא הועיל, שהם לא נורא נבונים; כדי להוסיף חטא על פשע, הם עשו זאת באנטיפתיות מופגנת. הנה דרך נהדרת למשוך קהל צעיר לתיאטרון.
2. כל החברים שלכם צופים בזבל טלוויזיוני ולכם אין מה לעשות? האזינו לרדיו הר-הצופים ביום שלישי בשמונה, לתכנית "שיחותיי עם הפסיכיאטר האלקטרוני". צפוי רוק ישראלי וככל הנראה איש עם מגבת. מי שרוצה להתרשם יוכל לשמוע תכניות קודמות דרך אתר ה-iCast של התכנית. כמי שלא האזין לרדיו שנים, נדלקתי.
3. הקשר בין הדברים, אגב, ברור. גם ציפורלה וגם רדיו הר הצופים וגם רוק ישראלי הם דוגמה ליצירה תרבותית ישראלית מקורית. גם כזה יש.
4. הערה אישית: אני לא כל כך איש של מילים בימים אלה. בקרוב אשוב.
תת תרבות נפרשת כמו מניפה
13 בדצמ'
עוד מעט גמר האח הגדול, ואם לשפוט לפי הפייסבוק שלי, זהותי התרבותית נקבעת כמעט לחלוטין על ידי הבחירה בין בובליל לשפרה. אני יכול "לשים סוף לביריונות", כפי שהציעה לי קבוצה אחת, ולתמוך בשפרה; אני יכול לתמוך בישראלי האמיתי, כפי שהציעה לי קבוצה אחרת, ולתמוך בבובליל. ואני רוצה שיוסי בובליל ינצח, אבל לא מצאתי אף קבוצת פייסבוק שמונה את הסיבות שלי.
הסערה כבר כאן
6 בדצמ'
הדור הזה טובע בימיו הרדודים, בעליצותם של הלא-מודעים מבחירה. לעולם לא יוכל היסטוריון, כושל ככל שיהיה, לטעון שהחלטנו החלטות שגויות, עשינו בחירות מוטעות, ניסינו וכשלנו. מפני שהחלטנו רק לא להחליט, הכרענו שלא להכריע, בחרנו שלא לבחור ואיש לא יוכל להאשים אותנו על שניסינו. אל מול סופה מתרגשת אדם יכול לקפוא על מקומו בתדהמה או לבחור להימלט, אבל רק מי שגדל בדור הזה יבחר להישאר במקומו ולהעמיד פנים שהסערה איננה.
הבלוגיקה היא האתר של נמרוד אבישר, יליד 1983, איש הייטק, סטודנט לפילוסופיה, מכור לאינטרנט. 
